מינהור הרכבת בחיפה: ההזדמנות ההיסטורית שאסור לחיפה לפספס

מסילת הרכבת מפרידה בין העיר חיפה ובין חזון חזית הים. חיפאים רבים לא יודעים שבתי המגורים ובנייני המשרדים בעיר התחתית נמצאים מטרים ספורים בלבד מהים, כפי שניתן לראות בתמונה. בינתיים, במקום לשמש חזית ים עירונית, משמש השטח שמעבר למסילה מרגש חנייה למכוניות מיובאות. לא נראה יותר הגיוני להקים מגרש חנייה מדרום לצ'ק פוסט ובמקום זאת לפתוח כבר את חזית הים? עוד על כך בכתבה נפרדת.

חברת “אגד אחזקות” מקדמת הרחבה למרכזית חוף הכרמל, ובמקביל, הולכת ונבנית תחנה מרכזית חדשה בצ’ק פוסט בהשקעה של עשרות מיליונים. עם זאת, בעתיד הקרוב מתכוונת רכבת ישראל להכפיל את מסילות החוף ולחשמל אותן. האם יש קשר בין הפרויקטים ומהם הסיכונים וההזדמנויות? מה הקשר בין מערכת התחבורה העירונית לעתיד הכלכלה והתיירות בעיר? ובקצרה: מה ההזדמנות ההיסטורית שאסור לחיפה לפספס? הגיע הזמן לקבל החלטות כי הרכבת יוצאת מהתחנה בקרוב.


בעוד מספר ימים, ביום ב’, ה-16/10/17, תתכנס הועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, בשבתה כוועדת משנה לעררים, כדי לדון בהתנגדויות לתכנית אשר הוגשה ע”י חברת “אגד אחזקות” ועיקרה להגדיל את זכויות הבנייה במרכזית חוף הכרמל, מה שיאפשר לבנות גשר מעל הרכבת, בית מלון, ועוד. במקביל, הולכת ונבנית תחנה מרכזית חדשה בצ’ק פוסט, שאמורה לשפר את הקישוריות בין אמצעי תחבורה שונים – אוטובוסים, המטרונית, רכבת ישראל, ובעתיד, לפי תוכניות שונות – רכבת קלה לנצרת ורכבל לטכניון ולאוניברסיטה.

לצד כל זאת, מתכננת רכבת ישראל לממש את תכניתה להכפיל את מסילות החוף ולחשמל אותן. תכנית זו אמנם תשפר מאוד את השירות ברכבת (על-ידי הגדלת התדירות והמהירות) ותמנע מזיהום עשן מנועי הסולר להיפלט ממנה, בקרבת בתי התושבים בחיפה, אך אם הרכבת תחושמל בתוואי הקיים, המשמעות היא ניתוק עמוק וחמור יותר בין העיר חיפה ולבין חופי הים וחזית הים המתוכננת בעיר התחתית.

אציג כעת את הבעיות הקיימות במערך התחבורה הנוכחי בחיפה, את הסיכונים וההזדמנויות בתכניות העתידיות – ואיך ניתן לפתור את הכל בפשטות באמצעות תפיסה חדשה לגבי מערכת התחבורה העירונית.

הבעיה התכנונית בחוף הכרמל החלה כבר לפני שנים

נתחיל עם מרכזית חוף הכרמל שעתידה יידון בעוד כמה ימים, אשר נבנתה באופן הפוגע בהמוני הנוסעים העוברים בה:  מיקום הורדת הנוסעים בתחנה וכן רציפי העלייה נבנו במרחק גדול יחסית מתחנת הרכבת הסמוכה – כ-250 מ’. לכן, מעבר נוסעים בין שתי התחנות דורש בידוק ביטחוני חוזר לאחר יציאה תחת גרמי השמיים. על-פי כל סטנדרט מקצועי, כפי שמבוצע לרוב באירופה, נקודת ההחלפה בין הרכבת לאוטובוסים צריכה להיות בקרבה מידית וללא צורך לעבור בידוק ביטחוני פעמיים.

הליכה מיותרת של 250 מ’ בכל כיוון, הכוללת בידוק ביטחוני כפול והליכה תחת גרמי השמיים. היה נכון יותר לבנות את מרכזית חוף הכרמל בצמוד ואף על-גבי תחנת הרכבת, כפי שנעשה בערים שמכבדות את עצמן ואת תושביהן – וכך לחסוך את טרחה זו לנוסעים. הליכה של 250 מ’ ובידוק נוסף יכולים להיות כואבים לקשישים, בעלי מוגבלויות, חיילים ונוסעים עם תיקים גדולים וכל מי שממהר לאוטובוס. סכמטי.

אך לא בכך תמו הבעיות של מרכזית חוף הכרמל. האמת היא שעצם המיקום שלה הוא בעייתי, או כפי שמומחים לנדל”ן נוהגים לומר: “לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן.” תחנה מרכזית אמורה להיות – שימו לב – “מרכזית”! המיקום שלה אמור לאפשר הגעה ברגל למקומות רבים או מעבר לאמצעים חלופיים שונים בקלות.

אבל מתחם התחבורה של חוף הכרמל – תחנות האוטובוסים והרכבת – מחבר בין שומקום לשומקום בהיותו חסום מכל הכיוונים ולא נגיש ברגל לשום מקום מלבד חוף הים (וגם זה לאחר מעבר תת-קרקעי מוזנח ולא נגיש):

מרכזית חוף הכרמל – תחנה אשר חסומה מכל הכיוונים ואיננה רלוונטית לשום צורך עירוני משמעותי – מגורים, מסחר, תעסוקה או פנאי, מלבד ברחצה בים. מרכז תחבורה רציני צריך להתמקם יפה בלב מרכז עירוני של תעסוקה, מסחר, מגורים ופנאי וכך לשרת מיטבית את התושבים.

 

 

מרכזית חוף הכרמל – התחנה חסומה מכל עבר:

תחנות חוף הכרמל חסומות מכל עבר – ואינן מובילות לשום מקום. אוטובוסים נדרשים לעשות סיבובים גדולים כדי להיכנס ולצאת, ויורדת הכדאיות של הנוסעים להשתמש בהן. אין זה פלא, אפוא, שנוסעים רבים מעדיפים לחכות לאוטבוס לטירת הכרמל בצומת מת”מ, מאשר להיכנס לתחנה המרכזית ולפספס את האוטובוס. סכמטי.

