לצאת מזוגיות אלימה • "אין מספיק מודעות לקשיים האדירים שנמשכים לעיתים גם שנים אחרי"

עו"ס הדס דגן בלום (אלבום אישי)

"צומחות יחד בראש מורם" • ראיון מיוחד לחי פה עם עו"ס הדס דגן בלום, על האלימות שאחרי הזוגיות

"התוכנית 'צומחות יחד בראש מורם' של ויצו, החלה את דרכה לפני כארבע שנים בחיפה, מתוך היכרות מאוד קרובה שלי עם נשים נפגעות אלימות לאחר פרידה מזוגיות אלימה", מספרת עו"ס הדס דגן בלום שמנהלת את התוכנית.

התהום שאחרי

"ניהלתי מקלט לנשים מוכות במשך הרבה שנים והכרתי מקרוב את התהום אליה נופלות נשים אחרי פרידה מזוגיות אלימה ויציאה ממקלט".

"הרבה מאוד תשומת לב מוקדשת בתקשורת, גם המשודרת וגם הכתובה, לאלימות שבתוך הבית, כשהחיים עדיין משותפים, אבל כמעט שלא מתייחסים למה שקורה אח"כ. אין מידע ואין מודעות למה קורה אחרי יציאה מזוגיות אלימה. היום אנחנו יודעים, גם ממחקרים וגם מניסיון בשטח, שאלימות נמשכת שנים רבות אחרי הפרידה מזוגיות אלימה. אולי לא האלימות הפיזית בתוך הבית, אבל הרבה מאוד מאפיינים ממשיכים גם שנים אחרי שבני הזוג נפרדים וכל אחד חי במקומו. זיהינו שנשים מרגישות מאוד בודדות ומתמודדות לבד עם ההשלכות של האלימות עליהן ועל הילדים שלהם, שחוו לאורך שנים את האתגרים החדשים שנוצרו אחרי פרידה מזוגיות אלימה", אומרת דגן בלום.

מכאן החלטנו שאנחנו רוצות לבנות מעטפת של תמיכה חברתית, להיות העורף המשפחתי לאותם נשים וילדים שכל כך חסר להם, מתוך הבנה, אמונה וידיעה שסביב מעטפת תומכת יכול לבוא לידי ביטוי כל הפוטנציאל הטוב והקיים שדוכא לאורך שנים, ולתת להם את המרחב והתמיכה כדי שיוכלו ללמוד ולבנות חיים חדשים ובטוחים".

מה המעטפת הזאת כוללת?

"אנחנו פועלים בשש ערים בארץ, הקמנו מעטפת שמתבססת על מתנדבות של ויצו שמגויסות ומוכשרות לנושא נשים וילדים נפגעי אלימות. אנחנו מסתכלים על הנושא כיחידה משפחתית ונותנים מענה גם לאימהות וגם לילדים יחד באמצעות מפגש שבועי אחר הצהריים. המתנדבות, חלקן עם הילדים וחלקן עם האימהות, על מנת לאפשר לאימהות ליהנות ממפגש העצמתי מחזק ומעשיר ולתמוך בהן. כמובן, יש אירועי שיא וחגים וככל שאנחנו מכירים ומתוודים לצרכים אנחנו שם, אם זה בעזרה של השלמת ריהוט, מוצרי חשמל, סלי מזון לנשים שנקלעות למצוקה כלכלית ואין מה לאכול, תמיכה וליווי של עורכי דין ובתי משפט וכמובן, אנחנו אוזן קשבת. התוכנית מבוססת על התנדבות".

דגן בלום בצעדה בחיפה – נגד אלימות כלפי נשים (צילום: חגית אברהם)

על איזו אלימות אנחנו מדברים אחרי הפרידה?

