יוזמת ועדי השכונות בחיפה • מה עלה בגורל ההבטחה הגדולה, שנתיים אחרי כניסת אביהו האן לתפקיד? ומה חושבים הוועדים?

(חי פה) – לפני כשנתיים הציגה הנהלת עיריית חיפה, יוזמה שנועדה לשנות את האופן שבו מתנהלות השכונות בעיר ולחזק את הקשר בין התושבים לרשות המקומית. במסגרת היוזמה, שקודמה על ידי ממלא מקום ראש העיר ומחזיק תיק השכונות, אביהו האן, תוכנן להקים מערך מסודר של ועדי שכונות שייבחרו באופן דמוקרטי וייצגו את התושבים מול העירייה.

אולם היום, לאחר שנתיים ושלוש מערכות לחימה, האחרונה שבהן בעיצומה, נראה כי המהלך נדחק לשוליים, דווקא בתקופה שבה חשיבותם של ועדי שכונות, גדולה מתמיד.

יוזמה לחיזוק הקשר בין העירייה לתושבים

במרץ 2024, הכריזה הנהלת העירייה על יוזמה חדשה שנועדה לשדרג את הניהול העירוני ולהעניק לשכונות, קול משמעותי יותר, בתהליכי קבלת ההחלטות. הרעיון המרכזי היה ליצור מערך מסודר של ועדי שכונות, שייבחרו על ידי התושבים עצמם וישמשו גורם מקשר בין הקהילה המקומית לבין העירייה.

לפי התוכנית, הוועדים היו אמורים לפעול לקידום צרכים מקומיים החל מנושאי תשתיות, תחזוקה וניקיון ועד לפעילות קהילתית, תרבות ופיתוח סביבתי. מעבר לכך, הוועדים היו אמורים לשמש כתובת קבועה לתושבים ולייצג את השכונה מול גורמי העירייה.

שלוש מערכות לחימה והיוזמה נעצרה

אלא שמאז הכרזת היוזמה השתנתה המציאות. בשנים האחרונות נאלצה חיפה להתמודד עם שלוש מערכות לחימה, כאשר האחרונה שבהן מתנהלת בעצימות גבוהה ומחייבת היערכות מתמשכת של העירייה לשגרת חירום. המציאות הביטחונית הזו, כך נראה, דחקה את נושא הקמת ועדי השכונות הצידה.

בשיחה עם "חי פה" אמר ממלא מקום ראש העיר ומחזיק תיק השכונות, אביהו האן: "כרגע אנחנו פועלים בשגרת חירום, ורוב הזמן עסוקים בהיבטים שקשורים לשגרת חירום, חניונים, מקלטים וכדומה. אנחנו פועלים במשותף עם מתנדבים מהשכונות. הנושא של הוועדים יצטרך להמתין עד שיסתיים מצב החירום שלנו, ואז נבצע את תהליך בחירת ועדי השכונות".

החשיבות של ועדי שכונות גם בשגרה

ועדי שכונות נחשבים בעולם המוניציפלי לכלי מרכזי לחיזוק הדמוקרטיה המקומית. הם מאפשרים לתושבים להיות שותפים פעילים בניהול סביבת החיים שלהם ולהשפיע על סדרי העדיפויות בשכונה.

במצב כזה, ועד שכונה יכול להעלות בפני העירייה בעיות נקודתיות כמו ליקויי תשתית, תאורה, תחבורה, ניקיון או מחסור בשירותים קהילתיים ולפעול למציאת פתרונות מהירים ויעילים. מעבר לכך, ועדים פעילים יכולים ליזום פעילויות קהילתיות, לחזק את תחושת השייכות של התושבים וליצור רשת חברתית מקומית, פעילה. במילים אחרות, ועד שכונה הוא החולייה המקשרת בין התושבים לבין עצמם ובין התושבים לרשויות.

ובחירום – החשיבות אף גדולה יותר

דווקא במצבי חירום מתחדדת עוד יותר, חשיבותם של ועדי השכונות. ועד שכונה פעיל יכול לסייע בהפצת מידע לתושבים, באיתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע, בארגון מתנדבים ובהפעלת מערך תמיכה קהילתי.

