משתגעים מאהבה – על הלהט, ותהפוכות הנפש שבהתאהבות

כשפגשתי את אלה בפעם הראשונה היא אמרה "אני מאוהבת, וזה הדבר הכי נפלא שקרה לי בחיים". חיוך ענק היה מרוח על פניה, ובכל פעם שהזכירה את מושא ההתאהבות שלה, את הגבר שנדמה היה שכל הווייתה נתונה לו, המבט שלה נהיה מזוגג כאילו התודעה שלה עוברת לעולם אחר. "אני מאוהבת.  רק מלחשוב עליו אני מרגישה פרפרים בבטן ועולה לי הדופק. זה משנה את החיים". ואכן כל החלטה שרצתה לקבל וכל פעולה שתכננה, הייתה מתוך השראה של אותה התאהבות.

זה לא רק הורמונים

אחרי שלושה חודשים פגשתי אותה שוב, אחרי אינסוף הצהרות בכל מדיה אפשרית על כך שפגשה את אהבת חייה, את הנשמה התאומה שלה, את הלהבה התאומה שלה, את האדם שהחיבור איתו  הוא מגלגול קודם והם נועדו  להישאר ביחד לנצח נצחים. אלא שהוא לא הרגיש כך ואמר לה שהקשר לא יכול להמשך. הוא לא הצליח להתאהב בה כמו שאהב את החברה הקודמת שלו, הוא מעריך מכבד ונהנה איתה מאד, אבל לא התאהב.

החברה הקודמת היא אהבת חייו. עם אלה זה נגמר. אלה נכנסה לדיכאון. הרגישה שחרב עולמה. הכאב היה בגוף ובנפש. עמוק ואמתי. היא ניסתה להסביר מה היה שם, להבין איך יתכן שאדם שהרגישה שהיה כל כך קרוב, כמו חלק מנשמתה ממש, לא הרגיש כלפיה את אותו עומק סוחף וחסר פשרות. איך יתכן שההתאהבות היתה חד צדדית, ואם הוא באמת הנשמה התאומה שלה לאור ההתנהלות שלו. "יש מצב שהוא לא יודע את זה. אני חושבת שזאת קארמה, שהוא עוד יתפקח וישוב. אני לא מאוהבת. אני אוהבת אותו אהבה עזה. מאוהבת זה הורמונים. פה זה קארמה. זה חיבור נשמות", המשיכה להגיד למרות שהוא כבר הלך אל נתיבי חייו ולא חזר לקשר איתה.

היא שלחה לו הודעות, קיוותה שיתקשר להגיד מזל טוב ביום ההולדת אבל דבר מאלה לא קרה. בפעם הבאה שפגשתי אותה, לאחר כמה חודשים עצובים למדי, התעוררו בה מחדש עוצמות החיים. "אני מרגישה כאילו הייתי בכלא ויצאתי לחופשי", אמרה באותו מפגש. הצורך באהבה והרצון להתרגש ולעורר את החושים, חזר להתקיים בה, והיא שבה לעולם ההיכרויות, המפגשים והתקווה שהאחד המיוחד שלה יגיע כדי להישאר.

הוא חייב להיות שלי

התאהבות היא תהליך גופני ונפשי. מצד אחד יש את ההרמון דופמין שמניע אותנו להתאהב ולחוות פסגות של אושר, ומצד שני יש את הנפש שרוצה לחוות קשר שמספק יציבות ושמחה, מקום להשתייך אליו ולהרגיש ראויים ורצויים. כאשר רמות הדופמין גבוהות, האהוב נדמה כמושלם ואין שום התייחסות לתכונות הלא חיוביות שלו. הוא נדמה חכם, יפה, מוצלח וראוי להיות האחד שלמענו שווה להתעורר בבוקר. זאת חוויה רגשית וגופנית, עם פרפר בבטן, התרגשויות ורצון עז להתחבר.

הדחף הוא להיות כמה שיותר בחברת האדם בו התאהבנו, יש מחשבות עליו ועל מה יגיד ואיך יגיב ומה ישמח אותו ואיך לעשות דברים יחד איתו כאילו מעולם לא ידענו לעשות לבד. במקביל מתעוררת משיכה גופנית, רצון לגעת, לראות, להריח, וכאשר ההתאהבות היא בתוך חיבור זוגי, מתעוררת גם תשוקה מינית. יש לזה גורם אבולוציוני, לחבר זוגות לצורך המשך הדור כך שלפחות בהתחלה לא ישמו לב לדברים הלא טובים ולא יכשילו את ההתרבות.

שלנו ורק שלנו

שלא בהקשר זוגי, התאהבות מעוררת רכושנות, אחיזה, רצון שהדבר בו התאהבנו יהיה שלנו ורק שלנו. "ראיתי את הגור הזה והתאהבתי בו. ידעתי שהוא חייב להיות שלי", אמרה לי פעם אישה שגידלה גור כלבים כאילו היה בנה.

