(חי פה עם סיפורבניין) – השנה, בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (24/4/23), צוין גם יום הזיכרון לשואת העם הארמני, שהתחוללה בשנת 1915. הכנסייה הארמנית בחיפה שוכנת ברחוב קטן בוואדי ניסנאס, סמטת חנא נאקרה, המתפצל מרחוב חורי.
העם הארמני
מוצאו של העם הארמני הוא הודו-אירופי. ארמניה נמצאת באזור הקווקז, לחוף המזרחי של הים השחור, וגובלת בגיאורגיה, אזרביידג'ן, אירן וטורקיה. עפ"י המסורת, הר אררט שנמצא בארמניה הוא המקום שבו עגנה תיבת נח אחרי המבול. הארמנים היו הראשונים שקיבלו את הדת הנוצרית כאומה, בשנת 301 לספירה. כבר בשלהי המאה ה-4 היתה קיימת קהילה ארמנית בירושלים ומאז ישנה רציפות של הישוב הארמני בעיר.
השואה הארמנית היתה טבח שיטתי של האוכלוסייה הארמנית שבוצע ע״י השלטון העות'מני במהלך מלחמת העולם הראשונה (1915), ובה נרצחו כמיליון וחצי בני אדם. ברחבי העולם חיים כיום כ-10 מיליון ארמנים, ובארמניה עצמה כ-2.5 מיליון. בישראל חיים כ-10,000 ארמנים.
העדה הארמנית בחיפה
העדה הארמנית בחיפה מונה כיום כ-2,000 איש, רובם צאצאיהם של הפליטים הארמנים שנמלטו מארצם בעת שהתחולל הטבח ע״י השלטון העות'מני, אז הגיעו לחיפה כ-6,000 פליטים. כיום אנשי הקהילה מתגוררים בעיקר בוואדי ניסנאס. בעקבות התפרקות ברית המועצות הגיעו לישראל גם מהגרים מארמניה, חלקם התיישבו בחיפה.
הכנסייה הארמנית בחיפה
הכנסיה הארמנית בחיפה קרויה ע״ש אליהו הקדוש (הנביא) או "סנט יגיה" בארמנית. היא שוכנת בקומה הראשונה של בניין דו-קומתי שנבנה בסביבות 1915 ונרכש ע״י הקהילה ב-1928. בקומת הקרקע פעל בי״ס יסודי עד שנת 1947. ב-2012, האב דיראיר חובאקימיאן, הממונה על ניהול הכנסייה הארמנית בחיפה והגליל, יזם שיפוץ נרחב של המבנה והפיח רוח חדשה בקהילה. במסגרת השיפוץ הוצב חצ׳קר, הצלב הנוצרי הארמני המסורתי, המפוסל מגוש אבן געשית שמקורו בהרי אררט.
לזכר נרצחי העם הארמני
עפ"י החלטת מועצת העיר חיפה, נחנכה רחבה לזכר נרצחי העם הארמני בשד׳ בן גוריון, ביום 20 במרץ 2023. האירוע היה במעמד רה״ע ד״ר עינת קליש-רותם, האב חובאקימיאן ומכובדי העדה הארמנית בחיפה.
תודתי נתונה לאב חובאקימיאן אשר פתח בפניי את הכנסייה והקדיש מזמנו על מנת לספר על תולדות העדה הארמנית בחיפה.
הערה:
קוראים יקרים, הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
יפה ד"ר דוד בר און. כותב יפה.בוקר טוב
תודה על תגובתך. יתכן והסיבה ליחס המוזיאון לעברית נובע מיחסה של מדינת ישראל לשואה הארמנית. בכל מקרה, מציע לך להפנות את טענתך המוצדקת – לדעתי- למוזיאון עצמו.
אני מבקש למחות על היחס של הארמנים ליהודים ולישראל.
לאחרונה נפתח בירושלים מוזיאון הארמנים. על המסכים כל המידע על השואה הארמנית ותולדות הארמנים בארץ ישראל מתורגם למספר שפות. ערבית תירגמו. אנגלית תירגמו.. כשזה מגיע לעברית רוב המידע על המסכים לא מתורגם לעברית.
בעיני זה פשוט זלזול בקהל המבקרים שרובו לא תיירים ולא ערבים דווקא יהודים ומי שלא יודע אנגלית לא יוכל לקבל את רוב המידע. זה פשוט בלתי נסבל שככה נפתח מוזיאון במדינת ישראל.