 

תחנה מרכזית מאוד לא מרכזית:

תראו את המרחק בין מיקומה הנוכחי של מרכזית חוף הכרמל לבין מוקדים התעסוקה והקניות

מיפוי סכמטי של אזור חוף הכרמל. ניתן לראות בבירור כיצד התחנה המרכזית – לכאורה – של חוף הכרמל נמצאת למעשה בפינה רחוקה של המתחם מעבר לכבישים סואנים ומסילות רכבת. בחצים אדומים מסומנת מערכת הכבישים העירונית הראשית, אשר נחתכת גם היא הרחק מאוד מהתחנה. כל אוטובוס שירצה להיכנס צריך לעשות סיבוב אדיר. גם הקרבה לכביש 2 איננה מתגמלת שכן האוטובוסים צריכים לעשות סיבוב כדי לרדת ממנו ולעלות עליו, בדרך אל התחנה מרכזית וממנה. ואם לא די בכך, מגמת הפיתוח היא דווקא לכיוון דרום כפי שמסמנים החצים השחורים, הן בתעסוקה והן במגורים – מה שימשיך להפחית מהרלוונטיות של התחנה המרכזית של אגד.

 

הצ’ק פוסט – מתחם עם עתיד מזהיר?

נעבור בינתיים לצ’ק פוסט שם בונים בימים אלה מרכז תחבורה חדש בעלות של עשרות מיליוני שקלים, אך אל דאגה, נחזור בהמשך לחוף הכרמל ולא נשאיר אתכם בלי פתרונות ראויים לבעיות שהועלו.

מרכז התחבורה בצ’ק פוסט – בבנייה
מרכז התחבורה בצ’ק פוסט – בבנייה

האם מרכזית המפרץ היא מרכזית?

גם התחנה בצ’ק פוסט איננה “מרכזית” על-פי שום קריטריון:

מרכז התחבורה החדש בצ’ק פוסט – תחנה גדולה בהשקעה ציבורית ענקית באמצע שממה. סכמטי.

 

מרכזית המפרץ חסומה מצפון על-ידי שטחי עורף נמל והר זבל ענק, מעבר לכבישים ראשיים ומסילות ברזל. ממערב היא חסומה על-ידי הכניסה למנהרות הכרמל, עוד כבישים, ושממה. הפתחה הרלוונטית היחידה היא מכיוון דרום ומזרח. בדרום נמצא הצ’ק פוסט וממזרח קניון לב המפרץ. הצ’ק פוסט הוא אזור חצי-תעשייתי שבנוי במימדים ובתכנון שמתאים למעשה למכוניות בלבד. גם אופי המסחר בו מיועד מאוד לרכב פרטי. לכן, אין שום יתרון להגעה באוטובוס או ברכבת למקום זה. קניון לב המפרץ הוא הדבר היחיד בכל האזור שבאמת רלוונטי מבחינת המיקום של מרכז התחבורה, מלבד עצם היכולת להחליף בין סוגי תחבורה שונים.

רחובות טיפוסיים בצ’ק פוסט. המקום לא בנוי להולכי רגל ולכן אין זה מפתיע שאף אחד לא מגיע לכאן בתחבורה ציבורית. בפעמים שכן הגעתי באוטובוס, ברגל ובאופניים – החוויה הייתה גרועה מאוד ואני נמנע מכך מאוד.

עם זאת, צריך להגיד שעירית חיפה מקדמת את ההקמה של מתחם תעסוקה חדש להייטק באזור שממערב לו. אבל, בואו נהיה רציניים – הרעיון להשקיע במרכז תחבורה ענק בצ’ק פוסט הוא קלוקל מהסיבה הפשוטה שכל עוד התעשייה המזהמת תמשיך להתקיים ולגדול, אין לצ’ק פוסט עתיד. לכן אף אחד לא רוצה לגור שם ובעלי עסקים רבים מעדיפים לא לפתוח שם עסק. איזו חברת הייטק (high-tech) מתקדמת תרצה להשקיע את עצמה באזור שבו שולט הלוו-טק (low-tech) ומחסל את כל מה שסביבו? מדובר, אחרי הכל, במקום מזוהם שרק ילך ויזדהם מאחר והרחבת בתי הזיקוק אושרה ולצדה מתחם ענק לאחסון חומרים מסוכנים (פרויקט “קרקעות הצפון.”)

נעצור כאן בסוגיית הצ’ק פוסט כדי לעבור לפרויקט חשמול הרכבת, אך נשוב בקרוב עם פתרונות.

הכפלה וחשמול המסילות

רכבת ישראל מקדמת במלוא המרץ את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שלה מאז החלה לפעול – הכפלת מסילות החוף ובנייה של תשתית לרכבות חשמליות לאורכן. בעיקרון זהו פרויקט מצוין שיאפשר להגביר מאוד את תדירות הרכבות וגם את מהירותן. בנוסף, הרכבות כבר לא תפלוטנה מזהמים לאוויר בקטר עצמו – מה שישפר את איכות האוויר ברציפי התחנות ובשכונות שדרכן עוברת הרכבת. וזאת, לעומת זיהום מופחת שייפלט בארובות של תחנות הכוח הפועלת על גז טבעי (כמו בחיפה, מהמקומות היחידים בארץ אשר מארח תחנות כוח בלב העיר.)

לפני מספר שנים החל מאבק אדיר נגד ההכפלה והחשמול של המסילות בחיפה, בגלל ההפרדה שמייצרת הרכבת בין שכונות העיר חיפה לבין הים, כפי שניתן לראות בתמונות:

סמל להפרדה של המסילות בין השכונות לבין חופי העיר: עין הים, החוף והאתר הארכיאולוגי שיקמונה, וביניהם רכבת

 

סמל להפרדה של המסילות בין השכונות לבין חופי העיר: החוף והאתר הארכיאולוגי שיקמונה

 

מסילת הרכבת מפרידה בין העיר חיפה ובין חזון חזית הים. חיפאים רבים לא יודעים שבתי המגורים ובנייני המשרדים בעיר התחתית נמצאים מטרים ספורים בלבד מהים, כפי שניתן לראות בתמונה.
בינתיים, במקום לשמש חזית ים עירונית, משמש השטח שמעבר למסילה מרגש חנייה למכוניות מיובאות. לא נראה יותר הגיוני להקים מגרש חנייה מדרום לצ’ק פוסט ובמקום זאת לפתוח כבר את חזית הים? עוד על כך בכתבה נפרדת.

