הים משנה את פניו וקורא לאדם להבחין במצוקתו
בעיית זיהום האוויר בחיפה ובכל סביבתה, ידועה לכל מאז ומתמיד. שנים ארוכות זועקים התושבים מכל האזור ונלחמים בדרכים שונות, כדי לשנות את רוע הגזירה ולאפשר לעיר הנהדרת הזו להסיר מעצמה את הכתם הנורא ולהיות, סוף סוף, עיר מודרנית "נורמאלית" שאיום הרעלה תמידי לא מרחף מעל ראשה.
מלחמת קיום
מדובר במלחמת קיום של ממש, אל תטעו. לא פעם נאמר לנו, שלמעשה, המצב "לא כ"כ נורא" או בוואריאציה הנוספת: "פעם היה פה הרבה יותר מזוהם…". אז צר לי, המצב, ללא קשר ל"איך שהיה פעם", לא טוב. הזיהומים שאנו נושמים ורוחצים בהם, נוכחים פה ביתר שאת, ובכתבה הזאת, תוכלו לראות את הנזקים שהם גורמים, מזווית קצת שונה מזו שרואים בדר"כ.
התמונות בכתבה מציגות בפניכם את השלכות הזיהום, (אם זה דרך האוויר ואם דרך שפכים רעילים המגיעים לים שלנו), את הנזק, ההרס, התחלואה והעיוותים שנגרמים לחיים הנסתרים – החיים שמתחת למים.
אני חש צורך להזהיר: הצילומים שבכתבה אינם קלים לצפייה – שימו לב!
תופעות של מצוקה
הטבע נפגע לא פחות מאתנו, בני האדם. הוא אינו יכול לזעוק את כאבו או לצאת להפגנות. הטבע מביע את מצוקתו ע"י תופעות שניתן בהחלט להבחין בהן. אמנם לא כל אחד מגיע למעמקי הים כדי לראות זאת במו עיניו, אך אלה שכן – בהחלט יכולים.
24 שעות ביממה
המפעלים הפולטים לאוויר גזים שונים, נוטים להתפאר ב"נר התמיד", הלוא הוא מתקן שבו בוערת להבה קטנה במשך 24 שעות ביממה. אכן נכון הדבר, שרוב הגזים נשרפים בזמן תקלה, אך הלהבה עצמה גורמת גם היא לזיהום אוויר משמעותי בפני עצמו, דוגמת התקלה שאירעה השנה בסביבות חודש מאי (1980672020) בבתי הזיקוק, כשלהבת המתקן בערה במשך שעות.
זכות בסיסית
אומר את המובן מאליו, שלצערנו, לעיתים קרובות, צריך להזכיר:
ממש כפי שזכותנו הבסיסית היא לנשום אוויר נקי ולחיות בסביבה בריאה, כך, גם לבעלי החיים מגיעה הזכות הזו. זיהום האוויר פוגע בצמחים, בעצים ובבעלי החיים החיים עליהם ובקרבתם. הזיהום פוגע קשות בשרשרת המזון – גם ביבשה וגם בים. גם אם לא תמיד נוכל לראות זאת מול עינינו ביום יום, אין משמעות הדבר שהנזק לא מתרחש.
על זה נאמר בגמרא: "עלמא דאתכסיא" כלומר – העולם המכוסה.
עיוותים מבשרי רעה
יותר ויותר אנו נחשפים לעיוותים ושינויים מבשרי רעה בחיים שמתחת למים. דגים שחולים במחלות קשות, מחלות מסוגים שלא נראו באזורנו בזמנים אחרים. היווצרות של עיוותים בצורה ובצבע של בעלי חיים ימיים שונים, תמותה המונית של מיני דגים שנפלטים אל החוף, והתנהגות לא אופיינית של הטבע הימי כולו, שיכול לבשר רק על דבר אחד: משהו כאן מאוד לא בסדר!
