שכבות נחשפות – הקרב החרדי על שכונת הדר ועל המבנה של לב חש • פרשנות וגילויים חדשים • גילה לבני זמיר

במקום בו לוקחים את הלב, מחסלים את החיים בחיפה


מפגש החלוץ ויל”ג היה פעם חלק מרחובות שוקקים ומלאי חיים. הכל הלך ודעך מאמצע שנות השמונים וכיום ניצב שם קולנוע רון שהפך לגרוטאה ענקית ליד שוק תלפיות שממשיך, למרות הכל, להיות שוק תוסס עם חלוצי קולינריה ואמנות המקדמים יוזמות מבורכות.

קולנוע רון - פיל לבן בחיפה - מבט מבפנים (צילום: עומר מוזר)
קולנוע רון – פיל לבן בחיפה – מבט מבפנים (צילום: עומר מוזר)

זו לא שכונת פאר יותר שכונה של עוני אבל יש בה את הכל, כמוך וכמוני

בגלי העלייה בעשורים האחרונים התמלא האזור באוכלוסיות מוחלשות קשות יום, עולים חדשים, עובדים זרים, אוכלוסיית החרדים במזרח חיפה אשר גדלה, הומלסים ואוכלוסיות משתפי”ם. במקביל, הדר הפכה למוקד עניין של צעירות וצעירים שחיפשו את לב העיר ובכלל אנשים שיש בהם שאר רוח ורואים את היופי האדריכלי ואת שיירי העירוניות שנותרו במקום. אלו העתיקו את חייהם להדר, לרחובות שנעזב מזמן על ידי מי שחיפשו את אויר הפסגות של הכרמל או את העירוניות של תל אביב.

מרכז החסד והנתינה של לב ח”ש

בין כל אלו עומד כבר 24 שנים מבנה גדול שהיה פעם בית ספר ובו פועלת עמותת לב ח”ש אש הוקם על ידי אדם חרדי. עמותה מלאת חסד לאוכלוסיה המוחלשת מרחבי חיפה, שלא שואלת אף אחד מהיכן הוא ובמה הוא מאמין. במקום יש מרכז הצטיידות ענק של ציוד ביתי יד שניה, רהיטים, כלים, מכשירי חשמל, בגדים, צעצועים, ספרים, מכשירי כתיבה ולימוד. הכל נמכר בשקלים בודדים ועשרות שקלים. המקום הפך גם לחנות המועדפת של הציבור הצעיר שוחר המיחזור ודל התקציב. ההכנסות מהמכירות משמשות למימון שירותי רווחה נוספים. מיחזור במיטבו!

חלוקת מזון לנזקקים בחיפה בעת משבר הקורונה - לב חש (צילום: דודי מיבלום)
חלוקת מזון לנזקקים בחיפה בעת משבר הקורונה – לב חש (צילום: דודי מיבלום)

שירותי הרווחה והתמיכה שמעניקה לב ח”ש הם מגוונים:

מיזם אפליקציית מעקב בשת”פ בין הטכניון ופקחי עיריית חיפה, להפגת בדידות קשישים ואיתור מצוקות. מרפאת שיניים ציבורית לאוכלוסייה שידה אינה משגת לטפל בשיניה במחירי השוק, מרכז חברתי קהילתי לעולים, לקשישים ולניצולי שואה, מרכז לטיפול רגשי ופסיכולוגי לכאלו שלא יכולים להרשות לעצמם, מרכז חלוקת מזון עצום העסוק בלהאכיל אלפי אנשים ובתקופת הקורונה פעל באופן מופלא. כשהגעתי להתנדב בחלוקת מזון, ראיתי את פקחי העירייה במקום, כשהם לוקחים את ארגזי המזון שמספקת עמותת לב ח”ש ונוסעים לחלק אותם לנזקקים. בשם העירייה כמובן.

