מדינת ישראל היא הביטוי הריבוני הישראלי\יהודי השלישי בארץ ישראל. קדמו לה ממלכת ישראל המאוחדת, משאול ועד שלמה, וממלכת החשמונאים.
בשני המקרים עברו כ-80 שנה (כשלושה דורות) מתחילת הריבונות עד לאובדנה. נעשו כבר מספר ניסיונות להבין את הגורמים שהביאו לקריסה ולאיבוד הריבונות בשני המופעים הקודמים, ולהשליך מהם על מצבה של מדינת ישראל היום.
להלן התובנות שלי…
ממלכת ישראל הקדומה (בסביבות 1025-925 לפנה"ס)
ממלכת ישראל סבלה כבר מראשיתה מפילוג קשה, ודוד ושלמה לא הצליחו ללכד את השבטים. השבטים האחרים ראו בהם ביטוי להשתלטות עוינת של שבט יהודה המתנשא.
הם זכרו שדוד מרד בשאול (בן שבט בנימין), ונטל לעצמו את המלוכה מידיו של אשבעל בן שאול (המכונה "איש בושת" בתנ"ך המוטה לטובת דוד), ואחר כך גם היכה בבנימין.
דוד נאלץ לדכא לפחות פעמיים מרידות שסיכנו את שלטונו.
תקופת שלמה, שהקים את בית המקדש, נחשבת בזיכרון היהודי לאידיליה של שלום, צדק ושגשוג כלכלי. עם זאת, מפעלי הבנייה האדירים שלו גבו מחיר כבד מן הנתינים, הן במיסים והן ב"שירות מילואים" בבנייה ובחטיבת עצים בהרי הלבנון.
הפילוג והמרירות היו שם כאשר עמד רחבעם, בנו של שלמה, מול דרישה של כל שבטי ישראל (חוץ מיהודה) להקל עליהם. הוא הגיב בגסות ובחוסר שיקול דעת, ובכך הפך את הפילוג לנתק.
שבטי ישראל, בראשות ירבעם, פרשו ושמו קץ למלכות ישראל המאוחדת.
הסיבות העיקריות להתפרקות הממלכה הראשונה
- פילוג מובנה בתוך העם על רקע של עוינות בין השבטים.
- השאננות של רחבעם, שקיבל את הממלכה המאוחדת כמשהו מובן מאליו, והתעלם מן התוצאות האפשריות של התנהלותו על עתיד הממלכה.
ממלכת החשמונאים (142-63 לפנה"ס)
בתקופה זאת, כבר אבדו רוב שבטי ישראל ומי שנותר היו צאצאי יהודה ובנימין (שנטמע ביהודה).
בית חשמונאי, שנראה בתחילתו כהתגשמות המאוויים הדתיים, הפך כבר בימי יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, לשלטון עם מאפיינים חילוניים, בנוסח מלכי האזור.
פילוג פנימי
הדבר הוביל לתסיסה, שיצרה פילוג פנימי פילוג פנימי כתות דתיות (צדוקים, פרושים, איסיים…). הצדוקים ייצגו את מעמד הכוהנים, והפרושים, שהאמינו גם בקיום מצוות התורה שבעל פה, דרשו שענייני המדינה יתנהלו על פי פרשנותם.
עם מותה של שלומציון המלכה (67 לפנה"ס), פרץ ריב על המלוכה בין שני בניה, הורקנוס השני ואריסטובלוס השני.
וכך, כאשר כבש הצבא הרומאי של פומפיוס את סוריה, יצאו אליו שלוש משלחות נפרדות לבקש את התערבותו. היו שם אנשי הורקנוס, אנשי אריסטובלוס, ומשלחת של הפרושים שבכלל דרשה לבטל את מלכות בית חשמונאי, ולקבל תחתיו את שלטון רומא.
פומפיוס ידע לזהות חולשה. הוא נכנס לארץ, וכך סיימה ממלכת החשמונאים העצמאית את דרכה.