השפעות הזיהום על הטבע ביבשה
אם תרצו דוגמה להשלכות הזיהום שביבשה, תוכלו לראות, למשל, את החרציות הללו, שמראן שונה מכפי שאמור להיות: צבען דהוי, עליהן מעוותים, ואם נחמיר מעט בהגדרה שלהן, נוכל בקלות לכנותן "מוטציות" (ראו צילומים).
הים במצוקה
אתרכז בכתבה זו בים, שכן, הוא בתחום המומחיות שלי, ואותו אני מכיר היטב.
ברשותי אוסף של פרטים של דגים, פרוקי רגליים ועוד בעלי חיים, כמו סרטנים בעלי שריון כיטין, צדפות שהסידן הפחמתי שלהם פגיע לחומציות המים (גשם חומצי), וחומרים הנשפכים לים. כל הדוגמות הללו מצביעות על מצוקה קשה בה שרוי הים.
מנסה לשרוד
במקרה של סרטנים (ובעלי חיים ימיים נוספים): כשנקבת סרטן (מסוג כלשהו) שרויה במצב של סטרס (מתח), מאבד גופה חלבון חיוני. בעת שהיא נושאת ביצים, דרכה להחזיר לגופה את אותם חלבונים חסרים, היא באכילת הביצים שלה עצמה. זוהי פעולה הישרדותית טבעית, שכן, כאשר המים מזוהמים, סיכויי הלרוות לשרוד, אפסיים.
יש להבדיל בין מחלות דגים לבין דגים שנפגעו על ידי דגים אחרים בפעולת טריפה, דגים שנפגעו מרשתות דייגים וכיו"ב.
הטבע הוא מראה
לסיכום: הטבע הוא מראה למצבנו אנו, והוא בהחלט מאותת על מצוקה קשה, ובדרכו, זועק אלינו לעזרה. תפקידנו לשמור עליו ובכך, לשמור גם על עצמנו.
כתבה חשובה ונכונה… על פניו ברור כי נזקי הזיהום עולים עשרת מונים על כל פגיעה אחרת.. ועושה הרושם כי הגופים שאמורים לפעול להגנת הטבע ושמירת הסביבה ובפרט הסביבה הימית, כה עסוקים בהשתלטות על הטבע לשם התעצמות והעשרת קופתם – עד ששכחו לחלוטין את הצורך החיוני לשמור על הטבע ובפרט על הים. אני מדבר על רט"ג (רשות הטבע והגנים) והחלה"ט (החב' להגנת הטבע) שהפכו לספסרי טבע… גופים אלו ביחד עם המשרד להגנת הסביבה – יכלו לפעול למען צמצום זיהום בים, אך אינם עושים זאת כראוי, אם בכלל
תמונה עגומה של מצבנו ושל סביבת חיינו!
מה שקורה לבעלי חיים קטנים אלו קורה לנו בלי שנרגיש. אנחנו במצב הכי מסוכן כי רוצחים אותנו ואת משפחותינו ב- slow motion.
שלום לך רמי.
אתה צודק לצערי.הטבע הוא המראה שלנו,אתה אפילו לא מבין עד כמה שאתה צודק.
אבל זה הולך ןמשתפר,אך לאט מדי לטעמי.
מוטי, כרגיל אתה מביא אלינו כתבות מחכימות ומאלפות ממעמקי הים.
יראה האדם את הנזקים שהוא גורם לטבע ואולי יבין שאינו חסין מפגעים אלו.
בהחלט מנשה
כמה שנפגע חזק יותר בטבע, נקבל פגיעה חזקה יותר.
ויש לי מאות דוגמאות ,ל.."נקמת הטבע"ראו את הבולענים של ים המלח.
נורא!
האם יתכן שהזיהום מגיע מליוויתן?
היי.
התשובה שלילית.זה לא מהאסדה.
אלו תוצאות זיהום של שנים.וצילומים אלו הם לפני הקמת האגדה.