מאחר והתאהבות דורשת אינטנסיביות רבה והמון אנרגיה, סערות נפש והתמסרות עמוקה, קשה להחזיק בה זמן רב. במידה והיא מצליחה להתקיים בהמשך הדרך, ההתאהבות הופכת לאהבה, ההורמונים שנותנים יציבות ומשפחתיות מתעוררים והאנרגיה משתנה מלהט שקשה לספק, לאיכות יציבה יותר, רגועה והרבה יותר בהירה מהטשטוש האופורי של ההתאהבות. בעוד ההתאהבות הופכת את הקרבה והתנועה ביחסים לקלים, טבעיים וזורמים ללא מאמץ, האהבה מבקשת השקעת מאמץ ביחסים, השתדלות והתבוננות, נדיבות וגמישות.

כאשר ההתאהבות אינה מובילה לקשר מתמשך סופה בעצב גדול, כאב לב, דכדוך עמוק ותחושת שבר.  למרות כל אלה, אנשים רוצים להתאהב, להתרגש, להיסחף לתוך מערבולת חושים וכמו להיבלע באנרגיה הסוערת של ההתאהבות, בתקווה שהזרימה הטבעית תוביל אחר כך לאהבה, לאחווה וזוגיות מתמשכת וטובה.

שמתי את הלב על מגש

שאלתי חברים מה צריך בשביל להתאהב. רובם ענו על אהבה. על קשר מתמשך, על הדדיות של אנרגיה חיובית, על סיפוק צרכים הדדי, על נתינה ונדיבות של שני הצדדים במטרה משותפת. היו שדברו על חלקיק השנייה בו הרגישו את ה"קליק" של ההתאהבות, את הזרם מהרגש הזה של האנרגיה שאומרת כאן ועכשיו אנחנו מחוברים בתדר וזה שווה התייחסות עמוקה. התעקשתי לשאול מה היה בבני הזוג או בנות הזוג של ההתאהבויות הקודמות.

אביאל, אחד החברים, אמר לי:  "אני לא יודע מה היה שם. שמתי את הלב שלי על מגש ונתתי לה. הלכתי כעיוור אחריה בהתאהבות מטורפת. לא ראיתי כלום חוץ מאשר אותה. ויתרתי על חברים, על משפחה, רק היא היתה בעייני באותו זמן. כולם אמרו לי שהיא לא נכונה לי, שהיא לא אמתית איתי אבל לא ראיתי ולא רציתי לשמוע שום דבר רע עליה. מה גרם לי להתפקח? זה היה בהדרגה. הרגשתי שזה לא עובד, בשלב מסוים כבר לא יכולתי לשקר את עצמי יותר,  כי היא לא הייתה שם בשבילי.

כמה שעשיתי למענה ולמען הקשר, אף פעם לא הספיק ולא התקבל בהערכה. היה רגע. כמו הקליק שחיבר היה את הקליק של ההתעוררות, הרגע שבו ראיתי בבהירות שהסיפור שאני מספר לעצמי אינו דומה למה שקורה במציאות. לקח לי זמן להתאושש ממנה. בהתחלה הרגשתי שמצד אחד אסור לי להיות איתה כי זה הרסני לגבי, ומצד שני הרגשתי שאין טעם ואין חשק לכלום בלעדיה. חשבתי שכבר לעולם לא אוכל לאהוב. הדיכאון היה קשוח. אבל יצאתי מזה ואני מאושר שיצאתי מזה כי התעוררתי לחיים.

להתאהב זה כמו להיכנס לכת

אני רואה את עצמי היום, אני יודע ליהנות מדברים, אני לא בתלות. להתאהב זה כמו להיכנס לכת, והאדם שמתאהבים בו הוא ראש הכת שמנהל אותך, ואין לך דרך אלא לפעול לפי רצונו. ככה אני הרגשתי. כאילו אני אסיר שלא שולט על כלום והכל למענה. רוב הזמן הייתי בחרדה נוראית שהיא תעזוב אותי, שהיא לא תתרצה, שהיא תעדיף מישהו אחר על פני. זה נורא כשאני חושב על זה היום. זה היה בהתחלה האור הגדול של חיי והפך בהדרגה לשפל הגדול של חיי. אפילו עכשיו כשאני מדבר על זה אני מרגיש מתח בכל הגוף. מתח לא טוב. אני שמח שזה מאחורי".

