הכנסייה הארמנית (סנט אליהו – יג'יה הקדוש) שייכת לפטריארכיה הארמנית
אומת הארמנים הינה אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי. מקור קבוצה זו בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).
הכנסייה האפוסטולית הארמנית (בארמנית: Հայ Առաքելական Եկեղեցի, בערבית: كنيسة الأرمن الأرثوذكس) היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.
הכנסייה הארמנית בחיפה | צפו
| מומלץ לצפות בסרטון במסך גדול |
שמה הרשמי הוא "הכנסייה האפוסטולית והאורתודוקסית הארמנית". לעיתים היא נקראת "הכנסייה האורתודוקסית הארמנית" או "הכנסייה הגרגוריאנית".
העם הראשון שהתנצר
העם הארמני היה הראשון שהתנצר כאומה בשנת 301 לספירה. חדירת הנצרות בקרב הארמנים הייתה מהירה יחסית, ולכן כבר בשלהי המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים. מאז ועד היום ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר העתיקה בירושלים.
סימטת חנא נאקרה
הקהילה הארמנית בחיפה מונה כמה מאות נפשות, המתגוררים בעיקר בעיר התחתית. הכנסייה שוכנת ברחוב קטנטן וצר הנקרא סימטת חנא נאקרה – שהיא סמטה קטנה המתפצלת מרחוב חורי שבוואדי ניסנאס.
רחב ומפואר
מבנה הכנסייה הוא למעשה בניין של בית מידות רחב ומפואר אשר נבנה בשנת 1918 ובמרכזו היה דיוואן שממנו התפצלו חדרים לשני הכיוונים. הבית בן שתי הקומות היה שייך בעבר למשפחת אביאד (הצבע הלבן) שנדדה ללבנון.
סנט אליהו
בשנת 1928 פטריארך העדה הארמנית רכש את הבית ואת כל המתחם הצמוד לו וכך הוקמה כנסייה המוקדשת לאליהו הנביא, ושמה כנסיית 'יגיה הקדוש', כלומר סנט אליהו .
הרועה הרוחני של הכנסייה – האב דראייר אפוקמאן הוא יליד ארמניה אשר הגיע כנער בן 14 לשרת בכנסייה הארמנית בירושלים. כיום אבונה דראייר נשוי (לאישה אצילית ונאה מאד) והם הורים לארבעה ילדים (שלוש בנות ובן).
"מתחתנים עם הכנסייה"
בכנסיה הארמנית ישנם שני סוגי כמרים:
לאנשי הדת המשמשים כרועים רוחניים של קהילות מותר להתחתן משום שהדבר מאפשר להם להבין טוב יותר את מורכבות צרכיהם של בני הקהילה. לעומת זאת, הנמצאים בדרגות הבישוף וארכיבישוף – "מתחתנים עם הכנסייה".
נפגשים בארמניה
לאחר שסיים את תפקידו כדייאקון (פרח כמורה) בירושלים ואכן הוסמך לכמורה, הוחלט ב-2011 שאבונה דראייר ירעה ויוביל את קהילת המאמינים שבחיפה. אגב, בכיתת לימודי ההסמכה לכמורה החלו ללמוד 22 צעירים, אך מתוכם הוסמכו 9 אנשי דת בלבד. מתוך תשעה אלו רק אבונה דראייר נשאר בישראל, ולדבריו הוא מאד מאד מרוצה כאן. משפחת אביו חיה כיום בבלגיה והם מתראים אחת לשנה ב… ארמניה!
בשנת 2012, לאור יוזמתו של האב דראייר, החלו שיפוצי המתחם והתחדשות פנים הכנסייה. כל זאת בעזרת תרומות אשר נאספו ע"י חברי הקהילה הארמנית מחד ומאידך תרומות ממאמינים ארמניים בחו"ל.
הפטריארכיה הארמנית בירושלים
כנסיית יג'יה=יריה הקדוש שבחיפה, כפופה לפטריארכיה הארמנית בירושלים. עד המאה ה-20 הורכבה הקהילה הארמנית בירושלים בעיקר מנזירים וממספר קטן של משפחות חילוניות שסיפקו שירותים שונים לנזירים.
גל של פליטים ארמנים
אולם בעקבות רצח וטבח הארמנים במלחמת העולם הראשונה, הגיע לירושלים גל של פליטים ארמנים (כ-20,000 נפש) שרבים מהם נשארו בעיר כאוכלוסייה קבועה ואף שינו את הרכב האוכלוסייה ברובע שבעיר העתיקה. בעקבות כך חדרו אף אלמנטים חילוניים לקהילה, אך הרובע המשיך לתפקד כמרכז דתי.
שייח' בראק
חלק מניצולי רצח העם הארמני שהגיעו לארץ הקימו את היישוב שייח' בראק על רכס הכורכר במישור חוף הכרמל. קבוצה של משפחות איכרים, מכפר קטן שליד העיר אדנה שבארמניה הקטנה, הגיעה לארץ ב-1920 וביקשה להמשיך באורח חייה הקודם. הקבוצה חכרה כ-800 דונם במישור החוף מבעל אדמות ערבי נוצרי, אנטון חמודה (שנדד ללבנון), והקימה שם כפר בשם שייח בראק בו קיימה את המסורות הארמניות. הכפר ננטש בשנת 1981, זאת בעקבות נדידת צעירי הקהילה אל מקומות פרנסה מחוץ לכפר.
