לא פשוט. להתמסר לאיזו הרפתקה קסומה, לצאת לטיול בחבלי ארץ זרים ולהיות אמפטית לצרות 'הרגילות' של הדמויות. אוהב אותי, לא אוהב אותי; לעזוב את העבודה המשמימה או להישאר כל החיים עם עבודה שאתה שונא; יש לי כסף או שאני תפרנית. כאלה. לפעמים אני רוצה לצעוק עליהן – איך העולם ממשיך עם כל הזוועות שקורות? באיזו זכות? ואז אני עונה לעצמי במקומן, זו לא זכות לחיות ולאהוב ושיישבר לך הלב ושהבעיה הכי גדולה שלך זה מה להכין צהרים ואם הנעליים מתאימות לכובע.
זו חובה. החיים הם חובה ואם לא התקווה שכל אחד שואב אותה ממקור אחר, אז מה הטעם?
אין שבוע בו אני מתחילה ספר חדש והמחשבות המקטינות מאיימות לכלות את קריאתי. מזל שאני זוכרת כמה טוב עושה לי הדרך שאני הולכת עם הגיבורים. וכך, יצאתי השבוע עם נינה רדמונד לטיול בסקוטלנד.
חנות ספרים על גלגלים / ג׳ני קולגן
חנות ספרים על גלגלים של ילידת סקוטלנד ג'ני קולגן הוא מאותו ז'אנר של פרנסוס על גלגלים שקראתי לפניו. פיית הספרים שפגשתי אז אמרה שלדעתה קולגן כתבה את ספרה בעקבות פרנסוס ויש מצב שמר מיפלין היווה השראה לרעיון הספרייה הניידת.
נינה הספרנית אוהבת ספרים וכל מה שהיא רוצה לעשות בחייה זה להתאים את הספר הנכון לאדם הנכון. כך, כשהספריות בעיר הגדולה עוברות "שדרוג" כלומר, נסגרות ברובן, היא לוקחת החלטה לקנות מסחרית ענקית מאיזה כפר נידח בסקוטלנד ולהביא את הבשורה לאנשי ההרים הנשכחים שכבר מזמן אין להם ספרייה אזורית. יש כאן אהבות, אכזבות, חיים כפריים שמקבלים זווית בוורוד ויש את סקוטלנד, שעדיין לא ביקרתי בה ותמיד מצטיירת בעיניי דרך הקריאה כמקום קפוא. אני לא כל כך אוהבת קור אבל יש לי אהובה קטנה שכן ואני חושבת שיום אחד נגיע לשם יחד.
מה שבטוח, נינה, מארֵק אוהב השירה, בעל הבית הנרגן שיודע לאהוב במעשים וכלל לא בדיבורים, הריקודים המסורתיים והנופים המרהיבים, הציתו את הרצון לחשוב בכיוון. חוצמזה שון קונרי זכרו לברכה הוא מתוצרת סקוטלנד ואם יש שם אנשים שנשמעים כמוהו (תמיד אהבתי את המבטא שלו!) אז כבר שווה לבקר.
קראתי די מהר את הספר כי הוא כזה כייפי. עם זאת, ידעתי כבר תוך כדי קריאה שלא בטוח שארצה לחפש אחריו לעצמי. ניסיתי להבין מה בפרנסוס על גלגלים מהשבוע שעבר גרם לי לכזאת החלטיות שמיד רכשתי אותו לספרייה שלי ומה בחנות ספרים על גלגלים גרם לי לוותר עליו בתום הקריאה. התשובה שיש לי בינתיים היא שאת פרנסוס אני רוצה לקרוא שוב והיה דחוף לי למרקר פנינים בתוך הספר ואת הספר הנוכחי היה לי כייף לקרוא ו…זהו, זה פשוט מספיק. הטווח של מיקום הספרים בליבי אינו נע משחור ללבן, יש פלטה שלמה של צבעים. את הספר של ג'ני קולגן אזכור לטובה ודייני בכך.
הינה משהו ששווה לזכור מהקריאה, כל כך יפה התיאור.
כשנינה מצליחה למצוא את ה-ספר עבור הקוראת שאף פעם לא מרוצה, היא חושבת לעצמה:
"בתוך כל אדם יש יקום שלם, שאינו נופל במאומה מהיקום שמחוצה לו. ספרים הם הדרך הטובה ביותר שנינה הכירה – חוץ ממוזיקה לפעמים – לפרוץ את המחסום; לחבר בין היקום הפנימי לחיצוני, והמילים היו הגשר שחיבר בין העולמות."
אם כן, בנוגע לשאלה אם לחפֵּשֹ או לאפֵּס, מחר אגיע לספריה היפה שלנו ואאפס אותו – אזדכה עליו. גם אם לא אחפש אותו לספרייה הפרטית שלי, הוא בהחלט ראוי להשאלה.
פרטי הספר:
חנות ספרים על גלגלים מאת ג'ני קולגן, הוצאת הכורסא, 2019.
ולכם אאחל השבוע לאותו ספר שייגע ביקום הפנימי שלכם, שיעשה לכם טוב, מגיע לכם.
קריאה נעימה ושמילים טובות יהיו לצדכם תמיד,
לילי
מי זו כשפית המילים המהממת הזו?
נהדרת שאת!
עופר! תודה רבה ושמור על עצמך במילואים, שיהיה שבוע טוב🙏🏼
מהממת כרגיל…תודה💞
איזה כייף לי שאת עושה השלמות:)
תודה!!!