תומר בן-שימול מחיפה זכה בתחרות הארצית ״גשר השפה הסינית״ ויתמודד בתחרות הבינלאומית בסין

(חי פה) – תומר בן-שימול, סטודנט באוניברסיטת חיפה, זכה בתחרות ״גשר השפה הסינית״ אזור ישראל, שנערכה באוניברסיטת תל אביב. הוא גבר על מתמודדים מהאוניברסיטאות ברחבי ישראל וייצג את מדינת ישראל בתחרות הבינלאומית בסין. זכייתו של תומר הגיעה לאחר נאום רהוט בסינית וקטע אמנותי יוצא דופן, שהבליטו את כישוריו ואת הקשר האישי שלו לתרבות סין. תומר, אשר נולד והתחנך בחיפה, לומד במגמת לימודי המזרח, עם מיקוד במינהל עסקים עם סין והמזרח. זו אינה הפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה שאנחנו שומעים עליו. בשנת 2019 הוא זכה עם צוות מעירוני ה׳, בפסטיבל הסרטים הקצרים הבינלאומי, עם סרטו ״אבא טוב״

הנאום של תומר בן שימול בסינית:

זכייה ארצית בדרך לבמה הבינלאומית

תומר בן-שימול, מחיפה, הוא הזוכה הגדול בתחרות גשר השפה הסינית שנערכה ב-11 ביוני 2026 באוניברסיטת תל אביב. בתחרות, שבה השתתפו מתחרים מאוניברסיטאות שונות ברחבי הארץ, הצליח בן-שימול להרשים את השופטים ואת המתחרים האחרים, וזכה בכתר לאחר תחרות עזה. בעקבות הזכייה הוא צפוי לייצג את מדינת ישראל בתחרות הבינלאומית שתיערך בסין. בדבריו אמר בן-שימול כי הוא מקווה שבעתיד יוכל לקדם את החילופים התרבותיים בין שתי המדינות, ולחזק את ההיכרות ואת הידידות בין עמי ישראל וסין.

לאחר התחרות התבשר תומר, כי בלי קשר לתחרות, הוענקו לו גם שני אותות ״מצטיין דיקן״ של אוניברסיטת חיפה, כן אקדמית וגם חברתית. כישרון.

נאום בסינית וקטע אמנותי מסורתי

בשלב הנאום הציג בן-שימול שליטה מרשימה בשפה הסינית, כאשר נשא נאום רהוט וסיפר על הקשר המיוחד שלו לסין. הקשר הזה, החל כבר במהלך טיול בר-המצווה שלו ונמשך גם במהלך שהותו במזרח.

לאחר הנאום, ביצע בן-שימול קטע אמנותי, שהוא חלק מדרישות התחרות. בעוד מתחרים אחרים בחרו לשיר שיר בסינית, בן-שימול בחר להציג מיומנות ייחודית באמצעות הצעצוע הסיני המסורתי דיאבולו (יו-יו סיני). הבחירה הזו הבליטה לא רק את ידיעת השפה, אלא גם את החיבור שלו לתרבות הסינית ולמרכיביה המסורתיים.

שגריר סין בישראל, ד״ר שיאו ג'ונג'נג: ״זהו גשר של למידה הדדית בין ציביליזציות״

סין מייחסת חשיבות גבוהה מאוד לתחרות גשר השפה הסינית, משום שהיא יוצרת קשר בין מדינות העולם ובין סטודנטים מצטיינים לבין התרבות הסינית. שגריר סין בישראל, ד״ר שיאו ג'ונג'נג, אמר כי "גשר השפה הסינית הוא לא רק תחרות סינית, אלא גשר של תקשורת בין שפות, גשר של הבנה ואמון הדדי, וגשר של למידה הדדית בין ציביליזציות".

אסף גולדשמידט: ״קידום ההבנה ההדדית בין סין לעמי העולם״

גם מנהל מכון קונפוציוס באוניברסיטת תל אביב, אסף גולדשמידט, הדגיש כי משמעות התחרות אינה רק בקביעת המנצח, אלא בעידוד ההתלהבות ללמידת סינית ובקידום ההבנה ההדדית בין סין לעמי העולם.

מסחר, תרבות ודור העתיד של הקשרים

ההקשר הרחב יותר של התחרות: הסינים מייחסים חשיבות רבה למסחר בינלאומי, ושולחים זרועות כלכליות, מסחריות ופיננסיות למגוון מדינות בעולם, וביניהן ישראל, במגוון רחב של פרויקטים. בתוך ההקשר הזה, הסטודנטים המצטיינים במסלולי הלימוד של תרבות המזרח והשפה הסינית נתפסים כמי שיובילו בעתיד את הגשר המסחרי בין המדינות. בין הסטודנטים הללו בולט תומר בן-שימול, סטודנט באוניברסיטת חיפה, שלא רק הצטיין בתחרות עצמה, אלא גם מתואר כמצטיין דיקן במגוון מסלולי הלימוד באוניברסיטה.

חלק מתחרות עולמית רחבה

הכתבה על זכייתו של בן-שימול היא חלק מתחרות בינלאומית, הכוללת גם תחרויות מלאוס, פנמה, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, אנגליה, אוסטרליה ועוד… תחרות "הגשר הסיני" מתקיימת במדינות רבות, ומשפרת את ההבנה התרבותית ואת הקישוריות בין אנשים. זוהי תחרות לסטודנטים זרים, על שליטתם בשפה הסינית, המקודמת על ידי הגוף הסיני הלאומי האנבן. מאז שהושקה בשנת 2002 השתתפו בה יותר מ-600 מתמודדים מ-147 מדינות. קיימות שלוש גרסאות לתחרות: לסטודנטים אקדמיים מחוץ לסין, לתלמידי תיכון מחוץ לסין, ולסטודנטים לא-סינים הלומדים במוסדות חינוך בסין.