שתילים של תקווה ושביל תבלינים בחורש המתחדש בשכונת רוממה בחיפה
השרפה הגדולה שפרצה בחיפה ב-24 בנובמבר 2016, פגעה קשות בחורש העבות שהיה אז בשכונת רוממה. לכולנו זכורים המראות הקשים של להבות ענק שעלו לגובה של עשרות מטרים, מעצי האורן הותיקים. אלה האחרונים, נעלמו מפני השטח והותירו אחריהם אדמה חשופה וסכנה ממשית למפולות בוץ.
שיקום נזקי השרפה
מחלקת שיפור פני העיר, בראשותו של אלי אלקבץ, מובילה את תהליך השיקום. אלי רתם את האגרונום הוותיק חנוך בורגר למשימה ויחד הם מנהלים את פרויקט השיקום. אנו הצטרפנו אליהם לסיור שטח, שהחל ברחוב הצוללת דקר 19 והסתיים בדרך חנקין, בכניסה לשכונת רמות ספיר
מפה – נקודת המוצא לסיור בחורש שמתחת לרחוב זלמן שז"ר – רח' הצוללת דקר 19
אלי אלקבץ: מייד בתום השרפה ישבנו והתחלנו לתכנן את תהליך השיקום. אזורים בהם היה לפני השרפה גינון אינטנסיבי (גנים ציבוריים) פשוט ניקינו ושתלנו מחדש. זה היה החלק הפשוט, יחסית. שיקום החורש הטבעי היה יותר מורכב, מכיוון שחסר ידע בעולם בנוגע לשיקום חורש אורנים שכזה. כאן נכנס האגרונום חנוך בורגר עם הרעיונות שלו…
חנוך בורגר: לא היה לנו ספר לפתוח ולקרוא מה לעשות. למדנו תוך כדי תנועה. רחוב הצוללת דקר מהווה אגן ניקוז של נחל הגיבורים, המתנקז בסופו של דבר לקישון. הגשמים שירדו לאחר השרפה יצרו סחף של בוץ, כי האדמה נחשפה והצמחים נעלמו. חששנו מהתגברות הסחף וממפולות בוץ, לכן, במורד הנחל יצרנו מחסומי סלעים שנקראים "מיאנדר" (מונח טורקי) הם שנועדו להאט את הזרימה בנחל ולעצור את סחף האדמה.
חנוך בורגר: לאחר השרפה יצרנו שבילים, אשר יאפשרו תנועה של כוחות כיבוי, אם וכאשר תפרוץ השרפה הבאה. לצד השבילים מתוכננים הידרנטים, אך אלה טרם קיבלו אישור לתכנון. שרפות פורצות ואין לנו שליטה על זה, לכן עלינו להיערך גם לשרפה הבאה.
חנוך בורגר: מה הוא הערך של דונם חורש טבעי? קשה לנו לתפוס את זה בחיי היום יום. יש שיטות שונות להערכת שווי. בעיריית חיפה הבינו שלחורש אשר נשרף היה ערך רב עבור תושבי העיר ולכן מושקעים מאמצים גדולים בשיקום.
אלי אלקבץ: גיבשנו מספר קווים מנחים לשיקום החורש. העיקרון הראשון: לא עבדנו בחורף הראשון. בחורף היה סחף רציני של אדמה ושאריות חומר שנשרף. בהדרגה זיהינו את הצמחייה הטבעית שהגיחה מתוך ההריסות, בתום החורף הראשון.
אלי אלקבץ: הייתה זו שנה שהקדשנו לתכנון וחשיבה עם מומחים ממגוון מוסדות ואוניברסיטאות. קיימנו כאן שיתוף ציבור עם תושבי השכונה. היינו צריכים להזים שמועות לא נכונות (פייק ניוז), שהפיצו אנשים על כך שבמקום בו נשרף היער ייבנו בתים.
חנוך בורגר: השרפה יוצרת שכבה אטומה שמונעת חדירת מים. החלטנו כי בקרקע השרופה אנחנו לא נוגעים ולא הופכים אותה. בנוסף, החלטנו כי חומר לא יוצא משטח השרפה. את הענפים גרסנו כמצע לשביל. החומר הגרוס הופך לאדמה בתוך מספר שנים.
אלי אלקבץ: השארנו את גזעי האורנים בשטח ועשינו בהם שימוש לצורך יצירת מעקות, אשר יעצרו את סחף האדמה במקום בו פרצנו את שביל התבלינים, שהוא גם שביל אש.
