דוד חבוב מחיפה • מלאך הילדים המיוחדים

דוד חבוב מנהל בהתנדבות את מועדון השייט לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחיפה. "אלופי החיים" הינו מיזם שייט וגלישה לילדים על הספקטרום האוטיסטי, אשר מטפח חבוב, ובו כ 30 ילדים הגרים בחיפה וסביבתה.

"אמא לביאה" לחבורת הנוער הנמצאת סביבו

הים מהווה כלי העצמה ממדרגה ראשונה וקיימים בו יתרונות רבים לפעילות החינוך הימי כגון: התמודדות עם מצבי לחץ, רכישת ערכים, רכישת אמון, עבודת צוות, שיפור הביטחון העצמי והחוסן הנפשי, משמעת עצמית, העצמה אישית, כישורי חיים, יחס לרכוש ואחריות וחינוך לשמירת הסביבה ולחוף נקי. אלו הם ערכיו של דוד חבוב המקיים זאת הלכה למעשה ומשמש כ"אמא לביאה" אמיתית לחבורת הנוער אשר על הספקטרום האוטיסטי הנמצאת סביבו.

"גם אני חי פה"

כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן כאשר ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים והגרים פה, ממש כשם המדור – "גם אני חי פה".

במסגרת מדור זה נכיר דמויות חיפאיות ואת מקום מגוריהן. ההיכרות איננה דרך מטראז' הדירה, או הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי בלבד, אלא מהותה של הכירות זו הינה להיוודע בבית המארחים – אל הסיפורים, אל המטען הרגשי ואל זווית הראייה הייחודית האישית.

שלל מיזמים סביב עולם השייט

דוד חבוב הפך את הים ואת עולם השייט למעיין מגרש משחקים שבו הוא יצר מפעל חיים שלם למען ילדים ונוער על הרצף האוטיסטי. כאוטודידקט, הוא הגה שלל של מיזמים סביב עולם השייט, ודרכם הוא מנווט את ספינתו, אשר בה נמצאת קבוצה של כ 30 ילדות וילדים בגילאים שונים, הנמצאים כולם על הספקטרום האוטיסטי.

לדוד חבוב אין תעודות רשמיות בחינוך או בחינוך המיוחד – אך תוצאות פעולותיו מרשימות ומהוות דוגמא חיה לאופן שבו אמונה רבה בדרך וההתמדה ללא כל סייג, יכולים להפוך עולמות ולשנות חיים שלמים של ילדות ילדים ואנשים.

פיד ה"אוטיזם ופיתוח יכולות בבית הספר של החיים"

שלא על שפת הים, אלא ביבשה אשר בביתו הנאה הנמצא בשכונת נווה שאנן – נראה דוד חבוב כ"אחד העם". אך כל היודע מעט אודות פועלו הרב, גם כאן למי הנמצא במעונו, שם לב להילה הנמצאת מעל לראשו, בבחינת מלאכם של הילדות והילדים בעלי הצרכים המיוחדים.

המיזם של דוד חבוב, "אוטיזם ופיתוח יכולות בבית הספר של החיים" מסוקר ומדווח בעמוד הפייסבוק בעל השם הזהה. בפיד זה ניתן לצפות בכל המפגשים הטיפוליים, אשר בהם מתקיים מאזן אינטראקציות טבעיות הן במצבים אותם הילד מוביל והן במצבים אותם המבוגר מוביל – כל זאת תוך כדי בניית מערכת יחסים המבוססת על קשר, אמון וכבוד הדדי לילד ולתחומי היכולות שלו.

למותר לציין שכל הצילומים כולם, הינם תחת הרשאה בכתובין מטעמם של הורי הילדים ו/או האחראיים עליהם, ומטרתם הראשונית הינה לשם מעקב, למידה ושיפור בהתפתחויות התהליכים.

