האווירה האלימה בישראל: המילים שפוצעות את הנפש – פרשנות ודרכי התמודדות

שנה קשה עוברת על ישראל

גלי טרור, מקרי רצח רבים בחברה היהודית ועוד יותר בחברה הערבית, מספר התלונות על אלימות במשפחה כלפי בנות ובני זוג, כמו גם אלימות כלפי ילדים, גדל ודומה שבכל רגע נוסף לרשימה עוד הרוג. לצד כל אלה האלימות המילולית פרצה גבולות והגיעה לממדים שדומה שלא היו מוכרים מעל דוכן הכנסת וברחוב בישראל. האווירה האלימה מתפשטת ופוצעת את הנפש.

"דומה שאין כל רסן, הכל מותר, משתלחים ללא מסננים. איבדנו את זה כחברה", אומרת אורנה בשיח שפתחתי על האלימות המילולית של התקופה. "זה עצוב כי לקח לנו 70 שנה לבנות ובכמה חודשים הורסים הכל. החברה

הישראלית נמצאת בריסוק נוראי. אין ערכים, אין סובלנות, האכפתיות נעלמה. הגענו למצב שאסור להביע דעה היות שאתה מסתכן באלימות פיזית. המצב מתדרדר מיום ליום. מדאיג ביותר", היא מדגישה ומוסיפה:
"אני מנחה את הבנות שלי להשאיר את הדעות שלהן לעצמן ולא לבטא אותן בציבור כדי שלא תאלצנה להתמודד עם האלימות הנוראית. אני לא עוזבת את הארץ אבל מרגישה שאיבדנו את זה ביג טיים".

מילים קשות מעל דוכן הכנסת

דומה שבחודשים האחרונים אין יום ללא התלהמות, ביזוי, צעקות וכינויי גנאי שמושמעים מצד חברי כנסת ושרים.

לכאורה, אם בארזים פרצה שלהבת, מה נגיד אנחנו, אזובי הקיר. דומה שאם להם מותר אז גם לנו מותר ולפעמים אפילו רצוי להשתמש במילים קשות, אלימות ופוגעניות נגד כל מי שאינו מסכים אתנו, כמו שעושים נציגינו המכובדים.

קללות קשות מעל הדוכן בכנסת ישראל

מסתבר שלכנסת ישראל יש וועדת אתיקה. לוועדת האתיקה מגישים קובלנות על פגיעה מילולית או אחרת, וכנראה שלא כולם מתלוננים. אבל חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת חד"ש, קבל על כך שבמספר הזדמנויות שונות, כינה אותו חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד, "תומך טרור עלוב", "פחדן", "פושע מנוול", "שפל", "טרוריסט מנוול", "עלוב נפש", "בוגד נאלח".
הוועדה דנה, בקשה התייחסויות ותגובות ונתנה למילביצקי  אזהרה.

סיפור נוסף בכנסת:
חברת הכנסת מירב בן ארי מ"יש עתיד", קראה לאחרונה לחכ' מאי גולן מהליכוד: "תתביישי לך, השתמטת משירות צבאי", ובתגובה צעקה עליה גולן  "צבועה שקרנית", "עלובת נפש" ו"אפסה".  כמה חודשים קודם לכן, במרץ, גולן קראה לבן ארי "תרנגולת קרקרנית" ו"מירב קוקוריקו בן ארי". וועדת האתיקה של הכנסת אכן מצאה שגולן הפרה את הכללים, ו"הענישה" אותה באזהרה.

מהכנסת לציבור הרחב

האזהרה אמורה לבייש את חבר הכנסת בעייני בוחריו, אבל דומה שמה מתרחש הוא הפוך- ככל שהשפה בוטה יותר, האיום גדול, האמירה אלימה ומשפילה, כך חברי כנסת אחרים מרשים לעצמם לתבל את הנאומים במילים קשות אשר פוגעות בקהלים שאינם חביבים על הנואם או הנואמת.

יש אומרים שהנאמר מעל דוכן הכנסת מעודד שפה גסה ואלימה בציבור, ולכאורה חברי הכנסת נותנים אישור לבוחרים שלהם להשפיל, לכנות בשמות גנאי ולבטא אלימות מילולית כלפי מי שמעז לעמוד מולם.