במצבים של אזעקות, פינוי תושבים או צורך בסיוע לאזרחים ותיקים ולמשפחות עם ילדים, ועד שכונה מתפקד, פעמים רבות, כגורם מקומי שמכיר את האנשים ואת הצרכים בשטח ולעיתים הוא מסוגל להגיב במהירות רבה יותר ממנגנון עירוני גדול.

לכן, יש מי שסבורים כי דווקא תקופת החירום, מדגישה את הצורך במערך מסודר של ועדי שכונות ולא להפך.

ההבטחה נותרה על הנייר לעת עתה

נכון לעכשיו, תהליך הקמת ועדי השכונות טרם יצא לדרך והעירייה מתמקדת בהתמודדות עם אתגרי הביטחון והשגרה המורכבת שנוצרה בעקבות המצב. השאלה שנותרה פתוחה היא:
האם לאחר סיום מצב החירום, תחזור העירייה לקדם את המהלך או שהיוזמה, שהוצגה כהבטחה לחיזוק הקהילה והשכונות בחיפה, תישאר בינתיים בעיקר על הנייר?.

יו"ר ועד שכונת קריית אליעזר, ורד חנין מסרה לחי פה בתגובה:

"הבחירות לוועדי השכונות אינן העניין המרכזי מבחינת התושבים. השאלה האמיתית היא מה נעשה בפועל עבור השכונות עצמן. לצערי, התושבים חשים כי העירייה מתעלמת מצורכיהם באופן שיטתי וברוב תחומי החיים, ובמיוחד בתקופות חירום.

בזמן אזעקות ומצבי לחץ, אין מענה מספק לאנשים מבוגרים, לתושבים המתמודדים עם חרדה, ולמשפחות שנאלצות להצטופף במקלטים. דוגמה בולטת לכך היא המקרה שבו, למרות הנחיה שניתנה על ידי ראש העיר, לפתוח את מבנה מיח"א לשימוש התושבים כמקום ממוגן, גורמים בכירים בעירייה בחרו שלא לעשות זאת והציגו טענות שלדברינו אינן נכונות. כתוצאה מכך נאלצו התושבים להידחס למקלט 102, או לחלופין להסתכן בריצה למרחב מוגן בזמן אזעקה, הם וילדיהם.

התחושה בקרב רבים מתושבי השכונה היא שהפוליטיקה השתלטה על המרחב הקהילתי, ולעיתים נדמה כי אין בכך שינוי של ממש עם ועד שכונה או בלעדיו. עם זאת, אנו ממשיכים לפעול ולהשמיע את קול התושבים, בתקווה להביא לשינוי אמיתי במענה לצרכים של הקהילה".

יו"ר ועד שכונת בת גלים, יובל בוסין, מסר ל"חי פה":

"יש כאן ניתוק מוחלט בין מה שהעירייה ואביהו אמורים לעשות, לבין מה שקורה בפועל. אביהו מדבר על שגרת חירום, אבל בפועל במשך שבועיים מתוך שנתיים יש לו מה להסביר, ובשאר הזמן הכול נשאר כפי שהוא.

במקרה של בת גלים, לא פעם נדמה שכל מה שאני מעלה בפניהם, זוכה או להתעלמות או לטיפול הפוך.
אפילו מעלילים כאילו יש לי טענות כלפי העובדים עצמם, כשהמציאות היא בדיוק הפוכה. יש מנהלים שפשוט חוסמים אותי בוואטסאפ, במקום להתמודד עם הפניות. יש בעירייה מנהלים שחושבים כאילו התושבים עובדים אצלם, או כאילו הם יודעים טוב יותר מה השכונות צריכות, בזמן שבפועל הם לא מבינים איזה נזק נגרם מההתנהלות הזאת.

מי שרוצה לראות את המצב בעיניים מוזמן לשים נעלי ספורט ולבוא איתי לסיבוב של כמה שעות בשכונה. בכל כמה מטרים רואים את הטיפול הלקוי כבישים הרוסים, מדרכות מלוכלכות, והזנחה מתמשכת. וכשמעלים ביקורת מיד מקבלים את אותן תשובות קבועות: "לא הכול מושלם", או "גם זו לא תשובה'". אלו תשובות שמטרתן בעיקר לא לעשות דבר.

