נוף משרה שלווה, אהבה גדולה לאופניים וניקיון מוחלט מגלוטן • ביתו של אמנון לוין בחיפה

(גם אני חי פה) – שלוות נוף הכרמל נשקפת מרהיבה מביתו של אמנון לוין בחיפה, שאהבתן לרכיבה על אופניים ניכרת בכל פינה.

המדור שמביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן – ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים וגרים פה – ממש כשם המדור – "גם אני חי פה" • קישור לכל הכתבות במדור

חופשי מגלוטן

הכירו את האיש שבביתו אין בנמצא אפילו טיפ-טיפה של דבק הגלוטן (Gluten Free), ויש בו, ללא ספק, המון אהבה ואף סגידה כמעט, לרכיבה על אופניים. ביקור בביתו של אמנון לוין, ממנו נשקפת שלוות נוף הכרמל.

נקי נקי

בבית המטופח שעל רכס הכרמל, ביתו של אמנון לוין אף המטבח נקי… "נקי מגלוטן gluten free". לוין מספר שלפני כ-9 שנים, בעקבות משבר אישי, לקה במחלת הצליאק. לוין מסביר כי מחלת הצליאק היא מחלת מעיים אוטואימונית או/ו תורשתית, שמהותה רגישות לגלוטן.

חולי הצליאק רגישים ל"דבקן" (גלו = GLUE = דבק – לכן "גלוטן"), שהוא חומר אשר נמצא במשפחת הדגנים: חיטה, שעורה ושיפון. כלומר, הגלוטן הוא חלבון שהוא מעין דבק. כיום, על פי הערכה, חיים בישראל כמאה אלף חולי צליאק, אך לצידם, ככל הנראה, רבים שכלל אינם מאובחנים ולא מודעים להיותם כאלה.

לא בישראל

לוין מסביר שלמעשה, מספר הנמנעים מגלוטן גדולה עוד הרבה יותר ממספר חולי הצליאק המאובחנים, וזאת לא רק בגלל הטרנד הבריאותי שתופס תאוצה, אלא גם כיוון שלעיתים קרובות כל בני משפחתו של חולה הצליאק שומרת על המטבח המשפחתי כשהוא נקי לחלוטין מגלוטן.

מאחר שמדובר בצורך בריאותי, היה זה אך סביר לצפות כי יחול פיקוח על מחירי המוצרים המיוחדים ללא גלוטן, ואפילו אפשר היה להניח שרשויות החוק ייחלצו לעזרתם של כל הללו הנדרשים להימנע מגלוטן. אמנם ברחבי העולם המערבי, מדינות רבות מסבסדות את המוצרים הללו, או לפחות מפקחות על מחיריהם, אך לא כך הוא המצב בישראל.

לא כ"כ פשוט

לוין גורס שהאשמים אינם רק נציגי הממשל או/ו היצרנים והקמעונאים. לדבריו אכן ישנן סיבות אובייקטיביות אמיתיות לכך שמוצרים ללא גלוטן הם יקרים יותר. למשל, לא כל מפעל רשאי לייצר מוצרים ללא גלוטן, שכן על מנת לקבל אישור רשמי לכך, חובה על המפעל להתאים את קווי הייצור ואת הרכיבים שלו באופן קפדני ביותר לתקנים מאוד מחמירים.

שלוש דרגות לרגישות

את הרגישות לגלוטן ניתן לחלק לשלוש דרגות עיקריות:

1. מחלה קלינית המתבטאת בנזק ניכר לסיסי המעיים.
2. מחלה שקטה שאין בה תסמינים חיצוניים – אך בביופסיה ניתן לראות נזק לרירית המעי.
3. מחלה לטנטית שמחד אינה מתבטאת בסימנים קליניים או בנזק לרירית המעי , אך מאידך מתאפיינת ברמות גבוהות של נוגדנים.

הסברה וקידום

לוין וקבוצות חבריו עוסקים דרך הרשתות החברתיות בפעילויות הסברה והנגשת הנושא לציבור הרחב וכן עומלים במסע של יישום ועדות משרד הבריאות בתחומים של:
א) תמיכה במפעלים שייצרו מזון ללא גלוטן – פעולה אשר תאפשר ירידה משמעותית במחירים.
ב) הקלות רגולטוריות על ייצור מזון ללא גלוטן בישראל ומתן הקלות מתאימות – אך בו בזמן גם שמירה על בריאות הציבור, למפעלים שייצרו מזון ללא גלוטן.
ג) הקלות רגולטוריות על היבוא של מזון ללא גלוטן, באופן שיאפשר ליבואנים להגדיל את המגוון של המוצרים ובכך להוזיל את מחירם.