אלימות מילולית בבתי חולים ובבתי ספר

בכל הסקטורים התחושה היא שאין מקום בטוח, אין מקום בלי גזענות, השפלה וביזוי, אין מרחב בלי אלימות, אם לא ישירה כלפיך, אז כלפי אחר בנוכחותך.

בישראל 2023 אין שלווה. הפחד שבעבר היה מודחק, צף ותופס מקום. פחד להביע דעה, פחד להגיד את מה שחושבים, פחד להיות מי שאתה רוצה להיות, פחד להשתייך למיעוט הלא-מוערך ופחד לא להשתייך לרוב הצועק.

דומה שהפחד דוחק למצוא מישהו שיישא באשמה, זה שבגללו כל הרע הזה פוקד אותנו. יש מי שחושב שהכל בגללו, והדבר גורם לדיכאון וחרדות ואחרים יגידו שהממשלה אשמה, או שהמתנגדים לממשלה אשמים. משמאל ומימין מדברים על הצורך באהבת אחים ללא שנאת חינם, מספרים איך חרב בית המקדש בגלל שנאת חינם, ומיד מבטיחים שהפעם זה לא בחינם אלא מתוך סיבה מוצדקת, שהרי כל צד בטוח שהצד השני ראוי לעמוד מול כיתת יורים, ועד שזה יקרה, מקנחים בקללות וגידופים.

האלימות בבתי החולים

בבתי החולים הרופאים, הצוות והשומרים מותקפים מידי יום פיזית, ולא נחסכת מהן גם אלימות מילולית קשה, ביטויים גזעניים ויריקות. אנשי הצוותים והרופאים מרגישים מאוימים. מחקרים מראים עליה באלימות במוסדות ציבור, כלפי עובדים ועובדות סוציאליים וגם בבית הספר.

הכל מתחיל בחינוך – בבית

אומרים שהכל מתחיל בילדות, בבית בו הילד גדל, בחינוך.
סקר שנערך ב 2019 בין מורים, מצא שמורים סופגים אלימות מצד התלמידים אך באחוז גבוהה יותר, המורים מעידים על חוצפה של תלמידים, חוסר כבוד למורים וחוסר מוכנות לקיים הוראות.

מצד התלמידים מסתבר כי רוב התלמידים סבלו מאלימות מילולית מצד תלמידים אחרים וכמחצית מהתלמידים היו קורבנות לאלימות פיזית. מדינות הOECD, אותו ארגון שאחראי על שיתוף פעולה כלכלי חברתי של מדינות בעלות ערכים חברתיים דומים ושוק חופשי, דירגו את ישראל כמדינה שבה שיעור האלימות במערכת החינוך גבוה פי שישה מזה שבמדינות המערב. 

חרמות בבתי הספר

על פי מחקר אחר ישנה עליה של 60 אחוז בכמות החרמות בבתי הספר, והתחושה של התלמידים היא שהם חשופים לאלימות מילולית, פיזית, השמצה ברשתות חברתיות והתעלמות חברתית. לפי אותו מחקר מעל 70 אחוז מצוותי החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב. 40 אחוז מהתלמידים חשים שהצוות החינוכי לא עוזר להם, בעוד 20 אחוז מהתלמידים חוו אלימות אך לא דיווחו לבית הספר כי חשבו שזה לא יעזור ורק יבייש אותם עוד יותר.

נדמה להם שמותר להם הכל

האלימות אינה מוגבלת לאזור גיאוגרפי אחד. זאת תופעה רחבת היקף שניתן למצוא ברחבי העולם, והיא מקושרת למגוון של גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופרטיים, קשורה למזג אוויר ולמצב פוליטי.

בצפון אירופה קר, אצלנו חם. שם יש מילים רבות לכפור… בעברית ישנן מילים רבות להשפלה: לפי "מילוג"- המילון ברשת:  בִּזּוּי, בִּיּוּשׁ, הַזְחָלָה, הַחְפָּרָה, הַכְלָמָה, הַשְׁפָּטָה, זוּבּוּר, חִלּוּל וגם העלבה, הקנטה, לגלוג,  הקטנה, סינוט, ירידה, עוקץ ויש בוודאי עוד.

למה אנחנו צריכים כל כך הרבה מילים כדי לעשות משהו מביש כל כך כמו אלימות מילולית? האם זה בדי אן איי שלנו?

