דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה • להתמודד עם לקויות למידה

כשהגננת בקשה לשלוח את אבי, בן 5, לאבחון, כדי לראות אם הוא מתאים לעלות לכיתה א' בשנה הבאה, ענת, שאבי הוא בנה הבכור, נכנסה ללחץ. "למה אבחון? הילד כל כך נבון, וקשוב, ויש לו זיכרון טוב ואוצר מילים עשיר, למה עכשיו אבחון?" אבל הגננת התעקשה, ואמרה שהיא רואה בעיה בקשר יד עין, ואולי אפילו קושי מיוחד בכל מה שקשור לכתיבה, כי כל הילדים בגן כבר כותבים את השם שלהם, ואבי עדיין לא, וגם כשהוא מעתיק את שמו מדף שהגננת נותנת לו, הוא הופך אותיות. "זה לא קשור לאינטליגנציה שלו, הוא ילד נבון, אבל יתכן שיש לו לקות למידה שתקשה עליו וכדאי להישאר עוד שנה בגן ולעבוד על מיומנויות הכתיבה שלו", אמרה ושלחה את ענת לקבל חוות דעת מקצועית.

דיסלקציה: לא מצליח לפענח את המילים

דיסלקציה (מיוונית: דיס = לקוי, לקסיס = מילה) היא לקות למידה המתבטאת בקשיים בקריאה. הדיסגרפיה, היא לקות בכתיבה, ושתי אלה הולכות הרבה פעמים ביחד, למרות שיש חוקרים שטוענים שכל אחת מהלקויות האלה היא ישות עצמאית. ויש גם דיסקלקוליה, שזה קושי בהבנת החישובים והחשבון. דיסלקציה היא הלקות הנפוצה ביותר. בעבר נהוג היה לחשוב שזה נפוץ יותר אצל בנים, בינתיים קמו מי שחולקים על העניין בטענה שבנות בחברות מסוימות לא נדרשות לצמיחה אינטלקטואלית ולכן היה נדמה שזה בעיקר בנים.

בשפה מקצועית אפשר להגיד שדיסלקציה היא ליקוי נוירו-התפתחותי שמשפיע על הקריאה. היא נובעת מקושי בעיבוד פונולוגי, שהוא היכולת לפרק ולהבין את הצלילים שבשפה. לפי מחקרים, ילדים עם דיסלקציה מתקשים לפענח את הצלילים שבמילים, מה שמקשה עליהם לפענח את הכתוב, לזכור את הצורות והשמות של האותיות, לזהות מילים ולהבין את הטקסט באופן מלא. בשל כך, לרוב נדרש זמן ממושך יותר להשגת מיומנות קריאה.

שילוב של התערבות מוקדמת ואסטרטגיות למידה מותאמות, עשויים לשפר משמעותית את היכולות של תלמידים עם דיסלקציה. לדוגמה, הוראה בשיטת "רב-חושית" נמצאה יעילה במיוחד. בשיטה זו, התלמידים נחשפים לקריאה דרך כמה ערוצים – ראייה, שמיעה ומישוש, כדי לשפר את העיבוד הפונולוגי ולחזק את הקישוריות המוחית הקשורה לקריאה.

מחקרים אחרים מראים שילד עם לקות למידה ללא תמיכה, מתקשה להתמודד עם מטלות שמאתגרות את הקושי שלו סובל מתסכול רב  שפוגע במוטיבציה ובכושר ההתמודדות עם אתגרים לימודיים.

דיסגרפיה: שגיאות כתיב היפוכי אותיות

דיסגרפיה היא לקות נוירולוגית המשפיעה על היכולת לכתוב בבהירות ובמהירות, ולעיתים קרובות היא מתבטאת באיות לקוי, כתב יד לא ברור וקשיים במוטוריקה העדינה. ילדים עם דיסגרפיה עלולים להיתקל בקושי בתהליך הרכבת המילים והכתיבה השוטפת, מה שיכול להוביל לתסכול ואובדן מוטיבציה. בנוסף, הם עלולים להתקשות בארגון המחשבות בכתיבה.