מוחלשים ונזקקים לא רצויים בבית ספרנו

כבר שנה וחצי, מנסה עיריית חיפה לסלק את עמותת לב ח”ש ממעונה, בטענה של חוסר תקינות בהקצאה והצורך של החרדים במבנה כבית ספר. המבנה של לב ח”ש הוא חלק ממספר מבנים שהעירייה רוצה להפוך למוסדות לימוד לילדים חרדים בחסות הסיפור החוזר ונשנה:
“הילדים לומדים במרתפים ובמחסנים”.

בפעם הקודמת, הפרשה נבלמה בדחיית משרד הפנים את טענת העירייה כי בנין לב ח”ש הינו מחסן ציוד ונקבע שכל התהליך נעשה שלא כדין.

אסור להירדם בשמירה

נראה שבינתיים, מישהו בעיריית חיפה עסוק בלסמן מבני ציבור ולדרוש אותם לטובת הציבור החרדי. מבין 18 מבני ציבור שפורסמו לאחרונה כמועמדים להקצאה, 13 מהם היו לטובת הציבור החרדי. אחד משניים: או שילדי הציבור החרדי הסתובבו עד היום ברחובות ולא היו להם מוסדות חינוך או שאוכלוסייתם גדלה במאות אחוזים בין לילה.

סברה נוספת שאני מעלה היא שמישהו בעל אינטרס סקטוריאלי, אוגר מבני ציבור כדי להכין תשתית לגלי הגירה גדולים של אוכלוסייה חרדית לחיפה ומישהו אחר בעירייה עוזר לו בתכנית הזו.

העירייה בוחרת היכן לכפות את החוק והיכן לסלוח

טענת ההקצאה הבעייתית של לב ח”ש יכולה הייתה גם להיפתר במגוון דרכים, בדיוק כפי שזה נעשה בשנים האחרונות. הכל עניין של רצון טוב או אינטרס פוליטי. תלוי איך מסתכלים על זה.

הטענה כי בתי ספר צריכים לחזור לייעודם המקורי, היא טענה שמעלה בצדק משרד החינוך, אבל טענה זו יכולה לחול על כל בתי הספר בהדר, שהפכו למשרדי עירייה (מינהל התפעול ומינהל החינוך), קופת חולים (מכבי), מרכז אמנות (פירמידה). אבל, משום מה, בחרו בעיריית חיפה להתמקד רק במבנה בו פועלת עמותת לב ח”ש וזאת בימי המצוקה הגדולה ביותר של האוכלוסיות החלשות – שיא משבר הקורונה, בו אלפים נזקקים לשירותי העמותה.

הפרוגרמה הסודית של עיריית חיפה – לרובע הדר: לא סופרים את החילונים.

לכולם יש מקום בעיר הזו. אולם איזון אפשר להפר בלי בעיה כאשר מכינים תשתית ומי שמכינה את התשתית – זו עיריית חיפה.

אז לאן פנינו מועדות, אתם שואלים?

שאלה זו מסקרנת רבים מקרב תושבי חיפה. זהו הסוד הכמוס של הנהלת עיריית חיפה, אותו היא לא מגלה לציבור. בשנה האחרונה פורסם כי העירייה מכינה “פרוגרמה תכנונית להדר הכרמל”, הכוללת פרוגרמת מבני חינוך, אבל רבים תוהים האם זה שמור רק לחרדים, או שגם החילונים יוכלו ליהנות מפרוגרמה זו.

נכון לרגע זה, לא פרסמה עיריית חיפה שום תכנית למוסדות חינוך ציבורי ממלכתי כללי בהדר, כדי לעודד הגירת משפחות למקום או לשמור על אלו הגרות בה. מסתמן כי המיקוד הוא רק בחינוך חרדי בהדר, נו”ש וקרית שמואל.

הציבור הכללי הודר ועדיין מודר לחלוטין מפרוגרמה זו אולם הציבור החרדי התקבל בכבוד מלכים באולם מועצת העיר, על ידי הנהלת העירייה ועינת קליש רותם, כשהיא מבקשת לדעת מה עוד צריך הציבור למען רווחתו.

