יוזמה שצומחת מהשטח – יש לה סיכוי להצליח • דעה • גילה לבני-זמיר

המאה ה-21 היא של חיפה

אנחנו האנשים להם חיכינו: יזמות ויצירתיות של חולמים ובעלי חזון בונה את החיים בחיפה

את המושג "עירייה מבדרת", טבעה עינת קליש רותם בהצביעה על פועלו של יונה יהב בארגון מסיבות רחוב ויצירת סצינות בילוי. המושג נאמר לשלילה וחידד את העובדה שחיפה מנוהלת מלמעלה גם במה שהיה אמור להיות תחום עשייתם של יזמי תרבות, קולינריה ותרבות הפנאי בחיפה.

תקופת יונה יהב הוכיחה כי אי אפשר להמציא את מה שלא קיים באמת ואת מה שלא צומח באופן אורגני ומחובר בשרשים עמוקים בעיר והווייתה.

במהלך השנים האחרונות צומחת בחיפה יזמות תרבות ובילוי במקומות שנדמה היה כי לעולם לא יקרה שם כלום ואף אחד לא יגיע לשם. אם הייתה העירייה צריכה להציג תכנית אב ליזמות תרבות ופנאי במתחם תלפיות ובבניין הנטוש שבסירקין 21, סביר להניח שהשורה התחתונה הייתה שאין למקומות אלו שום עתיד, כלומר שמה שהיה הוא שיהיה.

אבל לשטח כללים משלו והם בעיקר קורים וצומחים בגלל אנשים חדורי חזון ותשוקת עשייה, כאלו שמתאמצים למען עצמם ולמען החיים בחיפה.

◄ אירוע על הגג של סירקין 21 – 15/10/21 (צילום: גילה זמיר)

עלייתו ודעיכתו של רחוב שינקין, מותג האורבניות החלוצי

״יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בתל אביב״, כתב המשורר מאיר ויזלטיר. שיר שהיה חלק מהסצינה שצמחה בה משנות ה-80 ואילך. השיר תיאר את ההמולה בשיגרה היומיומית של אוטובוסים רועשים, חוסר החן של קירות מתקלפים, תריסים צונחים ומראה רחוב חבוט ומוזנח, תוך הבעת סימפטיה לאנשי תל אביב, המתוארים כמי שמתאמצים, מתרגשים, מתעקשים ומתייאשים. למרות עירם ולמרות התאורים הלא מחמיאים כלפיה.

תל אביב נחשבה תמיד עיר ששווה להתאמץ עבורה גם בימי השפל שלה. בשנות ה-80 החל לפרוח רחוב שינקין שהיה עד אז רחוב אפרורי ולא חינני. חיי המסחר שפעלו בו היו בעיקר חנויות קטנות וותיקות שמכרו ביצים, סנדלריות, סידקית ומכולות. נכון, היה בו גם את קפה תמר אולם הוא פרץ לתודעה כמשהו נחשב רק כשיאיר לפיד כתב את השיר ״גרה בשינקין״ -שותה בקפה תמר. הסצינה המתחדשת של שינקין היתה סביב ״אורנה ואלה״ וכל מה שצמח מסביב.

בתחילת שנות ה-90, החלו סימני העזיבה של שינקין. החנות ״ פלסטיק פלוס״ שהיתה מחלוצי המקום קיימה ארוע ביום שישי לפני סגירת החנות ומעבר לפרדס חנה האיזוטרית של אותם ימים. בצהרי יום שישי, אספנו את שתי בנותנו מבית הספר הפתוח בהדר ונסענו להראות להן חיים שוקקים ומגניבים ברחוב תל אביבי. משהו שהיה חסר לנו מאוד כאן בחיפה.
כאשר הן גדלו והיו בנות עשרה, שינקין היה עדיין מחוז הנפש של כל מי שרצו להרגיש בעניינים, מותג עירוני אטרקטיבי ומודל להשראה, שלקח לו זמן רב לאבד מחיוניותו.

מאז עברו שנים רבות, שינקין מזמן אינו מה שהיה, מ״אורנה ואלה״. נותר ספר בישול ועל חורבות קפה תמר מקימים היום פרוייקט נדל״ן. המושג שינקין הודבק תדירות לרחוב מסדה, הסצינה המקומית של חיפה שמתקיימת כבר שנים רבות בהצלחה אולם בשנים האחרונות קמו אופציות נוספות.

