(חי פה) – דריה דרוזינה, צעירה בת 23 חיילת בשירות סדיר, שעלתה לארץ בגפה מאוקראינה, חוותה בתחילת השבוע את אחד הרגעים הקשים ביותר מאז שהגיעה לישראל. דריה, אלופת ישראל בהיאבקות, גילתה עם שובה לביתה שבמהלך היעדרותה נפרץ המרחב האישי הקטן שבו היא חיה, ונבזז כמעט כליל. לא רק שנגנבו פריטים יקרי ערך וכסף שחסכה בקפידה עבור משפחתה שנותרה באוקראינה – הפורצים גם טרחו לשבור ולהרוס את מה שהותירו מאחור. סיפור הפריצה לדירת החדר הקטנה של דריה ברחוב העלייה השנייה בבת גלים איננו רק סיפור של פשע, אלא תזכורת כואבת למציאות של חיילים בודדים, שעל אף שירותם ותמיכתם במדינה – מוצאים עצמם חסרי מענה ברגעים הקשים ביותר.
חלום אחד: לשרת בצה"ל
דריה עלתה לישראל לפני כשנתיים בלבד, כשהיא בת 21, לבדה וללא משפחה. את ביתה הותירה תחת אש באוקראינה, ואת משאת נפשה מצאה דווקא כאן – בשירות בצה"ל. היא התעקשה להתגייס למרות הקשיים. לצד השירות, היא מתאמנת בהתמדה באגרוף ובהיאבקות, ובזכות כוח רצון יוצא דופן רשמה לזכותה לא מעט הישגים בזירה הספורטיבית.

הפריצה והרס רכוש כמעשה של אכזריות
תחילת השבוע הייתה קשה במיוחד עבור דריה. לאחר שחזרה לביתה, הבחינה מיד שמשהו אינו כשורה. החלון היה פרוץ, הרהיטים שבורים, וחפצים אישיים רבים נעלמו. בין הגניבות – מחשב נייד, תכשיטים ומעטפת מזומנים שהייתה מיועדת להורים שלה באוקראינה, הסובלים ממחסור קשה תחת המלחמה המתמשכת.
אילנה קרטיש, מאמנת האגרוף של דריה ודמות משמעותית בחייה מספרת: "בשעות הראשונות היא פשוט ישבה ובכתה, לגור לבד זה לא פשוט, אבל כשהכול נלקח ממך, ממש ככה, ואת מרגישה שכל מה שבנית פשוט התפרק ברגע – זו תחושת אובדן קשה".
אחת הנקודות הקשות בסיפור הזה הייתה דווקא מה שהפורצים השאירו מאחור. לא הסתפקו בלקחת – הם גם שברו את מה שנותר. שקית של בגדי אגרוף חדשים נעלמה אף היא. "למי בגדי האגרוף האלו יכולים לשמש? זה ברור שלא היה כאן שיקול דעת – אלא רק כוונה לקחת כל דבר שיכול להימכר או אולי אפילו לא… רק לקחת ולהרוס", מוסיפה אילנה.
מהמשטרה נמסר: "הנושא בבדיקה".
חוסר הוודאות: משבר בלי משפחה, בלי תמיכה ובלי ביטחון בסיסי
דריה שייכת לקבוצת החיילים הבודדים – צעירים שעלו לבדם לישראל ונמצאים כאן ללא רשת תמיכה של משפחה או קרובים. "כשאין לך אבא או אמא לשאול אותם מה לעשות – אתה מרגיש אבוד", אומרת אילנה. "היא בחורה חזקה, באמת, אבל אפילו החזקים ביותר צריכים לפעמים גב. דריה מתמודדת כאן עם שפה חדשה, עם שירות צבאי תובעני, ועכשיו גם עם תחושת אובדן בבית שאמור היה להיות מבצרה היחיד".
גיוס קהילתי מהלב
מיד לאחר גילוי הפריצה, פתחה אילנה קמפיין מימון בפלטפורמת פייבוקס, כדי לסייע לדריה להשיב את מה שאבד. לדבריה, אנשים רבים הגיבו בתוך זמן קצר ותרמו כל אחד כפי יכולתו – לעיתים סכומים קטנים, לעיתים גדולים יותר. "זה מחמם את הלב לראות את ההתגייסות", אומרת אילנה.
בנוסף לקמפיין המימון, חברתה של אילנה צפויה למסור לדריה מחשב נייד חלופי. עבור צעירה שכל עולמה נשען על העבודה היומיומית עם מחשב – לצורכי צבא, לימודים ותקשורת עם המשפחה – מדובר ברכיב קריטי. "זה אולי נשמע כמו פרט שולי, אבל מחשב הוא לא רק כלי – הוא גשר לחיים. איבוד של המחשב, זה ממש כמו לאבד קשר עם העולם", אומרת אילנה.

