תחזית מזג האוויר: הגשם בדרך לחיפה – מזג אוויר סוער ילווה את ההצבעה

(חי פה) – אחרי תקופה שבה הטמפרטורות נותרו גבוהות...

השכונה הברזילאית בכרמל – סיפורו של קיבוץ עירוני

מי שעובר במתחם שבין דרך הים (118–120), רחוב התמר...

תושבי נווה שאנן זועמים: בנייני ענק של 20 קומות בלב שכונה נמוכה

(חי פה) – בשכונת נווה שאנן בחיפה מתנהל בחודשים...

שבוע הבאוהאוס בחיפה והחיבור בין אתא ומשכית

לקראת שבוע הבאוהאוס החיפאי, שיתקיים בין 8 ל־15 בנובמבר...

כיכר איצקוביץ' – בין רחובות הרצל והחלוץ

מי שעובר ברחוב הרצל בהדר עשוי לראות בכיכר איצקוביץ',...

ציפורים אינן תוהות, תועות וגם לא טועות

יש משהו כמעט מקומם בשלווה של אגמון החולה.אתה עומד...

אני מרגישה כל מה שהוא מרגיש   

הוא נכנס הביתה, נראה לי מבואס.הי, קרה משהו?הוא זורק...

התפרסמו תוצאות האמת

התפרסמו תוצאות האמתמה עושים כעת? מה שמתפרסם בכל אתר,זו חקירת...

פרח השבוע • בן-חצב סתווני

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג...

למה לי לקחת ללב    

אתמול בהפסקה, הוא אומר, מורה אחת צעקה על שני...

זעקת הים • דגים מתים בסתר | חופי חיפה

הים משנה את פניו וקורא לאדם להבחין במצוקתו

בעיית זיהום האוויר בחיפה ובכל סביבתה, ידועה לכל מאז ומתמיד. שנים ארוכות זועקים התושבים מכל האזור ונלחמים בדרכים שונות, כדי לשנות את רוע הגזירה ולאפשר לעיר הנהדרת הזו להסיר מעצמה את הכתם הנורא ולהיות, סוף סוף, עיר מודרנית "נורמאלית" שאיום הרעלה תמידי לא מרחף מעל ראשה.

עיוות בעמוד השדרה של דג (צילום: מוטי מנדלסון)
עיוות בשלד של דג לברק (צילום: מוטי מנדלסון)
בטאים מתים על החוף (נספרו 36) (צילום: מוטי מנדלסון)
בטאים מתים על החוף (נספרו 36 פרטים!) (צילום: מוטי מנדלסון)

מלחמת קיום

מדובר במלחמת קיום של ממש, אל תטעו. לא פעם נאמר לנו, שלמעשה, המצב "לא כ"כ נורא" או בוואריאציה הנוספת: "פעם היה פה הרבה יותר מזוהם…". אז צר לי, המצב, ללא קשר ל"איך שהיה פעם", לא טוב. הזיהומים שאנו נושמים ורוחצים בהם, נוכחים פה ביתר שאת, ובכתבה הזאת, תוכלו לראות את הנזקים שהם גורמים, מזווית קצת שונה מזו שרואים בדר"כ.

התמונות בכתבה מציגות בפניכם את השלכות הזיהום, (אם זה דרך האוויר ואם דרך שפכים רעילים המגיעים לים שלנו), את הנזק, ההרס, התחלואה והעיוותים שנגרמים לחיים הנסתרים – החיים שמתחת למים.

אני חש צורך להזהיר: הצילומים שבכתבה אינם קלים לצפייה – שימו לב!

מוטציה של דג (צילום: מוטי מנדלסון)
מוטציה של דג (צילום: מוטי מנדלסון)
עיוות בצורתו של הדג (צילום: מוטי מנדלסון)
עיוות בצורתו של הדג (צילום: מוטי מנדלסון)
נמק בזנב דג בורי (צילום: מוטי מנדלסון)
נמק בזנב דג בורי (צילום: מוטי מנדלסון)

תופעות של מצוקה

הטבע נפגע לא פחות מאתנו, בני האדם. הוא אינו יכול לזעוק את כאבו או לצאת להפגנות. הטבע מביע את מצוקתו ע"י תופעות שניתן בהחלט להבחין בהן. אמנם לא כל אחד מגיע למעמקי הים כדי לראות זאת במו עיניו, אך אלה שכן – בהחלט יכולים.

