BDNF ויטמין הלמידה והזיכרון • ד"ר סילביה מנדל – חוקרת מוח

דיור מוגן – רחב

שמירה על תפקוד המוח ושיפור זיכרון לאורך השנים

מה משמעותן של ארבע האותיות BDNF? הגדרתו המילולית היא:

brain-derived neurotrophic factor  והוא שייך למשפחה רחבה של גורמי גידול חלבוניים הקרויים נוירוטרופינים.BDNF חיוני להגנה ותמיכת המוח שכן הוא משחק תפקיד מפתח בהתפתחות מוח העובר, בצמיחה ושרידות תאי עצב (נאורונים) במבוגר וביצירה מחודשת של תאי עצב מתאי גזע (נוירוגנזה) באזורים מוגדרים במוח. כמו כן, ל-BDNF תפקיד חשוב ביותר על תהליכי למידה וזיכרון בשל פעילותו על ההיפוקמפוס, איבר חשוב ביותר האחראי ליצירה ושימור של זיכרונות לטווח קצר וארוך, לאירועים ומעשים. לדוגמה, זיכרונות שנצרבים בנו כמו לידות, בת/בר מצווה, האהבה ראשונה, חתונה וכד'.

ניסויים שנעזרו בשיטות הדמיה מוחית הראו שאנשים עםBDNF גבוה בדם שמרו על נפח המוח ויכולות קוגניטיביות. ירידה ברמות שלו במיוחד בקרב מבוגרים זקנים, נמצאה קשורה לניוון ההיפוקמפוס העשויה לתרום לפגיעה בזיכרון כמו זו שחווים באלצהיימר. אחת ההשפעות הכי מתוחקרות של BDNF היא בעליית מספר הקשרים בין תאי עצב הקרויים "סינפסות", דבר המביא לחיזוק הקומוניקציה בניהם ולשיפור בהעברה וקליטת המידע. תופעה זו נקראת גמישות מוחית או  Neuroplasticity. 

איך נוכל להגביר BDNF במוח?

"נפש בריאה בגוף בריא" גורסת האמרה ואכן רבים יעידו כי ביצוע פעילות גופנית מעלה מצב רוח. כיום רבות העדויות המדעיות המראות כי לשגרת אימונים גופניים יש מגוון השפעות חיוביות על המוח, כגון שיפור בזיכרון, בתפקוד קוגניטיבי, ויכולות למידה. אכן נמצא כי הגן המווסת את הרמות של BDNF מונע על ידי מגוון הרגלים כמו פעילות גופנית ותזונה.

פעילות אירובית סדירה והתמדה לאורך זמן מביאה לעליה ברמות BDNF בדם

מחקר שהתפרסם לפני כשנה מסוג מטה-אנליזה שסקר 29 פרסומים מדעיים מכל העולם בבני אדם, מצא שפעילות אירובית סדירה והתמדה לאורך הזמן מביאה לעליה ברמות BDNF בדם, המהווה מדד לייצור במוח. לממצאים החשובים בבני אדם, קדמו מספר רב של ניסויים בעכברים וחולדות אשר הוכיחו קשר הדוק בין פעילות נמרצת (כמו אימון על גלגל ריצה או הליכון) לעלייה משמעותית ב BDNF ובמספר תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס. כשהנאורונים "חשים" מצבי סטרס כגון ירידה הספקת דם, צום או פגיעות ראש המוח נותן פקודה לתאים לייצר אותו בכמויות גבוהות.

ד"ר סילביה מנדל, "פעילות אירובית סדירה והתמדה לאורך הזמן מביאה לעליה ברמות BDNF בדם" (צילום: אלבום אישי)
ד"ר סילביה מנדל, "פעילות אירובית סדירה והתמדה לאורך הזמן מביאה לעליה ברמות BDNF בדם" (צילום: אלבום אישי)

בניגוד לאפקטים הברורים של אימון גופני על ייצור BDNF, ההשפעה של תוספי תזונה כגון קורקומין, אומגה 3, רסברטרול ואחרים על הייצור שלו במוח היא שנויה יותר במחלוקת, שכן קשה להוכיח קשר עובדתי בניהם בבני אדם. לעומת זאת מחקרים בבעלי חיים כן מראים זאת יחד עם שיפור קוגניטיבי. כמו כן גורם אחר המשנה את רמות BDNF במוח הוא הורדה בצריכת מזון. בסקירה שהתפרסמה בכתב עת היוקרתי Nature Reviews in Neuroscience דווח כי הפחתה במספר הקלוריות בארוחה או תקופות של צום לסרוגין (intermittent fasting) גרמו לעליה בייצור BDNF בהיפוקמפוס ובקליפת המוח בחיות ניסוי, יחד עם  עליה בהפקת אנרגיה ושיפור יכולות קוגניטיביות. תופעות אלה מיוחסות ליצירה של קטוזיס בגוף ועל כן, דיאטות קטוגניות עשויות להועיל במקרים מסוימים.

