חיפה 2020 – הזמנה לסיור דמיוני-מציאותי • מאמר שנכתב במאי-2012 מאת גיא פדה (שידור חוזר לאחר 8 שנים)

הערת העורך: המאמר נכתב ב-18 במאי 2012, מתוך כמיהה למימוש הפוטנציאל של העיר חיפה בתוך 8 שנים. אנו מביאים אותו בשידור חוזר בשנת 2020 על מנת לבחון מה באמת קרה מאז ואילו יעדים הגשמנו.

חיפה בשנת 2020 היא עיר מוארת

עיר בה כל הרחובות מוארים בלילות, גם ובמיוחד רחובות העיר התחתית, הנמל, הדר, חליסה, שוק תלפיות. עיר בה כל המדרגות העולות ויורדות את ההר, שופצו על-ידי העירייה, כך שכל אדם יוכל לצעוד בהן בנחת. כמובן שגם הן מוארות, בין בעמודי תאורה הנטענים סולארית במהלך היום, ובין בפסי תאורה המשתלבים בריצוף המדרגות וכך מאירים אותן מבלי להפריע בתאורת יתר לדיירי הבתים הסמוכים למדרגות.

וועדי השכונות בלב העשייה

בשנת 2020 בחיפה, ועדי שכונות וועדי בתים, הנתמכים לוגיסטית וכלכלית על-ידי העירייה, מובילים את העשייה הקהילתית בעיר. מטפחים את חזות הבתים והשכונות, יוזמים ומובילים פעילויות תרבות ופנאי, ומתווכים דו-כיוונית בין הציבור לעירייה ובין העירייה לציבור.

אוויר נקי

בשנת 2020, חיפה היא העיר עם האוויר הנקי ביותר בישראל, והיא השיגה זאת תוך חיזוק הבסיס התעשייתי שלה ולא תוך חיסולו. הכול התחיל בעקבות החרפת המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2012. בעת ההיא החליטו ממשלות רבות בעולם, בהן ממשלת ישראל, לחזור למודל הכלכלי הקינסיאני של ‘מדינה מפתחת’. מודל בו המדינה היא גורם מרכזי ביצירת והנעת פעילות כלכלית. בזכות החלטה היסטורית זו יזמה ממשלת ישראל שורה של פרויקטי תשתית גדולים, בהן פריסה מהירה של רשת מסילות רכבת מקרית שמונה ועד אילת. זה עלה עשרות מיליארדי שקלים, אך בזכות ההתבססות על חברות ישראליות ועבודה ישראלית, האבטלה הצטמצמה לאחוזים בודדים, וגם אחרי סיום הפרויקט, העלייה בהשתתפות בכוח העבודה ביישובי הצפון והדרום הייתה כה משמעותית, עד כי העלייה בהכנסות המדינה ממיסים סייעה לכסות מוקדם מהמצופה את הגרעון שהוגדל לצורך הפרויקט. אחד העיתונים הפופולאריים בישראל אף יצא עם הכותרת “איך לא חשבו על זה קודם?”
במסגרת הפרויקט הגדול גם חודשו מסילות היסטוריות, בהן רכבת העמק מחיפה עד עמאן בירת ירדן; המסילה הדרומית מאשקלון, דרך עזה עד קהיר; ומסילה חדשה שיצאה מתחנת עפולה של רכבת העמק, דרומה במקביל לכביש 60, דרך הערים המרכזיות של הגדה המערבית עד באר שבע.
המהלך הושלם עם חתימת הסכמי השלום עם הרפובליקות הדמוקרטיות של לבנון ושל סוריה. כחלק מהסכמי השלום, ובתיווך ומימון של ארה”ב והאיחוד האירופאי, המשיכו את קו הרכבת מחיפה לנהריה, עד ביירות, ומשם התחברה צפונה לקווי רכבת קיימים לתורכיה ולאירופה. כך הפכה חיפה לצומת החיבור היבשתי בין שלושת היבשות – אפריקה, אסיה ואירופה. תחנת המעבר בין רכבת ביירות-קהיר לרכבת לעמאן.