 

מסילת הרכבת אשר מפרידה בין העיר התחתית לחזית הים. מדובר בחסימה משמעותית. ועם זאת, החסימה העיקרית היא מהותית – שכן ניתן גם כיום לגשר מעל המסילות עם מעברים דקים רבים או אפילו מעט מעברים עבים. החסם משמעותי ביותר לשחרור חזית הים, אחרי הכל, הוא הרצון.
מבט אל עבר העיר התחתית מכיוון הנמל. ניתן לראות איך עוצמת העיר הדחוסה נבלמת לפתע באופן מלאכותי על-ידי חומה בלתי נראית.
כיום יש אזור ריק ושומם מול הים בחיפה. הנמל כמעט וכבר איננו עושה בו שימוש. ולכן אין שום סיבה הצדקה שלא לחלק זיכיונות ליזמים לבוא ולהקים מסעדות, מלונות וקווי שייט – ולממן באמצעות כך השקעה במעברים ובתשתיות נוספות. וזאת, כצעד זמני לקראת צעדים משמעותיים יותר בפיתוח “חזית הים.” בינתיים השטח ימשיך לעמוד שומם רוב השנה.

 

הכפלת המסילות וחישמולן בתוואי הנוכחי רק תעמיק השסע ותעגן אותו לעוד שנים רבות. אלמלא ההפרדה בין שכונות חיפה לים – היה אפשר ללכת בקלות ברגל לים ולהנות מאורח חיים טוב יותר. כיום יש רק מעברים בודדים מתחת/מעל כביש החוף והמסילה כך שהדרך מתארכת פי כמה. דמיינו שמכל שכונות החוף של חיפה היה אפשר להגיע לים ברגל ובקלות כמו בבת גלים. למעבר של כביש החוף יש פתרונות פשוטים יותר מאשר מעבר של הרכבת, ובוודאי של 4 מסילות מקבילות. עכשיו, תוסיפי על השיפור באיכות החיים הזדמנות לפתוח בתי מלון בשכונות – לא ענקיים והזויים כמו מגדלי חוף הכרמל, אלא כמו המלונות הקטנים שיש בבת גלים או המלונות הבינוניים שיש בטבריה.

מסילות החוף של חיפה מפריעות גם לשאר תושבי המדינה

לא רק לציבור החיפאי יש בעיה עם מסילות החוף, אלא גם לשאר תושבי המדינה – והצפון במיוחד. המסילות עוברות ומבצעות איגוף צפוני בצורה המוכרת מאוד לתושבי המפרץ, כך:

מסילות הרכבת במפרץ חיפה (לא כולל מסילות הנמל.) סכמטי.

 

המסילות של צפון הארץ כיום – החץ מצביע לעבר האיגוף הצפוני הגדול שכולם נאלצים לעשות מסביב לחיפה – כשהיעד שלהם נמצא מצפון או מדרום לה. סכמטי.

 

פתרונות ודיון

אדר’ שמוליק גלבהרט, שכיהן כסגן ראש עיריית חיפה ויו”ר סיעת “הירוקים של חיפה” הציע לפני שנים פתרון מבריק לבעייה של מסילות החוף, שגם נותן מענה לבעיות האחרות שציינתי ואפילו קושר יחד פתרון לבעיות חיפאיות נוספות. עוד רגע הכל יהיה ברור… גלבהרט הציע כבר לפני שנים לשנות את התוואי של מסילות הרכבת כך שיעבור בקריית הממשלה (קרוב למיקומה המקורי,) ייכנס שם למנהרה מתחת להר ויצא בחוף הכרמל במיקום חדש ורלוונטי יותר בין מת”מ לנאות פרס, באופן הבא בסכמטיות:

במפה: הקווים השחורים מסמנים את המסילה הקיימת. הנקודות האדומות מסמנות את תחנות הרכבת הקיימות. החץ השחור בלב המפרץ מסמן את אזור הבנייה של התחנה המרכזית החדשה בצ’ק פוסט. בכתום התחנות ומסלול הכרמלית.
הקו הירוק מסמן את המסילה החדשה שרובה במנהרה והנקודות הירוקות את התחנות החדשות. סכמטי.

 

כלומר, כך תיראה מערכת הרכבות של חיפה:

שימו לב, מדובר בינתיים רק ברכבת ישראל ובכרמלית – עוד רגע נוסיף את המטרונית ומערכות חשובות נוספות. סכמטי.

 

למה זה טוב?

בתור התחלה זה יאפשר לשכונות החוף והעיר התחתית להתפתח לכיוון הים תוך העמקת החיבור ביניהם. אך יש לציין חלופה נוספת שעלתה כמרכזית מאוד והיא שיקוע המסילה בתוואי הנוכחי שלה. אך מה שהתברר הוא שהמשימה היא כמעט בלתי אפשרית. וזאת, משום שהיא תעלה לנו סכומים אסטרונומיים (יותר מהמנהרה המוצעת ככל הנראה – בין היתר בגלל הקרבה לים והעובדה שתוואי המסילה עובר באזורים מיובשים שהנם לחים מאוד ואינם יציבים מאוד) וכי העבודות לשיקוע המסילות תדרושנה השבתות ארוכות מאוד של נסיעת הרכבות דרך חיפה.

אם כן, נמשיך: כביש החוף עדיין יהווה מכשול אך זהו מכשול שקל יותר לפתור לאורך זמן, עם חלופות שונות באזורים שונים – מעברי חצייה, שיקוע וקירוי, גישור מעל, מנהור מתחת, ועוד. חזון חזית הים יוכל להתממש ושכונות נוספות בחיפה תוכלנה להתפתח בדומה לבת גלים – שכונה שנהנית מקרבה מידית לים.

נשים את התובנות הנ”ל בצד ונחזור במבט אל עבר מתחם חוף הכרמל בו התחלנו:

המסילה הירוקה היא חלופה חדשה למסילת הברזל – במנהרה מתחת למתחם חוף הכרמל וחבירה למסילת החוף מדרום לחיפה. הנקודה הירוקה הגדולה מסמנת מיקום מרכזי לתחנת רכבת חדשה (צילום מצורף מטה.) הנקודות הצהובות מסמנות חלופות אפשריות אחרות (במגרשים שהינם ריקים כיום.) סכמטי.

 

ניתן לראות איך מנהור הרכבת דרך ההר יסייע לפתור בקלות את הבעיות שעלו בתחילת מסמך זה בנוגע לחוף הכרמל. תחנה מרכזית חדשה לרכבות ולאוטובוסים תוכל להיבנות במרכז. ממנה יהיה אפשר להגיע ברגל ובאופניים בקלות לאצטדיון החדש, לשכונת נאות פרס, למת”מ, לאינטל ולחברת החשמל בקלות רבה, הכל במרחק של מאות מטרים בודדים. בנוסף, יהיה ניתן להחליף בקלות לתחבורה ציבורית בין שכונות החוף (דרך כביש 4,) לכרמל (דרך פרויד) ולטירת הכרמל (גם דרך כביש 4) – וזאת בזכות הקרבה לצומת הדרכים של פרויד-פלימן וכביש 4 הקרויה גם צומת מת”מ (בדיוק בנקודה הירוקה במפה למעלה.)