ממש מדאיג, תודה מוטי ולכל מי שעושה למען הים
מלחיץ
מפעלים כמו גדיב פטרוכימיה שנמצאים בגב בתי הזיקוק בחלק הפנימי מחוייבים בחוק זיהום הים להעביר את השפכים שלהם שנוצרים בתום תהליך זיקוק הנפטנים לפני הזרמתם לים להנבירם תהליך טיפול בשפכים שנעשה בתוך בריכות טיפול בשפכים בתול המפעל ובדרל כלל לאחר התהליך מוזרמים השפכים המטופלים לנחל הקישון ודרכו לים כך שעם הגלים מגיע הזיהום לחופי המפרץ הקריות וגם לחוף השקט בת גלים ולעיתים לדדו.בעבר השפכים היו שחורים גם לאחר הזיקטק אבל כבר כשני עשורים הם מצאו שיטה כימית על ידי מהנדס כימייה שמטפל בשפכים להפול אותם ללבנים וכל בלילה מוזרמים כמויות שפכים רעילים לים מחוץ לאוויר הרעיל שנפלט לאוויר מהלפיד שאמור לשרוף את כל הגזים הרעילים המוזרמים אליו גם בעת תקלות ייצור וגם בייצור השוטף.אין מצב לעולם לשרוף מאה אחוז גזים בלפיד דיינו אם היה ניתן לשרוף תשעים אחוז.חייבים לחייב את המפעלים הפטרוכימיים בממיר קטליטי שעולה הון תועפות בטח גם אחזקתו השוטפת בהחלפת הפילטרים לשימושו שגם בזה הם חוסכים כי חיסכון מעלה את הריווחיות של הבוס החדש עידן עופר שיושב בבריטניה עם אוויר מנוטר ולא מזוהם ומבזבז את הכסף שחסך על בריאותינו הציבור החיפאי בקניון אוקספורד בבעלות משפחה ערבית שמראה לך כמה קטן עולמנו הקט.טאיל ישמעאל ידו בכל ויד כל בו.
היי גוגו.
מסכים לגמרי, המזל הגדול של הקריות הוא ששובר הגלים הוארך וכך חלק גדול מהקישון מואט.
בכל מקרה לדעתי המודעות של האזרחים גבוהה,לצערם של כל אלו בלונדון,ישנם צעדים….אך לא מספיקים.
תודה על תגובתך.
השבוע התפרסם כי חוף קרית חיים וחוף קרית ים מזוהמים ממה ולמה וממה צריך להיזהר בתוקפה קשה שכזאת בתודה אבי בוחבוט חובב ים
שלום אבי.
בכל גשם חזק,ובעיקר גשמים ראשונים.המים מזוהמים
.בגלל שפוכת,ליכלוך הנשטף מהכבישים,גלישות ביוב ומי נגר.
הרשויות עושות נכון שהן מזהירות את הציבור.לכן לא רצוי להכנס לים כמה ימים לאחר סערה.
עצוב מה שקורה במעמקי הים לחיות האלו טוב שחשפת את זה ישר כח על עוד כתבה חשובה מאוד .
חזרתי לעיר הולדתי ואהובתי לאחר שנים רבות בת"א ובארהב. פגשתי המון צעירים חיפאים לשעבר ודיברנו על אהבתנו המשותפת. רובם אמרו שלא ישובו בגלל הזיהום ולא יגדלו את ילדיהם בחיפה. מסקנה????
מזעזע איך אנחנו חים בטינופת.אוכלים דגי ים ומתרחצים בים.
מוטי מנדלסון היי. מה כדאי לעשות?
שלום רפול.
אנו כבר במגמה חיובית.אך תמיד צריך לשאוף לשלמות.
אך בכדור הארץ שלמות,
ושילגיה …זה רק באגדות
האנושות יצאה למסע איטי של הגנה ושמירה על הטבע לאחר פגיעה והכחדת חיות כבר מלפני 50000 שנה. הצעדים הראשונים מראים התאוששות קלה אך הדרך והזמן הדרוש ארוכים… כולנו צריכים לשמור על הטבע .
כתבה יפה מוטי ובכלל כל הכתבות שלך תורמות למאמץ השמירה על הים והטבע. המשך כך