רשימת בתי הספר החרדיים בהדר מציגה עשרות בתי ספר

לכל חסידות ולכל חצר רב, יש מוסד משלה, עם מספר צנוע של תלמידים בכל כיתה.

להלן רשימה חלקית המונה 20:
זכרון מאיר, ישיבת יחל ישראל, מסורת ישראל, מורשת תורה, בית הספר היסודי יחל ישראל לבנים, בית הספר היסודי יחל ישראל לבנות, תיכון יחל ישראל לבנות, בית מלכה חיפה, בית יעקב לבנות, עטרת תמר, אולפנה צביה, תיכון בית יעקב, מוסדות חסידי בעלזא, תורת אמת, ישיבת בנים, חטיבת הביניים בניה, הישיבה התיכונית בניה, איילת השחר חיפה, בית יעקב גור ושערי תורה. קשה להגדיר רשימה כזאת באמירה : “מצוקת בתי ספר לחרדים”.

בית ספר חילוני אחד בהדר הכרמל:

חשוב לציין שבהדר פועל רק בית ספר ציבורי ממלכתי אחד- ליאו-בק ואין שום צפי להקמת עוד אחד. גם כדי לענות על הביקוש וגם לקדם התחדשות עירונית. ידוע לכולם שהיצע מוסדות חינוך הוא עוגן ראשי להתחדשות עירונית ואת זה עיריית חיפה לא מקדמת בהדר. יכול להיות שמישהו בעיריית חיפה מנסה ליצור מציאות בה הדר תהיה הבית רק של ציבור אחד המועדף עליה?

בתי ספר חרדים בחיפה. מרביתם בהדר

בתי ספר חרדים בחיפה (מתוך אתר משרד החינוך)
בתי ספר חרדים בחיפה (מתוך אתר משרד החינוך)

קצת נתונים מספריים על התפלגות קבוצות האוכלוסייה בהדר

יש הבדל בין מתן מענה שוויוני לאוכלוסייה קיימת, על שלל קהילותיה, לבין מתן עדיפות בוטה לאוכלוסייה אחת בלבד. למעשה מדובר בקווים מנחים שיקבעו את אופיו העתידי של הרובע והעיר בכלל. רובע הדר הוא הרובע הצפוף של חיפה. אי אפשר לדחוס לכאן עוד בניה או לגרש מכאן את מי שקל לגרש, רק כי לעירייה יש אינטרס פוליטי.

יש מי שיאמרו: עניין של דמוגרפיה. אולם הנתונים מראים כי אוכלוסיית הדר מונה כ-40 אלף איש. 30% מהם ערבים, כ-30% יוצאי חבר העמים, היהודים החילונים בחיפה הם 58% מכלל האוכלוסייה וכך הייצוג היחסי בהדר כולל את דוברי הרוסית, עוד קבוצות אחרות שלא נספרות בשקלול המלא, מה שמציב את האוכלוסייה החרדית בסביבות 10%. בחיפה בכלל כ-11%.

היחס בין אחוז החרדים באוכלוסיית הדר ולבין מספר בתי הספר אינו משתווה לשום קבוצה אחרת בהדר. החרדים נהנים ממה שלציבור האחר אין.

מלחמת קודש בשכונות חיפה

לשם הקצאת המבנים לציבור אחד, צריך לסלק מישהו אחר מתוכם. זה מאוד פשוט כשמדובר באוכלוסיה מוחלשת המגיעה ללב ח”ש, או לקחת מתנ”ס של קהילה דוברת רוסית ברחוב בית”ר (הקהילה הרוסית מהווה קרוב ל-30% מאוכלוסיית הדר). יש שמועות על מבנה נוסף שנמצא “על הכוונת” – מתנ”ס הדר ברחוב ירושלים והיד נטויה. היום זה בהדר, אבל מחר אולי זה יהיה בספריית מיינץ במרכז הכרמל ? זו הסמוכה לבית ספר של חב”ד שנבנה בבית מידות שהיה פעם גלריית אמנות מוערכת. אולי ברמת בגין במרכז רמב”ם? בו כבר התיישבה בעבר ישיבה חרדית שיצרה מאבק קשה בשכונה, אולי ברוממה הישנה? בה בשנת 2005 הייתה השתלטות ברסלבית על בית הכנסת ומאבק קשה על שינוי צביון השכונה כשהתושבים עמדו בעקשנות נחושה מול בריונות קשה ויכלו לה, אולי בנוה שאנן בה בעצם מתקיימת אותה מגמה כבר שנים רבות, ואולי בכלל ברמות ספיר? שם מנסים להקים כבר שנים בית כנסת ומי שהובילה את ההתנגדות היא עינת קליש רותם בכבודה ובעצמה כחברת אופוזיציה.