שימו לב למגרש הריק הענק בדיוק בצומת הדרכים של פרויד-פלימן וכביש 4 – הצומת שסומנה כאידאלית לתחנה מרכזית חדשה.

 

בעוד המפתח להצלחה של עיר הוא עירוב מוצלח של שימושי קרקע – מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי. עירוב שימושים הוא לרוב התוצאה של כלכלה חופשית יחסית, בעוד הפרדת שימושים היא תוצאה טיפוסית של תכנון מרכזי (וגרוע.) הכלכלה החופשית מכוונת לעירוב שימושים מאחר והוא מאפשר יעילות רבה יותר. ראשית, עירוב שימושים מקצר את המרחקים שיש לעשות בין הצרכים השונים, על-ידי יצירה של נסיעות במגוון כיוונים (ולא כולם באותה שעה באותו רחוב יוצאים לאותו כיוון, ואז חוזרים בערב באותו שעה לאותו כיוון,) אלא בשני הכיוונים וכך מופחת הגודש.

שנית, עירוב שימושים הוא יעיל יותר כי הוא מאפשר שימוש של מרחבים פרטיים וציבוריים בכל שעות היום ולא בשעות ספציפיות. לדוגמה, שוק מחנה יהודה בירושלים אשר משמש ביום למסחר ובלילה לבילויים. אזור חוף הכרמל כולל החל מלאחרונה את כל השימושים האלה – מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי, אך באופן מופרד מאוד במתחמים מופרדים. היה עדיף שהמתחמים היו מתמזגים אלה לתוך אלה. ואולם, זהו תהליך ארוך טווח שלא נתעמק בו כעת, אלא נצביע על הכדאיות האדירה שבהקמת תחנה מרכזית בלב המתחם הזה – כי תחנות תחבורה מרכזיות הנן מוצלחות הרבה יותר כאשר הן משרתות מתחמים בעלי שימושים מעורבים.

תמונה פנורמית (איחוד של שתי תמונות.) הנקודה האדומה מסמנת את אזור צומת הדרכים שצריכה להוות את הבסיס לתחנה המרכזית החדשה של חוף הכרמל. מצליחים לזהות את מוקדי העניין הרבים במרחק הליכה? מת”מ, קניון חיפה, חברת החשמל, מרכז הקונגרסים, נאות פרס, האצטדיון, ועוד.

נמשיך לקריית הממשלה

הקדמה על ההיסטוריה של ההתנוונות של לב העיר: חיפה היא עיר מיוחדת מאוד מסיבות רבות, ביניהן הגיוון האדיר שלה. זה מדהים איך בהיסטוריה כל-כך קצרה היא הצליחה לצבור מספר מתחמים היסטוריים כל-כך שונים אשר משיקים זה לזה. סימנתי כמה מהם, אשר סובבים את האזור המכונה “העיר התחתית.” בימיה הראשונים של העיר המודרנית כפי שנבנתה על-ידי המנדט הבריטי, היה שיאו של נמל חיפה באזור שמסומן במפה כ”חזית הים.” ובהתאם לו התהווה שיאה של העיר, אשר התפתחה ממנו החוצה: בתי מלון, מסעדות, ופאבים ברכו את היורדים מהספינות; משרדי ממשל וספנות ביקשו להיות גם כן קרובים כמה שיותר לנמל; בנייני מגורים ניסו להתחרות על המרחב בניסיון לאפשר לעובדים באזור להיות קרובים עד כמה שניתן למקום עבודתם. ככל שנגמר המקום כך הלכה העיר והתפשטה במעלה ההר וסביבו.

מתחמים שונים צצו לאורך התקופות השונות ונשתמרו במצבים כאלה ואחרים: המושבה הגרמנית, ואדי ניסנס, השוק התורכי, ואדי סליב – שלימים לקחה המדינה ביס ענק ממנו ויצרה את קריית הממשלה, הדר, ועוד. כל מתחם ייצג תקופות שונות, אוכלוסיות שונות וסגנונות שונים. ואז, כמה תהליכים ארוכים חרצו את גורל העיר לשנים רבות: רכישה של מכוניות רבות מאוד ובנייתם של כבישים מהירים, ביניהם כביש החוף אשר העביר דרך חיפה את כל התנועה בין הצפון למרכז ולדרום במשך שנים רבות; סגירת הנמל לציבור ואטימתו על-ידי גדרות ושערים מבוצרים, לצד הסגר שמסילות הברזל החדשות הטילו; ועוד תהליכים לאומיים שונים שאינם רלוונטיים כרגע. 

לבסוף נותרנוו עם מספר מתחמים שהלכו והתנוונו משום שאיבדו רלוונטיות. מסעדות נסגרו כי ימאים ותיירים כבר לא ירדו אליהן מהספינות. חברות ספנות עזבו כי הקישוריות באזור נפגעה וזה כבר לא היה משנה אם לשבת בצמוד לנמל או במרחק של כמה קילומטרים, בנחת. תושבים עזבו כי האזור כבר נהיה מוזנח והכרמל הנעים בישר על הזדמנויות חדשות לחיים איכותיים, וכיוצא בזאת.

כעת מנסים להחיות את המתחמים הללו אך רבים אינם מבינים מדוע המאמצים לא מניבים תוצאות משמעותיות. התשובה שלי, במילה אחת, היא קישוריות. אחד הלקחים המרכזיים מערים מוצלחות בחו”ל הוא שכל אזור שרוצה להצליח צריך לשבת על עורק תחבורה ציבורית שמחבר בינו לבין המקומות בהם התושבים נמצאים, וכן שהמעבר בין התתי-האזורים יהיה קל ופשוט ברגל. ככה בדיוק מתוכננים המתחמים היפים והמוצלחים ביותר בערים האהובות עליכם בחוץ לארץ. מה שדרוש הוא לחבר בחזרה את אמצעי התחבורה השונים, בנקודה אחת מרכזית, קרי “תחנה מרכזית.” כיום תחנת הרכבת מרכז השמונה יושבת לבדה בשומקום, בהליכה לא נעימה מהמטרונית שמובילה רק לאזורים המישוריים בעיר, ובמרחק גדול עוד יותר מתחנת הכרמלית בכיכר פריז שמובילה במעלה ההר. חיבור של שלושת האמצעים הללו יאפשר לחולל את המהפך הדרוש בקישוריות במרחב העיר התחתית, כפי שניתן לראות במפה הבאה:

העיר התחתית בחלוקה גסה (וסכמטית) למתחמים השונים והמיוחדים כפי שכתוב במפה.
שלושת המתחמים הקרובים לתחנה החדשה סומנו בצבעים מיוחדים.
המסילה הקיימת מסומנת בשחור. הנקודה האדומה מסמנת את תחנת הרכבת הנוכחית – מרכז השמונה. ציר המטרונית מסומן באדום.
הקו הירוק מסמן בסכמטיות את ציר הרכבת במנהרה. הנקודה הירוקה מסמנת מיקום (בקירוב) לתחנת הרכבת החדשה-ותיקה קריית הממשלה. בורוד מסומן תיקון לציר המטרונית כפי שיפורט. סכמטי.