מתחם 21 ב"עירתחתית" בחיפה, היה ניסיון להתחפש לעיר אמיתית – ניסיון שלא צלח

הייתה זו עיריית חיפה של שנת 2013 שהחליטה להקים רובע מגניב בעירתחתית המתחדשת. מתחם 21 קראו לו.

הכיוון היה נכון: הסצינה של ההתחדשות ההאורבנית היא אידיאלית לעיר תחתית, מקום ששנים רבות נתפס כמקום שאינו ראוי למגורי אדם. משנת 2005, החלו לפעול במקום אמנים שיצרו וחיו במקום. עיריית יהב זיהתה את הפוטנציאל והחלה לפעול רק שללא תכנית אסטרטגית נכונה ותוך הלבשת אילוצים מבויימים שלא שורדים לאורך זמן אם אין זיקה מקומית.

רבים הלינו על כך שמנהלי מתחם 21 הפנו את גבם לאוכלוסייה המקומית, בכך שהציעו חללי מסחר לאמנים שהגיעו מחוץ לעיר חיפה, ללא תשלום ארנונה והעיקר שישתתפו בסצינה שהייתה כולה תפאורה אחת גדולה. על כך כתבתי באותן שנים בחי פה.

מיזם "מתחם 21" לא היה אורגני והוא לא באמת צמח מתוך העיר. אפילו את קפה פועה הידוע מיפו הביאו בימי חמישי מתנה לנייטיבס בחיפה – כאילו אין בתי קפה מקסימים מקומיים. ואכן, הרובע לא צלח וגווע. עברו שנים רבות עד שרחוב נתנזון קם לתחיה בתמריצים והנשמות תכופות. עד היום, הסימטאות שהיו פעם מתחם השוק התורכי-רובע 21, עדיין משוועות לחיים ולעסקים.

◄ מתחם 21 גוסס – צפו בכתבה בחי פה משנת 2015

המאה ה-21 של חיפה היא בזכות יזמות מקומית של אנשים שמתאמצים

יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בחיפה.

שנים רבות אנשים מתאמצים לפעול למען החיים האורבניים בחיפה. בהדר ובעיר תחתית בפרט: ביזמות עיסקית, תרבותית, אמנותית, חינוכית, באקטיביזם חברתי, והתנדבות למען הקהילה. חלקם הגיעו בשנת 2005 לעיר תחתית. שם פעלו כמה עסקים ותיקים שראו בעיניים כלות כיצד המקום דועך. הם הקימו בעירתחתית את האגף ואת הנמלה, את וניה ביסטרו ואחר כך הגיעו כל השאר.

במסדה קמו עסקים, בעיקר בתי קפה, חנויות וינטג׳ וספרים יד שניה שיצרו את הווייב הכל כך מתבקש ללב העיר ההיסטורי, בצרוף תחנת הכרמלית שהיא אוצר בלום לציר התחבורתי הוותיק של לב העיר.

רחוב מסדה סובל היום ממפגעים חברתיים של התגברות האלימות והפשע שמציפים את חיפה ואת הדר ועיר תחתית בפרט. אבל עדיין הקסם הייחודי של הרחוב לא נלקח ממנו וחשוב לשמור עליו ולהחזיר את השפיות והביטחון האישי למקום כדי לא לאבד אותו.

החיים החדשים בשוק תלפיות, הם הוכחה שאפשר להצליח במקום שאמרו שאין לו סיכוי

מה שקורה בשוק תלפיות בשנים האחרונות הוא בלתי ייאמן וגם על כך כתבתי בחי פה.

התהליך הולך ומתעצם ובשנה האחרונה מתמקד בבניין שבסירקין 21, מבנה חסר חן שעמד נטוש שנים רבות ללא שום ענין בו. היזם אורי בנאים רכש אותו מתוך חזון שנדמה היה כהזוי. אולם במקום הייתה כבר מאפיית עיניים של לחמי בוטיק, מסביב קמו מסעדות קטנות והקהל הצביע ברגליים. בקומה השנייה קמה כנגד כל היגיון משתלה ובהמשך המסדרון השתכן קולקטיב העיצוב סירה ובהמשך קפה נונה.