בפוליטיקה תעשה לך בית ספר

מבנה לב ח”ש סומן כבר לפני שנים כיעד להשתלטות עליו. עוד לפני היבחרה של קליש לראשות העיר. כך עולה ממכתב שנשלח בשנת 2018 מעמותה חרדית (השם שמור במערכת) לעינת קליש רותם כחודש לאחר היבחרה לראשות העירייה. במכתבה מציין ראש העמותה את המבנה בו שוכנת עמותת לב חש, כמבנה שהוקצה שלא כדין ומבקש אותו לצורך הקמת בית ספר חרדי.

אז קודם אמרו שזו בעיית הקצאה, אחר כך משרד החינוך דורש אבל על פי המכתבים מסתבר, שהכול התחיל ביוזמת עמותה חרדית ואת התירוצים וההסברים המדויקים מארגנים בעירייה תוך כדי תהליך.

מכתב מעמותה חרדית בחיפה ללשכת קליש

(הפרטים המזהים טושטשו)

מכתב מאת עמותה חרדית לעיריית חיפה - בקשה להקצאת המבנה של עמותת לב חש
מכתב מאת עמותה חרדית לעיריית חיפה – בקשה להקצאת המבנה של עמותת לב חש

זיהו הזדמנות – קליש בלשכת ראש העיר

מהמכתב עולה כי מישהו זיהה את הפוטנציאל, חיכה לרגע בו קליש תהיה ראש העירייה, כדי לקדם את רצונו לקחת מציבור מוחלש שמסתייע יום יום בעמותת לב ח”ש, את המבנה בו שוכנת העמותה כבר 24 שנה. למרבה ההלם הציבורי, זה גם נפל על אוזן קשבת בלשכת ראש העירייה. והנה, בימים אלו הוגשה תביעה על ידי בית המשפט כנגד לב ח”ש בדרישה להתפנות.

עינת קליש (צילום: עיריית חיפה)
עינת קליש בלשכת ראש העיר חיפה (צילום: עיריית חיפה)

במלחמה הפוליטית הכל כשר. גם לפגוע בציבור הנזקקים והחלשים

במלחמה כנגד לב ח”ש, הפך – על פי דוברות העירייה, מבנה גדול וגדוש ציוד ביתי במחירים סמליים, למחסן גרוטאות חסר חשיבות. כלומר- הבנין הוא חשוב, אבל עשרות אלפי האנשים, שנעזרו ונעזרים בו עד היום, פחותי חשיבות בעיני עיריית חיפה. אחרת לא היתה מתייחסת כך למפעל אהוב על כל כך הרבה אנשים ,שלא בהכרח זקוקים לו אך הם מוקירים את מי שהקים את המקום כדי לעזור למי שאין ידם משגת. אלו הולכים ומתרבים כל הזמן ובתקופת הקורונה במיוחד.
הבדידות היא מחלה חברתית ממארת. בשנה האחרונה נפטרו בחיפה 11 בודדים ובודדות והתגלו לאחר ימים חסרי צלם אנוש. בקשות לעזרה בביגוד, אוכל, תרופות מתקבלות כל העת ברשת החברתית של הדר. אלו וגם אלו מוצאים בלב ח”ש מקום להסתייע בו. אולם בעיני עיריית חיפה המקום הוא מחסן ותו לא. סתם עוד נדל”ן לצרכי תיחזוק פוליטי.