מרכיביו של המלאך ומלח הספינות

לפני כ 20 שנה החל דוד ללמד את ילדיו הפרטיים שייט מהו. לאחר זמן מה הללו העדיפו חוגי העשרה אחרים, ואזי הוא יצר בחוף זבולון מיזם להקמת מועדון שייט עממי, זאת כדי להנגיש את עולם השייט לכל דיכפין.

בתחילה הוא הדריך ילדים אשר הגיעו למקום ואחר כך תלמידי ישיבות ואף נוער בסיכון. במהלך הזמן הוא התמקד בקבוצת ילדים על הספקטרום האוטיסטי, שאיתם במהלך של זמן ודרך ארוכה, הוא מניב פירות ואף קסמים.

על הניצב מול את דוד חבוב להבין את שלושת המרכיבים מהם הוא יצוק:

• תשוקה עזה לעזרה לזולת.
• אוטודידקטיות ופיתוח יכולות בלמידת חומר אודות החינוך המיוחד.
• הקפדה קשוחה וצמודה לפרוטוקול ההתנהלות של הנוער הנמצא תחת חסותו.

אלו הינם מרכיביו של המלאך ומלח הספינות, אשר מקדם, עם המשנה הייחודית שלו, אפשרויות להגיע עם הילדים בעלי הצרכים המיוחדים – ולהישגים היוצאים מן הכלל בעולם החינוך המיוחד.

שורשיו של המלאך בדמות אדם

בשנת 1953 הגיעו ארצה הוריו של דוד ישירות אל מעברת האוהלים אשר בטירת הכרמל. הדבר התאפשר בגין השתלשלות העניינים אשר קרו לאחר מאורעות הפרהוד-שואת יהדות עיראק, מהן סבלה אף סבתו של אביו.

ביזה ושוד היו בפרעות פַרְהוּד. היה זה פוגרום אשר נעשה ביהודי בגדאד בחג השבועות 1941. יותר מ-1,000 יהודים נרצחו, 120 חולים יהודים גססו ומתו בגין זריקות רעל בבית החולים, ומספר בני האדם אשר רכושם נבזז הגיע לכ-50,000 נפש.

אירועים אלו שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שהביא, רק עשור שנים לאחר מכן, לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל, במבצע עזרא ונחמיה.

משחקי רחוב, בשכונת תל עמל

בשכונת תל-עמל אשר בחיפה, בשנת 1964 נולד דוד להורים עמלנים אשר לדבריו "עבדו קשה מאד, מבוקר עד ערב". אביו עבד במפעל רכב ואילו אימו עבדה בבי"ח רמב"ם. לדוד אח הבוגר ממנו בשנתיים, הגר עתה באזור מעלות. מדי שבוע נפגשים שני האחים אצל הוריהם לשיחת רעים, ויתר על כן דוד אף מקפיד לבקרם ולבדוק שלומם מדי יום ביומו.

חבוב מתאר ילדות של משחקי רחוב, בשכונת תל עמל, אשר היא אחת מהשכונות הוותיקות בחיפה. תל עמל הוקמה בשנות ה-20 (לפני כ 100 שנה) והיא ממוקמת במזרח העיר, במדרון הצפוני של הכרמל. כדרכם של ילדים אשר הוריהם נמצאים שעות רבות במחוזות עבודתם, בילו האחים דוד ושאול ימים רבים בבית הסבא והסבתא אשר היה ברחוב יפו באזור ממגורות דגון.

השגת מטרות בחיים מורכבים

"קישון" היה שם בית הספר העממי בו למד, בי"ס שכבר אינו קיים. אח"כ למד דוד בתיכון "אליאנס" וב"בית הפקיד", ואף השלים לימודי הבגרות המורחבת בנושא "הנהלת חשבונות".

כאשר מתאר דוד "ילדות לא פשוטה" הוא מתכוון לשנים בהן נאלץ לייצר הכנסה משפחתית נוספת. הוא לא בחל בשום עבודה באשר היא. כך מצא עצמו בגילאי 14-17 עובד במפעל מתכת אצל דודו, אח"כ כשליח על קטנוע, בניקיון חדרי מדרגות ואף נוסע עם חבורת פועלים לנמל אשדוד לנקות את הרפש אשר בתחתיותיהן של אוניות הנמל.