 

תחנת הרכבת צריכה לשבת בלב המתחמים, בשיאה של העיר התחתית, ולא בשוליים. היא תשתלב בתוך תחנה מרכזית בלב העיר התחתית, אשר תאפשר לדוגמה (לצד אפשרויות נוספות רבות): להגיע באופניים/ברגל/באוטובוס למרכז הכרמל או לכל אחת מתחנות הכרמלית ולרדת בה (לכשתשוקם) לתחנת הרכבת, שתהיה צמודה לכיכר פריז, ומשם להגיע לכל מקום שהרכבת מאפשרת ברחבי הארץ (במקום לרדת בפקקים דרך ציר מוריה לחוף הכרמל, לחנות באמצע שומקום, ללכת קילומטרים לתחנה וחוזר חלילה בערב עם הפקקים האדירים של פרויד.)

מתבקש בהזדמנות הזאת גם לתקן טעות שנעשתה עם המטרונית. היא מעולם לא הייתה צריכה לעבור בדרך העצמאות בעיר התחתית, אלא, להמשיך ישר דרך שד’ המגינים, לחצות את המושבה הגרמנית ולהמשיך משם כרגיל (הסימון הורוד במפה למעלה.) הסיבוב דרך העיר התחתית הוא סירבול מיותר, זה החריף את הפקקים בעיר התחתית, ופגע בנוסעים שצריכים לעמוד דקות ארוכות באדום בדרך לתחנה (רק כדי לראות את המטרונית חולפת על פניהם…) ולעמוד דקות באדום לאחר הירידה ממנה. המעבר בדרך המגינים היה מאפשר לפתח את השדרה הזו כעורק חיים מסחרי ראשי של העיר התחתית, לשמש את התלמידים בבתי הספר לאורכו, ואת התיירים הבאים לעיר.

“איפה לעזאזל יש מקום לתחנה מרכזית חדשה בעיר התחתית?” אתם עשויים לשאול. אז הנה התשובה:

יש מגרש ענק וריק בלב העיר התחתית, בדיוק במיקום של הנקודה הירוקה שמסומנת במפה במעלה הדף. המתחם ממש “מתחנן” לפיתוח כלשהו. זה בדיוק המיקום שבו יש למקם את המרכזית החדשה.

 

הזכרתי שני מושגים חשובים – עירוב שימושים וקישוריות. שני עקרונות תכנוניים אלה, אשר לא קיימים כיום בלקסיקון התכנוני של חיפה (ולמעשה גם לא בשום מקום אחר בארץ) הם חיוניים להצלחה של העיר. עירוב שימושים מייצר קישוריות גבוהה והפרדת שימושים מייצרת קישוריות מוגבלת. מנגד, קישוריות גבוהה מאפשרת יצירה של עירוב שימושים וגם להיפך. שני מושגים אלה שהסברתי למעלה משלימים אלה את אלה, כלומר הם בונים או הורסים – כפי שנחליט במדיניות התכנונית שלנו. במקרים של חוף הכרמל וקריית הממשלה – יצירת תחנות מרכזיות וסביבן מתחמים בעלי עירוב שימושי קרקע וקישוריות גבוהה – בתי עסק יטרפו את ההזדמנות להיות כמה שיותר קרובים למרכזים התחבורתיים הללו, וגם בנייני מגורים, כפי שקורה סביב מרכזים תחבורתיים מוצלחים בחו”ל – שם לרוב יש עשרות ולעתים מאות בתי עסק כבר בתוך התחנה עצמה. האזורים סביב התחנות המרכזיות החדשות יעברו תנופת פיתוח של יוזמה פרטית מתוך מתחם התחבורה והחוצה לו בטבעות הולכות וגדלות. דרך שיפור הקישוריות ועירוב השימושים נוציא את המרכזים העירוניים משנת החורף העמוקה בה הם שרויים.

כיצד עוד תגיע הרכבת דרומה?

בנוסף למנהרה שבין קריית הממשלה לחוף הכרמל, הציע גלבהרט לקדם במלוא המרץ את בניית “המסילה המזרחית” (לפי תת”ל 22) אשר תוביל מיקנעם לכיוון דרום במקביל לכביש 6, ותחבר את חיפה לשרון, ירושלים והדרום. הציר יאפשר: לפזר את התנועה בין שני צירי מסילות עיקריים (כך שתקלה או תיקונים לא ישביתו לחלוטין את התנועה;) לחבר מוקדים נוספים ולהוסיף אפשרויות נוספות ברכבת – השרון, נתב”ג, השפלה, ירושלים, הדרום; לפתור את בעיית צוואר הבקבוק במסילות האיילון; ואולי הכי חשוב – להוביל את החומרים המסוכנים בין הדרום לנמל חיפה לא דרך לב העיר חיפה וערים נוספות לאורך החוף (עתלית, חדרה, בנימינה, נתניה, תל אביב ועוד.)

לעומת גלבהרט, מוביל עו”ד דביר לנגר בנחישות את חלופת “מנהרת השדרה” בין לב המפרץ ליישובי חוף הכרמל. לנגר מסכים עם גלבהרט שיש לקדם את מנהרת קריית הממשלה – חוף הכרמל, אך לצדה גם לקדם את “מנהרת השדרה” לענות לדעתו על הבעיות שצוינו (אך מבלי לפתור את בעיית צוואר הבקבוק באיילון ובמסילות החוף הכלל שתאלץ בנייה של מסילות נוספות שם.)

בשחור – מסילות הצפון הקיימות, בירוק – המנהרה בין קריית הממשלה לחוף הכרמל; באדום – “מנהרת השדרה” בין לב המפרץ ליישובי חוף הכרמל, ובכחול – “המסילה המזרחית” הידועה גם בתור תת”ל 22. סכמטי.

