אזכרה למייק ברנט ז״ל • גם אחרי 51 שנה הזמר יפה התואר משכונת קריית אליעזר הפך להיות האגדה שלא דועכת לעולם !

בבית העלמין הישן חוף הכרמל בחיפה נערכה בסוף היום (שישי, 1/5/2026) האזכרה השנתית והמרגשת לנער החיפאי שהרטיט את לבבות המעריצות ובין לילה אחד הפך לאליל ההמונים ולזמר בינלאומי נערץ • חלפה כבר למעלה מחצי מאה, 51 שנים למותו של הזמר מייק ברנט ז"ל • בשיא הקריירה וההצלחה שם ברנט קץ לחייו, קולו נדם והוא רק בן 28 בלבד • סיפורו של מייק ברנט ז"ל אגדה בחייו ונשאר גם אגדה שנים רבות לאחר מותו • קברו מוסיף להיות אתר עלייה לרגל למעריציו מכל רחבי העולם • מייק ברנט האייקון הטראגי הוא האגדה שלא דועכת לעולם • "חי פה תאגיד החדשות" מביא לכם סקירה נרחבת ובלעדית על האגדה שלא נגמרת.

ימים לא פשוטים ומאתגרים עדיין עוברים על כולנו בצילה של הפסקת האש במלחמה עם איראן ולבנון הזמן לא עוצר מלכת, בסוף השבוע (שישי, 1/5/2026) נערכה בבית העלמין הישן חוף הכרמל שבחיפה האזכרה השנתית והמרגשת במלאת 51 שנים למותו הטראגי של הזמר מייק ברנט ז"ל.

השנה, בגלל המצב הביטחוני והמלחמה עם איראן ולבנון לא הגיעו קבוצות מעריצות ומעריצים גדולות ורבות מצרפת, בלגיה לוקסמבורג, וקנדה, המגיעות מידיי שנה לאזכרה לפקוד את קברו של הזמר ברנט ז"ל ולבקר במקומות בהם גדל בחיפה. הנער החיפאי שהרטיט את לבבות המעריצות ובין לילה אחד הפך לאליל ההמונים ולזמר בינלאומי נערץ.

מייק ברנט ז"ל – האגדה שעדיין מלאה בקסם

כבר חלפה לה מעל לחצי מאה, 51 שנים מאז שבשיא הקריירה וההצלחה שם מייק ברנט קץ לחייו, קולו נדם והוא רק בן 28 בלבד. סיפורו של מייק ברנט ז"ל האגדה שעדיין מלאה בקסם, היה אגדה בחייו ולמעשה וזאת עובדה גם אגדה גדולה 51 שנים לאחר מותו. בכל ימות השנה, קיברו שגם היום (1/5/2026) נראה כמו טרי עדיין מוסיף להיות אתר עלייה לרגל למעריצות ומעריצים רבים מהארץ וגם מכל רחבי מדינות העולם. מעריצים אלו ממשיכים לעשות היסטוריה בכל שנה ושנה בעיר בחיפה. מייק ברנט היא באמת ללא כל צל של ספק האגדה שלא דועכת לעולם !

האזכרה שנערכה היום (שישי, 1/5/2026) בבית העלמין הישן בחיפה

אתר "חי פה תאגיד החדשות" מביא לכם קוראי האתר סקירה נרחבת ובלעדית מהאזכרה שנערכה היום (שישי, 1/5/2026) בבית העלמין הישן הסמוך לבית העלמין הצבאי שבשכונת נווה דוד בחיפה, האזכרה המרגשת לזכרו של משה ברנד הוא הזמר החיפאי הבינלאומי מייק ברנט ז"ל שממש לפני 51 שנה בדיוק קפץ אל מותו הטראגי מהקומה השישית של בניין ברחוב מרכזי בעיר פריז שבצרפת, ממרומי הקריירה המצליחה והנוסקת שלו, הזמר מייק ברנט ז"ל שם קץ לחייו.

