(חי פה) – יותר מחמישית מתושבי חיפה הם בני 65 ומעלה, ובכך ניצבת העיר במקום השני בישראל בשיעור האזרחים הוותיקים מבין הערים הגדולות. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לרגל חודש האזרח הוותיק הבין־לאומי, עולה כי בחיפה חיים כ־60.8 אלף תושבים בני 65 ומעלה, המהווים 21.1% מאוכלוסיית העיר. הנתונים הדמוגרפיים מצטרפים לתמונת מצב רחבה יותר על חייהם של האזרחים הוותיקים בישראל, ובה שאלות של בדידות, ביטחון אישי, מצב כלכלי, בריאות ונגישות לשירותים.
חיפה בין הערים שבהן שיעור גבוה של אזרחים ותיקים
חיפה נמצאת במקום השני מבין הערים בישראל שבהן יותר מ־100 אלף תושבים, מבחינת שיעור בני 65 ומעלה באוכלוסייה. במקום הראשון ניצבת בת ים, שבה שיעור האזרחים הוותיקים עומד על 26.3%. אחריה חיפה עם 21.1%, ובהמשך חולון עם 20.8%, ראשון לציון עם 20.6% ונתניה עם 20.3%. בתל אביב־יפו, לשם השוואה, עומד שיעור בני 65 ומעלה על 16.4%.
ברמה הארצית, בסוף שנת 2025 מנתה אוכלוסיית בני 65 ומעלה בישראל כ־1.317 מיליון איש, שהיוו 13.3% מכלל האוכלוסייה. שיעורם של האזרחים הוותיקים בישראל גדל לאורך השנים: עם הקמת המדינה הם היו כ־4% מהאוכלוסייה, וכיום חלקם גדול פי שלושה.
יותר נשים, יותר חיים לבד
בקרב האזרחים הוותיקים בישראל נשים הן רוב: כ־55.4% מבני 65 ומעלה הן נשים, לעומת 44.6% גברים. הפער גדל ככל שעולה הגיל, ובקרב בני 85 ומעלה נשים מהוות 61.6% מהאוכלוסייה.
אחד הנתונים הבולטים נוגע למגורים לבד. כ־292 אלף אזרחים ותיקים בישראל חיים לבדם, כ־24% מכלל בני 65 ומעלה. שיעור הנשים המבוגרות המתגוררות לבדן גבוה משמעותית מזה של הגברים: כ־32% מהנשים לעומת כ־14% מהגברים.
נתונים אלה מקבלים משמעות נוספת לנוכח ממצאי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2025, שלפיהם 26% מבני 65 ומעלה חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים. לשם השוואה, בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר עומד שיעור המדווחים על תחושת בדידות על 19%. לצד זאת, 85% מהאזרחים הוותיקים ציינו כי בני משפחתם מעריכים אותם במידה רבה.
מרוצים מהחיים, אך לא כולם מצליחים לסגור את החודש
למרות האתגרים, תמונת שביעות הרצון של האזרחים הוותיקים חיובית ברובה. לפי הסקר החברתי, 89% מבני 65 ומעלה בישראל מרוצים מחייהם: 34% הגדירו את עצמם "מרוצים מאוד" ו־55% נוספים "מרוצים".
עם זאת, כשנשאלו על העתיד, רק 28% העריכו שחייהם ישתפרו בשנים הקרובות. 40% סברו כי חייהם לא ישתנו, ו־17% העריכו כי מצבם יהיה פחות טוב.
גם בתחום הכלכלי התמונה אינה אחידה. 81% מבני 65 ומעלה דיווחו כי הם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, בעוד 18% ציינו כי אינם מצליחים לעשות זאת. נתוני ההוצאות של משקי הבית המבוגרים מצביעים גם על משקלו המשמעותי של סעיף הדיור: בקרב משקי בית של אדם יחיד בן 65 ומעלה, 37.8% מסך ההוצאה לתצרוכת מופנים לדיור. בקרב משקי בית של זוגות בגיל זה עומד השיעור על 29.8%.
חשוב להדגיש כי אלה נתונים ארציים, ולא נתונים המפרטים את מצבם הכלכלי של האזרחים הוותיקים בחיפה.
תחושת הביטחון האישי והיציאה מהבית
הסקר החברתי מצביע גם על תחושת ביטחון שאינה מובנת מאליה עבור חלק מהאוכלוסייה המבוגרת. 18% מבני 65 ומעלה דיווחו כי הם מרגישים לא כל כך בטוחים או כלל לא בטוחים ללכת לבדם בחשכה באזור מגוריהם. בקרב נשים מבוגרות שיעור זה מגיע ל־24%.
עוד עולה כי 14% מהאזרחים הוותיקים אינם יוצאים מביתם בשעות החשכה, ובקרב נשים שיעור זה עומד על 18%. מדובר בנתונים ארציים, אך הם מעלים שאלות הנוגעות גם לתכנון המרחב העירוני: תאורת רחובות, מדרכות נוחות ובטוחות, תחבורה ציבורית נגישה ומרחבים שבהם אפשר להתנייד בביטחון גם בשעות הערב.