"אלימות כלכלית: אלימות שהיתה גם בתקופת הנישואים, ואחרי הפרידה מגיעה לידי ביטוי באי סדירות של מזונות, אי עמידה בהסדרי הראייה, הוצאות שונות, חינוכיות וטיפוליות שדרושיםעבור הילדים, מצב של חוסר יציבות שבגינו האישה לא יכולה להתחייב למקום עבודה.
אלימות רגשית: ברוב המקרים הקשר נמשך עם האבא בגלל הילדים, והאבות מעבירים באמצעות הילדים מסרים קשים ופוגעניים לאימהות.
אלימות דיגיטלית: מעקבים אחרי מה האישה עושה, אם היא נמצאת בזוגיות חדשה או התחילה לעבוד במקום עבודה חדש וכו'. היום באמצעות הדיגיטל אפשר לחבל ולעקוב ולהמשיך באלימות דיגיטלית.
הטרדה מול בתי משפט: לפעמים יש המשך להגשת תביעות בבתי משפט על כל שטות וכל דבר קטן, במטרה לטרטר את האישה, דבר שמחייב אותה בהפסדים כלכליים עבור בתי המשפט ושכר עו"ד. זו הטרדה שעלולה להימשך שנים".

האם יש משהו משותף לנשים שנקלעות לאלימות בזוגיות?

"צריך לדעת כי האלימות חוצה מגזרים ומעמד סוציואקונומי. הנושא הוא מאוד מורכב, אין תשובה אחת בלעדית. הנושא של זוגיות אלימה יש בו המון היבטים, היבטים תרבותיים, היבטים של מבנים ותהליכים נפשיים ופסיכולוגיים, אלימות על רקע סמים ואלכוהול ועד אלימות על רקע פוסט טראומה צבאית, כך שהנושא מורכב מאוד".

קשה לזהות וקשה עוד יותר לצאת

"החיים במעגל האלימות הם כאלה שאין רק רע, ודאי בהתחלה. אפשר לזהות ימים מקדימים, שלא הגברים ולא נשים מודעים אליהם. בהתחלה יש הרבה טוב בזוגיות ואף אחד לא מתחתן בשביל להתגרש, אבל החיים הם מורכבים והמטען הביוגרפי וההיסטורי של כל אחד מבני הזוג מוביל אותם למקומות כאלה ואחרים, עד שאין ביכולתם לפתור משברים וקונפליקטים. מורכב לזהות את זה ועוד יותר מורכב להפסיק את זה. לצערי צריכה להיות הרבה מודעות וכוונה של בני הזוג לעשות עבודה, להתבונן ולרצות לקבל עזרה, כי מאוד קשה לצאת מזה לבד".

מהם הדברים שצריכים להדליק נורות אדומות?

"לדעת שמשהו לא בסדר זה להבין שאת מדחיקה ולא נותנת מספיק מקום לדברים שלא נוח לך איתם. את מרגישה שמופעל עלייך לחץ שלא מתאים לך ומתוך האהבה והרצון ליצור זוגיות, את מדחיקה את זה ושמה את זה בצד. גם נשים וגם גברים צריכים להיות ערניים למה שבאמת מרגישים ולדעת לדבר על זה. כי כאשר מדברים על אלימות אנחנו מדברים על "אלם" מהשורש של א-ל-מ. נשים וגברים צריכים לתת ביטוי למה שהם מרגישים ואז כבר אפשר להיות במקום אחר. אנחנו חברה מאוד מאצ'ואיסטית ומיליטנטית, אם כי אני חושבת שקורה היום שינוי, במיוחד אצל הדור הצעיר, אבל עדיין, צריך לתת ביטוי לכל העולם הרגשי של גברים ובטח של נשים, ולפרוק לחצים ומתחים בצורות אחרות.

צריך להבין שאם את לחוצה או פוחדת לומר מילה וחושבת על כל דבר כי את חוששת מהתגובה, עלייך לעצור ולבדוק את מערכת היחסים שלך. אם יש בעיות או קשיים, בני הזוג צריכים ללמוד ולמצוא דרכים לבטא ולהוציא אותם בלי לפגוע במי שמולם. אם את חווה בידוד, הגבלה בהיבטים החברתיים, כאלה שנוגעים ללבוש שלך, לעבודה או לקריירה, זו נורה אדומה".

מה מוגדר כאלימות?