עשרות מהמעריצות והמעריצים הגיעו לאזכרה

רבים הגיעו הבוקר, לאזכרה השנתית לחלוק לו כבוד גם אם חלפו להם בדיוק 51 שנה, בהם אחיו צביקה ברנד שהגיע מתל אביב וגם אמר "קדיש" על קיברו לזיכרו, עשרות מהמעריצות והמעריצים הוותיקים שלו שהגיעו מצפון ומדרום מערים שונות בארץ בהם רמת גן, נס-ציונה, הרצליה, תל אביב, חיפה, טירת הכרמל, קריית ביאליק, קריית אתא ועוד, מוקירי זיכרו וכל זאת גם אם חלפה לה מעל לחצי מאה, שהרי להם ועבורם כאילו היה זה רק אתמול או רק הבוקר, נשאר הזמר מייק ברנט ז"ל אהוב ונערץ כפי שהיה תמיד.

במהלך טקס האזכרה הקריאו מעריציו המחוברים והמתואמים בינהם כבר למעלה מחמישה עשורים, דברים מרגשים לזיכרו כשהם משמיעים מעל קיברו גם משיריו הנצחיים והאהובים, כשמותו בטרם עת של ברנט גדע קריירה בינלאומית מפוארת. בתום האזכרה ערכו מעריציו גם סעודת מצווה לזיכרו והעלו זיכרונות נוסטלגיים מתקופת חייו.

במהלך האזכרה אמר בהתרגשות רבה, אחיו של מייק, צביקה ברנד: "51 שנה חלפו למותו של אחי מייק, תודה רבה וענקית מקרב לב לכל אחד ואחת מכם שהגעתם היום מכל רחבי הארץ לכאן לבית העלמין בחיפה על מנת לכבד את זיכרו של אחי מייק ברנט וזה כלל לא מובן מאליו גם בימים קשים ולא פשוטים אלה. מי ייתן ושנהיה כולנו בריאים ונגיע לכאן לציין את זיכרו גם בשנה הבאה".

בתוך כך, יש לציין כי לפני כ-4 שנים הוצגה במוזיאון העיר חיפה התערוכה "מייק ברנט עַד כְּלוֹת הַגּוּף" אודות חייו ודמותו של האגדה הבינלאומית והישראלית, התערוכה התקיימה בעקבות תרומת אוסף נדיר של צביקה ברנד, אחיו הצעיר של מייק וביתו יונה ברנד, אחייניתו של מייק למוזיאון העיר חיפה, כיום כל מוצגי התערוכה נעולים אי שם במחסני המוזיאונים בחיפה, ומה עלה בגורלם כיום ? אין איש יודע. 

בתערוכה, היה ניתן לראות קטעי וידאו נדירים מהופעותיו, תמונות נדירות מאלבומי המשפחה הפרטיים, פרטי לבוש נדירים, אלבומי מעריצים, שערי מגזינים ועיתונים מקומיים ובינלאומיים שהוקדשו לו, פריטי אספנות, מזכרות, פתקים ומכתבים בכתב ידו של מייק ועוד. התערוכה, שפכה אור על דמותו המורכבת ועל חייו הסוערים של ברנט, יחד עם סיפורה האחר של ישראל באותן שנים ועל היררכיית המוזיקה והבידור הישראלית של אותם עשורים.

מקומות בהם גדל והופיע ברנט, היו בית הוריו בילדותו ונערותו בהם ביתו ברחוב שרה 10 שבעיר התחתית וברחוב הפרטיזנים 8 בשכונת קריית אליעזר, שם בכניסה לבית כיום, שלט קטן מוזנח, קצת דהוי, וכך כתוב בשלט: "מייק ברנט, הזמר הישראלי המצליח ביותר בחו"ל אי פעם". מרחק של מטרים ספורים משם, ביתו של הזמר ברחוב הפרטיזנים 8, נמצא רחוב מייק ברנט שנחנך על שמו לפני 6 שנים בשכונת קריית אליעזר שכונת ילדותו. 

מי לא מכיר את מבנה ה"רונדו" הוא האולם העגול והמיתולוגי שבתוך מלון "דן כרמל" שעל הר הכרמל, ה"רונדו" היה מסעדה ואולם ריקודים גם יחד, בו הופיע בעבר מידיי יום הזמר מייק ברנט ביחד עם חבריי להקתו "אמני השמיים" כמעט מידיי יום משנת 1965 ועד לשנת 1967, בתקופת הופעותיו אלה ורגע אחד קטן לפני שהוא עובר לחו"ל והולך לכבוש את צרפת החליט גם לשנות את שמו ממשה למייק שיהיה לו לשם במה נוח.

