נופר ואיתמר – להיות אמא, חלום ללא מוגבלות

(חי פה) – מצטרפים לקמפיין גיוס כספים, לצורך מימון תהליך פונדקאות והגשמת החלום להיות הורים!
נופר ואיתמר, זוג צעיר ומיוחד מחיפה, המבקש להגשים חלום, ולהיות הורים, מבקש את עזרת הציבור בגיוס כספים למטרה זו.

"על כל דבר אפשר לערער בחיים חוץ מהמוות": מעשור של מאבק זכויות עבור אחרים להגשמת חלום אישי

נופר אלקבץ, אקטיביסטית למען זכויות אנשים עם מוגבלות שדפקה על שולחנות עשור שלם בשביל אחרים, כעת מבקשת שתדפקו על שולחנות למענה – בחלום להיות אמא: "משנת 2015, עשור שלם של חיים, אני דופקת על שולחנות בשביל אנשים עם מוגבלות. ועכשיו, בלב רועד, אני מבקשת שתדפקו על שולחנות ביחד איתי. הפעם לא בשביל זכויות כלליות. הפעם בשביל החלום הכי אישי שלי – להיות אמא."

המילים האלה של נופר אלקבץ מחיפה מסמלות את אחת הפרדוקסים הכואבים ביותר במאבק לזכויות אדם. כמי שלחמה שנים למען אחרים נאלצת לשנס מותניים ולהילחם על החלום הכי בסיסי שלה. נופר, אקטיביסטית מוכרת למען זכויות אנשים עם מוגבלות, מוצאת את עצמה במקום שלא רצתה להיות בו – בצד המבקש.

עשור של מאבק למען אחרים

במשך עשר שנים, מאז 2015, נופר דפקה על שולחנות בוועדות עירייה, בכנסת ישראל ובמקומות רבים אחרים. הכול בשביל מטרה אחת: שיסתכלו על אנשים עם מוגבלות כאנשים לכל דבר ועניין. היא נלחמה על נגישות, על זכויות, על כבוד, על ההכרה שאנשים עם מוגבלות הם לא "מקרים מיוחדים" אלא אזרחים על מלא שמגיעים להם בדיוק אותם חלומות, אותן הזדמנויות ואותה הכרה כמו לכל אדם אחר בישראל.
"דיברתי בפני ועדות. כתבתי מכתבים. ארגנתי פגישות. השקעתי שעות, ימים, שנים – כל זה כדי שהמערכת תבין משהו פשוט: אנשים עם מוגבלות הם אנשים. נקודה", מספרת נופר.

כשהאקטיביסטית הופכת למבקשת

כעת, נופר מוצאת את עצמה במקום חדש ולא נוח: בצד המבקש. היא ואיתמר, בעלה, הכירו במסיבת חנוכה ב-2020 והתחתנו ביוני 2023. נופר, שנולדה עם שיתוק מוחין (לא מחלה תורשתית), ואיתמר, שהוא כבד ראייה (תורשתי), יוצרים יחד בית מלא אהבה, הומור וכוח רצון
"אני לא ביקשתי לעצמי להיוולד עם שיתוק מוחין. כמו שלא ביקשתי לעצמי לעבור תהליך פונדקאות על מנת להפוך לאמא. אבל אם זה מה שצריך – אז זה מה שאעשה. כי מגיע לי. מגיע לי להיות אמא", אומרת נופר בנחישות

המסלול הרפואי שהפך למאבק בירוקרטי

הדרך להורות התחילה בתקווה אך התגלתה כמורכבת יותר מהצפוי. לאחר בדיקות גנטיות התברר שהזוג יזדקק לברירת עוברים כדי למנוע העברה של בעיית הראייה של איתמר. כשהתחילו בטיפולי הפריה חוץ גופית, העובר הראשון נקלט – אך בשבוע השמיני, הלב הקטן הפסיק לפעום.
המכה הגדולה הגיעה כשהרופאים הודיעו להם שהריון בגופה של נופר מסכן את חייה ויוביל להחמרה במצבה הבריאותי. כך הפך תהליך פונדקאות למסלול היחיד שיאפשר להם להגשים את החלום להיות הורים.
הזוג קיבל אישור ממשרד הבריאות להתחיל בתהליך פונדקאות, אך הדרך לשם חשפה את הדעות הקדומות שנופר נלחמת נגדן שנים. חודשיים שלמים חיכו לאישור הוועדה לנשיאת עוברים, וכשהופיעו בפניה בסוף 2024, הוועדה החליטה להשהות את החלטתה.
הסיבה חשפה את עומק הבעיה: הוועדה רצתה לדעת איזה "עזרה" הזוג אמור לקבל מעיריית חיפה אחרי שהילד ייוולד. "הם רצו להבין איך 'לטפל' בנו כהורים עם מוגבלות", מספרת נופר בכאב. "המדינה אומרת: "נבדוק אם אתם מסוגלים להיות הורים אחרי שתהיו הורים".