עשרות עובדי עירייה עוברים כאן מדי יום, אבל המצב בשטח לא משתנה. וכשמעירים על כך, התגובה היא שהגישה שלנו לא טובה. היום אם לא פונים למוקד 106 פנייה כלל לא מטופלת. נראה שמוקד 106 הפך למעשה לתוכנית העבודה של העירייה ואסור שזה יהיה כך. דוגמה בולטת לכך היא סוגיית הגגונים במעבר התת קרקעי בין בת גלים לקריית אליעזר. במשך שנים לא התקינו גגונים בצד של קריית אליעזר, למרות שמדובר בהשקעה של סכומים קטנים. לפני שנתיים קיבלתי מכתב שלפיו בשנת 2025, מתוכננת התקנת הגגונים אך כמובן שזה לא בוצע.

כשפנינו שוב, מנכ"ל העירייה השיב לפני כחודשיים שהוא יעביר את הנושא לטיפול רכבת ישראל, כדי שהיא תממן את הגגונים. אלא שכאשר ביררתי מול הרכבת, שם כלל לא יודעים על מה מדובר. כלומר מישהו כאן מערבב את הציבור. מעבר לכך, מדובר בשטח עירוני ולא של הרכבת. אם כך, אולי גם את ניקיון רחוב העצמאות יעבירו לנמל כי הוא קרוב, ואולי כבר עדיף לעשות מיקור חוץ לניהול העיר ולתת לעיריית נשר לנהל את חיפה".

אורון רוס, יו"ר ועד כרמליה מסר: "אנחנו כוועד שכונה כרמליה היינו שמחים מאוד אם ועדי השכונות היו מוסדרים מוכרים ומתוקצבים על ידי עיריית חיפה. יש לנו אפשרויות רבות לרכז פניות מתושבי השכונה לדייק צרכים בעיות מפגעים ודרישות קהילתיות מכל הסוגים אבל יחד עם זה גם לעלות פתרונות אפשריים ולהעבירם באופן מרוכז לעירייה כמו גם לעקוב אחרי הטיפול והפתרונות.

ובהחלט אנחנו בציפייה גדולה מאוד להבשלה של התהליך שהובטח במועצה הנוכחית עבר זמן רב נכון אבל ניתן עוד להספיק ולהרים את הפרוייקט ולקיים מערכת ועדים אפקטיבית ופעילה".

מימי פרץ, ממלא מקום יו"ר ועד נווה שאנן ועידן אמריך יו"ר ועדת תשתיות מסרו: "כנציגי השכונה הגדולה בישראל, אנו מבקשים להציג את התמונה המלאה.

במשך עשרות שנים, ובמיוחד בעתות משבר, ועד נווה שאנן היה זה שפעל בשטח: ריכז תרומות, חיבר בין תושבים, נתן מענה, היה אוזן קשבת וקידם צרכים מול הרשות. חברי הועד עשו זאת מרצון, מאחריות ומתחושת שליחות ללא תמיכה כלכלית מהעירייה, אלא מתוך שיתוף פעולה אמיתי לאורך השנים.

למרבה הצער, בחודשים האחרונים התמונה השתנתה מן הקצה אל הקצה: לא פנה אלינו אף גורם רשמי בעירייה, הכרה בועד ובחבריו הופסקה, ומבנה הועד ננעל מה שמונע מאיתנו להמשיך לפעול עבור התושבים כנדרש.

תיק הוועדים בעירייה מתעלם מקיומו של הועד. הפגישה האחרונה התקיימה עם היו"ר הקודם, שעזב את תפקידו מבלי שמונה יו"ר חדש במקומו וגם אז לא יזמה העירייה כל פנייה להמשך פעילות. התנהלות זו, בזמן מלחמה, אינה משרתת את תושבי נווה שאנן.

תושבי נווה שאנן ראויים להמשך פעילות ועד נו"ש אשר היה עוגן לתושב במשך שנים, ללא מכשולים מיותרים וללא פוליטיקה על חשבונם".