מייק ברנט נולד בכלל בשם משה (מיכאל) ברנד ב-1.2.1947 לברוניה ופישל, הורים ניצולי שואה מעוטי יכולת מפולין שברחו מאירופה בגלל הנאצים במחנה מעצר של ניצולי שואה בפמגוסטה שבקפריסין. עם עלייתה של המשפחה לישראל חודשים ספורים לאחר לידתו התיישבה בקיבוץ גבת שבגליל ומאוחר יותר עברו להתגורר בחיפה שם נולד גם אחיו הצעיר, צבי. עד גיל 5 הילד משה לא דיבר כלל ולו מילה אחת.

משה גדל בחיפה וכבר בילדותו תמיד אהב לשיר, כילד נמשך אל השירה והמוזיקה דרך המזמורים והפיוטים של אחד מבתי הכנסת השכונתיים בשכונת קריית אליעזר. נהג לשיר באירועים משפחתיים, בחתונות של קרובים, בבר מצוות ובכל אירוע מזדמן. הילד תמיד שר וגם לא הפסיק לרגע.

כילד קטן, חלומו הגדול של משה, היה להיות זמר ידוע וכבר בהיותו בן 11 כבר הופיע במקהלת בית הספר "הכרמלי" והפך לבן היחיד במקהלה. משה ברנד לא סיים את חוק לימודיו ונשלח על ידי הוריו לעבוד בקיבוץ בצפון. מאוחר יותר הצטרף לשיעורי הדרמה של תיאטרון חיפה. בגיל 15 עבר מייק ניתוח בקיבה והוא נאלץ לוותר על שירותו הצבאי מסיבות בריאותיות אלה. בהמשך, בין העבודות המזדמנות בהם עבד מייק לפרנסתו היו מכירת קרח, סבלות, מכונאות, עבודה בנמל חיפה, טכנאי מקררים ואפילו עבד גם באבטחה כשהיה שומר בכניסה למוזיאון הימי בחיפה.

בשנת 1962 הצטרף משה, ללהקה בה היה חבר גם אחיו צביקה ולאחר מכן שינה את שמו למייק ברנט והחל להופיע כזמר במלונות בחיפה, ב"רונדו" ב"דן כרמל" ובמלון "שרתון" בתל-אביב. בשנת 1967 אביו שהיה אהוב עליו נפטר והותיר אותו עם לב שבור. בגיל 19 הצטרף מייק ללהקת "כרמון" שאיתה נסע גם להופעות ברחבי העולם. שנתיים אחר כך חזר להופיע במלון בת"א והוזמן להופיע גם במועדון "בקארה" שבמלון "הילטון" בטהרן שבאיראן, שם פגש את הזמרת הצרפתיה סילבי ורטאן שהזמינה אותו לבקר אותה בעיר האורות, פריז שבצרפת.

ברנט התחיל להופיע בפריז והתחבר עם המלחין הנודע ז'אן רנאר. רנאר היה זה שכתב לברנט את השיר "Laisse Moi Taimer" (הניחי לי לאהוב אותך) שהפך ברגע אחד ללהיט ענק שהושמע ברחבי רבות ממדינות העולם, השיר המפורסם שלו, שגם פירסם אותו והביא לו תהילה אדירה ועצומה ברחבי העולם כולו, מיד רנאר החתים אותו על חוזה הקלטות ל- 5 שנים.

רבים אינם יודעים, ואנו נוכל לגלות לכם כי רק על השיר "לס מואה טמה" "Laisse Moi Taimer" (הניחי לי לאהוב אותך) מייק ברנט וכותב השיר עבדו עליו למעלה מחודשיים ימים וזאת עקב כך שמייק ברנט בכלל לא ידע אף מילה בשפה הצרפתית ולא ידע לקרוא ולכתוב את השפה. מייק, כתב את מילות השיר באותיות עבריות עם ניקוד כך שיוכל לקרוא אותם וללמוד אותם בהגייה הנכונה של כל הברה והברה בשפה הצרפתית, השיר הוקלט מעל ל- 250 פעמים, עד שהיה בסופו של דבר, מושלם.

בשנת 1970 הופיע הזמר מייק ברנט לראשונה בטלוויזיה הצרפתית וגרם לקריסתה של כל מערכת הטלפונים של הטלוויזיה. ביצע את שירו "Mais Dans La Lumiere" וזכה לפרס המוזיקה שהוענק מטעם RTL והפך בין לילה לכוכב. אלבומי השירים שלו נמכרו במאות אלפי עותקים ולכל ההופעות שלו לא היה ניתן בכלל להשיג כרטיס גם לא תקופה גדולה מראש.