שיטות טיפול בדיסגרפיה כוללות תרגילים לשיפור המוטוריקה העדינה, התאמות טכנולוגיות כגון שימוש במקלדת ומחשב לצורכי כתיבה, והתאמת הסביבה הלימודית. ישנם מחקרים המצביעים על כך שתרגול והתנסות במיומנויות הכתיבה בשילוב עם תמיכה רגשית מסייעים לילדים לפתח ביטחון עצמי ויכולת תפקוד גבוהה יותר בכתיבה, ולמרות שגיאות הכתיב הם יעזו לכתוב ולהתבטא.

דיסקלקוליה: קושי במטלות חשבוניות

דיסקלקוליה היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על היכולת להבין מספרים ולעסוק במטלות מתמטיות. אנשים עם דיסקלקוליה מתקשים לבצע פעולות מתמטיות בסיסיות, כגון חיבור, חיסור, כפל וחילוק. אצלם עלולה להופיע קושי במעקב אחרי שלבים מתמטיים ובתפיסה כמותית.

גם בגיל מבוגר אנשים שסובלים מדיסקלקוליה לא מצליחים לעקוב אחרי סדרות מספרים, לא מצליחים לחשב סכומי כסף ועלולים ליפול לניצול ונוכלות. לכן חשוב לעזור, לתמוך, ולתת כלים כדי להתמודד עם האתגרים החשבוניים הפשוטים להם נזקק כל אדם.

מחקרים מצביעים על כך שאימון אינטנסיבי בשיטות הוראה המתמקדות בהבנה מעשית של מושגים מתמטיים, ולא רק בתרגול, משפר את התפקוד המתמטי. טכניקות כמו שימוש בחומרי לימוד חזותיים, עבודה עם חומרים תלת-ממדיים ויישום חוויות מתמטיות מעשיות נמצאו כיעילות עבור תלמידים עם דיסקלקוליה.

בנוסף, התאמות כגון הארכת זמן במבחנים ושימוש בעזרים חזותיים משפרים את יכולת התלמידים להתמודד עם משימות מתמטיות. ועם כל אלה, אנשים עם דיסקלקוליה מתקשים לחשב עודף כאשר הם קונים מוצר, מתקשים לנהל לעצמם את חשבונות הבנק וצריכים לעתים עזרה.

ענת: ללמוד בדרכים אחרות

ענת לקחה את אבי לאבחון שארך כמה שעות. שבוע אחר כך קבלה את האבחנה שבנה, אבי, לקוי למידה וכדאי לעבוד איתו על פיתוח מיומנויות קריאה וכתיבה כדי לשפר את מצבו, יחד עם זה, המאבחנת הסבירה לענת שזאת לא מחלה שצריך לרפא אלא מצב שקשור להתפתחות אזורים במוח, וגם אם התרגול ישפר את התפקוד, כדאי לדעת שיהיו קשיים ושצריך יהיה ללוות את כל שנות הלימודים של אבי כדי שיבנה דימוי עצמי יציב ויצליח להתמודד עם המטלות הלימודיות.

ענת: "זה היה קשה לשמוע. הבן שלי, הנסיך, לקוי למידה. היום אני יודעת שגם אבא שלו לקוי למידה ובגלל זה הוא כותב עם שגיאות ולא קורא ספרים, אבל בהתחלה זה היה הלם. הרגשתי כאילו אמרו לי שהילד שלי שווה פחות. הנסיך שלי. ידעתי שאני לא אתן לזה לפגוע בו. ידעתי שאני צריכה להגן עליו בכל הכח מפני הדבר הזה. זה מה שהרגשתי. כאילו הוא מתוקף. המאבחנת אמרה לי שהוא חכם והוא יוכל להצליח, אם יהיה צורך הוא יקבל תוספת זמן, יעשה מבחנים בעל פה, יתפתח בכל מני תחומים שלא מבקשים קריאה וכתיבה, מה גם שיש היום תוכנות שעוזרות.