בשנת 1983 התגייס לשורות "גולני" ולאחר זמן מה הועבר לשרת בבית החולים רמב"ם, רם 2 – במרפאת החוץ של חיילי צה"ל.

משפחתו של דוד חבוב

בשנת 1987 עם תעודת "מנהל חשבונות" התקבל לעבודה ב"בנק הפועלים", שם התקדם בסולם התפקידים עד לתפקיד הבכיר בטיפול בלקוחות מיוחדים ובבנקאות פרטית. בשנת 1989 חבר אל שכנתו וחברתו אולגה, אשר עלתה ארצה ממוסקבה בשנת 1973, ולימים הפכה להיות אשת חיקו, רעייתו ואם ילדיו.

לזוג חבוב שלושה ילדים בוגרים: שירי (ילידת 1998), סטודנטית למערכות מידע וזוג בנים תאומים (ילידי 2000) גל ושי הלומדים ועובדים.

תאונה ושיקום

כדרכם של החיים, לא הכול התנהל על מי מנוחות. בבוקרו של יום סגריר, בדצמבר שנת 2016, בדרכו לעבודה – משאית דרסה אותו בעודו ברכבו. התאונה הסתיימה בצורה עגומה ביותר, עם שברים בכל גופו וכן מכה אדירה בראשו. השיקום היה ארוך, קשה ואף מייגע – דבר אשר בשנת 2018, אילץ את דוד לצאת לגמלאות ממקום עבודתו אשר בבנק.

באחד הבקרים, בעת שהייתו בחוף הים התוודע אל קבוצת נשים אשר שילבה התעמלות עם יוגה של בוקר. הביט, למד, ניסה ואף מיישם, ומאותה העת הוא מקפיד לפתוח את יומו ב"ברכת השמש" ומתמקד בשיפור יכולותיו הפיזיות והמנטליות.

תרגילי יוגה ותודה לשמש

דוד מספר שתרגול היוגה תחת השם "ברכת השמש הראשונה", מטרתו היא להכיר תודה לשמש, הנחשבת בתרבות ההודית כמקור האנרגיה המרכזי בחייו של האדם.

בתרגול "ברכת השמש הראשונה" אומרים תודה לשמש אשר ביקום. התרגול מורכב מ-12 תנוחות יוגה שונות אשר אותן מבצעים ברצף פעמים רבות, זאת בתיאום עם הנשימה. בעצם התנוחות המתבצעות בתרגול זה מופעלים כל השרירים וכן כל המפרקים המשמעותיים של הגוף. יש לציין שביצוע מואץ מביא לעבודה של סיבולת לב-ריאה, וביצוע איטי תורם לחוזק ולגמישות השרירים.

ביתו הוא מבצרו

עד שנת 2003 גרה משפחת חבוב באזור רחוב יד לבנים. רעייתו אולגה ואמה בחרו את מעונם הנוכחי אשר נמצא בשכונת נווה שאנן. מחשבתה הראשונית של אולגה הייתה חשיבותו של מיקום המגורים. באותה העת, לדידה מיקומם וטיבם של גני הילדים ובתי הספר היו מאד משמעותיים.

יתרון בולט נוסף לשכונת נווה שאנן הינו מיקומה הגיאוגרפי אשר בחיפה. רחוב חניתה בעל החנויות הרבות המשמש כמרכז מסחרי שוקק, וכיכר זיו שבמרכז השכונה המשמש כצומת דרכים ראשית וחולש על התנועה בין הצ'ק פוסט לאחוזה, ובין נשר ודניה לעיר ולהדר – כל אלו קסמו לבני משפחת חבוב.