בשנת 1971, לאחר שהחלים מתאונת דרכים קשה שעבר, ברנט הופיע לראשונה באולם הנודע והיוקרתי שבפריז "אולימפיה", שנה לאחר מכן ב"פסטיבל סן רמו" באיטליה, הוא גם גילה ואימץ את השיר "Qui Saura" שבוצע אז על ידי הזמר הפורטוריקני העיוור חוזה פליסיאנו. ברנט שר את השיר בעיבוד חדש של מישל גו'רדן שפילס את דרכו לראש מצעדי הפזמונים בצרפת.

ברנט גם כתב בעצמו את המילים לשירו הראשון "Cest Ma Priere", שכתב רישאר סף וגם אלבום זה כבש את המקום הראשון בכל מצעדי הפזמונים ובמכירות. בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים וברנט לא היסס לרגע חזר לארץ על מנת להופיע בפני חיילי צה"ל בחזית וביקר גם את חיילינו הפצועים שאושפזו בבתי החולים בארץ, לאחר מכן חזר לצרפת בסוף שנת 1974 כאדם שונה.

רבים אינם יודעים שבסוף חודש נובמבר 1974 כבר ניסה מייק ברנט להתאבד בקפיצה מהקומה החמישית של מלון "השלום" בז'נבה שבשוויץ, אך נפילתו, שהיתה בעוצמה רבה, נבלמה במרפסת בקומה השלישית בביניין וכתוצאה מכך שבר את רגלו והוא ניצל. אמר אז ברנט: "אני מודה לאלוהים על שהציל את חיי". עוד סיפר מבית החולים בו הוא היה מאושפז, "זו הייתה שטות גמורה. אני חושב שזו הייתה הפעם האחרונה, אני מקווה ובטוח בכך". הזמרת דלידה ושארל אזנבור שהיו מידידיו הטובים, ביקרו אותו בבית החולים בו היה מאושפז בניסיון לרומם את רוחו. מייק, יצא עם זעזוע מוח קל ושברים ברגליים אך בעיקר עם מלנכוליה היא סוג של דיכאון קשה. ב-1.2.1975 בחדר בית החולים הוא חגג את יום הולדתו ה-28.

התקליטים שלו נמכרו במיליוני עותקים, סרטים נעשו אודותיו, מחזות זמר, בהם שולבו להיטיו הידועים. במהלך הופעותיו, אלפי נערות ונשים היו צועקות וצורחות וקפצו על ברנט והיו גם כאלה רבות שהתעלפו כשרק ראו אותו. גם אם היה מוקף סביבו בעשרות שומרי ראש מטורזנים, היו לו מאות אלפי מעריצים ובעיקר מעריצות שסגדו לו בכל העולם, יש לציין כי גם לאחר ההופעות, מעריצות היסטריות היו מקיפות את ריכבו, כשניסו את מזלן למשוך בחולצתו ובבגדיו או לקחת ולתלוש שערה משערותיו, בכל מקרה הם תמיד עשו זאת אך ללא הצלחה.

בעוד הוא מחלים מניסיון ההתאבדות הקליט מייק שיר נוסף שהפך ללהיט ולשלאגר אדיר: "Dis Lui" ("אמור לה"). ברנט המשיך להופיע ולהקליט כהרגלו, אך מצבו הנפשי המשיך להידרדר, 5 חודשים לאחר ניסיון ההתאבדות שלו ב־25.4.1975 אירע האסון הנורא, כשהוא רק בן 28, שם ברנט קץ לחייו בקפיצה ממרפסת ביתו שבקומה השישית ברחוב "ארלנג'ר" 6 שברובע ה־16 בפריז, שבצרפת.

מייק ברנט הובא למנוחת עולמים ב-7.5.1975 כשקהל רב של אלפי אנשים מעריצים ומעריצות הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה, לוויה בה נראו סצינות קורעות לב מעל קברו, מעריצותיו סירבו להיפרד ממנו לעולמים. יש לציין כי עד עצם היום הזה ביום השנה לזכרו קברו הצמוד לגדר בית העלמין הפך לאתר עלייה לרגל למעריצים רבים מהארץ ומהעולם. גם היום, לאחר 51 שנים, נשארנו עם הסוד הגדול של מותו השותק ועם הגעגועים למייק ברנט, שלא חלפו עם השנים, אלא רק הלכו גברו והתעצמו.