עולם ומלואו

עד אשר יגיעו ימים מסודרים אלו, לוין "עושה גם לביתו". הוא מקפיד על אורח חיים בריא, הכולל תזונה ללא גלוטן, אך גם ממעיט במאכלים מסוכרים ומטוגנים ומרבה בספורט. לדידו הרכיבה על אופני שטח היא עולם ומלואו, הדבר ניכר במעשיו, וגם בכל הסובב אותו.

ילדות קסומה

אמנון לוין נולד באילת (1964) צמח וגדל בעיר הדרומית עד גיל 12. הוא מתאר ילדות מופלאה המלווה בחופשות משפחתיות בחולותיו הבתוליים של חצי האי סיני. בתיאוריו משפחה חמה ואוהדת, עם אחות בוגרת ושלושה בנים המשתובבים בחופי הים, לנים באוהל וצופים עם שנורקלים בדגי ים סוף.

עולים לקריית ביאליק

תיאורים של יופי ושימחת חיים אלו נגדעו כאשר נסגרו "מכרות תמנע" שם עבד אביו כמנופאי. כברירת מחדל, האב והאם, (שהייתה מנהלת גן), יחד עם ארבעת ילדיהם, עלו צפונה, לאזור בו התגוררו בני שבט המשפחה המורחבת – ישירות אל קריית ביאליק. אמנון למד באורט ביאליק ואח"כ הנדסת תעשיה וניהול בטכניון. בצה"ל שירת בשנים של מלחמות שלום הגליל, כאשר במרב הזמן שהה בלבנון.

בתי זיקוק וגינון

מזה 34 שנים עובד לוין במיתקני היצור שב"בתי הזיקוק". עיסוקו בתעשייה הכבדה מסב לו הנאה וגאווה. בהיותו בן 29, בנוסף לנאמנותו למפעל בו הוא עובד ובמקביל לעבודתו הרציפה בבתי הזיקוק, למד במשך שנתיים גינון ב"מכללת עמק חפר". ללא כל ספק, הייתה זו תקופה מאתגרת בה היה עליו להחליף עם הקולגות משמרות עבודה ואף לקחת ימי חופשה.

על משבר ורגישות

מוטיבציה אדירה זו הקנתה לו בסיום לימודיו את היכולת והעוז לפתוח חברת גינון – "גינון גן לי", בה היו 6 עובדים פעילים וקבועים. חברת "גינון גן לי" עסקה בפרויקטים מול הלקוחות, הספקים וכיו"ב, כאשר כל הללו הביאו למימוש פתרונות ייחודיים בתחום הגינון. החברה פעלה כ-15 שנים, וחדלה מלהתקיים לפני 9 שנים, בדיוק בעת בה חווה לוין משבר אישי ואף היהב תהליך של גירושין, אז גם החלה רגישותו לגלוטן.

"חיידק הרכיבה"

אמנון מתגאה ב-3 ילדים בוגרים: שני בת 28 (רק היא) גרה בת"א, מאי בת 26 ש"עוד מעט קט תעניק לי את התואר "סבוש", ועידו בן ה-21 שהוא חובש פלוגתי בגדוד 202. כדרכם של ילדים, גם בנו עידו עבר בילדותו במספר חוגי העשרה, אך בהיותו ילדון כבן 10 החל לפרוח בחוג הרכיבה על אופניים. מסגרת חינוכית זו הטיבה עימו מאד בפן המשמעתי, הלימודי והחברתי. לרכיבות מסוימות הוזמנו "הורים מלווים", בעקבות זאת, נישבה גם האב אמנון ב"חיידק הרכיבה" על אופניי שטח.

רק כחול וירוק

למרות שזמן רב חפץ לוין לעזוב את קריית ביאליק ולעבור לגור בחיפה, מימש את רצונו זה אך לפני שנתיים ימים בלבד, שכן היו לו דרישות מאוד מאוד ספציפיות – מחלונות הבית אין לראות ברוטליזם של בטון, אלא אך ורק מפתח אל נוף של ים כחול וואדי ירוק ו… באזור הכרמל הישן והוותיק.

נעולה 30 שנה

לדידו, חיפה היא עיר מדהימה למגורים. הוא "מוקסם מן הירוק הירוק הזה" ומנוף הים. אולם, על אף זאת, דרישותיו היו קשות להשגה, וכמעט שהחליט לוותר. אך בסופו של דבר, ידידת המשפחה, ענב לונדון (מורה בליאו באק), המקושרת לנפה ולאנשי חיפה, עזרה לו במציאת נכס זה. זוהי דירה שהייתה נעולה לאורך כ-30 שנה "והייתה מוזנחת בטירוף מטורף".