אבל באותו זמן זה לא הרגיע אותי. הרגשתי נורא. בכיתי בלי סוף. פחדתי שהילדים ילעגו לו, שהחיים שלו יהיו קשים במקום שיזרמו כמו שקיוויתי. אבל התמודדנו. הוא אהב ספורט אז קניתי לו עיתוני ספורט, והוא התמודד עם קריאה לאט לאט, כי זה עניין אותו. אחר כך לקחתי אותו למורה שלמדה אותו בדרכים אחרות להכיר את האותיות, דרך משחקים וציורים, והוא למד את האותיות, ואחר כך גם התחיל לזהות מילים. זה לקח כמה שנים עד שהוא קרא משפט שלם, ובבר מצווה הוא למד בעל פה את הפרשה שלו כדי לא לטעות בקריאה".

הבדלים במבנה המוח

בחקר בנושא תבניות נוירולוגיות בדיסלקציה התבסס על סקירה של מחקרי הדמיה מוחית כגון MRI והראה שאצל אנשים עם דיסלקציה ישנו שינוי בפעילות באזורים הקשורים לעיבוד פונולוגי ולזיהוי מילים. ממצאים אלה מצביעים על כך שדיסלקציה היא תוצאה של הבדלים במבנה ובתפקוד המוחי, ולא של אינטליגנציה נמוכה.

קשיי למידה הם שם כולל לקבוצה מגוונת של הפרעות המובילות לקשיים בתפקודים אקדמיים ובמטלות לימודיות, וחשוב להבין שהתפקודים האלה אינם תלויים באינטליגנציה הכללית של האדם.  דיסלקציה, המתבטאת בקושי בקריאה; דיסגרפיה, המתבטאת בקושי בכתיבה ובשליטה על הכתיב; ודיסקלקוליה, המתבטאת בקושי בחשיבה מתמטית. כל אחת מההפרעות האלו בעלת ביטוי ייחודי ודורשת אסטרטגיות התמודדות שונות.

לקויות למידה ממשיכות עם האדם לאורך חייו, ובעלות השפעה על תחומי חיים רבים. מבוגרים עם לקויות למידה מתמודדים לעיתים עם תחושות של חוסר ביטחון, קושי להתמודד במצבים חברתיים ואקדמיים, ותסכול מהתמודדות יום-יומית עם מטלות בסיסיות.

ישנה חשיבות לתמיכה רגשית וליווי, לצד הקניית אסטרטגיות תפקוד יעילות להתמודדות עם האתגרים. מחקרים מראים כי חיזוק הביטחון העצמי, עידוד גישה חיובית ללמידה, ואימוץ כלי למידה מותאמים, משפרים את תפקוד הלומדים והמבוגרים כאחד. שילוב של גישות טכנולוגיות, כמו שימוש באפליקציות לסיוע בקריאה וכתיבה, מהווה כלי יעיל במערך ההתמודדות עם קשיי למידה.

מחקר שבדק את ההשפעה של לקויות למידה על תחושת הביטחון העצמי והמוטיבציה ללמידה של ילדים ומבוגרים, ממצא כי ישנה נטייה להרגיש ירידה בביטחון העצמי ובמוטיבציה בקרב לומדים עם לקויות למידה. תהליכי טיפול ותמיכה, הכוללים ייעוץ רגשי והקניית אסטרטגיות של ניהול למידה, הובילו לשיפור בביטחון העצמי ובמוטיבציה.

רמי: קשה לקלוט שפות

מאז שרמי הוא ילד הוא מכיר את ליקוי הלמידה שלו שקשור להבנת הנקרא ולכתיבה עם שגיאות כתיב. לדבריו היום, בגיל 40,  הוא קורא רגיל אבל שגיאות הכתיב נשארו. רמי: "אני לא בשביל לימודים. קשה לי לקלוט שפות אבל אני לא סובל ולא סבלתי גם כשהייתי ילד. ההורים שלי לא נולדו בישראל כך ושניהם יודעים שפות ששמעו מההורים שלהם בבית, וכשהגיעו לארץ למדו עברית.

