כיכר איצקוביץ' – בין רחובות הרצל והחלוץ

מי שעובר ברחוב הרצל בהדר עשוי לראות בכיכר איצקוביץ', רק מעבר נוח אל שוק תלפיות. למעשה, הכיכר, הכוללת את הרחבה, שתי הדפנות הבנויות ומערכת המדרגות היורדת לעבר רחוב החלוץ, היא מכלול עירוני שלם, המקשר בין רחוב הרצל לאזור השוק. מאחורי המכלול הזה מסתתר סיפור עירוני מורכב הרבה יותר, שאותו ננסה לספר בהמשך.

שמואל איצקוביץ' – מהנדס, תעשיין ואיש ציבור

שמואל איצקוביץ' נולד בשנת 1881 בוולקוביסק, אז בתחומי האימפריה הרוסית. הוא החל את לימודי ההנדסה במכון הטכנולוגי בחארקוב, אך בעקבות פעילות פוליטית סולק מן המוסד. את לימודיו השלים בפוליטכניון במינכן, שם הוסמך למהנדס בשנת 1906, ובאותה שנה עלה לארץ והתיישב בחיפה.

בחיפה נמנה עם חלוצי התעשייה המקומית והיה שותף להקמת בית חרושת למכונות במסגרת חברת „עתיד”. לצד פעילותו המקצועית היה ממייסדי הטכניון ובית הספר הריאלי, השתתף בהנחת אבן הפינה של הטכניון ופעל לקידום ההוראה בעברית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לחיפה והשתלב מחדש בחייה הציבוריים. ביתו, שתוכנן באמצעות משרדו של אלכסנדר ברוולד, היה מן הבתים הראשונים ברחוב הרצל. איצקוביץ' כיהן כיו"ר אגודת המהנדסים בחיפה, היה פעיל במוסדות ציבוריים שונים, ובשנת 1931 נבחר ליו"ר ועד הדר הכרמל.

איצקוביץ' נפטר בשנת 1934. תרומתו לתעשייה, לחינוך ולפיתוח הדר הכרמל, מסבירה היטב את הנצחת שמו דווקא בלב השכונה שבה פעל וחי.

כיכר איצקוביץ' – המכלול האדריכלי

כיכר איצקוביץ' בנויה כמכלול עירוני מדורג, המחבר בין רחוב הרצל לבין רחוב החלוץ ובהמשך אל אזור שוק תלפיות. שתי דפנות בנויות תוחמות את הרחבה העליונה, וביניהן יורדת מערכת מדרגות רחבה היוצרת ציר תנועה ברור כלפי מטה.

הדופן המערבית, הרצל 61, היא מלון תלפיות, כיום מלון סאטורי, שתוכנן בידי האדריכל משה גרשטל. המבנה מאופיין בהדגשה אופקית, בפינות מעוגלות ובמרפסות הפונות אל הרחבה, כמקובל בסגנון הבינלאומי.

מנגד ניצבת הדופן המזרחית, הרצל 63, המתכתבת עם המבנה שממול ויוצרת עמו תחושה של קומפוזיציה כמעט סימטרית. כיום משולב גוש זה בתוך מבנה הבסיס של מגדל חיפה ומהווה למעשה חלק ממנו, אף שהוא שומר על שפה אדריכלית הנבדלת בבירור מגוש המגדל המאוחר המתנשא מאחוריו.

התכנון העירוני של המכלול נשען על תכנית בניין עיר מס. 502, שתוכננה בידי האדריכל שמואל רוזוב. מערכת המדרגות היורדת אל רחוב החלוץ תוכננה בידי משה גרשטל. בצד הנגדי, הרצל 63, נעשו לאורך השנים כמה ניסיונות תכנון, ובהם בית חולים וקולנוע. מחקריה של קרנית מנדל, המתמחה ביצירתו של גרשטל, מצביעים על מעורבותו גם בתכנון הצד המזרחי, ואף נמצאו בארכיונו שרטוטים הקשורים לקולנוע, עם זאת, היקף חלקו בתכנון המבנה הבנוי אינו ודאי.

במרכז מערכת המדרגות נוספה, בשנת 1959, ברזייה ציבורית, שמעליה עבודת הקרמיקה „ציפורים במעופן” של האמן ישראל רובינשטיין. רובינשטיין היה פסל, צייר ואמן פסיפס ישראלי, שפעל רבות בחיפה ויצר בה כמה עבודות אמנות במרחב הציבורי. בין עבודותיו בעיר גם פסיפסים בטכניון ובאנדרטה בנווה שאנן.

העבודה בכיכר איצקוביץ', עשויה ציור על אריחי קרמיקה בגוון טורקיז, ובה ציפורים לבנות במעופן. היא קיימת עד היום ונכללת ברשימת העבודות המומלצות לשימור של עיריית חיפה.

על האדריכלים

משה גרשטל (1886–1961), יליד גליציה ובוגר לימודי אדריכלות והנדסה בווינה, עלה לארץ בשנת 1935 ופעל בעיקר בחיפה. הוא היה מן האדריכלים הבולטים של הסגנון הבינלאומי בעיר, ותכנן בין היתר את שוק תלפיות, את קפה ישראל ומבנים נוספים בהדר. בכיכר איצקוביץ' תכנן את מלון תלפיות ברחוב הרצל 61 ואת מערכת המדרגות היורדת לעבר רחוב החלוץ.

שמואל רוזוב (1900–1975) היה אף הוא מן האדריכלים המרכזיים שפעלו בחיפה במאה ה־20, ועסק בתכנון מבני ציבור, מסחר ומלונאות. בין עבודותיו בעיר נמנים **קולנוע ארמון, בית פנחס רוטנברג, בית סולל בונה ומלון דן כרמל. בשנות ה־60 היה חבר בצוות שעסק בהכנת תכנית המתאר של חיפה.

מתחם לשימור?

למכלול כיכר איצקוביץ' ערכים היסטוריים, אדריכליים ועירוניים מובהקים הראויים לשימור. עם זאת, לא נמצא עד כה אישור לכך שהכיכר, שתי דפנותיה ומערכת המדרגות, הוגדרו כמכלול רשמי לשימור. עבודת הקרמיקה „ציפורים במעופן” של ישראל רובינשטיין, המשולבת במדרגות, נכללת ברשימת העבודות המומלצות לשימור של עיריית חיפה.

בביקור במקום, קשה היה להתעלם מן הפער בין ערכו האדריכלי של המכלול לבין מצבו כיום: ההזנחה, הלכלוך, הברזייה השבורה והשימוש ברחבה התחתונה לחניה ולאחסון עגלות אשפה, פוגעים באיכות המרחב ובתפקידו המקורי כציר הולכי רגל המחבר בין רחוב הרצל לשוק תלפיות.

תודות

תודתי לגב׳ קרנית מנדל, מומחית לתולדות חייו וליצירתו של האדריכל משה גרשטל, על המידע המשמעותי שחלקה עמי ואשר סייע רבות בגיבוש הכתבה.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.