(חי פה) – בית משפט השלום בחיפה דחה היום חמישי 22/5/25 את תביעת לשון הרע של יו"ר ועד נווה שאנן יעקב שטרית, נגד מספר חברי ועד השכונה. שטרית טען כי הנתבעים הפיצו מכתבים שכללו לשון הרע וגרמו לו נזקים אישיים וציבוריים, אך בית המשפט קבע כי יש להחיל עליהם את הגנת תום הלב, מאחר ופעלו במסגרת תפקידם הציבורי ומסרו טענות הניתנות לבדיקה. התובע ישלם לנתבעים את הוצאות המשפט.
לפי כתב התביעה, ביום 15/7/21 שימש שטרית כיו"ר ועד נווה שאנן. לטענתו, הנתבעים, שהיו בעצמם חברי ועד, פרסמו שורה של מכתבים שכללו לשון הרע, והפיצו אותם לגורמים בכירים בעיריית חיפה וכן לכלי תקשורת מקומיים. המכתבים כללו טענות כי מינויו אינו חוקי, כי לא זימן את הוועד לישיבות, וכי הוא פועל בכספי הציבור ללא אישור. שטרית טען כי מדובר בשקרים שנכתבו בחוסר תום לב ושנועדו לפגוע בשמו ובמעמדו, ולכן דרש פיצוי בסך 100 אלף ש"ח.
הפרסום הראשון, שנשלח ביום 2/9/21 נשלח על ידי הנתבעת מימי פרץ, וכלל טענות חמורות נגד שטרית. המכתב הופץ לרשימת תפוצה רחבה שכללה את ראשת העיר, היועצת המשפטית, סגני ראש העיר, חברי מועצה ועוד. נטען בו כי "שטרית מתנהל בכספי ציבור כרצונו", וכי המינוי שלו אינו חוקי. לטענת שטרית, חלק מהחותמים לא ידעו כלל על המכתב והתנערו ממנו, בין היתר באמצעות פנייה שלו לכלי התקשורת שנמנעו מפרסום התוכן.
טענות הנתבעים: פעלנו מתוקף חובתנו הציבורית
הנתבעים טענו להגנתם כי פעלו בתום לב ובאופן ענייני. לטענתם, מדובר בביקורת לגיטימית על אופן ניהול הוועד, מינוי בלתי תקין של יו"ר הוועד, והעדר שקיפות בניהול הכספים. לטענתם, שטרית מונה על ידי ראשת העיר ללא הליך מוסדר, לא קיים אסיפות, ולא נענה לפניות חוזרות ונשנות מצד חברי הוועד.
הנתבעת מימי פרץ טענה בעדותה כי בתקופת כהונת שטרית, חברי הוועד הודרו, לא הוזמנו לישיבות, לא קיבלו מידע כספי ולא התקיימו אסיפות. היא עצמה, לדבריה, הוצאה מקבוצות תקשורת פנימיות של הוועד, ולא הורשתה להיכנס למשרדי הוועד. לאחר חילופי שלטון בעירייה, מונה יו"ר חדש והיא חזרה לפעול בוועד. לדבריה, המכתב נשלח בתום לב ובכוונה טובה כדי לעורר בירור.
גם הנתבע עידן אמריך העיד כי שימש כחבר ועד במשך 15 שנה, והביע התנגדות למינוי של שטרית. לדבריו, לא היו טענות לשימוש לא חוקי בכספים, אך נטען כי התנהל בהם "על דעת עצמו". המכתב ששלחו גובש בעצה עם עו"ד מטעם הוועד, ונשלח לגורמים הרלוונטיים בעירייה בלבד.
השופט אורי גולדקורן ניתח את הפרסומים וקבע כי אכן מדובר ב"פרסום" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, אך יחד עם זאת יש לבחון אם מתקיימת אחת ההגנות שבחוק. הוא הבחין בין הטענה כי המינוי אינו חוקי שאינה מהווה לשון הרע מאחר וניתנת לבדיקה משפטית לבין הטענה כי שטרית "מתנהל בכספי ציבור כרצונו", שהיא כן עלולה להיחשב לשון הרע.
הנתבעים פעלו מתוקף תפקידם כחברי ועד
השופט קבע כי גם אם מדובר בלשון הרע, הרי שהנתבעים פעלו מתוקף תפקידם כחברי ועד, העלו טענות ספציפיות שניתן לבדוק, ופנו לגורמים מוסמכים. לכן חלה ההגנה של תום לב לפי סעיף 15 לחוק.
בפסק הדין קבע בית המשפט כי הוא דוחה את התביעה, ומחייב את שטרית לשלם לכל אחד מהנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

חברת הוועד מימי פרץ מסרה לחי פה:
"פסק הדין המנומק של כבוד השופט אורי גולדקורן, היא הכרה משפטית חשובה והזכות להעלות ביקורת לגיטימית על ניהול כספי ציבור. בית המשפט הכיר בכך שפנייתנו ליו"ר הוועד בנווה שאנן הייתה מוצדקת ונבעה מדאגה אמיתית לשקיפות ולניהול תקין של כספי הציבור.