להתאהב בלי היגיון

רעות אומרת שזוגיות טובה אפשר לעשות עם מי שדומה לך, כי בעצם מתאהבים בהשתקפות, בדברים המשותפים שיש בין השניים. היו לה כמה התנסויות. "באחת מהן נאלצתי להוציא צו הרחקה לבחור שהתאהב בי ברמה לא הגיונית, היה אובססיבי כלפי, קנאי, מאיים, מפחיד עד כדי כך שהייתי חייבת לסיים את זה. במקרה אחר אני התאהבתי ונהייתי אובססיבית. תפסתי את עצמי די מהר, אבל היו כמה שבועות שעקבתי אחריו, שלחתי לו הודעות וטלפנתי לו בלי סוף ממספרים חסויים כדי שיענה לי, השתגעתי ממש. השתגעתי מאהבה. אבל תפסתי את עצמי, הבנתי שאני לא יכלה להמשיך ככה, ולאט לאט השתחררתי ממנו. היום כבר אין לי אליו רגשות, אבל זה לקח כמה שנים להשתחרר מהתחושה הזאת של אובדן, של נטישה, כאילו אין יותר אהבה בעולם בכלל.

"כיום אני בזוגיות אוהבת, אני מאד מעריכה בן הזוג שלי, הוא חכם וטוב לב, הוא אוהב אותי וזה עושה לי אושר. אני לא יכולה להגיד על הבחור ההוא שהוא היה חכם או טוב לב במיוחד. זה כנראה היה גיל כזה או גל כזה של הורמונים שיצר את הסיטואציה של ההתאהבות המטורפת. כשאני מסתכלת אחורה אני לא לגמרי מבינה מה אהבתי בו. הוא נחמד לא יותר. באותם ימים הרגשתי שאין לי חיים בלעדיו. כמו בשיר, בלעדיך אני חצי בנאדם אני בעצם כלום. אחר כך זה עבר, והכרתי את בן הזוג שלי שהוא הרבה יותר מוצלח ונפלא ממנו. אם אני מאוהבת בו? אני לא בעיוורון חושים מטלטל איתו. אבל אני אוהבת ומעריכה, דואגת לו ונהנית בחברתו. אין פרפרים בבטן, אין ללכת לאיבוד באנרגיה שלו אבל יש תחושה נהדרת של משפחה, של ביטחון ביחד, של בית. אם אני מתגעגעת להתרגשויות? יש לי התרגשויות מהעבודה שלי, מהדברים שאני עושה, מהילדים, יש לי מספיק התרגשות בחיים".

אחרי הרבה שיחות דומה שהגעתי להבנה שהתאהבות לא קשורה להגיון או לשכל. להיפך. לפעמים ההתאהבות היא בניגוד מוחלט לכל מה שהשכל היה אומר אילו הקשיבו לו. האפקט הזה בו בתחילת ההתאהבות התחושה היא מלאות, אושר והתמסרות ללא שיפוט או ביקורת על הצד השני, בעל כוח ריפוי והעצמה. לעומת זאת אהבה יכולה להיות דבר שצומח ומתפתח מתוך התבוננות, מתוך למידה של האדם, של הדברים, היקשרות הדרגתית שיש בה חמלה ונכונות לחלוק. כאשר יש אהבה היא מחזקת, משמחת, מחברת ועוזרת בתהליכי החלמה.

לצאת מאזור הנוחות

חזרתי ושאלתי מה צריך שיהיה בבן אדם כדי שתתעורר בנו האהבה אליו.

יפית אמרה שצריך שתהיה התאמה בערכים , פתיחות משני הצדדים, מוכנות להכיל, לקבל ולגדול ביחד. מורן אמרה שהכי חשוב שהלב יהיה פתוח להתמסר. "לקחת סיכון להיפגע, להיות חשופים ולאפשר לצד השני לתת לי. כשאני לא נותנת לעצמי אלא רק לאחרים,  יהיה לי קשה לקבל . לא צריך רשימה לגבי מה צריך שיהיה בצד השני של הקשר, צריך גמישות ושתהיה הרגשה ששני הצדדים עושים ביחד".

מלי מחפשת גישה חיובית לעולם ולאנשים. יש לה רשימה נהדרת, כזאת שיש בה הרבה תכונות שראויות לכל בן או בת זוג כדי לעשות את החיים נעימים. "שתהיה סבלנות וסובלנות, פתיחות, אדם שיש לו תחומי עניין משלו, אדם מאפשר, אוהב , אכפתי, אוהב לעזור ועם ידיים טובות, סקרן, אוהב ללמוד, בעל יכולת הקשבה והכלה, ישר, אוהב קרבה ומגע, בעל ידע עולם נרחב רצוי משכיל, נדיב טוב לב ומלא מלא אהבה לעצמו ולזולת".

