(חי פה) – השמנה היא מחלה כרונית ולא בעיה אסתטית בלבד. ד"ר עבד אלהאדי זועבי מסביר מדוע זריקות ההרזיה אינן מיועדות לכל אחד, אילו בדיקות חייבים לבצע לפני תחילת הטיפול, מהם הסיכונים והמיתוסים ומדוע הפסקת הטיפול עלולה להוביל לעלייה מחודשת במשקל.
בשנים האחרונות הפכו "זריקות ההרזיה" לאחד הטיפולים המדוברים ביותר בעולם הרפואה. ברשתות החברתיות הן מוצגות לעיתים כ"פתרון קסם" לירידה מהירה במשקל, אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעוד שיש מי שפונים לטיפול מסיבות רפואיות, אחרים מבקשים להוריד מספר קילוגרמים לקראת חתונה או אירוע משפחתי, מבלי להבין שמדובר בטיפול רפואי למחלה כרונית ולא באמצעי קוסמטי.
לדברי ד"ר עבד אלהאדי זועבי, מומחה ברפואת משפחה, יועץ לסוכרת ולהשמנה, מרכז תחום הסוכרת במחוז הצפון ונציג החברה הערבית באגודה הישראלית לסוכרת, הגיע הזמן לשנות את השיח הציבורי סביב השמנה וזריקות ההרזיה.
השמנה היא מחלה לא עניין של מראה
"המונח זריקות הרזיה עלול להטעות", אומר ד"ר זועבי. "כאשר אדם מגיע אליי כדי להפחית משקל במטרה להפחית את הסיכון לסוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב או שומנים בדם, מדובר בטיפול במחלה. לעומת זאת, כאשר מישהי מבקשת לרדת עשרה קילוגרמים לפני חתונה, אין כאן בהכרח התוויה רפואית".
מאז שנת 2018 מוכרת ההשמנה בעולם הרפואה, כמחלה כרונית לכל דבר. כיום, קרוב לשני מיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים מעודף משקל או השמנה, וכחמישה מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לסיבוכי ההשמנה. לדברי ד"ר זועבי, ההשמנה מלווה ביותר מ-220 מחלות שונות, ובהן סוכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, כבד שומני, הפרעות נשימה בשינה וסוגי סרטן מסוימים.
כיצד יודעים אם מדובר בהשמנה?
מדד ה־BMI (מדד מסת הגוף) הוא הכלי המקובל להערכת משקל הגוף, כאשר ערך של 25–29.9 מוגדר כעודף משקל, וערך של 30 ומעלה מוגדר כהשמנה. עם זאת, לדברי ד"ר עבד אלהאדי זועבי, מדובר במדד שאינו מספק תמונה מלאה. "יש אנשים שמתאמנים באופן קבוע ובעלי מסת שריר גבוהה, ולכן ה- BMI שלהם עשוי להיות גבוה למרות שאינם סובלים מהשמנה", הוא מסביר. לכן, לצד חישוב ה-BMI, חשוב למדוד גם את היקף המותניים, מדד מדויק יותר להערכת הצטברות השומן בגוף.
היקף מותניים של יותר מ-102 ס"מ אצל גברים ויותר מ-88 ס"מ אצל נשים מעיד על הצטברות שומן בטני (שומן ויסצרלי), הנחשב למסוכן במיוחד ומעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם ושבץ מוחי.
למה זריקות ההרזיה הפכו לכל כך נפוצות?
לדברי ד"ר עבד אלהאדי זועבי, אחת התופעות המדאיגות בשנים האחרונות היא הפיכת זריקות ההרזיה למוצר מסחרי, הנמכר לעיתים ללא ליווי רפואי מסודר. "לצערי, יותר ויותר אנשים רוכשים את הזריקות מבלי שעברו הערכה רפואית מקיפה. יש מי שמוכר את התרופה מבלי לבדוק את הרקע הרפואי של המטופל או לוודא שהיא בכלל מתאימה לו", הוא אומר.
לדבריו, קיימים מצבים רפואיים שבהם השימוש בתרופות עלול להיות מסוכן ואף אסור, בהם דלקת לבלב פעילה או בעבר, מחלות מסוימות של בלוטת התריס ומצבים רפואיים נוספים המחייבים בירור מקיף לפני תחילת הטיפול. "רופא בודק את ההיסטוריה הרפואית, שואל את כל השאלות הנכונות ומוודא שהטיפול בטוח ומתאים למטופל. מי שמטרתו למכור את הזריקה, לא תמיד עושה זאת", מדגיש ד"ר זועבי.
אילו בדיקות חשוב לבצע לפני תחילת הטיפול?