בתוך כך, נוסיף כי בתחילת שנת 2020, תיקנה העיר חיפה עוול של 45 שנה כשהחליטה ועדת השמות להנציח את זכרו של הזמר מייק ברנט, בקריאת רחוב על שמו "שד' מייק ברנט" ובחודש אוגוסט 2020 נחנך הרחוב, בדיוק מטרים ספורים ומרחק של דקה הליכה בסמיכות לבית בו גרו הוריו של ברנט, ברחוב הפרטיזנים 8 שבשכונת קריית אליעזר בחיפה. נוסיף כי בעיר פריז שבצרפת כבר שנים רבות קרויה כיכר על שמו של מייק ברנט ז"ל.

אכן כן, גם היום, 51 שנה לאחר מותו הטראגי של מייק ברנט, עדיין הוא איש שרבים בעולם מעריצים אותו ואת שיריו ודואגים לשמר את זיכרו בכל דרך שניתן לעשות זאת. אכן, אגדת הקסם של אליל ההמונים החיפאי של נגמרת !

אחת מהמעריצות הוותיקות והידועות של מייק ברנט המגיעה מידיי שנה בשנה לאזכרה בבית העלמין בחיפה היא הגב' מרסל יצחקי-אוחיון, בת 69, מתגוררת בטירת כרמל. מעל לחמישה עשורים ולמעשה עד היום היא מחוברת למועדון קהילת המעריצים וה"פורום של מייק ברנט" בישראל ובכל העולם דרך הרשתות החברתיות.

מרסל, גם חזרה לפני כשנתיים מהאירוע הגדול שאורגן אז "50 שנה לזיכרו של מייק ברנט" שנערך בעיר פריז שבצרפת אליו הגיעו מעריצות ומעריצים רבים של הזמר וגם אנשים מעולם המוזיקה בצרפת וגם יונה ברנד היא האחיינית של מייק ברנט, וביתו של צביקה אחיו של מייק, שנולדה שנה לאחר מותו, המוני מעריצים של הזמר ממדינות שונות בעולם, זמרים ידועים מצרפת, הזמר אנריקו מסיאס, אורלי אגוסטיני שהיתה זמרת הליווי של מייק, יש לציין כי בערב זה נטלה חלק גם הזמרת החיפאית עתליה קומורניק ששרה ממיטב שירי מייק ברנט ועוד.

היום, בראיון מרגש לכתב החדשות של "חי פה תאגיד החדשות" אמרה הגב' מרסל אוחיון-יצחקי: "הייתי אז בכלל, ילדה קטנה, בת 13, אפשר להגיד שאני חיה ונושמת את מייק ברנט כבר למעלה מ-50 שנה. הארכיון הפרטי שלי מלא והזיכרונות שלי ממייק ברנט עמוסים ומלאים אצלי בבית. יש לי מאות תמונות, כתבות וגיזרי עיתונים רבים ששמרתי מאותה תקופה נוסטלגית וישנה וכמובן גם עשרות תקליטים ודיסקים מקוריים של מייק של אז, כולל אוספים שונים שיצאו בצרפת גם בשנה האחרונה. הייתי בהרבה הופעות שלו כשהופיע בארץ.

אני יכולה להגיד שאם כל כך הרבה אנשים ומעריצים של מייק מגיעים לבית העלמין כאן בחיפה היום גם אם כבר חלפו להם 51 שנה, זה רק מוכיח כמה כולם אהבו אותו כל כך ולא שכחו אותו לעולם וככל הנראה ובטוחני גם לא ישכחו. יש הרבה אנשים בעיקר מהעיר חיפה שטוענים שהם אלה שגילו את מייק ברנט שהיו חברים טובים שלו שנים רבות, למען האמת הכל בלוף אחד גדול ! את מייק ברנט לא היה צריך בכלל לגלות כי כולם ידעו שהוא פשוט נולד זמר.