התחדשות עירונית עושים עם כבוד לאדם באשר הוא אדם – או לא עושים בכלל

שאלתי גורמים בעמותת לב ח”ש: איזה מבנים חלופיים הציעו לכם?

אנשי העמותה הגישו לי רשימת כתובות. מעיון בהם ובמצבם, נראה שזה נעשה כדי לסמן וי על הצעות חלופיות, אבל ללא רצון להבין כיצד מרכז כזה פועל. מעבר לכך, מדובר במבנים לא ראויים לשימוש, לא בגודלם ולא במצבם הקשה. בקיצור, מי שממילא מצבם קשה, ראויים כנראה על פי עיריית חיפה למצוא עצמם בתוך חורבה דולפת ומעופשת. שאף אחד לא רוצה אותה.

קליש תמיד דיברה על הדר כעל הלב העיר ההיסטורי שחייב לפעום. התכניות לגבי הדר סודיות. רק היא וקומץ מקורביה מודעים אליהן. מה שברור הוא שכאשר לא יהיה לב חילוני, הציבור המוחלש לא ייעלם. הוא פשוט יפול לתהום תחתיות. העוני והייאוש כבר נמצאים בגדול ברחובות והם משפיעים על המקום.

תגובת עיריית חיפה:

הגיבו כאן לכתבה

16 תגובות
  1. חנה מורג אמר/ה

    כתבה מצויינת, ממקדת ומשקפת מציאות עגומה.
    לא יאמן החורבן הזה.

  2. יפה כהן אמר/ה

    רק לי לא התיחסו לב חש,כשרציתי להעביר להם דברים לפני 4 שנים מספר רב של טלפונים בלקיחת פרטים ולבסוף לא התיחסו לבשה שלי לביא לקחת דברים מבית שרציתי לפנות

  3. לאור נבו אמר/ה

    הגעתי פעמיים בימי הסגר לבית לב-חש להעביר בהתנדבות עם רכב השטח מנות אוכל למשפחות שבאמת היו ניצרכות, אנשים נכים שלא יכולים לאת מביתם ואזרחים מכל המייגזרים ,,, וכבעל נסיון התחום הספיק לי לראות את האנשים במצבם הקשה בביתם כדי להבין בחשיבות התרומה של הזמן ועלות הדלק שהקדשתי להגיע מהקריות,
    נקוה לטוב – לאור נבו ג’יפון-נעים טיולי גיפים JEEPON-NAIM

  4. ירון חנן אמר/ה

    מאמר חשוב המספק מידע נרחב על המצב הדמוגרפי והנכסי האמיתי בהדר. כך נחשפים הסיפורים האמיתיים על הכוונות של קליש ושותפיה החרדים ששכחו את עקרון הערבות ההדדית ואת הערך שאומר: לא זורקים נזקק מביתו על מנת לשכן אחר במקומו!

  5. ערן אמר/ה

    כתבה מעולה וחשובה. יש למנוע מהקואליציה הנוכחית להפוך את שכונת הדר המקסימה לסלאמס חרדי עוד קצת כי בין כך זו הקדנציה האחרונה של קליש

  6. עופר מרגלית אמר/ה

    הכל מובן רק דבר אחד שיהיה ברור בהחלט שואלים את הבאים ואפילו מבקשים אישור מהרווחה כתנאי לתת עזרה אז בבקשה לדייק

  7. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    אכן, עמותה חשובה.שבוע טוב.

  8. אלעד אמר/ה

    אוכלוסיית הדר כ40000 איש
    53% ממוצא ערבי או רוסי
    47% יהודי
    כתושב הדר כבר 20 שנה תחושתי היא שרוב המגזר היהודי בשכונה הוא חרדי ולא 10% כפי הנאמר.
    כל חצר רבנית וכל ‘תת זרם’ גם אם מונה רק 150 בתי אב מכיל כ1000 תושבים. נוסיף את הזרמים הותיקים בשכונה ונגיע לסביב 15000 תושבים שרובם אגב ילדים.