לדברי ד"ר עבד אלהאדי זועבי, לפני תחילת הטיפול בזריקות להשמנה יש לבצע הערכה רפואית מקיפה, במטרה להבין מהו הגורם לעלייה במשקל ולהבטיח שהטיפול מתאים ובטוח עבור המטופל. הבירור כולל, בין היתר, בדיקות לתפקוד בלוטת התריס, ובמידת הצורך גם בירור הורמונלי הכולל את בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), לצד סקירת מחלות הרקע ובדיקות דם בהתאם למצבו הרפואי של המטופל. "לעיתים ההשמנה אינה נובעת רק מהרגלי אכילה, אלא מהפרעה הורמונלית או רפואית אחרת.
במקרים כאלה, חשוב לאתר ולטפל בגורם עצמו, שכן מתן זריקות בלבד לא רק שלא יפתור את הבעיה, אלא עלול אף להזיק", מסביר ד"ר זועבי.
אין פתרונות קסם
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הצבת יעדים לא מציאותיים לירידה במשקל. "מטופלים מגיעים אליי ואומרים שהם רוצים לרדת 20 קילוגרמים בתוך שלושה חודשים, אבל זו ציפייה שאינה ריאלית ועלולה להוביל לתסכול. לעומת זאת, ירידה של כחמישה קילוגרמים בפרק זמן כזה היא יעד בריא, בטוח ובר השגה", הוא מסביר.
לדבריו, כאשר המטופלים מצפים לירידה מהירה מדי ואינם משיגים אותה, הם מתאכזבים, מאבדים מוטיבציה ולעיתים אף מפסיקים את הטיפול, למרות שהוא דווקא מצליח לקדם אותם לעבר שיפור משמעותי בבריאותם. "חשוב לתאם ציפיות כבר בתחילת הדרך ולהבין שמדובר בתהליך הדרגתי שמטרתו אינה רק ירידה במשקל, אלא גם שיפור איכות החיים והפחתת הסיכון למחלות נלוות", הוא מדגיש.
למה קשה כל כך לרדת במשקל?
התפיסה שלפיה השמנה נובעת רק מהפער בין כמות הקלוריות הנכנסות לגוף לבין אלו שנשרפות אינה משקפת עוד את הידע הרפואי העדכני. "כיום אנחנו יודעים שהשמנה היא מחלה מורכבת, שבה למוח יש תפקיד מרכזי", הוא מסביר. לדבריו, במוח קיים מנגנון ביולוגי הפועל כמעין "תרמוסטט", שתפקידו לשמור על מאגרי האנרגיה של הגוף. מנגנון זה התפתח לאורך אלפי שנים, כאשר מזון היה מצרך נדיר, ולכן הוא מתוכנת להגן על מאגרי השומן ולמנוע איבוד אנרגיה.
"בעידן שבו המזון זמין בכל מקום, אותו מנגנון דווקא מקשה על הירידה במשקל ונלחם בניסיונות של הגוף לרדת במשקל", אומר ד"ר זועבי. הוא מוסיף כי זריקות ההרזיה המתקדמות פועלות בין היתר על מרכזי הרעב והשובע במוח, מסייעות לווסת את התיאבון ולהפחית את תחושת הרעב, ובכך מאפשרות להתמודד עם אחד המנגנונים המרכזיים שמקשים על הטיפול בהשמנה.
האם צריך לקחת את הטיפול לכל החיים?
לדברי ד"ר זועבי, חשוב להבין שהשמנה היא מחלה כרונית, ולכן גם הטיפול בה דורש הסתכלות ארוכת טווח. "כמו שסוכרת או יתר לחץ דם לא נעלמים אחרי כמה חודשים של טיפול, כך גם השמנה. במקרים רבים, כאשר מפסיקים את הטיפול, הגוף נוטה להחזיר את המשקל שאבד ולעיתים אף מעבר לכך", הוא מסביר. עם זאת, הוא מדגיש כי אין מדובר בגזירת גורל.
מטופלים שמצליחים לאמץ לאורך זמן תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה ואורח חיים בריא, עשויים במקרים מסוימים להפחית בהדרגה את מינון התרופה ואף לשקול את הפסקתה. "כל שינוי בטיפול חייב להיעשות באופן מבוקר ותחת מעקב רפואי, בהתאם למצבו של המטופל ולהתקדמותו", הוא מדגיש.
תופעות הלוואי
לדברי ד"ר זועבי, מרבית תופעות הלוואי של זריקות הטיפול בהשמנה, מופיעות בשבועות הראשונים לטיפול, ובדרך כלל חולפות בהדרגה ככל שהגוף מסתגל לתרופה. התופעות השכיחות כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, גזים ולעיתים גם ריח לא נעים מהפה, לצד אי נוחות במערכת העיכול. "ברוב המקרים מדובר בתסמינים זמניים שנמשכים כשבוע עד שבועיים", הוא מסביר.