דוד מספר שבשנת 2014 עבר בניין המגורים שיפוץ מז'ורי, בו הוספה לכל דירה מרפסת נאה המשקיפה אל נוף מרהיב ואף הוסף ממ"ד.

האקווריומים ועולם הדממה

מדי בוקר, לאחר סבב תרגילי היוגה ותודה לשמש אשר ביקום, מתיישב דוד מול שלושת אקווריומי הדגים אשר במעונו. לשם כך ניצב מולם כיסא עץ ארגומטרי לבן, בו ניתן להתרווח ולצפות זמן של איכות מהנה בחיי עולם הדממה.

מלבד הנאת הצפייה בעולם הדממה, דוד מקפיד בתחזוקה השוטפת של שלושת האקווריומים ולרווחת חיי הדגה אשר נמצאת בם.

הממלכה בה נוצרות הארוחות ל"אלופי החיים"

מבין החדרים הרבים אשר במעונו של דוד דווקא המטבח חביב עליו, ולא בכדי. זוהי הממלכה בה נוצרות הארוחות בידיו האמונות של חבוב, לקבוצת הילדים המיוחדים הנקראת "אלופי החיים".

פגישות הקבוצה מתקיימות בימים א', ג', ה' ושבת, כאשר הורי הילדים אמורים להתמיד ולהביא  את ילדיהם לכל הפגישות. כחלק מהפרוטוקול אותו הגה דוד חבוב, מצוין סעיף בו בכל מפגש ישנה סעודה משותפת, אותה הוא מכין במטבחו… זאת, למעט ארוחות הפיצות (אותן הוא קונה בכל יום ג' בשבוע) ופלאפל (פעם בחודש).

פרוטוקול הטיפול המיועד לילדים, נוער ובוגרים על רצף האוטיזם – מבוסס על הנחת הייסוד שכל הילדים, כולל ילדים עם אוטיזם או אבחנות אחרות, יכולים לחיות חיים מלאים וחופשיים. חיים שכאלו יכולים להתאפשר כאשר הילד לומד מיומנויות ודרכים ברורות להתמודדות עם סיטואציות מאתגרות באופן המותאם וברור עבורו וכאשר הוא משתמש ומכליל מיומנויות אלו בהקשרים שונים, במגוון מצבים ועם אנשים שונים. על פי משנתו של דוד, את כל זאת ניתן להפנים גם דרך הארוחות המשותפות.

למותר לציין שאת הארוחות בימי א', ה' ושבת חותך, קוצץ, מכין ומסדר דוד במטבחו, כאשר הוא מקפיד ביותר על איכותם של המצרכים, על העטיפה ועל הצורה האסטטית, כמו גם על התאמת המנה על פי טעמו האישי של כל ילד וילדה.

מנוחה ב"כורסת ארצ׳י בנקר"

לאחר יום של פעילות עם קבוצתו "אלופי החיים" כששב דוד למעונו, הוא שש להתרווח ב"כורסת הארצ'י בנקר" השייכת אך ורק לו.

זוהי כורסא גדולה ומרווחת ממנה הוא יכול לראות את המתרחש בחדר המגורים, כמו גם לצפות אל הנוף הניבט ממרפסת דירתו… ואכן, הנוף הנשקף ממרפסת זו, מרחיב דעתו של אדם.

סיכום הפעילויות בכתובין

לאחר שנח וספג את אווירת הבית, מציף דוד מסכם, כותב ומציין את כל הפעולות אשר קרו במפגש הקבוצה באותו היום. מטרת העלאת החומר בכתובין הינה מטרה לימודית וחינוכית, שכן מתוכה ניתן ללמוד אודות התפתחותם של החניכים ואף לצפות היכן, כיצד ובמה רצוי ואפשר לקדם ולשפר התנהלויות ו/או התנהגויות.

את התהליך הזה עושה דוד בפינת המחשב המשמש כמעיין משרד ומיקומו בחדר השינה. מעמדה זו הוא מעביר את כל החומר אל דף הפייסבוק אותו הוא מנהל הנקרא בשם: "אוטיזם ופיתוח יכולות בבית הספר של החיים".