 

נסתפק בכך לעת עתה בסוגיה זו של חיבור נוסף דרומה מהעיר, ונתמקד חזרה בפנים העיר. אך נסכים כי יש צורך לפתוח עוד צירי רכבת לכיוון דרום, בין אם תהא זו “מנהרת השדרה,” “המסילה המזרחית,” או אפילו שתיהן.

שאלת בת גלים

שאלה קשה שיש לשאול היא מה תהיה ההשפעה של השינוי האדיר הזה על בת גלים, שנהנית כיום מתחנת רכבת צמודה בשכונה. כמובן שהחסרון המרכזי בשינוי הוא הרחקת תחנת הרכבת מהשכונה. החלופה של התושבים תהיה להשתמש במטרונית כדי להגיע לאחת משתי התחנות – קריית הממשלה או חוף הכרמל החדשה. מדובר יהיה בטרחה קלה אך התמורה לשכונה תהיה גדולה יותר, עקב פינוי המסילה:

בת גלים חסומה כיום לחיפה בגלל מסילת הרכבת ומנותקת מאוד.
פינוי המסילה יאפשר לייצר קישוריות רבה יותר בין בת גלים לקריית אליעזר ולשאר חיפה. בנוסף, שחרור הקרקע יאפשר לעשות בה שימושים חדשים כמו: פארקים, מבני מגורים חדשים, מבני ציבור ועוד. אפשר להשתמש בחלק מהציר המפונה כדי לסלול שבילי אופניים מרכזיים ולהמשיך את המטרונית לכל אורך השכונה כדי לשפר את הקישוריות לתחנות המרכזיות האחרות.

 

פינוי המסילה יאפשר לייצר קישוריות רבה יותר בין בת גלים לקריית אליעזר ולשאר חיפה. בנוסף, שחרור הקרקע יאפשר לעשות בה שימושים חדשים כמו: פארקים, מבני מגורים חדשים, מבני ציבור ועוד. אפשר להשתמש בחלק מהציר המפונה כדי לסלול שבילי אופניים מרכזיים ולהמשיך את המטרונית לכל אורך השכונה כדי לשפר את הקישוריות לתחנות המרכזיות האחרות. עם זאת, רצוי להסב את המטרונית לרכבת קלה אמתית שתספק לתושבי בת גלים בפרט ולכל המשתמשים בכלל שירות טוב יותר. לסיכום עניין בת גלים, לטעמי השינוי ייטיב עמה הרבה יותר מאשר יפגוע.

 

מה לגבי הרכבל?

כבר שנים מדברים על רכבל מהצ’ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה, ואף שבכל פעם מחדש מכריזים ש”הפעם זה אמתי,” אין כיום שום סימן ממשי באופק לבנייה של הרכבל. אני מגיע למסקנה זו לאחר בחינה של מסמכים ממשיים ותהליכי תכנון ותקצוב אמתיים, ולא הצהרות (אז שלא יעבדו עליכם.) אבל נתייחס לפרויקט ברצינות שלה הוא ראוי. חבל מאוד לגלות שאחד התמריצים לבניית המרכזית החדשה בצ’ק פוסט (כאמור המרכזית “משומקום לשומקום”) הוא בניית רכבל, שכפי שאסביר אין טעות גדולה ממנו עבור חיפה.

מסלול הרכבל מסומן באדום. סכמטי.

 

יש כמה בעיות עם הרכבל כפי שאפרט. ראשית, המסלול הנוכחי שלו ידלג לחלוטין על שכונות המגורים אשר נמצאות בקרבתו (כמו נווה שאנן, זיו, רמת אלון.) זה בזבוז משאבים אדיר להשקיע בתשתית שעולה מאות מיליונים כשאפשר להתאים אותה כדי לשרות עוד עשרות אלפים (שבמקרה גם משלמים ארנונה וראויים לתגמול.) כנגזר מהניתוק לשכונות, הרכבל ישרת למעשה רק את באי הקמפוסים. אבל יש בעיה גדולה עם קמפוסים – במשך כ-4 חודשים בכל השנה (בין הסמסטרים חורף ואביב) הפעילות שם מצומצמת מאוד והביקוש שם נמוך מאוד. בהיותם המשתמשים היחידים של הרכבל, זה יגרור ביקוש נמוך מאוד אליו. הבעיה עם תשתית כמו רכבל היא שהיא אמורה לשרת ביקוש קבוע ורציף לאורך כל היום ולאורך כל השנה. כי בניגוד לאוטובוסים שאפשר להתאים לתקופות ולשעות שונות ביום, כל קרונות הרכבל זזים ביחד או לא זזים בכלל. ואז בחודשי השפל יהיה בזבוז אדיר ולמעשה גם בשעות השפל של המקפוסים.

אילו היו בונים תשתית לאוטובוסים או פרניקולר (רכבת מיוחדת לעלייה חדה) היה כאן אולי סיפור אחר. אבל עדיין יש עוד טיעון ענק שנוגע לפגיעה האדירה שיהיה לפרויקט בחיפה, ללא קשר לסוג האמצעי. מלבד הבור התקציבי שהרכבל יגרור בגלל חודשי השפל – הרכבל יעודד סטודנטים ועובדים בטכניון ובאוניברסיטה לעבור מחוץ לחיפה – לקריות, יקנעם, טבעון, ועוד. בחברת “יפה נוף” העירונית אשר אחראית על קידום וביצוע הפרויקט מכירים בכך וזה עלה בתהליך של גזירת המשמעויות. כלומר, באופן יזום מאוד עיריית חיפה מתכוונת להשקיע כספי ארנונה יקרים של תושבי העיר ביצירת תשתית שתעודד נטישה המונית של העיר.

למה המונית ולמה נטישה? אין לזלזל כלל בטכניון ובאוניברסיטה כאחד מהעוגנים התעסוקתיים המרכזיים של חיפה. בטכניון לומדים ומועסקים קרוב ל-20,000 בני אדם ובאוניברסיטה מעל מחצית מכך. כלומר אנחנו מדברים על סדר גודל של 33,000 איש שלומדים ומועסקים בקמפוסים אלה כמעט כל בסיס יום יומי. אם תוסיפו לחצי מהם בן/בת זוג ולצי מהזוגות 1.5 ילדים בממוצע, אנחנו מדברים בקלות על כ-75,000 אנשים שקשורים קשר ישיר או משני לטכניון ולאוניברסיטה, מספר ששקול לכמעט שליש מתושבי העיר. מדובר אמנם בהערכה גסה, אבל זו בערך כמות אנשים שהרכבל הולך להשפיע עליהם ישירות ולאפשר להם לעזוב את חיפה ולגור ביישובים אחרים כמו יקנעם, הקריות, טבעון, ועוד – ולהגיע מהר יותר ובקלות רבה יותר לטכניון ולאוניברסיטה, מאשר משכונות רבות בחיפה. הרכבל עשוי לגרום לנטישה ההמונית הגדולה ביותר של העיר – מה שבז”ן לא הצליחו לעשות מאיים לעשות רכבל תמים.