לצד זאת, קיימות גם תופעות לוואי נדירות יותר, ובהן דלקת בלבלב, וכן חשש מוגבר לסוג מסוים של סרטן בלוטת התריס באוכלוסיות מסוימות. בשל כך, מדגיש ד"ר זועבי, יש חשיבות רבה להתאמת הטיפול באופן אישי ולמעקב רפואי צמוד. "בעשר שנות עבודתי עם התרופות הללו לא נתקלתי במקרים כאלה, אך כחלק מהאחריות שלנו כרופאים, אנו מחויבים להסביר למטופלים גם על הסיכונים הנדירים, כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת", הוא אומר.
למה אנשים מפסיקים את הטיפול?
אחת הסיבות השכיחות להפסקת הטיפול היא העייפות מהצורך בזריקה שבועית, בעוד אחרים מחליטים להפסיק משום שהירידה במשקל נעצרת לאחר תקופה מסוימת. "חשוב להבין שגם כאשר המחוג על המשקל מפסיק לרדת, התרופה עדיין ממשיכה לפעול ומסייעת בשליטה על תחושת הרעב והתיאבון", הוא מסביר. לדבריו, הפסקת הטיפול על דעת המטופל עלולה להוביל לעלייה מחודשת במשקל, ולעיתים אף בקצב מהיר יותר.
"לא פעם אנחנו רואים שהחזרה לטיפול לאחר הפסקה אינה משיגה את אותן התוצאות שהושגו בתחילת הדרך, ולכן חשוב להתמיד ולהיות במעקב רפואי".
מינון מותאם אישית ולא "כמה שיותר"
ד"ר זועבי מדגיש כי הצלחת הטיפול אינה תלויה בהכרח במינון הגבוה ביותר, אלא בהתאמה אישית לכל מטופל. "אם מטופל משיג ירידה טובה במשקל גם במינון נמוך, אין כל סיבה להעלות את המינון", הוא אומר. לדבריו, קביעת המינון צריכה להתבסס על תגובת הגוף לטיפול, קצב הירידה במשקל ותופעות הלוואי, ולא על שימוש אוטומטי במינונים קבועים. "זו בדיוק הסיבה שהטיפול חייב להתבצע בליווי רופא, שמבצע מעקב רציף ומתאים את המינון בהתאם לצורכי המטופל."
"פני אוזמפיק" ו"אוזן אוזמפיק" – מיתוסים או מציאות?
לאחרונה נפוצו ברשתות החברתיות מונחים כמו "פני אוזמפיק" (Ozempic Face) ולאחרונה גם "אוזן אוזמפיק" (Ozempic Ear), המתארים שינויים במראה הפנים או האוזניים לאחר ירידה משמעותית במשקל. לדברי ד"ר עבד אלהאדי זועבי, מדובר במונחים תקשורתיים שאינם מונחים רפואיים. "כאשר אדם יורד באופן משמעותי במשקל, שכבת השומן התת עורית מצטמצמת בכל חלקי הגוף, כולל בפנים ובאזור האוזניים.
לכן המראה עשוי להשתנות, אך זו אינה תופעת לוואי ייחודית של התרופה, אלא תוצאה של ירידה במשקל, ללא קשר לאופן שבו הושגה", הוא מסביר.
עוד מציין ד"ר זועבי כי מחקר חדש ומעודכן מצביע על כך שתרופות הדור החדש לטיפול בהשמנה עשויות אף לסייע בשימור מסת השריר במהלך הירידה במשקל, במיוחד כאשר משלבים את הטיפול עם תזונה מאוזנת, צריכת חלבון מספקת ופעילות גופנית סדירה. "לכן, השינויים במראה החיצוני אינם סיבה להימנע מהטיפול כאשר קיימת התוויה רפואית. המטרה העיקרית היא שיפור הבריאות, הפחתת הסיכון למחלות ושיפור איכות החיים", הוא מסכם.
המסר החשוב ביותר
לדברי ד"ר זועבי, הבעיה המרכזית היא הסטיגמה סביב ההשמנה.
"אנשים רבים דוחים במשך שש או שבע שנים את הפנייה לטיפול, משום שהם מרגישים אשמים או חושבים שהכול תלוי בכוח הרצון שלהם. גם רופאים בעבר נמנעו לעיתים מלדבר על השמנה מחשש לפגוע במטופל. אבל השמנה היא מחלה, וכמו כל מחלה אחרת צריך לאבחן אותה, לטפל בה וללוות את המטופל לאורך זמן".
לדבריו, ההצלחה בטיפול אינה נמדדת רק במספר הקילוגרמים שיורדים, אלא בעיקר בשיפור הבריאות, באיכות החיים ובהפחתת הסיכון למחלות עתידיות. טיפול נכון, המלווה בתזונה מאוזנת, פעילות גופנית ומעקב רפואי צמוד, הוא הדרך הבטוחה והיעילה ביותר להתמודד עם מחלת ההשמנה.