הסיבות העיקריות להתפרקות הממלכה השנייה
- פילוג בתוך העם על רקע דתי ופוליטי
- שאננות והתנהגות בלתי אחראית של כל הפלגים ומנהיגיהם, שלא הבינו את חשיבות עצמאותם, והגישו את ריבונות הממלכה לגורם זר על מגש.
מה המשותף לשני המקרים הללו?
בשני המקרים התקיים צירוף קטלני של שני גורמים:
- פילוג פנימי בעם.
- חוסר הבנה של המצב.
בשני המקרים, היו השליטים ועמם דור שלישי או רביעי לעצמאות. הם לא חוו מציאות ללא ריבונות, לא הבינו את המשמעות של איבוד ריבונות, ולא דמיינו מצב בו יאבדו אותה.
השליטים לקחו את ריבונותם כמובנת מאליה, והתנהלו בחוסר אחריות מדהים. הם הרשו לעצמם סיכונים לא סבירים, ובסופו של דבר הביאו לקריסת הממלכה ולאובדן הריבונות.
האם ניתן ללמוד משהו מכל זה על מדינת ישראל של היום?
ניתן בקלות לזהות את שני הגורמים שלמעלה במצבנו הנוכחי.
1. פילוג פנימי
במדינת ישראל היו מלכתחילה פערים מובנים על רקע של קיבוץ גלויות ומדינת הגירה. כל זה החריף כאשר בחרנו במנהיגים שהעמיקו את הפער לכדי שסע של ממש.
כדי לעשות זאת, הם אימצו בחום את תורתו של סוכן כאוס עולמי בשם ארתור פינקלשטיין, יועץ אסטרטגי שהפך את שיטת השיסוי וה"הפרד ומשול" לאסטרטגיה אפקטיבית בכל מקום בעולם בו נקרא לייעץ.
נתניהו, תלמידו המצטיין של פינקלשטיין, התעלה על רבו, ובתחילת 2023 הביא את מדינת ישראל, בקלות ראש מדהימה, אל השסע החמור ביותר בתולדותיה.
2. חוסר הבנה של המצב
בדור הראשון, זה שהקים את מדינת ישראל, ידעו העם ומנהיגיו היטב מהי המשמעות של להיות עם ללא ריבונות. זה מה שהביא אותם לכאן מלכתחילה, והם גם קיבלו תזכורת נוראה מן האירועים באירופה שנים ספורות לפני הקמת המדינה.
הדור השני נולד אחרי קום המדינה. הוא לא חווה חוסר ריבונות, אך שמע על כך באופן בלתי אמצעי מהוריו.
לעומתם, נולדו בני הדור השלישי לתוך מציאות של מדינה משגשגת, וללא יכולת לדמיין מצב של "אין ריבונות". בנוסף, זכינו במנהיגים שהתנהלו בחוסר אחריות נורא, בדיוק כפי שהתנהל רחבעם וכמו שהתנהגו בניה של שלומציון המלכה.
חלק מבני הדור הזה, ואפילו חלק מבני הדור השני, היו משוכנעים שהקרקע בטוחה ויציבה עד כדי כך, שאפשר להתחיל לפרק ולשנות את הערכים שהביאו את המדינה לשגשוג ולהישגים. הרי המנהיגים אומרים שזה בסדר, אז מה כבר יכול לקרות?
זהו, שהרבה. והרבה אכן קרה…
זה התחיל לפני מספר שנים, התעצם לפני כ-10 חודשים, וכעת, ולא במקרה, קיבלנו אסון בממדים תנ"כיים.
אז איך אפשר להיות אופטימי?
אז האם זה אומר שאנחנו בדרך לקריסה, כמו שני הגילגולים הקודמים שלנו?
לדעתי, יש לנו, בכל זאת, סיבה להיות אופטימיים.
ראשית, למרבה המזל, לא קרסנו, ויש בהחלט תסריטים בהם זה יכול היה לקרות (למשל, אם הידידה הגדולה, אותה ניסינו להרחיק ולהשפיל בכל דרך אפשרית ב-10 החודשים האחרונים, לא הייתה מתייצבת לצידנו).