כתבות נוספות בחי פֹּה - חדשות חיפה:

מינהור הרכבת

בתבונה לא שגרתית הסכימו פרנסי העיר והממשלה לנצל את פרויקט חשמול הרכבת להעתקת מסילת הרכבת מקו החוף למנהרה היוצאת סמוך לתחנת הנמל הישנה. כך התאפשרה גם פתיחתה של העיר לים וגם הפיכתו של נמל חיפה לשער לאסיה. תוך חודשים מהנחת קו הרכבת לעמאן, כבר נספרו עשרות אלפי תיירים המגיעים בספינות לנמל חיפה וממשיכים ממנה ברכבת מזרחה, וכנ”ל תיירים מאסיה המגיעים לחיפה ברכבת ויוצאים אותה בדרך הים.
מזל היה שהשכילו להניח מספר מסילות מקבילות. כך התאפשר גם שינוע של סחורות מנמל חיפה ברכבת לירדן ומשם לכל המזרח. וכמובן גם בכיוון ההפוך.

מפרץ חיפה הירוק

אך לא רק ברכבות עסקינן. אחד הפרויקטים הגדולים שיזמה וקידמה הממשלה לקראת 2020, תוך התבססות על מומחיות ועבודה מקומיים, היה גם הפרויקט הלאומי להפיכת מפרץ חיפה למרכז בינלאומי של תעשיות ירוקות. במסגרת ההחלטה הושקעו מיליארדי שקלים בהעברת כל המפעלים במפרץ לייצור דשנים ודלקים טבעיים, וניקוי המפרץ, הקישון ואדמות האזור מהכימיקלים והמתכות שהיו קבורים בהם. הפרויקט, שנתמך על-ידי האו”ם, הבנק העולמי ושורה של מכוני מחקר בינלאומיים, הביא להתעניינות תקשורתית וציבורית עולמית ומשך מומחים מכל העולם למפרץ. אלו הצטרפו למומחים מהטכניון וממכון וויצמן (שפתח שלוחה בקריות) שחיכו שנים רבות שמישהו ישאל אותם על הרעיונות שלהם לניקוי המפרץ וייצור של דלק וחומרים לחקלאות באמצעים טבעיים.

חקלאות אורגנית בגליל

חלק מבעלי המפעלים במפרץ התנגדו תחילה לרעיון, אך בגילוי נדיר של אומץ ונחישות החליטה הממשלה להלאים אותם ובכך לאלץ אותם להשתתף בפרויקט. תוצר לוואי לא מתוכנן של ההלאמה, היה ביטול העבודה הקבלנית במפעלים והתאמת זכויותיהם של כל עובדי ועובדות המפעלים לאלו של עובדי מדינה. בתוך שנתיים מתחילת הפרויקט נהנו חקלאי הגליל מיבולי שיא ועלייה דרמטית בטעמם ואיכותם של הפירות והירקות, תודות לשילוב של הדשן המשובח שיוצר במפרץ, החומרים הטבעיים שהחליפו את הדשנים וחומרי ההדברה הכימיים, והירידה הדרסטית בזיהום של האוויר והמים בכל האזור. הודות לכך הפכה מדינת ישראל למעצמה עולמית בתחום החקלאות האורגנית והמותג Produced in the Galilee הפך מצרך מבוקש בשווקים ורשתות אורגניות בכל העולם.

הרכבת – גשר יבשתי בין אירופה לאסיה


תודות לרשת הרכבות החדשה שחיברה את חיפה עם כל הערים בצפון הארץ, והלאה משם לשכנותיה של ישראל מצפון, מזרח ודרום, ניתן היה גם לייצא את התוצרת החקלאית הישראלית באמצעות רכבות מהירות לאירופה, אסיה ואפריקה ובכך אף להוזיל את מחירה. רבים בירכו אז על החלטת הממשלה שלא להפריט את התחזוקה של הרכבת, מה ששמר על איכות התחזוקה הגבוהה של הקרונות הישראליים שנהיו מזוהים עם התוצרת האיכותית שהובילו.

ירידה דרמטית בתחלואה

להפתעת רבים, הפסקת זיהום האוויר והים מהמפעלים, הובילו כבר בראשית הפרויקט הגדול לירידה דרמטית בתחלואה בכל הצפון ואף דרומית לגוש דן. תפוצת הסרטן פחתה פלאים ועמה של עוד שורה של מחלות לב, ריאות, כלי דם וקיבה. הירידה בתחלואה צמצמה מאוד את העומס בבתי החולים וקופות החולים, וחסכה מיליארדי שקלים מתקציב הבריאות. דבר שסייע לכסות מוקדם מהמצופה את הוצאות פרויקט הניקוי של המפרץ.