איתי דברו עברית בבית אז אני יודע עברית. לא הלכתי על משהו שצריך שפות או לימודים רשמיים והתפתחתי בתחום הנדל"ן, שם אני מצליח. בחשבון תמיד הייתי טוב, עשיתי 5 יחידות מתמטיקה לבגרות, ואני לומד מהחיים. איזה ילד הייתי? הייתי ילד טוב.

הגעתי לבית ספר בזמן, במתמטיקה הייתי טוב, וכנראה בגלל הדיסלקציה, בהבנת הנקרא הייתי חלש. למדתי לקרוא ולכתוב רק בכיתה ד. ביסודי שלחו אותי לבית ספר של חינוך מיוחד, תיכון עשיתי רגיל אבל לא הוצאתי בגרות מלאה", הוא אומר.

"יש לי ביטחון עצמי ויש לי חברים. אין להם ליקויי למידה והם אומרים שיש לי אמביציה ורצון חזק. אני עדיין כותב עם שגיאות כתיב, ואני אומר מראש שיש לי לקות למידה, אז מבינים את זה. אני לא מתבייש בכלום. כך הייתי מאז שהייתי ילד. גם אבא שלי היה לקוי למידה. אני דומה לאבא שלי. אבא בקושי ידע לקרוא ולכתוב. אני רואה שאנשים מבינים את זה. לא פיגרתי אחרי אחרים, הייתי ואני עדיין במצב טוב. הליקויים לא מפריעים לי ולא מורגשים.

מה עזר לי? הלכתי לעשות אבחון כשהייתי ילד, וקיבלתי הקלות בבית ספר. הייתה לי מורה פרטית 4 פעמים בשבוע ויחד עם זה היה לי מאד קשה לקלוט את הקריאה. בבית היה עידוד כל הזמן. אמא שלי כל הזמן אמרה לי שאני חכם. היום היא כבר שכחה מזה שיש ליקויי למידה. שפות זה נושא שעדיין קשה לי לקלוט. בבית דברו עברית ושפות אחרות שההורים דיברו בהן, אבל אני לא קלטתי מהם. היום זאת לא בעיה כי יש אפליקציות תרגום ואני נעזר בהן".

ניתן להבחין בלקויות למידה כבר בילדות. זה יכול להיות קושי בכתיבה, קריאה או בחשבון. סביבת הלמידה הופכת עבור מי שסובל מלקות למידה למאתגרת, והיו מחקרים שזיהו אצל ילדים עם לקויות למידה הצפה של סוכר מוח לפני התמודדות עם מטלת קריאה, בדומה למצב של התקף חרדה.  מחקר שבדק הפעלה של החושים כמו שמיעה ומישוש בהקשר לדיסלקציה, גילה כי הוראה רב-חושית מסייעת לשפר את הקריאה והבנת הטקסטים אצל תלמידים עם דיסלקציה. מדובר בשיטה המשלבת ערוצים שונים להקניית יכולות קריאה, ומשפרת את הביצועים הלימודיים לאורך זמן.

יפה: ילדות לא קלה

מחקר שבחן שימוש בטכנולוגיה כמו מקלדת, אפליקציות לשיפור כתיבה, ותוכנות הקראה, מצא שהן משפרות את יכולת הביטוי ואת היכולת להקליד טקסטים, יחד עם שיפור ביצועים והטבה בתפיסת העצמי. התסכול של התלמידים פחת, והביטחון העצמי עלה. תמיכה טכנולוגית, כמו תוכנות להמרת קול לטקסט, הראתה גם היא שיפור ניכר בביצועים.

מחקר אחר שהתמקד בשיטות הוראה המדגישות את ההבנה ולא את השינון בנוגע למתמטיקה, כגון שימוש בחומרים חזותיים ובכלים מוחשיים, הגיע למסקנה ששיטות אלו משפרות את ההישגים המתמטיים של תלמידים עם דיסקלקוליה ומסייעות להם לתפוס את המושגים המתמטיים בצורה מדויקת יותר.

