בית דגון
בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, עובר כעת העולם משבר בתחום אספקת הדגנים, שבחלקם הגדול מיוצרים באזור הקרבות. בשל כך, נבקר היום במחסן התבואה שבנמל חיפה.
מחסן התבואה הלאומי
בית דגון, המבנה גדול הממדים הניצב בעיר התחתית בקרבת רציף מיוחד של נמל חיפה, משמש לאחסון של כ-75% מכלל התבואה והגרעינים המיובאים לארץ. לכן אפשר לכנותו “מחסן התבואה הלאומי” של ישראל. הדגנים מאוחסנים בכ-200 תאים נפרדים, ע״פ הסוגים השונים. מקור השם ״דגון״ הוא במיתולוגיה של העמים השֵׁמִיִּים שחיו באזור, בה דגון הוא אל החקלאות אצל האמורים והאוגריתים וכן האל הראשי של הפלישתים.
האדריכל יוסף קלארוויין
המבנה שנחנך ב-1955, תוכנן ע״י האדריכל יוסף קלארוויין, יליד ורשה, בוגר הפוליטכניון של מינכן שעלה ארצה ב-1933. הוא נבחר כחבר האקדמיה לאדריכלות בפריז ב-1959. בין עבודותיו הרבות ראוי להזכיר את בית הקרנות בחיפה, את קברו של תאודור הרצל בהר הרצל, ומעל כולם את משכן הכנסת.
ד״ר ראובן הכט
בית דגון הוקם ביוזמתו של ד״ר ראובן הכט, יליד אנטוורפן, חבר התנועה הרוויזיוניסטית, ידיד קרוב של זאב ז׳בוטינסקי ובין מייסדיי אוניברסיטת חיפה. הוא היה ארכיאולוג מושבע ופעל שנים רבות באיסוף פריטים עתיקים הקשורים לחקלאות בארץ ישראל.
האוסף הארכיאולוגי הגדול של ד״ר ראובן הכט נתרם על ידו למוזיאון הנושא את שמו, שהוקם באוניברסיטת חיפה. בין יתר מוסדות התרבות שקמו בזכות פועלו, נזכיר את מרכז התרבות ״בית הכט״ במרכז הכרמל (נסקר במדור זה לאחרונה) ו״פארק הכט״ בטיילת שקמונה שעל חוף הים.
ב-1987 הוענק פרס ישראל לד״ר ראובן הכט, על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה.
תודה על תגובתך. הלוואי ומישהו בעיריה היה מרים את הכפפה. עד כה העיריה לא השכילה לעשות מהלך הנצחה מטעמה היא. כמה חבל!
קרן הכט עשתה רבות עבור פיתוח חיפה ועל כך יבורך ראובן הכט ואשתו אדית. היה רוויזיוניסט פטריוט עם ראייה מפוכחת ודאגה לעמו לפרנסה ובטחון המזון לפני הכל, מהסוג שכל כך חסר לנו. זכה בפרסים וכבוד המגיעים לאדם מיוחד, אדם שעל שמו מוזיאון הכט באוניברסיטה, שעכשיו הופך למרכז לתרבות הייקים.
היה ראוי הרבה יותר שתיקרא שכונה על שמו מאשר רק הטיילת המפורסמת. אני מקוה שהחניה המוזנחת מול רכבת מרכז, תהפוך לכיכר פעילה עירונית – כיכר הכט. ראוי לכך הרבה יותר מפלומר. זו הצעתי לעירייה – הכריזו על כיכר הכט ליד בית דגון, אין מקום ראוי יותר. ופעלו להנציח בה את תולדות בית דגון, חברה שהייתה אבן יסוד בבניית המדינה.
אבי ז"ל עבד בדגון.לפני מותו ראובן הכט הגיע לבית חולים לבקרו .זכורים לי סיורים בדגון.קונצרטים לעובדים ומשפחותיהם.נחשב מקום עבודה מכובד זכרונות נעימים.תודה על הפוסט
לזה התכוונו במילה ״מענטש״. תודה על תגובתך!
תודה לך דוד, בתחילת הכתבה חששתי שלא יוזכר שמו של דודי ראובן :-), אחרי הכל המיקוד שלך הינו אדריכלי באופן טבעי. בוא נקווה ש"בית הכט," לשעבר הרי "בית רוטשילד," לא יהפוך ברבות הימים לבית "נדיב אחר" וכנ"ל לגבי טיילת הכט…
הוילה הייתה גם היא אמורה להפוך למוזיאון מרהיב – אך בעסקה חשוכה נמכרה במחיר נזיד עדשים על ידי העיריה, כנראה למקורב…
סבי, פרניו שטיינר, מייסד שטיינר מכשירי שמיעה וגיסו של ראובן, עזר רבות בתחילת הדרך של דגון באיתור וסגירת העסקה על הקרקע כמו גם בתכנון העסקי הראשוני.
הונו של הכט הגיע מהמשפחה בבזל, מייסדי חברת הספנות נפטון ששלטה במסחר על נהר הריין בתחילת המאה ה-20. למעשה אביו של ראובן ניתק איתו כל קשר, ורק בזכות קישורי המו"מ של סבי הוחזר ראובן לחיק משפחתו וזכה בירושתו…
אריק שטייינר
מנכ"ל סונוהה ישראל
לשעבר שטיינר מכשירי שמיעה
תודה על תגובתך. היה מענייין לקרוא עדות על ראובן הכט מתוך המשפחה. היה איש רב פעלים וראוי היה כי העיר תנציח אותו לא רק דרך תרומותיו. הרעיון לקרוא כיכר על שמו הוא מתחייב. ראה הצעתו של אייל בהמשך.
מעניין , טוב לדעת .
גדלתי פה הרבה שנים ולא הכרתי. תודה
תודה על המידע…השכלנו..