אפשר להוסיף BDNF לתזונה?

להבדיל מוויטמינים שהם נצרכים מבחוץ, מפעל הייצור העיקרי שלו הוא המוח שלנו. העדויות המדעיות מראות שניתן להגביר BDNF בבני אדם בעזרת פעילות גופנית סדירה ומגוונת. ניסויים אחדים קשרו בין סוגים של תזונה או מאכלים ועליה ברמות שלו אך רב העבודות נעשו בבעלי חיים. גורם נוסף המייחסים לו חשיבות רבה הוא ניהול אורח חיים פעיל חברתי, אימון קוגניטיבי, לימוד שפה או כלי נגינה…כלומר, פעילויות שמאתגרות את המוח.

לסיכום, רמות BDNF גבוהות קשורות לשמירה על תפקוד המוח ושיפור זיכרון לאורך השנים. נראה כי עליה בייצור BDNF הנה פועל יוצא מפעילות גופנית מתונה אצל בני אדם .הבנה זו מתבססת על ידע מחקרי שהצטבר בעשור האחרון העוסק בקשר שבין פעילות גופנית לזיכרון ועיבוד מידע, נפח ומבנה מוחי, הזדקנות, כאב ועוד. סביר להניח ש- BDNF גם מתווך נוירוגנזה בהיפוקמפוס בבני אדם, למרות שקשה לקבוע זאת באופן מוחלט מאחר ולא ניתן לאסוף דגימות ממוח אנושי.

ד"ר סילביה מנדל: "ל-BDNF תפקיד חשוב ביותר על תהליכי למידה וזיכרון בשל פעילותו על ההיפוקמפוס" (צילום: אלבום אישי)
ד"ר סילביה מנדל: "ל-BDNF תפקיד חשוב ביותר על תהליכי למידה וזיכרון בשל פעילותו על ההיפוקמפוס" (צילום: אלבום אישי)
הגיבו כאן לכתבה

24 תגובות
  1. niv אמר/ה

    שלום סילביה.
    ראיתי פרסום על תוספי תזונה שמעלים את ריכוז ה bdnf.
    הם זה יעיל?
    האם זה בטוח לשימוש?

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום ניב

      כפי שאמרתי בכתבה BDNF הוא חלבון שרק הגוף, ובמיוחד המוח מייצר , הוא חיוני לתמיכת תפקוד המוח ומערכת העצבים.

      פעילות גופנית, תזונה בריאה וגישה חיובית ולמידה של תחומים חדשים זה כל מה שנדרש. חיוך אמפתיה ונתינה אפילו יעלה BDNF עוד יותר?

      סילביה

  2. איקו אמר/ה

    שלום לד"ר סילביה מנדל
    1.קראתי שביפן הצליחו לסלק חלק ממשקעי ביתא עמילואיד , שהיו בריכוז מופרז בחולי אלצהיימר , אך לא את החלבון TAU הגורם לפיצול הנוירון ולמות התאים .
    היש התקדמות בתחום ?
    2. תה ירוק- דברת על עזרתו בתהליכי רגנרציה, אך גם על סכנה בשתיה מופרזת ? מהי ?
    3. האם הפחתה ברדיקלים חפשיים במוח תדחה תהליכים ניווניים ?
    האם רק בשיפור חמרים כמו קטלאז וגלוטתיון פראוקסידז או גם…. ?
    מה עם אנטיאוקסידנטים כתוספים ? למשל סלניום, אלפה ליפואיק אציד, תה ירוק, ושמן זרעי רימונים ?
    4. יש המלצה על נטילת 1 גרם של אומגה 3 ליום. מהי עזרתו במוח ?
    אין לי אלא להודות על הענין הרב והתוכן המפרה חשיבה שבכתבותיך.
    אחרי הקורונה – התהיי מוכנה להרצות בכפר דרומי קטן ששמו תל אביב ?
    תודה
    איקו

  3. ד"ר+סילביה+מנדל אמר/ה

    שלום נתן
    כפי שציינתי בכתבה BDNF איננו תוסף אלא הגוף חייב לייצר אותו, השימוש במילה ויטמין בכותרת , כפי שהוסבר היה רק להמחיש שהוא חיוני למוח כמו שויטמינים לקיום הגוף

  4. נתן כהן אמר/ה

    יש תוספים כשרים?