יהיה מי שיגיד שבישראל האנשים חמי מזג, מגיבים בלי לחשוב, מתפרצים, פועלים באלימות כי יש פה הרבה "עצבים". הרבה מתח. יהיה מי שיגיד שיש בישראלים התנשאות, תחושת אדונות כאילו העולם שייך להם ונדמה להם שמותר להם הכל, ברעש ובלי להתחשב, תחושה שכולם חייבים להם. אחרים יגידו שלא כך, שהכל מתחיל בבית, ושוב ייווצר ויכוח ויש סיכוי שזה יתפתח לאלימות מילולית, צעקות והשפלות גזעניות.

התנשאות

בטיסה בתחילת 2015, נוסעת פנתה לדייל ואמרה לו – "אתה עובד אצלי, תמכור לי שוקולד". משם זה התגלגל לגסויות והשפלות וקללות וכמעט מכות. דיילים ותיקים אומרים שזה קורה הרבה עם ישראלים. כמעט רק עם ישראלים.

לעג וקיטוב על בסיס עדתי

דנה התארחה לשבת אצל חברים בקריות. הדודים שהיו שם קראו לה 'אשכנטוזית', לעגו לעורה הבהיר ועל שאינה יכולה לאכול הרבה חריף בלי שפניה יאדימו. "אחר כך" היא מספרת "הם צחקו על מה שנחשב בעיניים 'מנהגים אשכנזיים' כמו לאכול עם סכין ומזלג או ללעוס בפה סגור ולא לדבר עם אוכל בפה.

כשאמרתי שלא חשובה העדה והעיקר זה הבנאדם, הם לעגו לי שבגלל שאני אשכנזייה, לא אכפת לי מהשורשים שלי, כאילו שרק הם יודעים מה זה להיות מחובר להיסטוריה ולמקורות", היא אומרת.  

'המזרחית' עם הח' והע'

לאה יצאה לטיול דרך חברת נסיעות. אישה בודדה, צורפה לקבוצה של דור שני לניצולי שואה. לאה ממוצאה מזרחי, היא מדברת בח' וע' מודגשים.

"שאלו אותי אם אני ערבייה. אמרו שיש לי ניב דיבור מוזר" היא אומרת. "אחר כך התעלמו ממני במשך כל הטיול, לא עזרו לי לקום כשנפלתי לשלולית במהלך הליכה וגם כשראו שנרטבתי כולי, לא הציעו עזרה", עדיין נסערת מהחוויה הקשה היא מספרת שהיה לה קר, שבקשה שיעצרו לקנות מעיל, שיאפשרו לסטות מעט מהנתיב המתוכנן כדי שתוכל לקנות בגדים נקיים במקום אלה שנרטבו. "אבל הם לעגו לי שאני 'המזרחית' עם הח' והע', מתעניינת רק בקניות ולא מעניין אותי נופים או היסטוריה".

קשיים כלכליים ולחץ בטחוני

מחקרים מסבירים שבתקופה לחוצה, מצב של אי וודאות, החוסן הנפשי מושפע לרעה. מתעוררים כעסים, פחדים, רגישות יתר, עצבנות וחוסר סבלנות, שמובילים להתנהגויות אלימות.

ילדים, נשים בהריון או נפגעי אלימות קודמת, חשופים להתנהגויות אלימות בשל הקושי להתגונן. הגורמים הפיזיים והנפשיים המשפיעים עליהם גורמים שיופיעו כחלשים והאנשים האלימים ירגישו שאפשר לפגוע בהם ביתר קלות.

קשיים כלכליים יחד עם הלחץ הנפשי מהאיום הכלכלי והפחד מהמצב הביטחוני, מגבירים התנהגויות אלימות. עבור חלק מהאנשים, גם התמודדות עם זמן רב בחברת קרובי המשפחה, כמו בערבי חג או בחופשות משותפות, רומס תחושה של פרטיות וגבולות, ועלול לייצר עצבנות ותגובות אלימות.

