אנטי-אוקסידנט בתה הירוק – קללה או ברכה ? ד”ר סילביה מנדל – חוקרת מוח

ד"ר סילביה מנדל, מדענית, חוקרת מוח (צילום: אלבום אישי)

השפעתו של תה ירוק והרכיב האנטי-אוקסידנט על המוח,
על זקנה ועל מחלות פרקינסון ואלצהיימר

ד"ר מנדל סילביה, השפעתו של תה ירוק והרכיב האנטי-אוקסידנט על המוח, על זקנה ועל מחלות פרקינסון ואלצהיימר (צילום: אלבום אישי)
ד”ר מנדל סילביה, השפעתו של תה ירוק והרכיב האנטי-אוקסידנט על המוח, על זקנה ועל מחלות פרקינסון ואלצהיימר (צילום: אלבום אישי)

אנטי-אוקסידנט EGCG: קללה או ברכה

תמיד שאני שואלת את חבריי אם הם יודעים מה משמעותו של צירוף האותיות “EGCG” על גבי אריזת תה ירוק של ויסוצקי, כולם עונים לי: ממש לא. ובכן EGCG הנו קיצור של Epi Gallo Catechin Gallate והוא מהווה הרכיב הפעיל העיקרי של התה הירוק. הוא שייך לקבוצת נוגדי חמצון טבעיים הנקראים פוליפנולים או קטכינים המשתווים בעצמתם לויטמין C או E, שני אנטיאוקסידנטים פוטנטים ביותר. קטכינים נמצאים במזונות רבים כגון שוקולד מריר, יין, תותים, אוכמניות, מיץ רימונים וכמובן בתה ירוק. 

למה זה חשוב – מה גילינו במעבדה?

ובכן, בתהליך ההזדקנות ישנה הצטברות במוח של חומרים רעילים הנקראים רדיקלים חופשיים וגם של ברזל. הרעלנים והברזל יחד, מביאים למעין “חלודת מוח”, בדומה לברזל המתחמצן בחשיפה לאוויר. לכן, הנחת העבודה שלי הייתה שנוגדי חמצון הנמצאים בתה הירוק, יכולים להגן על המוח. 

בניסוי ראשוני נתנו תמצית תה ירוק עשירה בנוגדי חמצון, או EGCG טהור בכמות המשתווה לשתיית 2-4 כוסות ליום, לעכברים חולי פרקינסון. להפתעתנו הטיפול הציל תאי עצב שנפגעו בעקבות המחלה. במחקר אחר, גילינו ש- EGCG  תוקף ומחסל משקעים של חומר רעיל הקרוי בטא-עמילואיד, הנאגר בקליפת המוח של חולי אלצהיימר וגם החזיר את הזיכרון של החיות. הוא גם הפעיל את “תחנות הכוח” של התא, המיטוכונדריה, כך שהתאים קיבלו יותר הספקת אנרגיה לקיומם.

מה ההבדל בין תה שחור לתה ירוק?

התה השחור והתה הירוק מופקים מצמח הנקרא  Camelia Sinensis, ההבדל בניהם הוא בדרך העיבוד שלהם.
בתה ירוק עלי הצמח נקטפים בעודם צעירים ומיובשים זמן קצר לאחר קטיפתם, בעוד שעלי התה שחור עוברים ייבוש ממושך וחמצון ועל כן צבעו הכהה.

לשתיית תה מיוחסות השפעות מיטיבות, במספר רב של מחלות, כגון דלקות, סוכרת, כאבי בטן, סרטן, שיפור זיכרון וכו’. מחקרים אפידמיולוגים מראים שבאנשים ששותים 1-2 כוסות תה ירוק ביום ישנה שכיחות נמוכה של הפרעות קוגניטיביות.

מהן המסקנות?

המחקרים החלוציים של המעבדה שלנו ואילו שבאו בעקבותינו העלו את המודעות העולמית לסגולותיו של תה ירוק והרכיב הפוליפנולי שלו, EGCG בבריאות המוח.
שאלת “מיליון דולר” היא האם ניתן ליישם את התוצאות בחיות מעבדה גם בבני האדם. האם תה ירוק יבטיח הזדקנות בטוחה, או ידחה דמנציה?

21 תגובות
  1. מרים אמר/ה

    כתבה מענינת מאד.

  2. מאיה שפירר-אבני אמר/ה

    מאוד מעניינת הכתבה, אך נישארתי אם השאלה. האם תה ירוק יבטיח הזדקנות בטוחה, או ידחה דמנציה? להזיק זה לא מזיק זה בטוח.

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום מאיה
      אכן השאלה נשארת פתוחה וזה נכון גם לגבי פיתוחים חדשניים למחלות מוח ניווניות. כל עוד אין תרופה שיכולה להאט את קצה התקדמות המחלה, חייבים לשמר את היכולות הקוגניטיביות מוקדם בחיים. בריאות מניעתית הינה גישה מומלצת לכלל המחלות ובייחוד לבריאות המוח. אגב תוצאות המחקר החיוביות של החיסון לאלצהיימר שהתפרסמו השבוע, כללו קבוצת מטופלים בשלב טרום דמנטי וכאלה שבשלבים מוקדמים. כך שכפי שאת ציינת שתיית תה זלא מזיקה ואף יכולה לעזור. שבוע נעים…

      1. צחי אמר/ה

        שלום
        האם פורסמו מחקרים על השפעת תה ירוק, פעילות גופנית- על ההיפוקמפוס האנושי או שהמחקר עדיין מתרכז בעכברים ? הניתוח המפורסם ב 1953 בו הוצא ההיפוקמפוס של חולה פירכוסים , גרם לו להעלמות הזכרון העכשווי, והוא חי בזכרון של לפני 1953. האם רואים שינויים בהיפוקמפוס האנושי ביחס למתן אנטיאוקסידנטים ? תודה לחשיפת המיסתורין המוחי. צחי

  3. לילי אמר/ה

    באמת כתבה מאירת עיניים
    אבל הידע שלי בנושא לא גדל ונשאר כפי שהיה לפני הקריאה. חבל לפרסם מאמרים ללא תכלית. אשמח לדעת כשתהיה לכם תשובה
    חד משמעית לשאלה.

