יהב והחרדים: סיפור אהבה או כישלון ידוע מראש?
בתאריך העברי של יום הולדותו עלה ראש העיר יונה יהב לתורה בחברת אחד המתמודדים למועצת העיר. 5 חודשים לפני הבחירות אפשר לתהות האם זה חלק מחיזור אחרי הקול החרדי והאם זה קול ששווה לחזר אחריו.
ביום שלישי הקרוב יחגוג ראש העיר יונה יהב יום הולדת. בימים האחרונים ראינו תמונה של יהב בתקשורת המקומית מניח תפילין בתאריך העברי של יום הולדתו, בחברת אחד המתמודדים למועצת העיר, הפעיל החברתי אלעד אטיאס. יהב מניח תפילין זה לא מראה שכיח בבתי הכנסת בעיר, אבל 5 חודשים לפני הבחירות סביר מאוד שכל המתמודדים לראשות העיר עושים מה שניתן על מנת לחזר אחרי החרדים.
בקדנציה הנוכחית, החרדים לא רוו נחת מיהב. זה התחיל בבית הספר בקריית שמואל, שלטענת הורים צריך להיות משופץ. הדיון בבית הספר הגיע לכנסת ושם הוטחו מילים קשות בראש העיר.
בסוף הקדנציה נאלץ בית המשפט להתערב כשקבוצה של צעירים נכנסה למבנה בשכונת רמת בגין והעירייה פשטה עליו. לטענת העמותה שהכניסה את הצעירים למבנה הכול היה מאושר מול בעלי המבנה ונעשה על פי חוק. במקרה זה יהב הלך יחד עם תושבים בשכונה שהתקשו לקבל את עשרות הצעירים שהפכו מבנה שלא נעשה בו שימוש לבית מדרש, שנשארים ללון בו, לכאורה.
בנוסף, בישיבות המועצה השנה היו ויכוחים רבים לגבי פרויקט פינוי בינוי ברחוב ברל כצנלסון בנווה שאנן. הפרויקט אחרי התנגדויות מרובות יצא לדרך ובסופו עתידות להתקבל מעל 400 יח"ד, שחלק מהן ימסרו לבעלי הדירות בבניינים המקוריים, אבל חלק גדול מהדירות יוצעו למכירה במחירים גבוהים מה שמעלה את הסיכוי לכך שהקונים יהיו חילונים. לטענת בכירים בעירייה הפרויקט הזה הוא רק הסנונית הראשונה בניסיון להחזיר את הצביון של שכונת נווה שאנן, שאבד, לכאורה.
יש עוד דוגמאות רבות לאורך השנים לכך שיהב היה תמיד הוגן עם האוכלוסייה החרדית והדתית, ומעולם לא החסיר מהם את מה שהיה מחויב לתת על פי חוק, אבל תמיד היו טענות על כך שאין מספיק מוסדות חינוך, גני שעשועים ושירותים נוספים. ייתכן שהעלייה לתורה בבית הכנסת ברמת חן היא רק יריית הפתיחה בשרשרת של צעדי חיזור אחרי האוכלוסייה החרדית, אבל את זה רק ימים יגידו. מה שבטוח המועמד שיצליח לקבל את הקולות של האוכלוסייה הזו מקרב את עצמו לראשות העיר.
האם האוכלוסייה החרדית בכלל יוצאת להצביע?
מניתוח תוצאות ההצבעה בבחירות האחרונות (אוקטובר 2013) על פי קלפיות ניתן לראות בצורה מובהקת שהאוכלוסייה החרדית והדתית יוצאת להצביע, בשיעור גבוה יותר מהאוכלוסייה החילונית. לעומת זאת, בקלפיות שנמצאות בשכונות מגורים של אוכלוסייה ערבית, ובהן בל"ד וחד"ש קיבלו את מרבית הקולות למועצת העיר, אחוז ההצבעה נמוך מהממוצע בעיר. יש לציין עוד שבקלפיות באזורים חרדים ודתיים ההצבעה היא כמעט רק לבית היהודי ולרשימה המאוחדת של יהדות התורה וש"ס, בעוד שבקלפיות בקרב אוכלוסייה ערבית ההצבעה פחות הומוגנית. מובן, שבבחירות בעוד 5 חודשים כל מצביע בעיר, בין אם הצביע בבחירות הקודמות ובין אם לא, יכול לצאת ולהצביע, אבל אם נרצה ללמוד ממה שהיה אין ספק שהציבור החרדי יוצא להצביע בשיעורים גדולים ומעל הממוצע העירוני, ובמידה ותתקבל החלטה בקרב הרבנים המובילים להגיד לציבור שלהם למי להצביע לראשות העיר, מדובר בכוח לא מבוטל.
לא ניתן להגיב