אבל ב-7 באוקטובר איבדה ישראל את ריבונותה על חלק משיטחה למשך שעות רבות, וכולנו קיבלנו תזכורת נוראה כמה קל לאבד ריבונות ומה המשמעות של איבוד ריבונות.
אירוע ייחודי ובלתי צפוי
זה היה "ברבור שחור" – אירוע ייחודי ובלתי צפוי, שמשנה תפיסות עולם ומשנה היסטוריה. קיבלנו שיעור נורא שנקנה בדם ובמחיר מחריד, ושאם לא נפנים אותו, תגיע באמת הקריסה.
אבל השיעור היה כל כך נורא, שלא ייתכן שלא נפנים אותו. העובדה שכולנו הבנו פתאום את המשמעות של אובדן הריבונות, מחזירה אותנו למקום בו עמד הדור הראשון, זה שהקים את המדינה.
וזהו האיתחול הגדול שלדעתי אנחנו בתחילתו.
מנהיגים בלתי אחראים שיסו אותנו זה בזה
נדמה לי שכבר עכשיו מחלחלת ברובנו ההכרה שאנחנו עם לא רע בכלל, שהמאחד בינינו רב מן המפריד, ושמנהיגים בלתי אחראים שיסו אותנו זה בזה מסיבות לא ראויות. אולי אפילו החרדים, ה"פרושים" של ימינו, מתחילים להבין את המשמעות של מה שקרה כאן.
אני רואה את החברה האזרחית שמתרוממת, ושלידה נראים מנהיגינו בגודלם הטבעי – תגרנים ננסים חסרי חזון ויכולת, שבקרוב ייאלצו לפנות את מקומם לאנשים ראויים.
לפני ה-7 באוקטובר היינו על מסלול קריסה, אבל להבדיל משני המקרים הקודמים, קיבלנו קריאת השכמה ממש כאשר היינו על פי התהום.
ייתכן שדווקא האסון הזה הציל אותנו מגורל שתי הממלכות הקודמות.
אני מאמין שאנחנו נדע להתחיל מחדש מהנקודה הזאת, וזאת, בשבילי לפחות, סיבה לאופטימיות זהירה.
Please Israel,
You caused your own 9/11 at 7/10 last year and the seeds for the next conflict are sawn.
This way, the conflicts will never end. Now after this war, as many conflicts before, fueled by hate, as in many conflicts from both sides.
But the Israely should know better. If they want to live in peace in the future, they have to start to work on peace.
Peace, not only with the Palistinians, but also with their direct neighbours and the rest of the world (Contries supporting the Internanational Court of Justice in The Hague and the UN resulutions). And expecially to the Jewish community, spread around the world.
Recently, we had the remembrance of the ghetto in Theresienstadt in WW2. Incarseration, straving and closing of the ghetto by the Nazy. I can see the difference between now and then, but it becomes more and more difficult to explain to younger generations. Genocide and what did we learn.
To maintain the dignity of Israel and the Jews (around the world) you must take the initiative to find lasting peace.
It will not be easy, there is a lot of hate on both sides. And the amount of groups are growing, Hezbollah, IS, different Israely parties, settlers ect. (this peace should rise to a higher plain, we cannot wait till the last Palestinian has died or till when souvereingity is taken from Israel).
מסכים עם הכתבה. בדיוק בגלל זה אני מצביע לנתניהו. למען איחוד אחרי ההסתות השקריות של לפיד, ליברמן והקיצוניים של קפלן.
לו גדלת במעברה ולהוריך לא נתנו לעבוד- כנראה היית כותב אחרת.
*עבור חלקכם בקלפי
מה חדש חלק מהשמאלנים מנצלים את המלחמה כדי להעביר מסרים פוליטיים במקום לאחד את העם מול אויבינו
לדעתי מפלגות השמאל נעלמו ויעלמו מהמפה הפוליטית ,קודם מרצ ועכשיו העבודה.