  4. נאוה רון אמר/ה

    תודה על המידע החשוב. איך והאם החומר עובר את מחסום הדם מוח? בשמן זרעי רימונים שפיתחה פרופ. גביזון כתוסף תזונה היא מתייחסת לנושא הזה וטענת שהמוצר שלה יודע להתמודד עם זה. אשמח לשמוע דעתך. תודה רבה.

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום לך נאוה
      השאלה שלך מצויינת, מספר מעבדות בעולם עובדים על פורמולציות בטכנולוגית nanoencapsulation לשיפור הספיגה במערכת העיכול. צריך כמובן לבדוק שאכן הספיגה משתפרת בבני אדם, להזכירך יש תוסף ושמו Mito- Q עם ספיגה פי 10 גבוהה יותר מחומר המוצא, coenzyme Q10, והוכח שאכן החשיפה בבני אדם גבוהה יותר

  5. דורית אמר/ה

    כתבה מענייינת וחשובה.
    מה לגבי תה פואר שממליצים?

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום דורית
      תה פואר אף הוא מקורו מצח קמליה סיננסיס בדומה לתה ירוק אך ישנו שוני בשלבי ההפקה הסופיים שמשפיע על הצבע טעם והרכב הקטכינים ורכיבים אחרים. הוא גם מכיל EGCG אך בריכוז שונה.

  6. נאוה רון אמר/ה

    שלום דר מנדל. אם הבנתי נכוו את תשובתך, את התייחסת לשיפור הספיגה בדם, ואילו אני שאלתי לגבי מחסום הדם מוח. האם חומרים בדם יכולים לעבור אותו? האם תוכלי להתייחס ספציפית לזה?
    תודה רבה, נאוה

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום נאווה
      פוליפנולים חודרים את מחסום דם מוח פחות טוב ממולקולות שומניות, אך לפי המחקרים ניתן למדוד כמויות במוח לאחר מתן פומי. ננוחלקיקים יחדרו טוב יותר גם במעי וגם את המוח.

  7. צחי אמר/ה

    שלום
    האם פורסמו מחקרים על השפעת תה ירוק, פעילות גופנית- על ההיפוקמפוס האנושי או שהמחקר עדיין מתרכז בעכברים ? הניתוח המפורסם ב 1953 בו הוצא ההיפוקמפוס של חולה פירכוסים , גרם לו להעלמות הזכרון העכשווי, והוא חי בזכרון של לפני 1953. האם רואים שינויים בהיפוקמפוס האנושי ביחס למתן אנטיאוקסידנטים ? תודה לחשיפת המיסתורין המוחי. צחי

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום צחי
      רב המחקרים העוקבים אחר שינויים במבנה ונפח מוחי במספר רקמות בבני אדם בודקים את ההשפעה של פעילות גופנית או אימון קוגניטיבי. לגבי תה ירוק יש מספר עבודות שבדקו שתייה תה ירוק והשפעה על ביצועיים במבחנים קוגניטיבים, זיכרון, חרדה וערנות חלק בעזרת הדמיית MRI, ובחלק מהם דווח על תוצאה חיובית. הקשר המשמעותי ביותר נמצא בין פעילות גופנית ושמירה על נפח ההיפוקמפוס, כלומר ההזדקנות מוחית קטנה עם ביצוע אימון גופני.

  8. ריקי רימור אמר/ה

    האם ואיך ניתן כבר להשיג את הויטמין המומלץ בכתבה?

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום ריקי
      בכתבה יש פרק על כך שבניגוד לויטמינים, BDNF מיוצר על יגי הגוף שלנו

  9. ריקי רימור אמר/ה

    האם ואיך ניתן כבר להשיג את EGCG

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום ריקי
      בכתבה יש פרק על כך שבניגוד לויטמינים, BDNF מיוצר על יגי הגוף שלנו

  10. רונית רומנו אמר/ה

    שלום ד”ר סילביה מנדל. שמי רונית רומנו ואני עברתי ניתוח להסרת מנינגיומה מהמוח.
    לדברי הרופא הוסרו 75% מההיפוקמפוס. יש לי בעיות בזיכרון.
    והייתי רוצה לקרוא עוד מחקרים. אגב,אשמח להשתתף במחקר. 🙏
    Ronitr010@gmail.com

  11. נירה כלב אמר/ה

    מה אפשר להוציאמוח לטפל ולהחיר הרי בלי מוח אדם מת.?!

  12. נירה כלב אמר/ה

    אפילו עם עוזר בקטנה זה חשוב ,כי בהתפתחות הניורונים התהליך הוא איטי.

    1. ד"ר סילביה מנדל אמר/ה

      שלום ריקי
      בכתבה יש פרק על כך שבניגוד לויטמינים, BDNF מיוצר על יגי הגוף שלנו

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.