"תעזי להגיד משהו ויאכלו אותך בלי מלח"

מלי שהשתפה בשיחה בנושא אלימות מילולית אומרת שהיא בורחת מכל מידע או חשיפה.
"אני כבר לא מסוגלת לשמוע רוע. זה יותר מדי. אלימות בכנסת, אלימות של משטרה, אלימות של אזרחים כלפי אחרים, פיגועים, אני מרגישה שהכל מתרסק סביבי. הנשמה שלי עצובה ואסור להגיד כלום. מרגישה שסותמים לי הפה… תעזי להגיד משהו ויאכלו אותך בלי מלח. אז אני מתנתקת. לא רוצה יותר לדעת, לא מתערבת, לא מתעניינת. חייבת להגן על עצמי כי אני מרגישה שאני יורדת מהפסים מהמתח הזה".

אלימות בכל מקום

האלימות בכבישים, במוסדות ובמשפחה חוצה מגזרים. היא נמצאת בין משפחות שפע ובשכונות עוני. האלימות במשפחה, הדיבור המשפיל בין בני זוג וכלפי ילדים כמו גם של ילדים כלפי הוריהם, מוצא דרך להגיע לכל העדות והמוצאים ומחלחל אפילו לחברה הדתית.

שדולת הנשים בישראל מדווחת כי מעל 200 אלף נשים נפגעות מאלימות מידי שנה, ורק כרבע מהן מגישות תלונה. מדי שנה נרצחות בישראל כ-20 נשים. מתחילת 2023 נרצחו בישראל 17 נשים. בארבע השנים האחרונות נרצחו בישראל מעל 730 בני אדם. בזמן כתיבת שורות אלה עלה מספר הנרצחים לשנת 2023 בחברה הערבית ל 146.

העברה בין-דורית של התנהגות אלימה

במצב תקין רגשות אלימים עוברים עידון. במצב שעבר עידון אדם מבטא כעס, אי שביעות רצון, תסכול או התנגדות בשפה נקיה, ומתוך כבוד עצמי וכבוד לצד השני.

בחברה אלימה נוצרים לחצים נפשיים, דאגות וחרדה. האדם חווה שאין על מי לסמוך והוא מתנהל בפחד, מגיב בקיצוניות ומאבד אמון גם בעצמו. מצב הישרדותי ותגובות הישרדותיות כאילו כל אמירה מאיימת על החיים ויש לתקוף בתגובה עד חורמה כדי להינצל.

מחקר שנערך בארה"ב ובדק את הקשר בין האלימות בדור הקודם – הורים – לבין התעניינות באלימות בדור הבא – ילדים, בדק גם את ההשפעה של האלימות של דור ההורים על ההתפתחות האישית של דור הילדים. מהמחקר עולה קשר ישיר בין הורים אלימים לילדים אלימים. מסקנת המחקר היתה שילדים שגדלו בסביבה אלימה גילו יותר עניין בהתנהגות אלימה.

המחקר העלה את האפשרות שישנה העברה בין דורית של התנהגות אלימה, ואצל הילדים פיתוח מנגנוני התנהגות אלימה מגיל צעיר.

רגשות קיצוניים של פחד ותוקפנות

כאשר אדם חי בתחושה שהאלימות יכולה להתפרץ בכל רגע מכל מקום הוא מפסיק לבטוח ולסמוך על הסובבים, וברוב המקרים אוגר פחדים, הוא מרגיש שאין לו כלים להתמודד והערך העצמי שלו נפגע.

ההשתקפות של חברה אלימה והתחושה שאין מקום בטוח, לא מאפשרת לעדן ולהתמודד עם רגשות קיצוניים של פחד ותוקפנות, וביטויי האלימות מתגברים. כעס ותסכול מתפרצים בדיבור בוטה ואלים, בהרמת קול, בתנועות גוף. במצב זה המתחים החברתיים גבוהים ויש סיכוי רב שהאלימות המילולית תוביל להתפרצות של אלימות פיזית.

תפקוד חברתי לקוי יחד עם חוסר בהתפתחות רגשית יוצרים עומס שעלול להפעיל התנהגויות אלימות ותגובות קיצוניות. השפעה תרבותית הקשורה בערכים, הרגלים וחוקים חברתיים שהאדם מחויב אליהם, גורמים להתנהגויות שונות ביניהן התנהגויות אלימות. בפעמים אחרות אדם מגיב באלימות כדי להגן על עצמו או לשפר את מעמדו החברתי.