מכלול המחקרים הללו מדגיש כי לקויות למידה הן מורכבות ומגוונות, אך עם תמיכה מותאמת, ניתן לשפר באופן משמעותי את התפקוד הלימודי והרגשי של הסובלים מהן.

יפה בת 57 מספרת שרק אחרי שנולדו לה הילדים והסתבר שהם עם לקויות למידה, היא הבינה שגם היא סובלת מדיסלקציה ודיסגרפיה. "אני עברתי ילדות לא קלה. גם המורים התייחסו אלי כמו אל טיפשה וגם התלמידים לא קבלו אותי. בזמני לא טיפלו בנושא ואם ההורים לא התערבו, כל תקופת בית ספר הייתה ממש מלחמת הישרדות יומיומית. סיימתי בית ספר מקצועי ללא בגרויות והתקשיתי להתקדם בעבודה.

עד היום קשה לי בחשבון או לקרוא טקסטים ארוכים. עשיתי קורסי השתלמות וככה התקדמתי , כי לא העזתי להתמודד עם אקדמיה, וגם לא העזתי להחליף מקום עבודה כי הייתי בטוחה שלא יקבלו אותי בשום מקום. בסופו של דבר אני בסדר, יש לי מעמד טוב במקום העבודה שלי, אוהבים אותי ואני אוהבת את מה שאני עושה, אבל בגלל הלקויות ובגלל שלא ידעו לתמוך ולחזק אותי, לא העזתי אפילו לחלום על דברים אחרים".

לתמוך ולפתח כישורים מפצים

קושי במעקב אחרי טקסטים, קושי בכתיבה או ביישום פעולות חשבוניות יכולים להעיד על לקות למידה. אנשים עם לקות למידה נוטים לפתח כישורים מפצים המסייעים להם בתפקוד היומיומי, ולעיתים רבות האינטליגנציה שלהם תקינה ואף גבוהה. חשוב להכיר בכך שהקושי בלמידה אינו נובע מעצלות או חוסר רצון, אלא הוא תוצאה של מבנה נוירולוגי ייחודי שלעתים נושא בסיס גנטי. חשוב לתמוך בפיתוח הכישורים המפצים כדי להעניק לילד ולאדם הבוגר, תחושת חיוניות, משמעות ויכולת, כדי שיוכל לפגוש את המיטב שבתוכו שקיים בו בלי קשר ללקות הלמידה שהוא נושא.

לקויות למידה הן תופעה מורכבת ורב-ממדית שמופיעה אצל ילדים וממשיכה גם אחרי היציאה ממערכות החינוך אל החיים המבוגרים. היעדר התייחסות מספקת ללקויות אלה עלול לפגוע באופן משמעותי באדם, הן בהישגים האקדמיים והן במישור האישי. השפעות אלה עלולות להוביל לירידה בביטחון העצמי, להשפיע על הערך שהאדם מייחס לעצמו ולהפחית את המעורבות החברתית שלו.

אנשים עם לקויות למידה נוטים לבחור בעבודות ובתחומים שמאפשרים להם לבטא את נקודות החוזק שלהם, כמו יצירתיות, הבנה אנליטית או כישורי תקשורת מצוינים. עם זאת, גם בעבודות אלו עלולים לצוץ קשיים שמקורם בלקויות הלמידה. כדי להתמודד עם האתגרים הללו בצורה מועילה, ישנה חשיבות גדולה לפיתוח כלים ושיטות שיאפשרו לאדם לתפקד בצורה מיטבית, הן באמצעות התאמות טכנולוגיות, אסטרטגיות למידה והכשרה מקצועית מתאימה.

לסיכום, ניתן לראות כי לקויות למידה הן תופעה מגוונת ורבת פנים. היכולת של ילדים ומבוגרים ללמוד ולהתפתח, למרות הלקויות, תלויה במידה רבה בשיטות התמודדות אישיות, בתמיכה לה הם זוכים ובכלים שמערכת החינוך, המעסיקים והחברה בכלל, יכולים להציע.