תקיפת נערות בנווה שאנן: עדויות קשות על אלימות קבוצתית של קטינים בשכונה שקטה

(חי פה) – אירוע אלים שהתרחש בשבת אחר הצהריים, 03/10/2026, בשכונת נווה שאנן בחיפה, טלטל את תושבי האזור והעלה מחדש את השאלה עד כמה אלימות בקרב קטינים הפכה לתופעה מטרידה ברחבי העיר. ניקול, צעירה בת 25, חזרה לביתה ברחוב טבנקין יחד עם בן זוגה, אחותה ובן זוגה של האחות, כאשר נתקלה במראה קשה: שתי נערות בנות 14 מוקפות בקבוצה של יותר מעשרה ילדים ונערים, חלקם בני 11 בלבד. בתוך שניות, נער בן 15 ניגש לאחת הנערות ונתן לה אגרוף לפנים מול עיניהם של הארבעה. הם יצאו מהרכב בריצה כדי להפריד בין הנערים לנערות, בעוד הקבוצה מתפזרת ונמלטת מהמקום. גם אימן של שתי הנערות יצאה החוצה וראתה את המתרחש.

רגע התקיפה: “הצרחה שלה הייתה קורעת לב”

ניקול מתארת את הרגע שבו אמה של הנערה הפגועה הגיעה למקום. “מה שראינו היה לא ייאמן. הנערה שקיבלה את האגרוף לפנים, ראתה את אימה והצרחה שהיא צרחה הייתה לא תאמן. גם האימא לא האמינה כשהיא ראתה את הבת שלה פגועה. הנערים אולי ברחו, אבל בדרך אחד מהם בלי בושה ירק לכיוון אמא שלי.”

לדבריה, המראה היה קשה במיוחד משום שהיו שם ילדים צעירים מאוד. “אני נשבעת לך שהיו שם ילדים בגיל 11 שהיו חלק מהקבוצה שפגעה בשתי הנערות, והכול למה? כי הן מתלבשות אחרת? נשארנו שם עוד כמה דקות והנערות סיפרו שזו ממש לא פעם ראשונה שהן סופגות מכות מהקבוצה הזו.”

אלימות חוזרת: “זו לא הפעם הראשונה”

הנערות סיפרו לניקול ולאחותה כי מדובר בקבוצה שמטרידה אותן כבר תקופה. הן מתארות דפוס חוזר של הצקות, איומים ומכות. הפעם, כך נראה, האלימות הגיעה לשיא מסוכן. “הייתי פשוט בהלם,” אומרת ניקול. “אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא היינו מגיעים. באמת זה היה מזל. היינו בבילוי משותף וחזרנו ממנו בדיוק בשביל לראות את מה שקרה ולעזור לשתי הנערות האומללות.”

לדבריה, אחד הדברים שהדהימו אותה היה הרכב הקבוצה, “היו שם גם ילדים עם כיפה וציצית. אני יודעת שזה ממש לא מעיד על כלל הקהילה, אבל באמת איך לילדים אין לב לשמוע את הנערות האלה צועקות ולא למנוע את המכות?”

תגובת נער בן 18: “אם הייתי צעיר יותר גם אני הייתי רוצה לתת מכות”

לאחר שהקבוצה התפזרה, הגיע למקום בחור בן 18 שראה את ההמולה. תגובתו הותירה את ניקול המומה. “הוא אמר לי: ‘אני לא מבין מה העניין, אם הייתי יותר צעיר גם אני הייתי רוצה לתת מכות לנערות האלה’. היה לי ברור שאין עם מי לדבר.”

ניקול מוסיפה כי הדברים שאמר משקפים בעיניה בעיה רחבה יותר. “למה להכות מישהו שאתה אפילו לא מכיר, רק בגלל שיש לו סגנון שונה משלך? לאיפה הגענו שמישהו מתלבש אחרת ממך ואתה נותן לו מכות?”

התערבות אזרחים: “לא פחדנו, זה היה אינסטינקט”

ניקול מספרת כי היא ובן זוגה לא היססו לרגע. “אנחנו לא פחדנו להתערב. ראינו את האגרוף לפנים ופשוט באינסטינקט יצאנו בריצה מהאוטו כדי לעזור לנערות האלה. אני בטוחה שכל אחד היה עושה דבר.”

לדבריה, המחשבה מה היה קורה אילו לא היו מגיעים בזמן מטרידה אותה עד עכשיו. “הנערות היו לבד מול קבוצה של יותר מעשרה ילדים ונערים. זה היה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע.”

אלימות בקרב קטינים: תופעה מתרחבת

האירוע בנווה שאנן מצטרף לשורה של מקרים שהתרחשו בחיפה בשנים האחרונות, שבהם קטינים מעורבים באלימות קשה. תושבים מדווחים על קבוצות ילדים שמסתובבות בשכונות, מתגרות, מציקות ולעיתים אף תוקפות. חלק מהאירועים מתועדים ברשתות החברתיות, חלקם מגיעים למשטרה, וחלקם כלל לא מדווחים.

הורים בשכונה מספרים כי כבר זמן רב הם מודאגים מהתנהגות קבוצות של נערים צעירים באזור. “יש תחושה של הידרדרות,” אומרת תושבת כרמליה. “הילדים מסתובבים בקבוצות גדולות, בלי השגחה, ומרגישים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים.”

אחריות הורית: “איפה ההורים של הילדים האלה?”

אחת השאלות המרכזיות שעולות מהאירוע היא היעדר פיקוח מצד ההורים של הילדים האלימים. “אני לא מבינה איך ילדים בני 11 ובני 15 מסתובבים ככה ופוגעים באחרים,” אומרת ניקול. “איפה ההורים שלהם? איך הם לא יודעים מה הילדים שלהם עושים?”

תגובת המשטרה

תגובת המשטרה תצורף לכתבה כשיתקבלו.