איפה כן כדאי להשקיע ברכבל ואיך זה קשור למסקנות שאליהן הגענו קודם?

מסלול הרכבל המתוכנן באדום.
מסלול הרכבל הרצוי – בורוד (הפיצולים מסמנים את החלופות האפשריות.)

 

רכבל שיחבר את העיר תחתית והדר – דרך נחל גיבורים – עם נווה שאנן, זיו, הטכניון, רמת אלון והאוניברסיטה ישרת כמה מטרות אדירות בו זמנית. הוא יאפשר להחיות את השכונות הללו על-ידי עידוד סטודנטים לגור בהדר ובעיר התחתית (שכיום נמנעים מכך בגלל בעיית הקישוריות בין האזורים הללו – אפילו אוטובוסים ישירים ומהירים אין כמעט, ועל המאמצים שלי ליצור קווים כאלה אכתוב בפעם אחרת.) יהיה אפשר להשתמש ברכבל כדי לעבור בחופשיות בין זיו, נווה שאנן, הדר והעיר התחתית, ובנוסף השכונות הללו תתחברנה לרכבת ישראל בקו יעיל ומהיר שמדלג על הפקקים – דרך תחנת קריית הממשלה (העתידית.) נחל גיבורים שמהווה את רוב הדרך הוא אזור ריק למדי שמאפשר בנייה של תשתית שכזו, ובמעבר מעל שכונות גם אין בעיה.

רכבלים עירוניים מבוצעים במקומות רבים ברחבי העולם, ולאט לאט מבינים את היתרונות האדירים של האמצעי הזה. הוא עובר בשקט וללא זיהום מעל הפקקים ומגשר בין אזורים שיש ביניהם קישוריות מוגבלת מאוד. ואכן, בערים בכל רחבי העולם – כמו פורטו, מדיין, לה פז, אנקרה, ועוד רבות – הצליחו לפתור בעיות קשות של קישוריות עירונית ובכך החיו שכונות מוזנחות ומרכזי עסקים ותיקים. ואם לא די בכך, הרכבלים מסייעים להוביל תיירים רבים בין אתרים מפורסמים ומהווים אטרקציה בפני עצמם.

רכבל עירוני בברצלונה, קטלוניה, ספרד.
מקור: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Montju%C3%AFc_Cable_Car.jpg
רכבל עירוני בפונשל, פורטוגל.
מקור: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Funchal_Cable_Car_Madeira.jpg

 

רכבל בינגטזה, סין.
Photo by Clément Belleudy (2013). This work is licensed under a Creative Commons Attribution-ShareAlike 2.0 Generic License.

 

רכבל במדיין, קולומביה.
Metrocable in Commune 13, Medellín, Colombia. Photo: Omar Uran. Creative Commons BY 2.0 (cropped).

 

נחל גיבורים – הרבה מקום פנוי ונופים מרשימים. דמיינו כאן רכבל.
נחל גיבורים – הרבה מקום פנוי ונופים מרשימים. דמיינו כאן רכבל.

 

 

תובנות אחרונות לפני סיכום

עכשיו, בואו ניקח את החזון התחבורתי שדנו בו עד עתה:

 

ונראה איך העיר מתחילה להתחבר לה יחדיו מהלב החוצה ומבחוץ אל תוך הלב. נראה איך הפרבור והזחילה העירוניים נפסקים והשיקום האמתי והכן מתחיל. אך יחד עם זאת, נבחין כי המערכת האדירה הזאת לא נותנת פיתרון מלא לכל החיפאים. ולכן נצטרך להפעיל קצת את הדימיון ולראות איך מחברים אזורים נוספים, בדרכים יצירתיות: מתחת לקרקע ומעליה. אפשר לדמיין רכבת תחתית לאורך כל ציר הרכס – מהאונירסיטה ועד סטלה מאריס לחיבור עם הרכבל שם עד בת גלים. אפשר לדמיין רכבל מחוף הכרמל לציר הרכס (גם כפי שהציע שמוליק גלבהרט.) ואפשר גם לחשוב על חיבורים נוספים בין חלקים שונים. לדוגמה, רכבל בין נווה שאנן למרכז הכרמל יאפשר לעשות ב-5 דק’ את המרחק שולקח היום 20-30 דקות באוטו, וזה בלי למצוא חנייה בשני הקצוות. הדוגמה הזאת נועדה רק כדי לגרות את המחשבה. סימנתי חיבורים אפשריים נוספים על-פי העקרונות שהעליתי:

בסגול – חיבורים אפשריים נוספים שיספקו מענה לחלקים נוספים בחיפה. סכמטי.

 

מן הראוי גם להיזכר ברעיון של עינת קליש רותם להתקנה של מדרגות נעות בירידות ממרכז הכרמל עד העיר התחתית. המדרגות הנעות תאפשרנה להגיע בדקות ספורות בין מרכז הכרמל, הדר והעיר התחתית, לבצע סידורים ולהתנייד בין חלקי העיר לצורכי תחבורה של ממש. פרויקט כזה קיים בהונג קונג והצליח מאוד (אפרסם על כך בנפרד בקרוב.)

המדרגות הנעות בהונג קונג החיו את ציר המדרגות. ערך הקרקע מסביב עלה מאוד, בתי עסק נאבקים למלא הרחובות מסביב, והאזור גדוש לאורך כל היום בתיירים. המדרגות בכיוון למעלה מימין, מתחת לקירוי.
המדרגות הנעות בהונג קונג החיו את ציר המדרגות. ערך הקרקע מסביב עלה מאוד, בתי עסק נאבקים למלא הרחובות מסביב, והאזור גדוש לאורך כל היום בתיירים. בתמונה פאבים ומסעדות אשר פתוחים לכיוון המדרגות שמהוות את ציר התנועה הראשי באזור.