הגשמת חלום בליווי יומיומי של חונכים ומאמנים
לאורך כל תקופת שהותה בישראל דריה מלווה במעגל תמיכה בלתי פורמלי – מאמנים, חברים, מתנדבים ואנשים טובים שפגשו אותה בדרך. אילנה עצמה, שהיא גם מאמנת וגם דמות חינוכית, הפכה עבור דריה למשפחה חלופית. "אנחנו אומרים לה כל הזמן – את לא לבד. אנחנו כאן, גם כשקשה", היא מדגישה. במקביל, דריה ממשיכה להגיע לאימונים ולא מוותרת על שום מטרה שהציבה לעצמה.
סיוע נוסף בדרך: עמותות לחיילים בודדים נכנסות לתמונה
בימים הקרובים צפויה דריה להיפגש עם נציגי עמותת "יחד למען החייל הבודד", במטרה לקבל תמיכה נוספת – כולל ריהוט חדש במקום מה שנהרס. "העמותות האלו עושות עבודת קודש", מדגישה אילנה, "אבל עדיין יש תחושה שהמערכת הרשמית לא באמת נותנת מענה מספק. צריך שתהיה מדיניות ברורה שתספק לחיילים בודדים לא רק גג, אלא גם גב".
עלייתם של צעירים ללא תמיכה – ואתגרי הקליטה
סיפורה של דריה מציף סוגיה רחבה יותר – מצבם של עולים צעירים המגיעים לישראל ללא משפחה. רבים מהם מתמודדים עם קשיים כלכליים, שפה זרה, חוסר הבנה של המערכת ולעיתים גם בדידות קשה. כאשר מתרחש אירוע כמו פריצה, הוא חושף עד כמה שברירית התמיכה שקיימת עבורם.
"צעיר בן 21, שהולך ומתגייס, לא אמור להתמודד לבד עם עולם של בירוקרטיה, פריצות, סיוע נפשי וכלכלי", מסבירה אילנה. "לכל אחד מגיעה הזכות לחיות בביטחון – במיוחד מי שהגיע לכאן מתוך אידאלים ורצון אמיתי לתרום".
התקווה לשינוי מערכתי
דריה לא מבקשת רחמים. היא לא מוותרת, לא עוזבת ולא מפסיקה להתאמן או להתקדם. אבל היא בהחלט מקווה לעתיד שבו צעירים כמוה יקבלו את התמיכה הראויה.
- השימוש ב-PayBox חינם! לחיצה להצטרפות לקבוצה: "סיוע לדריה דרוז׳ינה"
- מספר טלפון: 054-566-4663, לרשום בהערות "תרומה לדריה"

עוד יתברר שהעבריינות והלאומנות משמשים את הפורצים….
דריה היה מקל אולי אם היית מפרסמת תמונות של החפצים שנגנבו לך ושאת מנסה להשיג אותם. אם אנשים יתקלו בהם בשוק פשפשים חנויות כאלה , שידעו למי להעביר אותם
הענישה למנוולים האלה צריכה להיות אמיתית וקשה. למען יראו וייראו
חייבים לחפש י שהרס את הכל שהיה היתה. נראה זה מישהו שהחליט להרוס כל דבר רק כדי לשבור את רוחה. חייבים לחפש וחגלות מי עשה סט. המשטרה יכולה לחקור מי פגע יש מצלמות וכך לגלות מהו. של אותו עבריין.