בסביבה אלימה המצפן המוסרי נחלש

בחברה אלימה המצפן המוסרי נחלש, תחושת הסיכון התמידית וההתמודדות עם אי-וודאות גורמת להתנהגויות קצה. חוש הצדק וההגינות בירידה, יש פגיעה ביכולת התפקודית על פי ערכי יסוד של כבוד אדם, קבלת השונה וערך החיים. ברמה האישית הקשרים החברתיים נפגעים, האנרגיה ההישרדותית מונעת מהכישורים והכישרונות להתפתח והיכולת להגשים מטרות אישיות יורדת.

חוויות של אלימות נפשית, חברתית או פיזית עלולות לגרום לטראומה נפשית, להשאיר שריטות רגשיות עמוקות שעשויות להשפיע על התמודדות עם החיים והיכולת ליהנות מרגעים חיוביים בעתיד.

שינויים במערך הנפשי

חברה אלימה יוצרת חוסר אמון באחרים ובעולם הסביבתי, וספק ביכולת להתמודד עם משימות מורכבות. ההתמודדות המתמשכת עם חברה אלימה עשויה לגרום לשינויים במערך הנפשי ועלולות להופיע תופעות כמו דיכאון, חרדה, פחדים חברתיים, אימפוטנציה ואף בעיות גופניות באברים השונים כתוצאה מלחצים ופחדים.  

בדידות וחוסר שייכות

עדנה שהגיעה לשיח שיזמתי, אומרת שהנפש חשופה לאלימות והתחושה היא שאין על מי לסמוך, והחוויה היא של בדידות וחוסר שייכות:
"הבן שלי סובל מפוסט טראומה מהשירות הצבאי שלו. התקופה הזאת מכניסה אותו לכעסים ולחרדות קשות. לצערי התקופה הזאת מכניסה את כולנו לכעסים וחרדות. הדעות הפוליטיות הופכות לחשובות יותר מכל דבר" היא אומרת ומספרת כי חברות מחקו אותה מהפייסבוק שלהן ולא מדברות איתה בגלל הדעות הפוליטיות שלה. "כואב לי. למה בגלל דעות פוליטיות צריך לנתק חברות? הרי כולנו בסופו של דבר אוהבים את המדינה ורוצים שיהיה טוב".

לרחוץ את הפה עם מים וסבון

"כשהייתי קטן, אסור היה לקלל. אמא שלי תמיד אמרה שאם היא תשמע מילה רעה, היא תרחוץ לי את הפה עם מים וסבון עד שהלכלוך של המילה ירד. לא בדיוק הבנתי איזה ליכלוך זה אבל לא העזתי להגיד אף מילה רעה. גם היום אני מתבייש כשאני חושב שאמא שלי צריכה לשמוע את המילים שמדברים. היום אין גבולות. כל אחד אומר מה שעולה לו לראש ולא אכפת לפגוע, להעליב, להשפיל. זה ברחוב, ברשתות החברתיות, אפילו בכנסת", אומר מאיר, שהצטרף לשיח.

גם בחו"ל

אלימות מילולית לא מוגבלת רק למדינת ישראל. עדנה מספרת שכשהייתה בברצלונה מישהו צעק לה שחבל שלא הרגו את כל היהודים בשואה. "חשבתי שאני לא שומעת טוב. נעצתי בו מבט והוא עשה לי עם היד תנועת חיתוך לגרון."

גנטיקה והשפעה סביבתית

המקורות של האלימות בנפש האדם יכולים להיות גופניים, נפשיים, קשורים לסביבה ולתרבות או להרגלים חברתיים. קיימים מחקרים שמצביעים על אפשרות שמספר גנים ועובדות ביולוגיות משפיעים ההתנהגות האלימה, אך הנטייה היא שהגנים יופעלו כאשר הגורמים החברתיים והתרבותיים מעודדים אלימות.

לחוויות הילדות, ההתנהלות המשפחתית, החינוך והאפשרות לרכוש מיומנויות פתרון סכסוכים תורמים לצורת התנהגות. חוויות של אלימות בילדות ומתח אלים במשפחה עשויות לגרום לפרופיל רגשי והתנהגותי אלים.

ילדים מפוחדים מפסיקים להאמין בעצמם

אלימות מילולית נגד ילדים היא אלימות בה נעשה שימוש במילים ובביטויים כדי לפגוע, להשפיל ולהפקיע מהילדים את האמון בעצמם וביכולות שלהם.