חנוך בורגר: קיימות גישות שונות לשיקום יער אשר נשרף. הגישה ראשונה: אל תיגע. היער ישקם את עצמו. הגישה שנייה: בנה את החורש כמו גן.
אנחנו בחרנו בגישה משולבת: במקום בו היה יער אורנים צפוף, שנשתל על ידי קק״ל. ביצענו שתילה מחודשת של עצים אנדמיים (עצים שהם חלק מהצמחייה הארצישראלית הטבעית). האורן הנטוע בשכונה לא היה מין אנדמי לישראל. במקטע מסויים בחרנו ליצור שביל תבלינים, במתכונת של גן. על כך נספר בהמשך…
חשוב לציין כי המינים האנדמיים הם פחות רגישים לשרפות מאשר עצי האורן.
אלי אלקבץ: שתילים של מינים אנדמיים רבים הגיעו "בהזדמנות" מקיבוץ יחיעם שבגליל המערבי. הם פונו משם לצורך ביצוע הרחבה של שכונה חדשה. העצים הגיעו למשתלה שהקמנו. הם היו אמורים להפוך לפחמים ולמעשה הצלנו אותם.
חנוך בורגר: העצים נושאים מספור שמעיד על מיקומם המקורי בקיבוץ יחיעם. יצרנו "חבורות עצים" על פי המרקם הארצישראלי הטבעי: אלון, זית וחרוב הם עצים שאוהבים אור שמש. לכן נטענו אותם במפנה הדרומי, מתחת לרחוב זלמן שז"ר, שטוף השמש.
[bs-white-space]
שביל התבלינים:
אלי אלקבץ: שביל תבלינים זו ההתערבות היחידה שיצרנו במתכונת של גינה. אנחנו מעוניינים לעודד חיפאים לטייל כאן ולקטוף תבלינים. שתלנו תבלינים אנדמיים (ארץ – ישראליים): אזוב מקראי (זעתר), רוזמרין ועוד. לפתע, ביניהם, הגיחה גם מרווה טבעית.
אלי אלקבץ: פריצת שביל התבלינים, המהווה שביל גישה לכבאים הייתה מורכבת. המדרון תלול מאד והיה קשה מאד לעבור כאן עם דחפור. את בולי העץ הרמנו מהוואדי עם כננת ויצרנו את מחסום הסחף מעל השביל. היה זה שיתוף פעולה יהודי – ערבי. סמכנו אלה על אלה במהלך הפרויקט.
חנוך בורגר: על דופן ההר פרסנו יריעת שמיכת קוקוס. עשינו זאת כדי לעשות לעצור את הסחף ולאפשר לצמחים להיאחז בקרקע. זה הצליח. הצמחים הטבעיים צמחו ועלו מהקרקע וככל שהצמחייה תתחזק, הצמחים יחזיקו בעצמם את הקרקע. העצים כולם מושקים במערכת השקיה, בשלב הזה, על מנת להבטיח קליטה שלהם בקרקע.
חנוך בורגר: לצד העצים האנדמיים הגיעו גם צמחים פולשים. לדוגמה: עץ הטבק הרעיל הזה, אותו אנו עוקרים וממיתים בעזרת חומר מיוחד אותו אנחנו מורחים על הגדם.
חשוב לציין – השביל שנפרץ הוא באזור תלול ומסוכן
אלי אלקבץ: בשולי השביל מתוכנן מעקה, להגנה מפני נפילה. אנחנו מתכננים לבצע אותו באביב הקרוב.
המסלול מסתיים בדרך חנקין
המסלול מסתיים מול שכונת רמות ספיר. גם כאן פגעה השרפה בגינון אינטנסיבי אשר היה באזור הכביש.
אלי אלקבץ: הגינון האינטנסיבי אשר ביצענו באי התנועה ובשולי הכביש הוא חדש.
אלי אלקבץ: מעל דרך חנקין ביצענו מעבר מים חדש מבטון יצוק, אשר נועד לווסת את הזרימה והסחף לכיוון הכביש.
כאן המקום להודות לאלי אלקבץ ולחנוך בורגר על הסיור המרתק. אנו במערכת חי פה נמשיך לעקוב אחר המאמצים לחידוש החורש בחיפה ולעדכן את קוראינו במתרחש.