שיתוף ציבור ונסיקה בתיירות

הודות לעניין הבינלאומי בנעשה במפרץ, והיותה של חיפה שער יבשתי חדש למזרח, גילתה עיריית חיפה שמספר הכניסות של תיירים לנמל חיפה גדל פי כמה מונים. בתחילה עלו הצעות לבנות שורה של בתי מלון רבי-קמות על ציר מוריה, אך בעקבות סדרת הפגנות של תושבים מכל שכונות העיר, החליטה העירייה להזמין את התושבים להציע תכניות לפיתוח אלטרנטיבי של העיר. בדומה לחוקרים בטכניון שרק חיכו שיבקשו מהם להציע כיצד לשקם את המפרץ, התייצבו בעירייה מאות אומנים, פעילים חברתיים, פעילי שכונות, יזמים מקומיים ובעלי עסקים קטנים, עם הצעות לפיתוח של העיר התחתית בשיתוף התושבים ובהתבסס על האוכלוסייה המקומית. תוך זמן קצר הפכה העיר התחתית למרכז של אומנות מקומית מגוונת ושוקקת חיים, ויצירה רב-תרבותית בכל הלשונות המדוברים בישראל, שרבים מהם פעלו כקואופרטיבים קטנים של אנשים הגרים בעיר התחתית ויוצרים בה. עד מהרה הפכה חיפה לאטרקציה תיירותית בינלאומית, בזכות השילוב הייחודי של היצירה האקולוגית במפרץ והיצירה הרב-תרבותית בעיר.
כאשר עירייה חיפה החלה משקיעה תקציבים גדלים והולכים ביצירה מקומית מכל הסוגים והגוונים, החלה תיירות חדשה לעיר של שוחרי תרבות מהמזרח התיכון שגילו את היצירה הערבית המגוונת בחיפה. מידי ערב הגיעו לחיפה ברכבות ואוטובוסים אלפי צעירים ומבוגרים מכל המזרח התיכון, ליהנות ממגוון קונצרטים, הצגות, והופעות בערבית.

הידברות בין העמים

בהמשך הפכה חיפה למוקד של הידברות ומפגש בין התרבות הערבית לעברית. רבים מהבאים לחיפה בשביל אושר היצירה בשפה הערבית נחשפו לראשונה ליצירה תרבותית בשפה העברית, כמו גם ברוסית, אמהרית ויידיש. עד מהרה הפכה תרבות חיפאית לאלטרנטיבה האוונגרדית לתרבות המסחרית מתל אביב. בעקבות זאת ובעקבות הביקוש הבינלאומי החלה הממשלה להפנות תקציבים מוגדלים לפיתוח הכלכלי, החברתי והתרבותי של חיפה. “מאז ימי המנדט הבריטי לא הוקצו משאבים רבים כל כך לחיפה”, ציינו בשמחה מהולה במרירות, פעילים חיפאים ותיקים.

הפוטנציאל העסקי הגדול בעולם

עוד דברים רבים וטובים יכולים לקרות בחיפה. לא בכדי, גם אם לא בהכרח מהסיבות הנכונות, הגדיר אותה מגזין מונוקול כעיר בעלת הפוטנציאל העסקי הגדול בעולם כבר בשנת 2011. אך בחיפה 2012 במקום תעשיות ירוקות מקדמים את הקמתו במפרץ חיפה של הפצחן המימני. במקום תרבות אוונגרד מקומית העירייה משקיעה מיליוני שקלים בהבאת אומנים מהמרכז להופעות באירועי חוצות בחיפה. במקום לגלות את הפוטנציאל הטמון בתרבות ובמורשת הערבית של חיפה, צובעים את ערביותה של העיר בקיטש צבעוני לחגים. ובמקום לקיים דיאלוג קונסטרוקטיבי עם תושבי השכונות מקדמים גורדי שחקים על קו הרקיע של הכרמל. כך שהסיור שהצעתי הוא דמיוני בהחלט, אבל באיחוד כוחות, במאבק נחוש, ובאמונה שאפשר לשנות, הסיור הזה מציאותי לא פחות.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

2 תגובות
  1. irir אמר/ה

    שתי הערות על כתיבתך המושקעת:
    1.לא ברור למה העלת את תמונת הדמיית חישמול הרכבת ההרסני בתוך העיר, כשאתה מדבר ובצדק על מנהרה.
    2.חבל שערבבת בין דברים שבהחלט ניתן לעשות בחיפה (לא כל עוד יונה יהב ראש העיר). לבין ה"שלום" עם שכנותינו.

  2. רפי חסון ומשפחתו. אמר/ה

    מאיפה מקבלים את ההזמנות?