כאשר ילדים נפגעים מילולית מחבריהם, מבני משפחתם או מאנשים מבוגרים, זה משפיע על הדימוי העצמי שלהם ויש לכך השפעות רחבות על חייהם, ופגיעה בכישורים החברתיים והזוגיים בטווח הארוך. רמת הביטחון העצמי יורדת, הם מפוחדים יותר, פחות יצירתיים, אינם מרגישים ראויים או רצויים ועלולים לפתח התנהגויות אלימות כלפי החלשים מהם.

ילדים מאבדים את תחושת התקווה

הילדים עלולים להרגיש שלעולם לא יוכלו להצליח ומפסיקים לחלום את ההגשמה שלהם. אלימות מילולית, השפלות ופגיעות עלולות לגרום לילדים לאבד את תחושת התקווה והרצון לשפר ולהתפתח. הם עשויים להרגיש שהעתיד אינו פרוש לפניהם כמו לפני אחרים ולחפש דרכים חלופיות, פחות ערכיות, לא מתחשבות ואפילו אלימות, כדי להשיג את המטרות שלהם.

אלימות מילולית משפיעה על כישורי התקשורת והיכולת להתמודד בחברה. ילדים שעברו  התעללויות עלולים להרגיש אי-נוחות ביחסים עם אנשים וחלקם פונים להתנהגות קיצוניות כדי לבטא את הכעס והרגשות השליליים שאגרו.

מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בביטויים של תופעת האלימות בין בנים לבין בנות. נמצא שבנים עלולים לחוות יותר אלימות פיזית, תוך השוואה לבנות שעלולות לחוות בעיקר אלימות מילולית. בנושא של אלימות מינית הסתבר כי היא פוגעת גם בבנים וגם בבנות.

הכוח המשקם של תמיכה חברתית

מחקר שערך סקירה מעמיקה בנושא של השפעת חוויות ילדות של אלימות וטראומה על הבריאות הפיזית והנפשית בהתפתחותם של בני אדם, גילה שטראומות של אלימות מהילדות מלוות אדם לאורך כל חייו ומשפיעות על ההחלטות ועל הבחירות שלו, כמו גם על הדימוי העצמי ועל היכולת ליצור קשרים חברתיים תקינים. לפי המחקר, ההשפעות השונות של אלימות יכולות להתפשט לתוצאות נפשיות ולגרום להתפתחות קשיים רגשיים וחברתיים.

הסביבה החברתית והתרבותית שבה אדם גדל, משפיעה על התפתחותו, על תבניות התנהגות ועל המערך הרגשי שהאדם מפתח. לכל אדם יש את המנגנונים הפסיכולוגיים שלו, שעוזרים לו להתמודד עם סביבת חייו. לעתים הסביבה גורמת לאדם להתחזק ולשפר את היכולות שלו ובפעמים אחרות האדם מסתגר, מוותר על הצמיחה האישית ועל שמחת החיים ומתנהל מתוך זהירות וחרדה.

לפרוץ דרך החוצה ממעגלי האלימות

ההשפעה על הנפש יכולה להשתנות לטובה כשיש תמיכה חברתית, עזרה בהתמודדות אישית, או שלאדם יש מנגנונים פיזיים ופסיכולוגיים ייחודיים שמאפשרים לו לשרוד ולצמוח למרות האלימות בסביבתו.

ראו כדוגמה את חוואן קוואדראדו, שחקן הכדורגל הקולומביאני, בחור מוכשר ומצליח שגדל בקולומביה הענייה והאלימה. אביו נרצח לנגד עיניו כשהיה בן 5 המשפחה חייתה בעוני ובסביבה מוכת אלימות אך בזכות האמון שרכשו לו אמו וסבתו כמו גם מאמן הכדורגל של הקבוצה, הצליח לשנות את גורלו ולפרוץ דרך החוצה ממעגלי האלימות. כיום הוא משחק באינטר מילנו, והקים קרן שתומכת בילדים משכבות העוני בקולומביה.

פילוסופים יוונים על אלימות

הפילוסופיה היוונית היא מרכיב מרכזי בפיתוח המחשבה המערבית, והפילוסופים היוונים השפיעו על מגוון נושאים, כולל את היחס לאלימות ולהתנהגויות בחברה. לפי אפלטון (427-347 לפני הספירה) חשוב לחזק את המשטר ולשמור על הסדר החברתי. ביצירה "המדינה", הוא התייחס לאלימות כמחלה שנגרמת על ידי העושים רע בחברה.