דפנה אומרת שעם השנים לבד, היא הבינה שלא די בכמיהה לחברות וחום. "הלב צריך להיות באמת פתוח לצאת מאזור הנוחות, וגם ההבנה שלא רק הצד השני התבגר וכבר לא נראה כמו נער, אלא גם אנחנו כבר נראות אחרת מאשר בצעירותנו. צריך לעבור איזה מחסום תודעתי בנוגע למראה. כשעוברים אותו אפשר להתאהב בערכים ובהתנהלות של אדם בלי קשר למראה שלו".

טלי ואיריס חשבו שצריך פניות לקשר. "חשוב שיהיה לו רצון לקשר, שיהיה פתוח, שתהיה מוטיבציה, נכונות להשקיע לתת ולקבל. וצריך גם חוש הומור. וסבלנות, ומרחב. חשוב שיהיה מרחב לכל אחד לחיות במרחבים הפרטיים שלו שאינם חלק מהזוגיות".  

רבקה אמרה שאפשר להתאהב במי שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך "מישהו שאת יכולה להיות את עצמך לידו ". רותם אמרה שאהבה הולכת יחד עם משיכה. "גירוי כזה שיכול להיות אנרגטי, רגשי, פיזי, והכי טוב כולם יחד". אורלי הוסיפה שכל התכונות שמחפשת אצל הצד השני בזוגיות, חייב שיהיו גם לך.  ציפי הוסיפה שצריך כבוד הדדי, חברות והבנה, יחד עם היכולת לסלוח.

סולם האהבה הלוהטת

לפי ויקיפדיה התאהבות היא תחושה של רצון בקרבה, משיכה מינית ותשוקה לקבל יחס אוהב, שלב ראשוני בהיווצרותו של קשר של אהבה רומנטית. בהמשך מצוין סולם האהבה הלוהטת, המכיל שורה של משפטים. לכל אחד מהמשפטים נותנים ציון בין 1- נמוך לבין 9 – גבוה, וככל שהמספר גבוה, הדבר מעיד על מידת ההתאהבות ועל גובה האובססיה שיש לאדם בקשר. אתם מוזמנים לבדוק את עצמכם.

ואלה המשפטים בסולם האהבה הלוהטת

• מאז התחיל הקשר עם מושא אהבתי, רגשותיי הם כמו ברכבת הרים
• ארגיש נואשות, אם מושא אהבתי יינטש אותי
• לעיתים, גופי רועד בהתרגשות למראה מושא אהבתי
• אני נהנה ללמוד את תנועותיו וזוויותיו של גוף מושא אהבתי
• אין ביכולתי לשלוט במחשבותיי. הן אובססיביות לגבי מושא אהבתי.
• ארגיש שמחה, אם אעשה דבר מה שיגרום שמחה למושא אהבתי
• אעדיף לשהות במחיצת מושא אהבתי יותר מאשר במחיצת כל אדם אחר
• אקנא, אם אחשוב שמושא אהבתי מתאהב באדם אחר
• איש לא יוכל לאהוב את מושא אהבתי כמוני
• יש בי תשוקה לדעת הכול על מושא אהבתי
• אני רוצה את מושא אהבתי מכל בחינה – פיזית, רגשית ונפשית
• אוהב את מושא אהבתי לנצח
• מבט עמוק לעיני מושא אהבתי גורם לי "להינמס"
• יש בי תיאבון בלתי נדלה לחיבה ממושא אהבתי
• עבורי, מושא אהבתי הוא הפרטנר הרומנטי המושלם
• גופי מגיב, כאשר מושא אהבתי נוגע בי
• יש לי תחושה של רוך כלפי מושא אהבתי
• מושא אהבתי יכול לגרום לי יותר שמחה מכל אדם אחר
• מושא אהבתי תמיד במחשבותיי
• אם אופרד ממושא אהבתי לתקופה ארוכה, ארגיש בדידות עמוקה
• לעיתים, קשה לי להתרכז בעבודתי, כי מושא אהבתי במחשבותיי
• לדעת שלמושא אהבתי אכפת ממני גורם לי להרגיש שלמות
• אני רוצה שמושא אהבתי יכיר אותי – את מחשבותיי, את פחדיי ואת תקוותיי
• יש בי תשוקה עזה למצוא סימנים, המעידים על אהבתו של מושא אהבתי כלפיי
• אם מושא אהבתי יעבור תקופה קשה, אנטוש את עיסוקיי ואעשה הכול כדי לעזור לו
• במחיצת מושא אהבתי, עולות בי תחושות תוססות
• בנוכחות מושא אהבתי, עולה בי ערגה לגעת ולקבל מגע
• קיום ללא מושא אהבתי יהיה עגום וקודר
• יש בי משיכה עזה למושא אהבתי
• דיכאון עז פוקד אותי, כשדברים אינם הולכים כשורה עם מושא אהבתי