אופי ויופי ושקיעה

לוין הבין את הפוטנציאל שהיה גלום ב"חורבה זו". לבדו הוא תכן, הרס ושיפץ, ממסד עד טפחות, את הדירה לצרכיו האישיים. ו… התוצאה: "בונבוניירה עם אופי ויופי" כאחד. כאמור, מתאר הדירה הותאם לצרכיו האישיים. בעיצוב הקפיד על קווים ישרים תוך דגש על מגמה של עיצוב פרקטי, נקי ומודרני, כאשר החפצים הקרובים לליבו מככבים בכל רחבי חלל הבית.

כמובן שראשית לכל, אוהב לוין בביתו את החלון הגדול הצופה אל הנוף. משם, בכל עת שמתאפשר לו, הוא משקיף אל היופי והשוני אשר מצייר האל הטוב. אכן, זוהי פינה מרגיעה בה צבעי השקיעה המיוחדים בכל ערב בערבו, הינם עוצרי נשימה.

פינה ואינטימיות

לאמנון פינה חמה ומיוחדת באהבתו את פינת האוכל. פינה מה מתכנסים ילדיו, בני משפחתו וגם אורחים. פינה בה אוכלים, שותים, מדברים, צוחקים ו…נפרדים!

בתכנון חדר השינה שם לוין דגש על האינטימיות. לדידו חשוב ביותר שחדר זה יהיה רוגע, עוטף ומכיל, חדר אשר יוכל לקלוט את הנמצאים בו בחום ובשלווה. זהו מתחם בו ניתן לדבר על הכול, מתחם בו הנייד מושתק, מתחם בו הפרטיות היא הדומיננטית.

חדר לאופניים

מכיוון שנושא הרכיבה על אופני השטח כה דומיננטי בחייו, הרי שלזוג אופניו מוקדש קיר שלם – בחדר המיועד לכך. יתר על כן, בין החפצים הקרובים לליבו והמככבים ברחבי חלל הבית, מוצבים עיטורים רבים הקשורים בנדון. פסל, ציור וחפצים שונים. כך למשל ישנו שלט הכניסה עליו שם המשפחה, מעוטר ב… אופניים. ווי תליית המפתחות… אופניים. ואפילו חותך הפיצה (ללא גלוטן!) הינו בעיטור זה בדיוק.

אוסף השעונים

גם הנושא של "סבא זמן" קרוב לליבו של לוין. הוא אוסף שעונים ייחודיים הנמצאים במקומות שונים ברחבי הדירה. אך גולת הכותרת שביניהם הינו שעון מטוטלת עתיק. כאשר לוין מציגו הוא מספר על כך שהשעונים המכניים הראשונים, בהם השתמשו במנגנון מַחגֵּר-גלגל עם גלגל איזון, הומצאו באירופה בערך בתחילת המאה ה-14. מאוחר יותר הללו הפכו להיות שעונים סטנדרטיים, אך ורק כאשר הומצא שעון המטוטלת הראשון, וזאת בשנת 1656.

תרבות

לוין מציין בגאווה את חיי התרבות שבחיפה. הוא מדגיש את פסטיבל הסרטים, את מרכז הקונגרסים, מועדון הזאפה, הפיתוח המואץ באזור שבילי המדרגות שקורם עור וגידים, ועוד ועוד.
אך, עם כל אהבתו לעיר חיפה, ליכולת לבלות בברים "מאגניבים", כמו "הדיוק", "צפרירים" ו"באר בעיר" – לוין מאד מלין על המחסור בתשתיות תחבורה ירוקה בחיפה, כך שעתה העיר מאד בלתי בטוחה לרכיבה באופניים או בקורקינט.

בילויים ותיירות

לוין מצפה ומייחל כי בעתיד הקרוב יהיו בחיפה הרבה יותר מתחמים שייועדו לרחובות סגורים, עם פוטנציאל גבוה, ובכך ניתן יהיה לחוות שילוב של בילויים לצעירים מחד והתפתחות תיירותית משמעותית, מאידך.

לדידו העיר חיפה היא כמו משב הרוח הנעימה, המזכיר לו את בילויו בה בגיל הנעורים. הוא כַּמֵּה לעוד ועוד שנים של נוף הים, של נוף ההר הירוק והניקיון, גם מ… גלוטן.