עם גל העלייה מברית המועצות
לאחר פירוק ברית המועצות, החל משנות התשעים, הגיעו לישראל עוד אלפי ארמנים וארמנים-למחצה הנשואים ללא ארמנים, זאת בשנות ה-90, יחד עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר.
כיום חיים בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית ארמנים (כולל ארמנים שהגיעו בגלי העלייה), כ-2,500 מתוכם משתייכים לאוכלוסייה הארמנית הוותיקה. כ-1,500 ארמנים חיים ברובע הארמני בירושלים ועוד כ-1,000 חיים בחיפה, נצרת, עכו, יפו, בית לחם ומעט מהם אף בפתח תקווה.
המזבח
גרם מדרגות נרחב מעלה את המאמינים אל עבר דלתות הכנסייה. ספסלי אולם התפילה חודשו ומורקו, ושטיח בוהק וארוך מביאנו עד לאזור המזבח. משני צידי האולם חדרים המשמשים את אנשי הדת והקהילה.
מימין לאולם נמצא חדר להתכנסות חברתית לאחר התפילה, לצידו חדר ארכיון וכן חדר נוסף לבגדי השרד של אנשי הדת. משמאל נמצא משרדו של אבונה דראייר ולצידו סוויטת אירוח השמורה למאמינים הבאים לקבל טיפולים רפואיים באזור. לאחרונה הוקם צלב – העשוי שיש ומוזאיקה יפיפה בחלק הפנימי של הבמה (במת המזבח).
בחלקה המרכזי של הכנסייה מוקמה נברשת קריסטל עתיקה. כמו כן גם החליפו את כל מעקי המדרגות, ואת הצלב החיצוני- כל זאת ביחד עם הנברשת ומעקי המדרגות ששופצו ושודרגו. על קירות הכנסייה ציורים רבים הקשורים הן לברית הישנה והן לברית החדשה.
מיסות של שבת בבוקר
המיסות מתקיימות בכנסייה בימי שבת, בשל העובדה שרבים מבני הקהילה עובדים בימי ראשון, וכדי להנגיש את התפילה לקהל המאמינים הוחלט שהתפילה תהייה בשבת בבוקר.
אבונה דראייר מדגיש שבשבת "רגילה" מגיעים כ-40 מאמינים לתפילה ואילו בחגים כ-80 איש ואישה.
שני חגים
רק בשני חגים עוברת התפילה ליום ראשון בשבוע (ואזי קהל המאמינים לוקחים חופשה מעבודותיהם) זאת ביום ראשון בו חל חג הדקלים וביום ראשון בשבוע בו חל חג הפסח. במועדים אלו מגיעים לתפילה כ-300 עד 350 מתפללים.
צלב אבן
לפני מספר שנים יזם האב דיראייר הבאת "חצ'קר" והצבתו בחצר הכנסייה. חצ'קר הוא צלב אבן (חצ' – צלב, קר – אבן). החצ'קר הוא לרוב ברוחב של מטר ובגובה של 2.5 מטרים. החצ'קר ייחודי לאומה הארמנית. ראשיתו של החצ'קר החלה עם ההמרה של האומה הארמנית לנצרות בשנת 301 לספירה.
פריחה מסמלת חיים
כיום, בחצר הכנסייה מוצב "חצ'קר" שכאמור הוא צלב אבן גדול ממדים המעוטר ומפוסל בתוך אבן געשית אשר הובאה במיוחד מארמניה. סימן הזיהוי לצלב הארמני היא הפריחה של קצותיו המסמלת את החיים.
אגב, יש הרואים דמיון מסוים בין החצ'קר לבין הצלבים הקלטיים אותם ניתן לראות בעיקר באירלנד, אך עדיין קיים הבדל רב ביניהם.
מצבות וניצחונות
כיום החצ'קרים משמשים בעיקר כמצבות למתים, אך גם כדי לציין ניצחונות צבאיים או אירועים היסטוריים, וחושפים אותם לרוב במהלך הקדשת כנסייה או כל מבנה אחר. למעשה, החצ'קר לא מקושר באופן ישיר לדת, אלא משמש יותר כמייצג לאומי ארמני.
אלא שבחצר מתחם הכנסייה הארמנית, אמנם מוצג עתה חצ'קר אחד בלבד – אך שניים נוספים עתידים להתווסף לו מצדדיו. לחצ'קר ספציפי זה – אכן כן יש היבט נוצרי דתי מחד ומאידך היבט לאומי ארמני.
מתחתנים עם בני עמם
אנשי הקהילה הארמנית משתדלים להתחתן עם בני העם הארמני. הרציונל העיקרי הוא שמירת הרמוניה משפחתית בדרך זו, לפחות בנושאי מנהגים, תרבות, אוכל ושפה. זוהי הסיבה שכל ילדי הקהילה הארמנית לומדים כ-3 פעמים בשבוע במועדון "הצעירים הארמנים" הממוקם בשדרות הציונות 12.
הכנסייה הארמנית נמצאת בשולי ואדי ניסנאס מיקום הכנייסה בסימטת חנא נאקרה – הכניסה מרחוב חורי 23.
הציבור מוזמן להגיע ואף להיות נוכח בתפילה בשבתות בשעה 10 בבוקר, אך רצוי להתעדכן טלפונית (או ברשת) טרם הגעה למקום.
• (בעת הביקור, יש לדעת כי רק מי שנטבל – יכול לקבל את לחם הקודש).
מעניין