(חי פה) – לפני כשנתיים, כזכור, קרס קיר תומך עצום בדרך יד לבנים בחיפה. בעקבות האירוע, החלו עבודות לשיקום הקיר, שהגיעו אל סיומן סוף סוף, בחודש ספטמבר האחרון. על אף זאת, עבור דיירים המתגוררים בשמונה בניינים בסביבת הקיר, השיקום עדיין רחוק מלהיות שלם. אותם דיירים חיים ללא גישה נאותה לביתיהם, ולמעשה עדיין סובלים יום יום מהמצב ברחובף ובמיוחד חמור המצב במצבי חירום.
מנותקים
כזכור, באפריל 2023 קרס קיר תומך עצום בדרך יד לבנים בחיפה, כשרק במזל לא נגרמו פגיעות בנפש. העבודות לשיקום הקיר נמשכו לאורך תקופה של למעלה משנה וחצי, ועם סיומן נראה היה כי הנה יכולים הדיירים לנשום לרווחה והסיוט נגמר. אך מסתבר שחלק מדיירי הרחוב, אלה המתגוררים בשמונת הבניינים הסמוכים לבניין מס' 196 (כולל), עדיין מנותקים לחלוטין מכל דרכי גישה סבירות, דבר שמקשה מאוד על חיי היום יום שלהם.
האמבולנס לא הצליח להגיע
הדיירים מתארים מצבים מסכני חיים: “רק בשבוע שעבר בעלי לא הרגיש טוב,” מספרת לודמילה מילר. “הזמנתי אמבולנס, אבל הוא לא הצליח להגיע לבניין שלנו. הנהג התקשר שוב ושוב, הסתובב סביב האזור, ובסופו של דבר נאלצנו לסחוב את בעלי בעצמנו, דבר שדרש מאמץ רב. הוא סבל מלחץ דם של מעל 200 ונזקק להעברה מיידית לחדר מיון".
גם רופא שהוזמן ביום למחרת, התעכב מאוד בשל הקושי להגיע אל הדירה. “הרופא ביקש ממני לעדכן במוקד שאין גישה לבניין שלנו. אנחנו סובלים מאוד ומרגישים כלואים," מסכמת לודמילה בעצב.
משלוח? לא לבניין שלכם
המקרה של לודמילה והדיירים האחרים מצביע על המציאות הקשה בה הם חיים: כך, למשל, הוסרו המדרגות שהאפשרו גישה מהבניין לחניון. "אם נופל משהו מהכביסה או מהחלון, לוקח חצי שעה רק לרדת ולעשות סיבוב," מספרת השכנה מירי דורון. גם היא מתארת מצב שהפך את חיי היומיום לכמעט בלתי אפשריים. "אין לבניין שלנו משלוחים מרשתות השיווק. אני גרה לבד, ואם אני רוצה להזמין משלוח, אומרים לי במפורש שלבניין שלי לא מגיעים. מה, אני בעונש? אם אני קונה מצרכים, אני צריכה לעצור עם הרכב מול הכניסה, לפרוק מהר בזמן שמכוניות צופרות לי, ולפעמים לקפוץ מעל גדר הבטון. זה פשוט לא הגיוני.
מפסידים את האוטובוס, חוצים כבישים מסוכנים
בנוסף, מלינה מירי על מכולה שהוצבה בכניסה לבניין, במקום שתוצב בקצה המדרכה, כפי שהיה בעבר. "אי אפשר להמשיך כך," היא מוסיפה בכאב. "הכביש ריק, העבודות הסתיימו, ולא ייתכן שסוגרים לנו את החלק הזה של הרחוב. קשה לנו לעבור, אנחנו מסכנים את עצמנו, והרבה פעמים קורה שאני מפסידה בשל כך את האוטובוס." מירי מסכמת את דבריה ממש בתחינה: "החזירו לנו את החיים שהיו לנו".
סכנת חיים ממשית
תושבי האזור המסתמכים על נסיעה באוטובוסים, סובלים מכך שהגישה לתחנות האוטובוס מהווה סכנת חיים של ממש. הדיירים נאלצים לחצות כבישים מסוכנים ומתלוננים על כך שפעמים רבות אינם מצליחים להגיע בזמן על מנת להספיק את האוטובוס. לדבריהם, פניותיהם החוזרות לעירייה נותרות ללא מענה. “אנחנו לא מבקשים הרבה,” אומרות מילר ודורון. “רק להחזיר לנו את החיים שהיו לנו. המדרגות, הגישה והפתרונות שפשוט אפשרו לנו לחיות בצורה נורמלית. כמו שזה עכשיו, ההרגשזה היא שאנחנו בעונש".
מעיריית חיפה נמסר לחי פה: "עיריית חיפה נמצאת בשלבים אחרונים של שיקום הקיר התומך בדרך יד לבנים. במסגרת זו ישודרג ויחודש ברבעון הראשון של שנת 2025 מקטע הדרך במפלס העליון של הרחוב. בתוך כך, יחלו במהלך החודש הקרוב העבודות לשחזור גרמי המדרגות".
בהחלט צודקים מחייב התייחסות ושיפור לטובת הדיירים מיידית כולל החזרת את המדרגות שהיו …..
..
כמה שנים לוקח לשפץ את הדבר הזה, זה מריח כמו שחיתות מישהו מרוויח פה קופה, חייב בדיקה במשטרה המדינה!
ודייק: בעברית נכונה הומלסים נקראים דרי רחוב ולא דיירי רחוב
ראשי עיר מנותקים שמלאנים
צ'אחלה במקרה?
428 הרוגים בדרכים. 1200 הולכי רגל פצועים
בשנה אחת
בגלל תגובות והתנהלות מתחת לכל ביקורת כמו של עיריית חיפה
גועל נפש ראש העיר, טפל מיד בדבר הזה !!!! גם בתור נוסעת יומיום בכביש האומלל הזה, כואב לי לראות איך עיוותו את הרחוב והוציאוהו מכלל שימוש כמעט. ראש העיר יהב… סיימו כבר את הפארסה הנוראה הזאת!!!!!!@
שנה וחצי לבנות קיר!!!
הקיר שקרס לא קשור בשום צורה ואופן לביניין. בין הקיר שקרס לביניין הסמוך עובר כביש ומדרכה.
האם הקיר שקרס שייך ציבורית לעירית חיפה או שייך לבניין מגורים נטו? כי אם שייך פרטי על הדיירים בבניין למממן , ולא על העיריה.
מה האמת כאן? מישהו יודע בבקשה ?
הקיר שמפריד בין הבניין לכביש הוא שטח ציבורי ולא חלק מהבניין.אין על זה ויכוח בין העיריה לתושבי הבניין ושום דבר לא מצדיק סחבת של שנה וחצי לטיפול בדבר כזה.
צריך לשקם את הקיר
אם יונה יהב היה מתגורר שם זה היה גמור כבר לפני חצי שנה הכל. רק ששם גרים שקופים 😡