הזכייה מחזקת את העיקרון הדמוקרטי החשוב של זכות הציבור לדעת ולבקר את מי שמנהלים את כספיו. כאשר יש חשד לחוסר שקיפות או לניהול לא תקין של כספים ציבוריים, לחברי הקהילה יש לא רק זכות אלא גם חובה מוסרית להעלות את הנושא.
בית המשפט הבהיר שביקורת עניינית ומבוססת על ניהול כספים ציבוריים אינה לשון הרע, במיוחד כאשר היא מופנית באופן פנימי לגורמים הרלוונטיים במטרה לקדם שקיפות ואחריותיות. הזכייה הזו היא גם הודעה ברורה לגופים ציבוריים שהם נדרשים לפעול בשקיפות ולהיות מוכנים להתמודד עם ביקורת לגיטימית מצד חברי הקהילה שבשמה הם פועלים.
כאישה שפועלת למען הצדק, ומתנדבת ומוציאה מכספי למען אחרים, לא אתן יד לכך. ו"הטענה אינה מהווה לשון הרע מדובר בטענה עניינית שמעלה אף טענות משפטיות אשר ניתנת לבדיקה" ציטוט מפסק הדין".

חבר הוועד עידן אמריך מסר לחי פה:
"פסק הדין מדגיש את זכותם של בעלי תפקידים נבחרים להעלות ביקורת לגיטימית על התנהלות הנהלת הגוף וחבריו, במיוחד בנושאים הנוגעים לשקיפות וניהול תקין של משאבי הגוף, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בכספי ציבור המיועדים לרווחת תושבי השכונה.
מלכתחילה היה מדובר בהליך מטופש שכל מטרתו הייתה תביעת השתקה על חברים שהעלו ביקורת לגיטימית. פסק הדין מראה כי בתי המשפט אינם מקבלים בעין יפה תביעות שכאלו והם מבינים היטב את החשיבות של שמירה על עקרונות השקיפות והאחריותיות בגופים ציבוריים.
המפסידים האמיתיים מכל ההליך הזה הם תושבי נווה שאנן כיוון שהאנרגיה הופנתה למאבקים מיותרים. אני מקווה שהנהלת הועד החדשה תפנה את המשאבים והאנרגיה של חברים שבאים להתנדב ולתרום לטובת הקהילה בצורה טובה ובונה יותר".
מתנועה ישראלית המלווה את ועד השכונה נמסר: ״הזכייה במשפט היא ניצחון חשוב לחופש הביטוי ולזכותם של תושבי השכונה למתוח ביקורת על התנהלות הגורמים האמונים על כספי הציבור. אנחנו מברכים את ועד השכונה החדש על עמידתו האמיצה למען שקיפות, אחריות וייצוג אמיתי של התושבים. נמשיך לשתף פעולה עם הוועד כדי לקדם יוזמות שיביאו תועלת ממשית לתושבי השכונה, מתוך מחויבות לערכים של דמוקרטיה מקומית וממשל תקין״.
כבוגר לימודי משפטים אני מתקשה להבין את החלטת כב' השופט, אלא אם כן פורסמה רק בחלקה. לא ברור אם ההאשמות הוכחו כנכונות (כי אז תעמוד לנתבעים הטענה "אמת דיברתי") כי הטעון היחיד היה של "פרסום בתום לב" שאינו ממין הענין. חבל שמפרסם הכתבה לא הקפיד על מסירת פרטים מלאים וברורים למען השכלת הציבור…
כ-1 שגרה בעבר ב-"בית פרטי" בעבר… וכיום, ב-"בניין": "סיוט" עם "שכנים" כשהם מתנגדים לכל "שיפור" – כמעט תמיד… אפילו כשנעשה ב"חינם" על ידי ב-"נקיון" השכונה & "טיפוח"…!
לדעתי, חייבים לחוקק "חוק-עזר"-עירוני: חובת התאגדות ב-חב' "תחזוקה" ב-"פיקוח עירוני"!
מי שימאן ל"שיתוף פעולה" ללא "נימוק הגיוני" – לקנוס & לחייב בהוצאות… חשוב לבדוק שחב' "התחזוקה" לא מעסיקות "עברייני חבלה" לשם הגדלת "ההוצאות"… כיום, זה בולט בעיקר בבניינים חדשים, אך גם ב-ישנים… יש תמיד "שכן נצלן" שמנסה להשתלט על כל דיירי הבניין ואף "רצף בניינים" ו/או "שכונה שלמה" כ"בני-ערובה"!😭