העם הפנים שהנאיביות של השמאל הוליכה אותנו שאולה וכעת התעורר וחתך ימינה, והמובילים בסקרים, שקודם החשיבו עצמם למפלגת מרכז מדברים בדיוק כמו בן גביר רק שהם אשכנזים מתל אביב הדברים קליטים יותר ממזרחי עם ציציות מהשומרון.
לא תוכלו יותר לפלג ולכתוב על חרדים כמו שעשיתם בעבר ובטח לא על המתיישבים בשומרון ,זה כבר לא פופוליסטי ,במיוחד שהם כנראה הפלח הכי גדול ביחס לאוכלוסיה שמקריב עצמו בימים אלה למעננו ולמען ישראל.
אתכם לא ניתן לשנות וכנראה שטיבי,עבאס,כסיף ועודה הם הברירה הטבעית.
גיגי – דברי חכמה! אם גם הפלסטינים יאמצו גישה כזו גם יהיה פרטנר לשלום אבל נתחיל משלום בעם הזה.
עמוס, נראה לי שיעל ומיכל כן יהיו מעוניינות בהידברות, צריך להזמין אותן יפה ולהקשיב בשקט לתת להן לדבר, להקשיב ולהמשיך משם, כדאי להביא למפגש גם את עדה, מחשבה מאוד מעניינת לגבי ציון הרוחנית / גשמית.
באמת לא למדנו כלום.
קבוצות מהשמאל המשיחי ממשיכות להפיץ פילוג ושינאה ולהאשים את הימין במקום את עצמם.
איך אומרים: "ההגנה הכי טובה זו ההתקפה…"
תודה ליורם כץ.
מהתגובות נראה שהשנאה והשיסוי קיימים אצל חלק לא קטן מאזרחי ישראל.
הניסיון לשכנע אותם לשנות גישה / דעה דומה לניסיון לשכנע את רוצחי החמאס שזה מאד לא מוסרי לשחוט תינוקות.
על מנת שיהיה בכלל סיכוי כלשהו לשכנע צריך להשתמש בכלי החשיבה וההבנה (להצליח "להיכנס לראש") של הצד השני.
לא נראה לי שאנחנו משתפרים בכך.
לא נראה לי שיעל ומיכל רוצות / מחפשות מצב של הידברות.
(למה משפחת נתניהו לא נחשבת בעיניהן ללבנים המתנשאים?)
מקבלת מאוד את הניתוח שלך. השלטון העצמי של היהודים בארץ ישראל נהרס פעמיים בהסטוריה ונדמה כי הפעם חוזר אותו דפוס כאילו שזאת הקארמה של העם היהודי (למרות שהמושג קארמה אינו יהודי בעליל).
מקווה מאוד בשביל כולנו שהסיפא של מאמרך אכן תתקיים ומדינת ישראל תשרוד הפעם למרות מה שההסטוריה של עם ישראל מלמדת אותנו.
השאלה היא אם תהיה הפקת לקח לא רק לגבי המצב העכשווי אלא גם לגבי מה שהעם היהודי עבר. היהדות לא תאבד, זאת למדנו , אבל ארץ ישראל תאבד לנו שוב. ואולי זה מה שקיים ויקיים את העם היהודי- געגועים מרחוק לציון וחוסר אפשרות להחזיק בה.
תודה יורם על כתבה מאורגנת שמחזירה אותנו למקורותינו ושופכת אור על מה שעתיד לקרות, אם לא נדע ונזכור את עברנו.אבל לא די בזה, עלינו לדעת שלא די בזה, אנחנו חייבים לזכור שהפילוג בינינו הוא אבי צרותינו ובכלל לא משנה מי יוצר את הפילוג אם זה מנהיג לא ראוי (כמו בימינו), או משקעים עדתיים גלותיים שהובאו עם גלי העליה ההמונית בעבר. די כבר עם כל משקעי העבר!!
פנינו צריכות להיות אל העתיד, אל האחדות על האדמה שניתנה לנו ולעמנו מימים ימימה, אל הבניה המחודשת שלנו כאומה מאוחדת בארצנו עם שכנינו שמכירים בזכותנו זו.
פנינו לשלום, בניה וקידום.
