פערים בתקצוב: מרכזים קהילתיים בשכונות החוף מקבלים פחות משאבים לעומת רכס הכרמל

(חי פה) – בדיקה מדגמית שנערכה בעקבות שאילתה שהופנתה ללשכת ראש עיריית חיפה על ידי חברי סיעת "חיפה שלנו", דוד עציוני וזאב סוננזון חשפה ממצאים מטרידים בנוגע לפערי תקצוב מהותיים בין המרכזים הקהילתיים שבשכונות החוף לבין אלו שברכס הכרמל. הבדיקה מצביעה על אפליה עמוקה באופן הקצאת המשאבים העירוניים לתשתיות ופעילות קהילתית, מה שמעורר שאלות קשות בנוגע לשוויון ההזדמנויות והשירותים לתושבי חיפה באזורים השונים.

הבדל מהותי בהשקעה בין רכס הכרמל לשכונות החוף

הנתונים שנמסרו מלשכת ראש עיריית חיפה, בעקבות הבקשה, מעלים כי קיימים פערים גדולים מאוד בהשקעה העירונית במרכזים הקהילתיים. הרכס זוכה לתקצוב גבוה ולמרכזים מאובזרים ומאוישים, בעוד שבשכונות שפרינצק ושער העלייה, כמו גם בשכונות החוף החדשות: נאות פרס, רמת הנשיא ונאות נבון, ההשקעה נמוכה בצורה מדאיגה.

בשכונות החוף החדשות, שבהן עדיין אין אוכלוסייה מאורגנת, לא נבנו כלל מרכזים קהילתיים ייעודיים, דבר המוביל למחסור חמור בשירותים קהילתיים בסיסיים. תושבים באזור מוצאים את עצמם ללא מענה עירוני וללא מוסדות ציבוריים מחזקים ומשמעותיים.

שירותים קהילתיים מצומצמים בשכונות החוף

פעילות מצומצמת בשכונות החוף

מהבדיקה עולה כי היקף השירותים הקהילתיים הקיימים בשכונות החוף מצומצם ומוגבל. בתגובת ראש העיר נמסר כי עיקר הפעילות מתקיים במסגרת "המערכת הבלתי פורמלית", כלומר חוגים שנערכים לאחר שעות הלימודים בתחומי בתי הספר. עם זאת, פעילות זו אינה מהווה חלופה מלאה למרכזים קהילתיים כוללים, מאחר שהיא מתמקדת בעיקר ברישום לחוגים ואינה מספקת מענה קהילתי רחב המותאם לצרכיהם של כלל תושבי השכונות – ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים.

בית פאני קפלן בשכונת שער העלייה – המרכז הקהילתי היחיד

לטענת לשכת ראש העיר, בית פאני קפלן משמש כמרכז קהילתי לשכונות החוף. אולם מבדיקה מעמיקה של ספר התקציב העירוני עולה כי התקצוב המופנה למרכז זה, הן בשכר והן בהיקף הפעולות, נמוך מאוד ואינו מאפשר פעילות קהילתית אפקטיבית ומקיפה. בהשוואה למרכזים אחרים בעיר, התקציב בבית פאני קפלן מצטייר כזניח, מה שמעלה תהיות באשר לכוונת העירייה בפיתוח השכונות הללו.

פערים עמוקים באפשרויות הפנאי בין שכונות

הבדלים משמעותיים קיימים גם באפשרויות הפנאי של תושבי העיר. משפחות משכונות על רכס הכרמל נהנות ממשאבים רבים, כולל גני משחקים מושקעים, משחקיות, בריכות, מוזיאונים ופעילויות העשרה שונות. היות שכך, הילדים ממשפחות אלו זוכים להזדמנויות שאינן זמינות עבור ילדים ממשפחות בשכונות בהן ההורים ממעמד סוציו אקונומי נמוך. הדבר מוביל לפערים רגשיים וחברתיים בקרב ילדים, ומייצר תחושת קיפוח.

המענה העירוני בשכונות החוף אינו מספק

הורים לילדים בשכונות החוף, ובעיקר אלו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מוצאים עצמם עם אפשרויות מועטות לפעילות חוץ-ביתית. בעוד שבשכונות מבוססות ניתן לראות מרכזים משגשגים, גנים חדשים ומרחבים ציבוריים מזמינים, שכונות כמו נווה דוד, עין הים, קריית אליעזר ובת גלים סובלות מהזנחה יחסית, וממרכזים קהילתיים דלים במשאבים, תכנים ותחזוקה.

המרכזים הקהילתיים ברכס – בניהול חברה למתנ"סים

נקודת הבחנה מהותית נוספת נוגעת לגוף המנהל את המרכזים הקהילתיים. ברכס הכרמל, הדר, חליסה ונווה יוסף, ניהול המרכזים נעשה על ידי החברה למתנ"סים, מה שמעניק למרכזים משאבים נוספים בהיקף של כמיליון שקל עבור כל מרכז. משאבים אלו כוללים שכר מנהל, שממומן על ידי משרד החינוך, הדרכה, ניהול כספי מקצועי ופעילויות לפיתוח ארגוני. לעומת זאת, אף אחד מהמרכזים הקהילתיים בשכונות החוף אינו מנוהל על ידי החברה למתנ"סים ולא נהנה מהמשאבים הנלווים, דבר המוביל לפער עמוק ברמת השירות.

מרכזים קהילתיים עירוניים ללא תמיכה חיצונית

המרכזים הקהילתיים העירוניים בשכונות החוף פועלים תחת מגבלות תקציביות חמורות. ללא תמיכה ממשרד החינוך או מהחברה למתנ"סים, הם נשענים אך ורק על הקצאה עירונית, שלפי הממצאים נמוכה בהרבה מהדרוש. כתוצאה מכך, מרכזים אלו אינם מצליחים להפעיל מערך שירותים קהילתי ראוי, אינם מצליחים לשמר כוח אדם איכותי, ופעילותם מוגבלת בהשוואה למרכזים ברכס הכרמל.

דרישה לבחינה מחודשת של המדיניות העירונית

עציוני וסוננזון דורשים מראש העיר וממועצת העיר לבחון מחדש את מדיניות התקצוב העירונית בכל הנוגע לשירותים הקהילתיים בשכונות החוף. הממצאים שעלו מבדיקת השאילתה ומההרחבה שבוצעה לשכונות נוספות, מצביעים על דפוס עקבי של אפליה בתקצוב, אשר יש לו השפעה שלילית על רווחת התושבים.
הם קוראים להגדרה מחודשת של סדרי עדיפויות, ובפרט למתן עדיפות גבוהה יותר לאזורים שבהם קיימת אוכלוסייה מוחלשת הזקוקה לשירותים ציבוריים מקיפים.

יש צורך בהתערבות ממשלתית או שותפויות אזרחיות

כדי לשפר את מצב המרכזים הקהילתיים בשכונות החוף, לא די בהעלאת תקציבים עירוניים – יש לחשוב על שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים, עמותות ומוסדות חברתיים.
המטרה: לאפשר הרחבה של השירותים, הקמת מבנים חדשים, שילוב קהילות רבות תחת פעילות אחת, והעצמה של תושבים באמצעות מערך תמיכה קהילתי מתפקד. המצב הנוכחי אינו מאפשר תנאים בסיסיים לצמיחה חברתית ומתושבים רבים, בעיקר ילדים, נשללת הזכות הבסיסית לחיים קהילתיים תומכים ומכילים.