עיוות ב-ארגמון תלת טורי (צילום: מוטי מנדלסון)
עיוות ב-ארגמון תלת טורי (צילום: מוטי מנדלסון)

24 שעות ביממה

המפעלים הפולטים לאוויר גזים שונים, נוטים להתפאר ב"נר התמיד", הלוא הוא מתקן שבו בוערת להבה קטנה במשך 24 שעות ביממה. אכן נכון הדבר, שרוב הגזים נשרפים בזמן תקלה, אך הלהבה עצמה גורמת גם היא לזיהום אוויר משמעותי בפני עצמו, דוגמת התקלה שאירעה השנה בסביבות חודש מאי (1980672020) בבתי הזיקוק, כשלהבת המתקן בערה במשך שעות.

"אש התמיד" של המפעלים המזהמים (צילום: מוטי מנדלסון)
"אש התמיד" של המפעלים המזהמים (צילום: מוטי מנדלסון)

זכות בסיסית

אומר את המובן מאליו, שלצערנו, לעיתים קרובות, צריך להזכיר:
ממש כפי שזכותנו הבסיסית היא לנשום אוויר נקי ולחיות בסביבה בריאה, כך, גם לבעלי החיים מגיעה הזכות הזו. זיהום האוויר פוגע בצמחים, בעצים ובבעלי החיים החיים עליהם ובקרבתם. הזיהום פוגע קשות בשרשרת המזון – גם ביבשה וגם בים. גם אם לא תמיד נוכל לראות זאת מול עינינו ביום יום, אין משמעות הדבר שהנזק לא מתרחש.

על זה נאמר בגמרא: "עלמא דאתכסיא" כלומר – העולם המכוסה.

מכסה הזימים של הדג נשר כתוצאה ממחלה (צילום: מוטי מנדלסון)
מכסה הזימים של הדג נשר, כתוצאה ממחלה (צילום: מוטי מנדלסון)

עיוותים מבשרי רעה

יותר ויותר אנו נחשפים לעיוותים ושינויים מבשרי רעה בחיים שמתחת למים. דגים שחולים במחלות קשות, מחלות מסוגים שלא נראו באזורנו בזמנים אחרים. היווצרות של עיוותים בצורה ובצבע של בעלי חיים ימיים שונים, תמותה המונית של מיני דגים שנפלטים אל החוף, והתנהגות לא אופיינית של הטבע הימי כולו, שיכול לבשר רק על דבר אחד: משהו כאן מאוד לא בסדר!

פטריות על גופו של דג בורי (פונגוס) (צילום: מוטי מנדלסון)
פטריות (פונגוס) על גופו של דג בורי (צילום: מוטי מנדלסון)

השפעות הזיהום על הטבע ביבשה

אם תרצו דוגמה להשלכות הזיהום שביבשה, תוכלו לראות, למשל, את החרציות הללו, שמראן שונה מכפי שאמור להיות: צבען דהוי, עליהן מעוותים, ואם נחמיר מעט בהגדרה שלהן, נוכל בקלות לכנותן "מוטציות" (ראו צילומים).

חרציות מוטיציוניות (צילום: מוטי מנדלסון)
חרציות מוטיציוניות (צילום: מוטי מנדלסון)
חרציות מוטיציוניות (צילום: מוטי מנדלסון)
חרציות מוטיציוניות (צילום: מוטי מנדלסון)

הים במצוקה

אתרכז בכתבה זו בים, שכן, הוא בתחום המומחיות שלי, ואותו אני מכיר היטב.
ברשותי אוסף של פרטים של דגים, פרוקי רגליים ועוד בעלי חיים, כמו סרטנים בעלי שריון כיטין, צדפות שהסידן הפחמתי שלהם פגיע לחומציות המים (גשם חומצי), וחומרים הנשפכים לים. כל הדוגמות הללו מצביעות על מצוקה קשה בה שרוי הים.

 השריון של הסרטן פגוע ומחורר כתוצאה ממחלה (צילום: מוטי מנדלסון)
השריון של הסרטן פגוע ומחורר כתוצאה ממחלה (צילום: מוטי מנדלסון)

מנסה לשרוד

במקרה של סרטנים (ובעלי חיים ימיים נוספים): כשנקבת סרטן (מסוג כלשהו) שרויה במצב של סטרס (מתח), מאבד גופה חלבון חיוני. בעת שהיא נושאת ביצים, דרכה להחזיר לגופה את אותם חלבונים חסרים, היא באכילת הביצים שלה עצמה. זוהי פעולה הישרדותית טבעית, שכן, כאשר המים מזוהמים, סיכויי הלרוות לשרוד, אפסיים.

יש להבדיל בין מחלות דגים לבין דגים שנפגעו על ידי דגים אחרים בפעולת טריפה, דגים שנפגעו מרשתות דייגים וכיו"ב.