מייק היה הנציג הכי מפורסם של מדינת ישראל והיה השגריר הכי טוב שלה, חבריו ומוקירי זיכרו האמיתיים הם אלה שאנחנו פוגשים כאן מידיי שנה בשנה בבית העלמין ביום האזכרה השנתית שלו וזה לרוב תמיד אותם האנשים ויישר כוח וכל הכבוד להם שכל אחד מהם גם מלבד שהוא זוכר להגיע ולכבד את זיכרו של מייק גם דואג ומביא כיבוד של עוגות ועוגיות, בורקסים ושתייה ועורכים בתום האזכרה בבית העלמין גם סעודת מצווה מכובדת לזיכרו, אלה הם חבריו האמיתיים, שלא שוכחים אותו גם בתקופה קשה ומאתגרת זאת של המלחמה עם איראן ולבנון, לא יהיה עוד זמר ענק כמו מייק ברנט הוא תמיד ישאר בליבי לעד, אגדה שכולה מלאה בקסם, ותמיד תישאר כך לעד ולנצח, יהי זיכרו ברוך !".

עוד אחד שהגיע ונטל חלק באזכרה בבית העלמין בחיפה הוא אחד האנשים המוזיקלים והידועים בעיר חיפה מומי אלמוג, שהגיע גם עם הגיטרה שלו ואמר: "זאת זכות גדולה עבורי ליטול חלק באזכרה השנתית למייק ברנט ז"ל. אזכרה מכובדת ויפה, פעם 2 הנגנים של מייק ברנט היו גם מנגנים עימי בלהקה שהיתה לי בעבר. במהלך האזכרה המרגשת שר מומי אלמוג משיריו הידועים של מייק ברנט, והוסיף בדבריו: "אין לי צל של ספק שלמייק היה קול מרגש ומיוחד במינו, ובנוסף לכך, היה יפה תואר ובעל מראה יוצא דופן. היה לו גם סוג של קסם וכריזמה, תעוזה ויכולת הופעה בימתית מרשימה, שלא נראתה אז על הבמות בישראל. היה בו "סקס אפיל" וכישרון פנומנלי. כל התכונות הייחודיות האלה, הביאו אותו להצלחה מטאורית מסחררת, כמו זיקוק שהתפוצץ ביום אחד".  

עוד מעריץ וותיק של מייק ברנט ז"ל שפגשנו היום והגיע ליטול חלק באזכרה בבית העלמין, והוא גם מגיע מידיי שנה בשנה לפקוד את קברו של מייק ז"ל, היה אושיק כהן, בן 46, מקרית אתא. אושיק הגיע לאזכרה עם מזוודה גדולה בה תקליטים רבים ישנים וחדשים מהאוסף הגדול הנדיר שלו, שאמר בהתרגשות רבה: "אני אוהב את מייק ברנט כבר שנים רבות, מידיי שנה בשנה אני מגיע לכאן לבית העלמין ביום האזכרה השנתית שלו, אך לא רק, אלא לאורך כל ימות השנה אני משתדל להגיע לכאן אל קברו בחיפה לעיתים קרובות. בביתי יש לי המוני תקליטים ואלבומי שירים מקוריים של מייק ברנט ז"ל, אני מחדש לעיתים קרובות את האוסף הנדיר שיש לי של תקליטים ואלבומים של מייק".

בשנה הבאה כבר ימלאו 52 שנה למותו הטראגי של מייק ברנט, הנער החיפאי שהפך לאליל ההמונים ששם קץ לחייו והוא רק בן 28, אכן היה מייק ברנט אגדה בחייו ואגדה גם במותו, זאת היא אגדה המלאה בקסם מיוחד שלא נגמרת גם אם חלפו להן עד היום 51 שנה, מעל ליובל שנים חלף, אך אלפי מעריצותיו בארץ ובעולם ומאות מועדוני המעריצים הרבים שעדיין שומרים לו אמונים ברחבי מדינות העולם ושיריו הרבים יחיו, כנראה, לנצח. יהיה זיכרו של מייק ברנט ברוך !

מייק ברנט נחשב לאומן הישראלי המצליח ביותר מחוץ למדינת ישראל הנער שובר הלבבות הגדול של שנות ה-70. ברנט, שהמסתורין סביב מותו עדיין חי ובועט, שם קץ לחייו ב-25 באפריל 1975 בגיל 28 בקפיצה ממרפסת דירה שבקומה השישית ברחוב "ארלנגר" מס' 6 ברובע ה-16 בפריז שבצרפת, הוא הפך מאגדה לגיבור טרגי ולסמל לאכזריות של עולם הבידור.