תודה יורם אמן לתקווה.
נתחיל בלהזמין את יעל ומיכל לשיחה, להקשיב להן, לכאב,
לאחר מכן נפנה מבטינו לעתיד, מה אנחנו יכולות לעשות עכשיו בהווה בכדי לגשר?
מסכים עם התיזה העיקרית ועם עיקרי המסקנה, אבל הנסיון לעשות סימטריה בין הכוחות שפועלים לפירוק העם והמדינה והחזון הציוני, לבין נאמני העם והמדינה והחזון הציוני, שהם גם נאמני הארץ ובטחון ישראל, מפספס את התיקון.
המנהיגות של עם דמוקרטי, היא הפנים האוטנטיות של העם שהצמיח אותה.
כמו שהחמאס הוא הפנים האוטנטיות של ה"פלשתינים" שהצמיחו אותו.
נתניהו אכן עשה סדרה של טעויות טקטיות מאז שסיים בהצלחה את המאבק באובמה, והמידות הקלוקלות שלו מעצבנות חלק גדול מישראל, אבל לטנף עליו ועל כלל מנהיגי המחנה הלאומי את פירוק ישראל, זה שקר נאלח.
וחבל, כי המאמר מנסה להיות אובייקטיבי.
ועניין אחד שאני מסכים בו: החרדים חייבים להשתלב בחיים ובבטחון של ישראל – כמה שיותר מוקדם. ורצוי מיד!
לא למדנו כלום!השבט הלבן שהביא מאמצע שנות החמישים את יהודי המזרח וצפון אפריקה וכלא אותם בגטאות המעברות הנכשלות והעוני,אבותינו לא הועלו לכאן כשווים אלה ככח עבודה זול ושקי חול ליישובי קו הגבול והפיריפריה,כל מפלגות ישראל חטאו בחטא האפליה והקיפוח נגד בני עדות המזרח,החל ממבחן בוזגלו דרך הפנקסאות שאתם לא לקחתם חלק בבנין הארץ ולאחר מכן לא סלחו לנו שלסבתות שלנו לא היה מספר על היד,דרך אתם לא קמתם לאותו 7/10 ועד מרוקאי=הצבעה לביבי,מחאות קפלן היו לא נגד ביבי אלה נגד השבט שמצא תחליף לדעתם למלך שכן כולנו כמכלול עבדים נרצעים פליטי חצר המלך!העליונות הלבנה הבדלנית במגדלי השן באקדמיה במחקר במשפט היא מראה של חברה בדלנית שרואה את עצמה פטרונית הארץ והאחרים אינם אלה מעמד נחות.הצטרפו לאותה תת חברה האתיופים והערבים ,והחרדים שהם בכלל מוקש בפני עצמו המאיים למוטט את המסד הכלכלי של המדינה בלקיחת תקציבי עתק וזאת מבלי לשאת בנטל הגיוס וההשתלבות בשוק העבודה ובכך להגמל מהצורך בעבודה ערבית=תושבי יו"ש שהם היום פצצה מתקתקת לטבח הבא.העם הזה מפולג מסוכסך כל צד מתבצר בצדקתו ,לא למדנו ולא נלמד כלום,דורות המדבר השאירו בירושה את השנאה והעליונות לכל מה שהוא לא הם.אם האירנים יגיעו לפצצה ואנחנו נמשיך להרוג אחד את השני,הם יסיימו אותה עבורנו
אותו פילוג מובנה בעם שאתה והחברים שלך אירגנתם לנו מינואר 2023 עד אוקטובר 2023 ומנסים לחדש אותו
נסיון לפוליטיזציה ופירוק צה"ל מבפנים עם מכתבי סרבנות לשרת ושימוש פוליטי בצה"ל לנסות להפיל ממשלה נבחרת.
כן לא למדנו כלום. השמאל הישראלי ניסה להקריס את ישראל כי לא מתאים לו שהוא לא בשלטון. וראינו איזה נזקים יצר כשהיה בשלטון – אסון אוסלו רודף אותנו בכל העולם.