נקבת עשתורת עם ביצים שהושארה על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)
נקבת עשתורת (מטוטא) עם ביצים שהושארה על החוף (צילום: מוטי מנדלסון)
מחלה בעיני דג, כפי הנראה, כתוצאה מזיהומים (צילום: מוטי מנדלסון)
מחלת עיניים של דג (צילום: מוטי מנדלסון)
גופו של הדג פגוע משהייה ארוכה ברשת דייגים (צילום: מוטי מנדלסון)
גופו של הדג פגוע משהייה ממושכת ברשת דייגים (צילום: מוטי מנדלסון)
דג מת, חסר זנב, כתוצאה מנשיכה (צילום: מוטי מנדלסון)
רמורה (טפילה) על גב דג בורי (צילום: מוטי מנדלסון)
רמורה (טפיל) על גב דג בורי (צילום: מוטי מנדלסון)
תולעת רב זיפית - סימן לים בריא (צילום: מוטי מנדלסון)ם
תולעת רב זיפית – סימן לים בריא (צילום: מוטי מנדלסון)ם
שחף פגוע (נספרו כ- 14 פרטים במצבו) (צילום: מוטי מנדלסון)
שחף פגוע (נספרו כ- 14 פרטים במצבו) (צילום: מוטי מנדלסון)

הטבע הוא מראה

לסיכום: הטבע הוא מראה למצבנו אנו, והוא בהחלט מאותת על מצוקה קשה, ובדרכו, זועק אלינו לעזרה. תפקידנו לשמור עליו ובכך, לשמור גם על עצמנו.

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר עם חדר החדשות: בוואטסאפ • במייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה, או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל, סיורים אקולוגים בתחומי ישראל וסיורים בבולעני ים המלח • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

19 תגובות

  1. כתבה חשובה ונכונה… על פניו ברור כי נזקי הזיהום עולים עשרת מונים על כל פגיעה אחרת.. ועושה הרושם כי הגופים שאמורים לפעול להגנת הטבע ושמירת הסביבה ובפרט הסביבה הימית, כה עסוקים בהשתלטות על הטבע לשם התעצמות והעשרת קופתם – עד ששכחו לחלוטין את הצורך החיוני לשמור על הטבע ובפרט על הים. אני מדבר על רט"ג (רשות הטבע והגנים) והחלה"ט (החב' להגנת הטבע) שהפכו לספסרי טבע… גופים אלו ביחד עם המשרד להגנת הסביבה – יכלו לפעול למען צמצום זיהום בים, אך אינם עושים זאת כראוי, אם בכלל

  2. תמונה עגומה של מצבנו ושל סביבת חיינו!
    מה שקורה לבעלי חיים קטנים אלו קורה לנו בלי שנרגיש. אנחנו במצב הכי מסוכן כי רוצחים אותנו ואת משפחותינו ב- slow motion.

    • שלום לך רמי.
      אתה צודק לצערי.הטבע הוא המראה שלנו,אתה אפילו לא מבין עד כמה שאתה צודק.
      אבל זה הולך ןמשתפר,אך לאט מדי לטעמי.

  3. מוטי, כרגיל אתה מביא אלינו כתבות מחכימות ומאלפות ממעמקי הים.
    יראה האדם את הנזקים שהוא גורם לטבע ואולי יבין שאינו חסין מפגעים אלו.

    • בהחלט מנשה
      כמה שנפגע חזק יותר בטבע, נקבל פגיעה חזקה יותר.
      ויש לי מאות דוגמאות ,ל.."נקמת הטבע"ראו את הבולענים של ים המלח.

    • היי.
      התשובה שלילית.זה לא מהאסדה.
      אלו תוצאות זיהום של שנים.וצילומים אלו הם לפני הקמת האגדה.

  4. מפעלים כמו גדיב פטרוכימיה שנמצאים בגב בתי הזיקוק בחלק הפנימי מחוייבים בחוק זיהום הים להעביר את השפכים שלהם שנוצרים בתום תהליך זיקוק הנפטנים לפני הזרמתם לים להנבירם תהליך טיפול בשפכים שנעשה בתוך בריכות טיפול בשפכים בתול המפעל ובדרל כלל לאחר התהליך מוזרמים השפכים המטופלים לנחל הקישון ודרכו לים כך שעם הגלים מגיע הזיהום לחופי המפרץ הקריות וגם לחוף השקט בת גלים ולעיתים לדדו.בעבר השפכים היו שחורים גם לאחר הזיקטק אבל כבר כשני עשורים הם מצאו שיטה כימית על ידי מהנדס כימייה שמטפל בשפכים להפול אותם ללבנים וכל בלילה מוזרמים כמויות שפכים רעילים לים מחוץ לאוויר הרעיל שנפלט לאוויר מהלפיד שאמור לשרוף את כל הגזים הרעילים המוזרמים אליו גם בעת תקלות ייצור וגם בייצור השוטף.אין מצב לעולם לשרוף מאה אחוז גזים בלפיד דיינו אם היה ניתן לשרוף תשעים אחוז.חייבים לחייב את המפעלים הפטרוכימיים בממיר קטליטי שעולה הון תועפות בטח גם אחזקתו השוטפת בהחלפת הפילטרים לשימושו שגם בזה הם חוסכים כי חיסכון מעלה את הריווחיות של הבוס החדש עידן עופר שיושב בבריטניה עם אוויר מנוטר ולא מזוהם ומבזבז את הכסף שחסך על בריאותינו הציבור החיפאי בקניון אוקספורד בבעלות משפחה ערבית שמראה לך כמה קטן עולמנו הקט.טאיל ישמעאל ידו בכל ויד כל בו.