"אלימות היא פעולה שמכוונת מטרה לפגוע במישהו אחר מתוך כוונה וישנם סוגים רבים
אלימות. יש אלימות רגשית, אלימות באמצעות מילים שגורמת לעלבון, השפלה, לזלזול ותחושה של חסר ערך. אלימות נפשית היא אלימות שגורמת לנפגע להתחיל להאמין שהוא אכן כפי שאומרים עליו. לדוגמה שהבן זוג אומר לבת זוגו "את אמא לא טובה" או "את לא שווה, ייקחו לך את הילדים", נשים מאמינות לזה.

עו"ס הדס דגן בלום (אלבום אישי)

אלימות שמרסקת את הנפש

"זריקת חפצים מבלי לפגוע רק כאיום והפחדה, זו בהחלט אלימות. לאלימות פיזית אנחנו מתייחסים בחומרה כי זה מסכן חיים, אבל היום אנחנו יודעים שהפגיעה הנפשית אפילו יותר קשה מהפיזית. נשים יכולות להגיד חוויתי אלימות פיזית והייתי עם סימנים כחולים וזה עבר, אבל האלימות הנפשית נשארת לכל החיים. אלימות מינית, שזו האלימות הכי קשה, גם כלפי נשים וגם כלפי גברים, היא מרסקת את הנפש. וכמובן, אלימות כלכלית, אלימות דיגיטלית וכו'".

איזה שינוי ראיתם בארבע השנים של התוכנית?

"התוכנית היא לנשים אחרי הפרידה מזוגיות אלימה, שעשו את הצעד האמיץ, נפרדו מהזוגיות האלימה, נכנסו למקלט ויצאו ממנו, יצאו מהמקום של קורבן ומחפשות את העצמאות שלהן ומוצאות מקום עבודה. נשים שחלמו ורצו וכיום מגשימות את עצמן ומוציאות את הדברים לפועל. כמו לעשות רישיון נהיגה או ללמוד על מנת להתפתח. יש נשים שעובדות קשה על מנת לשקם את הסמכות ההורית שלהן ולטפל בילדים, ולצערי הרבה מהאבות לא מאפשרים טיפול רגשי בילדים ולזה צריך הסכמה של שני ההורים. במצב כזה הילדים לא מקבלים את העזרה שהם צריכים לקבל מבחינה נפשית.

הנשים במסגרת התוכנית והתמיכה מזדקפות ומנסות להתייצב כלכלית, אבל זה קשה מאוד קושי לעשות את זה ולצאת ממעגל העוני".

אל תישארו לבד!

דגן בלום מבקשת לומר: "אני פונה לנשים ומדגישה: אל תהיו לבד! יש הרבה מאוד גורמים בקהילה שיכולים לתמוך בכן. קשה מאוד לצאת מהמעגל הזה לבד. גם לגברים יש קו ייעוץ, ומי שמבין ומרגיש שיש קושי בזוגיות – אל תתביישו, תמצאו את המקום. יש מקומות פרטיים, יש בלשכות הרווחה ויש בקהילה".

לבקש עזרה זה כוח

"לבקש עזרה זה מקום של כוח ולא מקום של חולשה כמו שהרבה חושבים. תיקחו את זה ממקום של כוח, כי מגיע לכם לחיות בתוך המשפחה חיים רגועים וטובים".

התקשרו, אל תהססו!

קו ייעוץ לנשים – 3980*
קו ייעוץ לגברים – 1-800-393-904
קו פעיל של שירותי הרווחה לכל עניין משבר ומצוקה – 118
• בנוסף, בערים השונות – קווי 106
אל תישארו עם זה לבד!


הגיבו כאן לכתבה

2 תגובות
  1. אלונה אמר/ה

    אישה מדהימה שכמותך ובזכותך אני ורוד אלפי נשמות אבודות שהצלת שהארת את הדרך אסירת תודה על הזכות שנתת לי תודה על שנתת לי חיים שלי בחזרה

  2. ורדינה מארגנטינה אמר/ה

    כתבה מרתקת. אני בהלם שטיפול רגשי לילד שנחשף או חווה אלימות במשפחתו צריך לאיות באישורו של האב המכה.

הגיבו כאן לכתבה