לכאורה הציפייה היא שמי שיגיעו למקום אלו המחוברים להוויה העירונית המחוספסת, קהל יהודי-ערבי, צעירות וצעירים, מנעד מגדרי מגוון וחזות טיפוסית. הם אכן מגיעים ומסתבר שיש הרבה מאלו אולם הסקרנות מביאה למקום את תושבי הכרמל ומשאר חלקי העיר. אלו שלא העיזו לדרוך במקום כבר עשרות שנים, שפעם נסעו לתל אביב כדי ליהנות מסצינה עירונית כזו. תל אביב של המאה ה-21 כבר מתקשה להציע משהו אותנטי והכל בה עטוף במיתוג יקר, אריזה מלאכותית וכסף גדול.

לעומתה, חיפה מתפקדת נפלא כסצינה הכי אותנטית ואורבנית. לכך מצטרפים הייחוד האנושי המגוון שקיים בחיפה, הזיעה, האמונה והעקשנות של אלו שמתאמצות ומתאמצים להפוך את החלקים הנדחים של העיר למקור התחדשות והנאה לכולנו.

החיים בחיפה הם תודות ליזמות האנושית שבה

העירייה צריכה רק לא להפריע ולא להרוס

ההוויה העיסקית והיצירתית בחיפה של השנים האחרונות ריסקה את דימוי עיר הפועלים והמפאיניקיות שהייתה בעוכריה של חיפה.

כיום חיים פה בחיפה דורות צעירים שלא מכירים את האידיאולוגיה הריכוזית אשר מחזיקה בידיה את מקור הכוח הכלכלי ומחלקת משרות. הם יודעים ויודעות לעשות מהחלום שלהם מציאות והרצון הוא להגשים אותו בחיפה.

צו סגירה לגג של סירקין 21

בערב פסח השנה, הוציאה עיריית חיפה צו סגירה לגג של סירקין 21. למה?
מעיריית חיפה נמסר אז לחי פה, כי בביקורת שנערכה במקום ב- 10/3/21, נמצא כי על גג המבנה בוצעו עבודות בנייה בניגוד לחוק וללא היתר, שכללו, בין היתר, הקמת קונסטרוקציה להקמת משתלה, מחסן ומועדון.

בית המשפט ביטל מייד את הצו והחיים ממשיכים, אבל עם טעם רע של הנהגת עירייה שלא עוזרת ליזמות המקומית ומנסה בכל כוחה לשלוט במציאות בהתאמה למה שישרת את תדמיתה.
אולם זה לא משפיע על החיים הזורמים למקום שנראה היה כמחוסל ונותר רק לוודא את מותו. מסתבר שצריך להקים ולהציע אפשרויות ואז באים האנשים שהם כולנו.
אנחנו האנשים להם חיכינו.

ההבדל בין יועצים במשכורת לאנשים עם יוזמה וחזון

ביום שישי, 15/10/21, התקיים בסירקין 21 יריד של כל מה שכיף. המסעדות ובתי הקפה מסביב היו מלאים עד אפס מקום, הרכבים מוסיקליים נגנו ואנשים על ילדיהם הגיעו לחנויות ולסטודיוס כדי להכיר, לראות, לקנות וליהנות. הבת שלי, זו שנסעה עימנו בתחילת שנות ה-90 לשינקין כדי לראות עיר אמיתית, מבלה במקום באופן קבוע עם בנותיה שעבורן הדר ותלפיות הן העיר הנהדרת שלהן.

הגג היה חגיגה של שמחת חיים ואנשים בילו ורקדו מול הנוף עוצר הנשימה של הים והנמל. בהמשך הרחוב-בסירקין 5, היכן ששוכן הבית לשירה, ניצבו דוכנים ואנשים בילו במקום.

מינהלת 2030 על הכוונת של מועצת השינוי

בימים אלו מתכננת מועצת השינוי את פירוקה של מינהלת 2030 שאמורה הייתה להמציא תכניות אסטרטגיות להצמחת החיים בהדר.

במהלך השנתיים שפעלה המינהלת בחשאיות גמורה וללא שום אפקטיביות, קמו עוד ועוד עסקים ויוזמות בהדר ובעירתחתית, שאין להם שום קשר למינהלת ולעירייה, אלא לתעוזה והחלטיות של אנשים שמתאמצים בחיפה. עיר שבניגוד לתל אביב – יש לה אחלה קונספציה. ששווה להשתדל עבורה כי היא עבורנו ועבור החיים הטובים בחיפה.