    • היי גוגו.
      מסכים לגמרי, המזל הגדול של הקריות הוא ששובר הגלים הוארך וכך חלק גדול מהקישון מואט.
      בכל מקרה לדעתי המודעות של האזרחים גבוהה,לצערם של כל אלו בלונדון,ישנם צעדים….אך לא מספיקים.
      תודה על תגובתך.

  5. השבוע התפרסם כי חוף קרית חיים וחוף קרית ים מזוהמים ממה ולמה וממה צריך להיזהר בתוקפה קשה שכזאת בתודה אבי בוחבוט חובב ים

    • שלום אבי.
      בכל גשם חזק,ובעיקר גשמים ראשונים.המים מזוהמים
      .בגלל שפוכת,ליכלוך הנשטף מהכבישים,גלישות ביוב ומי נגר.
      הרשויות עושות נכון שהן מזהירות את הציבור.לכן לא רצוי להכנס לים כמה ימים לאחר סערה.

  6. עצוב מה שקורה במעמקי הים לחיות האלו טוב שחשפת את זה ישר כח על עוד כתבה חשובה מאוד .

  7. חזרתי לעיר הולדתי ואהובתי לאחר שנים רבות בת"א ובארהב. פגשתי המון צעירים חיפאים לשעבר ודיברנו על אהבתנו המשותפת. רובם אמרו שלא ישובו בגלל הזיהום ולא יגדלו את ילדיהם בחיפה. מסקנה????

  8. מזעזע איך אנחנו חים בטינופת.אוכלים דגי ים ומתרחצים בים.

    • שלום רפול.
      אנו כבר במגמה חיובית.אך תמיד צריך לשאוף לשלמות.
      אך בכדור הארץ שלמות,
      ושילגיה …זה רק באגדות

    • האנושות יצאה למסע איטי של הגנה ושמירה על הטבע לאחר פגיעה והכחדת חיות כבר מלפני 50000 שנה. הצעדים הראשונים מראים התאוששות קלה אך הדרך והזמן הדרוש ארוכים… כולנו צריכים לשמור על הטבע .
      כתבה יפה מוטי ובכלל כל הכתבות שלך תורמות למאמץ השמירה על הים והטבע. המשך כך

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

חטיבה 188 חנכה מחדש את האנדרטה לזכר מפקדיה שנפלו בקרב הבלימה ב־1973

(חי פה) – עמותת ברק - חטיבה 188, חנכה השבוע את "אנדרטת המח"ט וקצין האג"ם" המחודשת, לזכר מפקדי החטיבה שנפלו בקרב הבלימה ברמת הגולן...

יותר מ-60 אלף אזרחים ותיקים בחיפה: אתגר דמוגרפי שמחייב חשיבה עירונית חדשה

(חי פה) – יותר מחמישית מתושבי חיפה הם בני 65 ומעלה, ובכך ניצבת העיר במקום השני בישראל בשיעור האזרחים הוותיקים מבין הערים הגדולות. מנתוני...

קניה בטוחה בעידן הבינה המלכותית: כך תזהו את ההונאות ותשמרו על הכסף שלכם

(חי פה) – חודש הקניות ברשת כבר כאן, ואיתו גם העלייה בניסיונות ההונאה. השימוש הגובר בבינה מלאכותית מאפשר להאקרים ליצור אתרים מתחזים והודעות שנראים...

חנוכת אצטדיון הכדורגל המשודרג, בטירת כרמל

מאות תושבים הגיעו ביום חמישי האחרון (29/10/26), לאצטדיון העירוני בטירת כרמל, לערב חגיגי לציון חנוכתו המחודשת לאחר עבודות שדרוג מקיפות. האירוע התקיים במעמד יו״ר...

ציפורים אינן תוהות, תועות וגם לא טועות

יש משהו כמעט מקומם בשלווה של אגמון החולה.אתה עומד מול המים, מביט במרחב, ובתוך דקות אחדות מתברר לך שהעולם ממשיך להתנהל. לא לפי הודעות...