בנוסף, יש ליצור שבילי אופניים רבים שיחברו בין השכנות לבין עורקי התחבורה הראשיים, בעיקר בשכונות המישוריות, אך לא בלבד (בזכות האופניים החשמליים שנכנסים כעת.) כתבתי על כך בהרחבה לאחרונה:

החיפאים מצביעים ברגליים – רוצים פתרון לשבילי אופניים: יום כיפור

חזון התחבורה החדש לחיפה יאפשר לכל חיפאי וחיפאית לעבור בקלות בין חלקי העיר: בבטיחות; בזול; בלי לזהם את הסביבה באוויר מזוהם שגורם למחלות איומות; תוך שמירה על אורך חיים פעיל ובריא; ובעיקר – באושר רב, ללא הלחץ והתסכול של הפקקים והגודש. בזכות ההתגברות על בעיית הקישוריות של חיפה, העיר תהפוך לאטרקטיבית ביותר בארץ. האטרקטיביות שלה גם תהיה ברורה לתיריים הרבים, בעיקר האירופאים שסובלים מחודשי גשם וקור רבים לאורך השנה, ואשר ישמחו לבוא להתחמם קצת בעיר מודרנית וססגונית. הם ישמחו להתארח במלון אולי במרכז הכרמל, לרדת את הבהאים או את מדרגות העיר דרך הדר ועד העיר התחתית, להסתובב בואדי ניסנס ובמושבה הגרמנית, ולקחת מעבורת לעכו. לחזור בערב, לרכוב על אופניים לאורך החוף, ולחזור למלון.

המגוון והעושר של העיר יכולים למשוך מאות אלפי תיירים בשנה לחיפה, אם רק נתגבר על בעיית הקישוריות. התיירים שאני לוקח מדי חודש לחיפה אומרים לי שקשה מאוד להתנייד בעיר, כשאני שואל אותם מה הבעיה העיקרית בחיפה לדעתם ומה הדבר הראשון שהיו משנים. אין הרבה מדרכות איכותיות, ללא שיבושים ומכוניות חונות. האוטובוסים נוסעים במסלולים מסורבלים, ויש יותר מדי חסימות בין החלקים השונים. רוב התיירים מעדיפים ללכת ברגל מאשר לשכור אוטו, וגם ככה אין מקום לעוד מכוניות בעיר.

בחזרה למרכזית חוף הכרמל בה התחלנו. אני אשמח שאגד תקבל עוד זכויות בנייה שם, לטובת מלונאות – כי המיקום הזה יוכל לשרת את המטרה מיטבית, ללא תחנה מרכזית. ובכלל, גם הבסיס הצבאי מצפון למרכזית, שיושב על קרקע מהיוקרתיות ביותר בעיר וחונק אותה, ראוי שיפנה את מקומו לטובת מתחם מגורים, תעסוקה, פנאי ומלונאות חדש. מה שמקומם במיוחד הוא שבהחלטת הממשלה להוציא את בסיס צה”ל משטחי הערים הגדולות, כרגיל כמו בהחלטות ממשלה רבות, שכחו את טובתה של חיפה ואיפשרו לבסיס כפר סמיר להישאר במקומו ולתקוע את הפיתוח של העיר לכיוון הים. מן הראוי יהיה להקים שם שכונה חדשה שתערב שימושי מגורים, פנאי, תעסוקה ונופש.

בסיס כפר סמיר – הצבא לא משתמש ברוב השטח.
בסיס כפר סמיר – הצבא לא משתמש ברוב השטח.

 

 

אכתוב עוד על התיירות בעיר בפרסום אחר אך בינתיים הגיע הזמן לסיים.

מימון וסיכום

כן, הפרויקטים האלה יעלו כמה מיליארדים. תראו, בכוונה לא נגעתי פה במספרים מדויקים. במסמך רציתי לדבר על התמונה הכללית מבלי לצלול לעומק הפרטים הקטנים. אבל בכל זאת צריך לדבר במסגרת המעשי. אל מול מיליארדי השקלים שהפרויקטים האלה יעלו, אני רוצה שתחשבו על התועלת הכלכלית שתיווצר. תחשבו על כל השטחים של מסילות החוף שיפונו לטובת מגורים, בתי מלון ובתי עסק שונים. תחשבו על מכירת הקרקעות בחזית הים, על הכניסה של מאות בתי עסק להמוני המשרדים הריקים, על הארנונה שהם ישלמו ועל העובדים שהם יעסיקו. תחשבו על השבחת הקרקעות לאורך ציר המדרגות, ועל בתי העסק שייכנסו. על אלפי הדירות הריקות בעיר התחתית והדר שתתמלאנה בדיירים שישלמו ארנונה ויגדשו את העסקים בעיר. התוכנית שהצעתי כאן תשיג את כל היעדים הללו ולכן ההשקעה תחזיר את עצמה ובגדול. וחוץ מזה, הגיע הזמן שעיריית חיפה תביא לכאן את משרדי הממשלה להשקעה אמתית ומשמעותית לשם שינוי – לאחר עשרות שנים של הזנחה.

עיקרי התוכנית בשלב הראשון:

  • כרייה של מנהרה בין קריית הממשלה לחוף הכרמל לטובת רכבת ישראל
  • יצירה של תחנות מרכזיות בקריית הממשלה ובצומת מת”מ
  • בניית מערך מדרגות נעות בין חזית הים, דרך הדר ועד מרכז הכרמל.
  • תיקון תוואי המטרונית בעיר התחתית והוצאת מסילת הרכבת מהעיר.
  • שחרור קרקעות הרכבת ופתיחת חזית הים העירונית.
  • בניית רכבל בין העיר התחתית דרך הדר, נחל גיבורים, נווה שאנן, זיו, הטכניון, רמת אלון והאוניברסיטה.
  • פריסה של רשת שבילי אופניים בכל העיר.
  • ועוד שלבים לתפארת העיר חיפה!

הרבה מהבעיות הגדולות של העיר קשורות כעת יחד בפתרון מאוחד. נשים לב כי אין כאן התייחסות לסוגיות חיפאיות חשובות כמו זיהום אוויר, חומרים מסוכנים, טבע עירוני, ועוד – אך זה בסדר כי בחרנו להתמקד בתכנון העירוני סביב הכלכלה והתחבורה. התשתית שהנחנו תוכל לשרת אותנו בבואנו לבחון פתרון לבעיות אחרות. אני מזמין אתכם לחלום יחד עמי, חלומות מתוקים אמנם, אך גם ריאליים מאוד, ולפעול למען תיקון הבעיות התכנוניות של חיפה כפי שמוצע כאן. אם יש לכם הערות או הצעות, אשמח לשמוע. ואם תרצו הבהרה או העמקה, אשמח להגיע ולהסביר. ובכל מקרה, אם לא ידעו על התוכנית הזו רוב תושבי העיר – יהיה קשה להוציאה לפועל. לכן אני מבקש כי תפיצו אותה הלאה. נתראה בהמשך.

הגיבו כאן לכתבה