האינטרנט נכנס לחיים, אבל לא כולם משתמשים בו באותה מידה
השימוש באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה נמצא במגמת עלייה. בשנת 2015 עמד שיעור המשתמשים על 49%, ובשנת 2025 כבר הגיע ל־74%. עם זאת, השימוש ברשת עדיין נמוך מזה של האוכלוסייה הצעירה יותר, שבה 93% משתמשים באינטרנט.
הנתונים מלמדים כי האזרחים הוותיקים משתמשים ברשת גם לצרכים יומיומיים: 48% מבצעים באמצעותה פעולות בנקאיות, 34% משלמים חשבונות, 36% נעזרים בה לקבלת שירותים ממשרדי ממשלה, ו־53% מחפשים מידע בנושאי בריאות. 56% משתמשים באינטרנט כדי לקבל שירותים מקופת החולים.
לצד ההתרחבות הדיגיטלית, נותר פער ביכולת להשתמש בשפה העברית. 66% מבני 65 ומעלה דיווחו על שליטה טובה מאוד בדיבור בעברית, 15% על שליטה טובה, ואילו 19% הגדירו את שליטתם כבינונית או חלשה, או ציינו שאינם מדברים עברית כלל. בתחום הקריאה, 25% דיווחו על שליטה בינונית או חלשה, או על היעדר יכולת לקרוא בעברית.
לנתונים האלה יש משמעות מיוחדת בעיר מגוונת כמו חיפה, שבה נדרשת הנגשה של שירותים ומידע לאוכלוסיות בעלות רקע שפתי שונה. עם זאת, הסקר אינו מפרט את שיעורי השליטה בעברית בקרב האזרחים הוותיקים בעיר עצמה.
חיים ארוכים יותר, אך לא כל השנים בריאות
תוחלת החיים בישראל ממשיכה להיות גבוהה, ובקרב נשים היא גבוהה מזו של גברים. בשנת 2025 עמדה תוחלת החיים בגיל 65 על 20.2 שנים נוספות בקרב גברים ועל 23 שנים בקרב נשים. כלומר, גבר שהגיע לגיל 65 צפוי לחיות בממוצע עד גיל 85.2, ואישה עד גיל 88.
אולם מספר שנות החיים אינו מספר את כל הסיפור. לפי נתוני הלמ"ס, מספר שנות החיים הבריאים הצפויות לאחר גיל 65 עומד על 11.7 בקרב גברים ועל 11 שנים בקרב נשים. הפער בין תוחלת החיים לבין שנות החיים הבריאים מדגיש את חשיבותם של שירותי בריאות, נגישות לטיפול רפואי, תמיכה בקהילה ואפשרויות לשמירה על אורח חיים פעיל.
גם בכבישים האזרחים הוותיקים פגיעים יותר
תחום נוסף שבו ניכרת פגיעותם של בני הגיל המבוגר הוא הבטיחות בדרכים. בשנת 2025 נפגעו בתאונות דרכים בישראל 1,866 בני 65 ומעלה. 101 מהם נהרגו ו־554 נפצעו באורח קשה.
בולט במיוחד שיעורם של הולכי הרגל המבוגרים בקרב ההרוגים: 57 הולכי רגל בני 65 ומעלה נהרגו בתאונות דרכים, והם היוו 45.2% מכלל הולכי הרגל שנהרגו באותה שנה. שיעור זה גבוה משמעותית מחלקם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה.
בחיפה, שבה חיים יותר מ־60 אלף תושבים בני 65 ומעלה, הנתונים הארציים מדגישים את החשיבות של תשתיות הליכה בטוחות, מעברי חצייה נגישים, זמני רמזור מתאימים ומדרכות המאפשרות תנועה נוחה גם למי שמתקשים בהליכה.
אוכלוסייה גדולה שמחייבת היערכות עירונית
הנתונים מציירים תמונה מורכבת: מצד אחד, מרבית האזרחים הוותיקים מרוצים מחייהם, רבים מהם פעילים, משתמשים באינטרנט, מתנדבים וממשיכים להיות חלק משמעותי מהחברה. מצד שני, חלקם מתמודדים עם בדידות, קשיים כלכליים, תחושת חוסר ביטחון ופערים בנגישות לשירותים.
בחיפה, שבה יותר מחמישית מהתושבים הם בני 65 ומעלה, מדובר לא רק בנתון דמוגרפי אלא גם באתגר עירוני מתמשך. שיעורם הגבוה של האזרחים הוותיקים מחייב התייחסות לצורכיהם בתחומי הדיור, התחבורה, הבריאות, המרחב הציבורי, השירותים הקהילתיים והנגישות הדיגיטלית.
הנתונים הארציים אינם מלמדים בהכרח מהו מצבם של האזרחים הוותיקים בחיפה בכל אחד מהתחומים, אך הם מספקים רקע חשוב להבנת האתגרים העומדים בפני עיר שבה אוכלוסייה מבוגרת גדולה במיוחד.