  5. איריס אמר/ה

    תודה על המידע אך לצערי הרב במקרה של אבי, בן ה-84 זה לא עבד. במשך עשרות שנים, בכל בוקר בשעה 5 השכים אבי לקום ולנסוע אל הים שם שיחק מטקות עם חבריו ועשה הליכה בחוף. האלצהיימר לא פסח עליו

  6. הדסה שירי פילה אמר/ה

    תודה ,דוקטור סילבה. כתבה חשובה מאוד .ברור מאליו שאנו בראשית הדרך המדעית ,בכדי לכלול את כלל התסמינים והמחלות הקשורות למח ,התנהגות הקוגניציה ,הגוף והנפש .להבנתי ,עוד נבין את השיתוף של הפיזיקה הקוונטית ,והכימיה המורפולוגית של המבנה האנטומי של המח .

  7. אורית אמר/ה

    אז מה דעתך על הספר " מוח מנצח".א י קוראת אותו בעניין רב

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום אורית
      טרם התחלתי לקרוא אך התקציר נשמע מרתק ולבטח אפשר לקבל מספר תובנות והמלצות לאימוץ

  8. נירה כלב אמר/ה

    כל מילה בסלע

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      תודה על התעניינותך

  9. אסתר.ב אמר/ה

    אני עושה כושר כבר 30 שנה בהתמדה של 5, 6 ימים בשבועה וכן ריקודי עם 3 פעמים בשבוע.
    בכול זאת אני מרגישה שזכרוני מידרדר בשכיחה לדברים מסויימים אני בת 65, מבחינהת תזונה אני סכרתית ושומרת בעיקר קטגוני מלבד רגעים של משבר או חזירות. איך זה מסביר את הכתבה המעניינת למציאות שלי? תודה

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום אסתר
      איני כשרה לענות לשאלה זו, זה שייך לתחום הנוירולוגיה, רפואה שלמה!
      סילביה

  10. רות הש צביקלר אמר/ה

    אהבתי.אשתדל להתמיד ליישם המלצותייך.
    תודה

    1. בלומה רפפורט אמר/ה

      אהבתי והחכמתי מהכתבה המלומדת.תודה ששיתפת את מסקנותיך מהכתבה.אשתדל אמשיך לנהוג עלפי המלצותיך.תודה.

    2. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      נהדר!

  11. קלי אמר/ה

    מאוד מעוניינת לדעת אם רמות גבוהות של BDNF ישפיעו על ילדים עם ליקויי למידה והעלאת המוטיבאצייה ללימודים? תודה .הכתבה מרתקת באופן יוצא מהכלל.

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שמחה שאהבת קלי
      ראי תשובה לגילה

  12. נירית אמר/ה

    שלום רב,
    כתבה מאוד מעניינת ומרתקת.
    מאוד מעניין איך ניתן לשפר את הזיכרון אצל נערה מתבגרת שלאחר אבחון מוזכר שהזיכרון שטווח קצר ירוד.

  13. נורית אמר/ה

    בקר טוב פתחתי עיני בבקר בקריאת הכתבה המרתקת נשתדל כמה שאפשר לשמור על הדברים שאמרת תודה מכל הלב

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      דמחה לשמוע נורית

  14. גילה ילוז אמר/ה

    סילביה, הכתבה שמתארת את המחקר שלך מרתקת… לא אתיימר להבין איך כל זה עובד או איך משפיעים ההורמונים המופרשים על השיפור במוח האנושי… האם בתהליכים האלה יכולים לשפר למידה אצל ילדים בעלי מוגבלויות בחשיבה וביכולת הלמידה שלהם? תודה

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום גילה

      לפי הספרות המדעית,  מחקרים עם ילדים עם ADHD אשר התמידו בפעילות גופנית הראו שיפור משמעותי בתיפקודים ביצועיים, קשב וריכוז. החוקרים דווחו על קשר ישיר עם מוליכים עיצביים כמו דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין ותירגול פיזי. הקשר ל- BDNF עקיף ויוחס להשפעתו על רמות דופמין. בגדול, פעילות גופנית יכולה להועיל בלמידה אצל ילדים בגלל הספקת דם מוגברת למוח, גלוקוז, חמצן ושינוי רמות כימיקלים עיצביים.

      סילביה 

  15. חנה מורג אמר/ה

    וואוו. כתבה מרתקת. למדתי ואשתדל לזכור… תלוי גם בנויטרופינים שלי?

הגיבו כאן לכתבה