אפיקטטוס (341-270 לפני הספירה) התייחס לאלימות ולמלחמה כאל דרך נורמלית בחיי האדם בחברה. לדעתו האדם יוצר כאב, אלימות ומלחמה ויש לו צורך להמשיך לעשות זאת כדי לשרוד.

כאשר אלכסנדר מוקדון השתכר והרג את החבר שלו קלייטוס, (328 לפני הספירה) אריסטו , שהיה תלמידו של אפלטון, הציע לו טיעון שמצדיק את מה שעשה, זאת למרות שקלייטוס היה קצין אמיץ שהציל את אלכסנדר מספר פעמים. "הטיעון של אריסטו" מצהיר כי המלך אלכסנדר הגדול של מוקדון הוא המשטר, וחובתו לשמור על טובת העם והמדינה. לכן הוא רשאי להרוג את חברו קלייטוס בשלוש עבירות: מרד-  אם החבר מציב סכנה על שלטונו של אלכסנדר, מסירת סודות –  אם החבר מפרט לאויבים את סודות הממלכה או הסודות אישיים של המלך, מזימות –  אם החבר רוקם מזימות נגד המלך.

להתרחק מסביבה שבה יש מתיחות רבה מדי

ההגנה על עצמכם בסביבה אלימה מילולית ותוקפנית בכלל, היא נושא שכדאי לשים לב אליו. הנה מספר רעיונות.

להתרחק מאנשים שנוטים להתפרץ, לדבר בצורה בוטה, משפילה ומאיימת. כדאי גם להתרחק מסביבה שבה יש מתיחות רבה מדי. מאחר ולכל אחד יש את הסף שמעבר לו הלחץ מתחיל לפגוע בבריאות הנפש והגוף, כדאי להימנע מלהיות באזורים ובין אנשים שמעבירים אתכם את הסף האישי.

רצוי לעשות עבודה על חיזוק הביטחון העצמי, פיתוח כלים לניהול רגשות כדי שלא כל מצב יכניס אתכם לתחושת אין אונים, ויפעיל מערכות פחדים וחרדה, ולשפר את כושר התמודדות עם מתח.

למען הבריאות הנפשית כדאי ללמוד לא להגיב לכל אמירה, להפחית את ההשפעה המזיקה של אנשים תוקפניים במידה ואין אפשרות להתרחק מהם. כאשר תהיה הבנה שההתנהגות שלהם אינה אישית נגדכם גם אם נשמע כך, שהיא תוצאה של האישיות שלהם ולא בגללכם, תוכלו להתעלם, להתרחק, להגיב ברוגע, ולמנוע מעצמכם להיסחף למערבולת השלילית של דיבור אלים.

כל אחד זקוק לתמיכה חברתית, ומעגלי התמיכה החברתית הם כוח שעוזר לחזק את הדימוי העצמי, עוזר להתמודד ומחבר לתחושת שייכות מוגנת. נסו לחדש קשר עם חברים שאתם סומכים עליהם, להעצים את עצמכם במדיטציה לניקוי המחשבה, ולהצטרף לקבוצות שמשמרות ערכים והתנהגויות שמתאימים לכם.

הישארו אופטימיים. האמינו בטוב. מצאו את הטוב בתוככם וחזקו אותו. אל תתנו להדהוד האלים להגיע אליכם. המשיכו להאמין בערכים שלכם והמשיכו לעשות זאת בשפה נקיה, בלי איום, בלי הפחדה כמו שאתם יודעים לעשות.

דרכים יצירתיות לשחרר את הכעס

זכרו שבכל אדם יש משהו טוב. כבדו את עצמכם ואת האחרים גם אם הם שונים. חפשו דרכים יצירתיות לשחרר את הכעס, את התסכול, את הכאב והאלימות שעלולה להדחק להוויה שלכם. לא על אנשים, במרחב החופשי או במעגלים המוגנים שלהם. רקדו, ציירו, שירו בקול, עשו משהו שיגרום לכם להרגע, לאהוב ולחזור להיות מאושרים כמו שאתם יודעים להיות.