"אני אמורה לקבל את זה שאתם אומרים לי לא להיות אימא?"

רק אחרי מאבק בירוקרטי ממושך, שיחות טלפון שלא נענו והוכחת יכולת כלכלית לגדל את הילד, הם קיבלו את האישור המיוחל. אבל גם אז, השאלה הבוערת של נופר נותרה תלויה באוויר: "אני אמורה לקבל את זה שאתם אומרים לי לא להיות אימא? על כל דבר אפשר לערער בחיים חוץ מהמוות."
המילים האלה מבטאות לא רק תסכול אישי אלא מחאה נגד מערכת שמתייחסת לאנשים עם מוגבלות כ"מקרה מיוחד". "למה בגלל שנולדתי עם שיתוק מוחין, פתאום הזכות הכי בסיסית שלי – להיות אמא – מוטלת בספק?" שואלת נופר.

הסטיגמה החברתית

מעבר למאבק הבירוקרטי, נופר ואיתמר מתמודדים עם דעות קדומות יומיומיות. "אנחנו פוגשים את הדחייה כל יום, אפילו כמה פעמים ביום. בסופר, בבית קפה, בכל מקום – זה ישר 'תהיו בריאים' ופרצוף של 'איזה מסכנים הם'", מתארת נופר.

הדאגה שלהם נוגעת גם לעתיד הילד. "ידעתם ש-94% מההורים לא רוצים שהילד שלהם יהיה עם ילד עם מוגבלות בגן – אז לאיזה עולם אני מביאה את הילד שלי בעצם?" שואלת נופר. "הילד שלנו יוולד בריא לחלוטין, אבל יגדל בעולם שרואה בהוריו 'מקרה מיוחד.'

המכשול הכלכלי: כשהמדינה לא מממנת

בעוד שהמדינה סוף סוף אישרה להם להתחיל בתהליך פונדקאות, היא לא מממנת אותו – אפילו לא ילד ראשון. "זה כואב? כן. זה מתסכל? מאוד. זה יעצור אותי? בשום אופן", אומרת נופר בנחישות.
הזוג פתח קמפיין מימון המונים ומחפש אחר אישה שתסכים לשמש פונדקאית עבורם.

"הפעם תורכם לדפוק על שולחנות למעני"

נופר, שהשקיעה עשור שלם במאבק למען אחרים, מוצאת את עצמה במקום שלא רצתה להיות בו. "זה לא כיף להיות בצד המבקש", היא מודה. "אבל אני חייבת להיות אמא. לא כי 'מגיע לי' בתור איזה פיצוי על החיים הקשים. אלא כי מגיע לי בתור אישה, בתור אדם, בתור מישהי שיש לה כל כך הרבה אהבה לתת."
עבור נופר, זה לא רק מאבק אישי – זה המשך של המאבק הציבורי שלה. "כל השנים האלה נלחמתי על הזכות של אנשים עם מוגבלות לחיות חיים מלאים. ועכשיו אני עומדת מול ההזדמנות להוכיח את זה בעצמי – להראות שגם אני יכולה להיות אמא, לגדל ילד, להעביר ערכים ואהבה."

מסר לחברה: "יחד ננצח"

הסיפור של נופר ואיתמר הוא יותר מסיפור אישי על רצון להיות הורים. זה סיפור על המחיר שמשלמים אנשים עם מוגבלות כדי להגשים חלומות בסיסיים, על הדעות הקדומות שעדיין קיימות במערכת ובחברה, ועל הכוח להמשיך לחלום למרות הכול.
"אז הפעם תורכם לדפוק על שולחנות ביחד איתי… למעני. להיות האנשים שאומרים 'כן, מגיע לך להיות אמא'", פונה נופר לציבור. "כל תרומה שלכם – היא עוד צעד בדרך להביא את הילד שלנו לעולם. יחד ננצח. יחד נהפוך אותי לאמא."
המסר שמותירה נופר הוא חד וברור: אחרי עשור של דפיקה על שולחנות למען אחרים, הגיע הזמן שהחברה תדפוק על שולחנות למענה. לא מתוך רחמנות, אלא מתוך הכרה בזכות הבסיסית שלה להיות אמא – זכות שאמורה להיות מובנת מאליה לכל אישה, ללא יוצא מן הכלל.

גיוס מהלב – נופר ואיתמר

הסיפור המלא ולתרומות בקישור הבא: כאן