  9. אייל אמר/ה

    נתונים יותר מהימנים ממקורות העירייה
    הציבור החרדי בהדר ויל”ג מהווה 20%, כ-8000 נפשות.
    כל הזרמים כולל מספר רחובות הנחשבים שכונת גאולה.
    80% בדירות בבעלותם, 20% שכירות ובדירות אחרים.
    הציבור הדתי שאינו חרדי מונה 1,000 נפשות 2%.
    הציבור היהודי החילוני מונה 19,000 שהם 48% ומתוכו רק שני שליש גרים בדירה בבעלות ו-40% בשכירות.
    הציבור החילוני המוגדר אחר שאינו יהודי או ערבי (קרי עולים חדשים שאינם יהודים, בהאים, עובדים זרים) מונה 4,000, 10% ופה 75% גרים בשכירות או דיור עולים ובתי אבות.
    הציבור הערבי מונה 8,000 והוא 20%. ממנו 75% בדירות בבעלות ו-25% בשכירות.
    כדי לפשט:
    חרדים ודתיים 22%
    יהודים חילונים ואחרים 58%
    ערבים 20%

  10. הבדל משמעותי אמר/ה

    אגב אם מענין אתכם פילוח סטטיסטי דמוגרפי של הדר לפני 40 שנה (1980):
    חרדים ודתיים – 14%
    יהודים חילונים – 72%
    ערבים – 10%
    אחרים – 4%

  11. אדי מור אמר/ה

    רשימה חלקית של בנינים שהיו חילוניים והפכו חרדיים במזרח הדר:
    נחל הגיבורים – בית ספר יבנה הציוני דתי, ובית הספר הממלכתי של שכונת חליסה בואדי הפכו לחרדיים.
    סוף רחוב הרצל – בית התעשיה הפך לאולפנא. בית הכנסת המרכזי, ובית המדרש המרכזי מתחתיו, ששימשו אוכלוסיה חילונית ומסורתית, שייכים כיום לחסידויות בעלז, גור וויז’ניץ.
    רחוב יל”ג – בית החלוצות ליד השוק הפך למוסד חינוך חרדי דתי. בית אחותו של אבא חושי ברחוב ביל”ו הפך לפנימיה חרדית, לאחר שנוספו לו קומות אחדות.
    רחוב השילוח – בית ספר גאולה הפך למוסד חינוך חרדי. שני גני ילדים חילוניים בפינת רחוב חרמון הפכו לבתי כנסת. בית הכנסת של המפד”ל באותה צומת הפך לאולפנא.
    רחוב זבולון – שני בנינים הפכו לבתי כנסת. בפינת זבולון-מיכאל קם מקווה מפואר.
    רחוב ארנון – שכונה חרדית חדשה הוקמה בין רחוב זה לרחוב הנגב
    הרשימה ארוכה.

  12. אדי מור אמר/ה

    חשוב להוסיף לרשימה גם את בית ספר יל”ג, ברחוב יל”ג, שהיה בעבר ממלכתי, לאחר מכן הרבנות, וכיום תלמוד תורה.

  13. מיר אמר/ה

    נו, מה יהיה???
    (כתבה מעולה!)

  14. קלמן אמר/ה

    הגיע באמת הזמן להפוך את רמת ספיר לחרדית. לא יכול להיות מצב שההקצאה לחרדים בשכונה זו תהיה אפס. באם יטען מאן דהוא שאין חרדים בשכונה – מבטיח לו שאחרי שיהיו מוסדות יהיו גם יהיו.

  15. דוד פורת אמר/ה

    כמו במישור האקצי כך גם במישור העירוני. החרדיים נותנים את הגיבוי לשלטון(לקואוליציה) תמורת תקציבים עבורם.צריף מנהיגים כמו שמיר ושרון שלא נכנעו בקלות

  16. יורגן אמר/ה

    אה… כתבת שנאת חרדים ממוצעת,
    מצ’עמם
    תתקדמו, כאן מדינה יהודית

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור פוליטי
  4. סגור והמשך בכתבה זו