חסות משפחות חללי הצוללת דקר

בסוף חודשי שנת 2020 נוצר קשר בין דוד חבוב לבין "שייט חיפה" הממוקם בחוף השקט. חיבור זה מניב פירות של הצלחה לחבורת "אלופי החיים". בד בבד, אף משפחות חללי הצוללת דקר חברו למיזם זה ובעזרתם ניקנו שתי סירות ייעודיות לקבוצת השייט הייחודית. סירה אחת הינה ע"ש מפקד הצוללת ורעותה ע"ש 69 הלוחמים, חללי הצוללת.

הקשר בין שתי קבוצות אלו הינו כה אמיץ וחזק עד כדי קיום משותף של האזכרה השנתית לחללי הצוללת. בזמנים קשים אלו, בחודש ינואר האחרון, הוחלט שלא לקיים את האזכרה השנתית לחללי הצוללת דקר בהר הרצל – אלא במקום הכי טבעי שאפשר: על חוף הים, ממש באזור תווי דרכה של הצוללת אלי חיפה.

במזג אוויר סוער, הגיעו מכובדים מכל קשת אנשי חיל הים, בהם מפקדים ומשפחות חללי הדקר. "אלופי החיים", חבורת הילדות והילדים מקבוצתו של דוד חבוב שולבה במהלך האירוע – אשר לא השאיר עין אחת יבשה, ולא רק בגין הסערה החורפית.

ספר הים – בהיבט זבולון ויששכר

ספרים רבים בביתו של דוד – אך בשבילו החשוב מכולם הינו "ספר הים", אותו ערך ד"ר מאיר שש. הספר הוצא בשנת תשכ"ט-1968 ודן באדם ובימאות. הספר כולל את עקרונות השייט, את מבנה כלי השייט ואת ההיסטוריה של הספנות.

חבוב מדגיש את חשיבותו של "ספר הים" עבורו – בכך שזוהי אסופה ייחודית בה נמצאים הסברים אודות הדרכה ימית, כלי ים ופרקים מקצועיים לכלים אלו וכן תיאורי חופים, כאשר כל אלו משולבים במבחר סיפורים מהווי יורדי הים.

אין דבר שהוא בלתי אפשרי – שילוב בין בוגרים לצעירים

הערך אשר מוביל את דוד חבוב הינו ערך "אהבת חינם" לאדם. ערך אותו הוא משריש בקרב חניכיו. במהלך השנים הילדים אשר הגיעו אליו כשהיו בני 10-12-14 צמחו ובגרו וכיום כבר הינם בני 27-28-30 ומשמשים כחונכים לילדים הצעירים יותר אשר בקבוצה. ילדי חבורת הבוגרים מרגישים שזקוקים להם, שצריכים אותם שיש בהם חשיבות, דבר הגורם להם להושיט יד ולתמוך בילדים הצעירים שבקבוצתם.

למותר לציין שכל הפעילים והעוזרים בקיום קבוצת "אוטיזם ופיתוח יכולות בבית הספר של החיים", מתנדבים וחיילים מחיל הים, מבצעים את כל פעילותיהם על טהרת ההתנדבות, בזמנם הפנוי, ושלא על מנת לקבל פרס.

מתוך מפעל החיים זה,  אשר יזם, בנה ומקיים דוד חבוב, ניתן ללמוד על חשיבות הדרך וההתמדה, ומכאן אף ניתן להשליך על חינוך ילדים בכלל. שכן כידוע, בכל אחד מאיתנו קיים ילד מיוחד שצריך יחס והבנה. בעזרת הכלים אותם יצר דוד נוכל לדעת לטפל טוב יותר בפנימיותו של ילד זה או אחר וכן להשתדל להיות טובים יותר כלפי העולם אשר אותו אנחנו פוגשים בחוץ.