(חי פה בממ"ד) – הורים לתלמידים בבתי הספר בחיפה קוראים להשבית את הלימודים הפרונטליים בעיר, בעקבות נפילת הטיל במרכז הכרמל ביום שבת, 16 בנובמבר 2024. ההורים סבורים כי יש לעבור ללמידה מרחוק, מתוך חשש לשלום הילדים. לדבריהם, בבתי ספר רבים בחיפה אין מרחבים מוגנים ראויים, ובמקרים מסוימים, התלמידים נאלצים להתכנס במקומות שאינם בטוחים, כמו ליד חלונות – מצב שעלול להעמיד אותם בסכנה משמעותית.
ההורים מעלים דאגה נוספת לגבי הדרך לבית הספר וחזרה ממנו. "אם בבתי הספר ובגנים יש לפחות מרחב מוגן, גם אם לא מושלם, מה יקרה אם תהיה אזעקה כשהילדים נמצאים ברחוב או באוטובוס?" שואלים ההורים בדאגה.
האירועים שהתרחשו הערב, שבת, 16/11/24, כולל נפילת הטיל וחלקי מיירטים שנפלו בקרבת בתי ספר, מחזקים לטענת ההורים את עוצמת הסכנה. "המצב הזה מבהיר עד כמה החלטות להותיר את הלימודים בבתי הספר חושפות את ילדינו לסיכונים מיותרים," הם טוענים, וקוראים למקבלי ההחלטות לפעול באופן מיידי כדי להבטיח את ביטחונם של הילדים.
אמא לתלמידה בבית הספר עירוני ה': למה כשיש איום אמיתי התלמידים צריכים לבוא לבית הספר?
""אין מיגון מתאים בבתי הספר, זו סכנה אמיתית"
אמא לתלמידה בבית הספר השש-שנתי עירוני ה' במרכז הכרמל מציפה דאגה עמוקה למצב המיגון בבתי הספר בחיפה בעקבות האירועים האחרונים. "אין מיגון מתאים בכל מוסדות החינוך," היא טוענת. לדבריה, גם במקומות שנחשבים "מוגנים," התלמידים נאלצים להצטופף במסדרונות או לשבת מתחת לחלונות – מצבים שמרחיקים מהמושג של מרחב מוגן אמיתי.
"היום ראינו מה קרה לבניין במרכז הכרמל," היא מוסיפה. "בבית ספר עירוני ה' יש כ-1,000 תלמידים, וכשהם נדרשים להתפנות למרתף בבניין אחר, לא לכולם יש מקום. חלקם נשארים במסדרונות, חשופים לסכנה. זה לא פתרון. בבתי ספר אחרים הילדים מתבקשים לתפוס מחסה מתחת לשולחנות – זה לא מוגן."
הנסיעה לבית הספר: זמן מסוכן במיוחד
מעבר למצב בבתי הספר עצמם, האמא מביעה דאגה מהסכנות שבדרך אליהם ובחזרה. "הבת שלי צריכה לקחת שני אוטובוסים לבית הספר. אם תהיה אזעקה בזמן הנסיעה, ייקח לה לפחות דקה לרדת מהאוטובוס, ואין באמת מיגון בדרך. זה פשוט מסוכן."
למה לא לחזור ללימודים מרחוק?
האמא שואלת מדוע, לנוכח המצב, לא חוזרים ללימודים בזום כפי שהיה בתקופות אחרות. "כשעובדי העירייה שבתו והמנקות לא הגיעו, מיד שלחו את הילדים ללמוד מהבית. אז למה עכשיו, כשיש איום אמיתי וממשי על החיים שלהם, הם נדרשים להגיע לבית הספר? זה לא הגיוני."
לדבריה, הפתרון ברור: "החיים חשובים יותר. עד שיהיה מיגון הולם בבתי הספר ואמצעים ברורים לשמור על ביטחון הילדים, יש לעצור את הלימודים הפרונטליים ולעבור ללמידה מרחוק."".
אמא לתלמידים בבית הספר אליאנס: ההנחיה שהבת שלי קיבלה היא להישאר בכיתה עם חלונות מפלסטיק
"חוסר ודאות וסכנות: קריאה לחזרה ללמידה מרחוק"
אמא לתלמידה בבית הספר השש-שנתי אליאנס משתפת בקשיים ובחששות שהמצב הביטחוני הנוכחי מציב עבור תלמידים והורים כאחד. לדבריה, הורים רבים מעוניינים כי הלמידה תחזור להתבצע מרחוק או לכל הפחות במתכונת של קפסולות, תוך הבטחה שהתלמידים שלא פקדו את בתי הספר בחודשיים האחרונים יוכלו להשלים את חומר הלימוד בצורה נגישה.
"הבת שלי לומדת בבית ספר חדש, והיא מתקשה להכיר את חבריה לכיתה ולגשר על פערי הלימוד," היא מספרת. "המחנכת והיועצת מבינות את המצב והיו בקשר רציף איתי, וזה עוזר. אבל גם להן קשה, הן אמהות לילדים בעצמן."
האתגרים בהתמודדות עם המצב הביטחוני
לדברי האם, ההתמודדות היומיומית עם המצב הביטחוני הפכה בלתי נסבלת. "אחד הילדים שלי יורד למקלט, והשנייה צריכה לנסוע באוטובוסים לבית הספר, כשההנחיה שקיבלה היא להישאר בכיתה עם חלונות מפלסטיק. זה נחשב 'מוגן,' אבל ברור שזה לא באמת."
החשש גובר כשהיא נזכרת בהחלטתה להחזיר את בתה לבית הספר אחרי למעלה מחודשיים של היעדרות. "אתמול, ביום שישי, לקחתי אותה לבית הספר והחזרתי אותה בעצמי. מחר, היא כבר לא תלך. זה פשוט לא שווה את הסיכון."
קריאה למערכת החינוך: פתרון שיאפשר ביטחון
האמא קוראת למערכת החינוך לגלות גמישות ולדאוג לפתרונות שמציבים את בטיחות התלמידים בראש סדר העדיפויות. "חייבים לאפשר למידה מרחוק או במתכונת בטוחה יותר, ולהקל על התלמידים שנשארו בבית את תהליך ההשלמה של החומר. החיים שלהם חשובים יותר מכל דבר אחר."
הקריאה הברורה של ההורים היא לשינוי מיידי במתכונת הלימודים, מתוך דאגה לשלום ילדיהם ולצורך להבטיח להם חוויית לימוד בטוחה.
אמא לתלמידה בבית הספר דרור: הבת שלי חושבת מה היא תעשה באזעקה ולא על הלימודים
"למידה מרחוק: הפתרון הבטוח לתלמידים תחת איום"
אמא לתלמידה בבית הספר דרור בקריית אליעזר משתפת את הקשיים והחששות שעימם היא מתמודדת בתקופה האחרונה, על רקע המצב הביטחוני המתוח בצפון. "אני בעד למידה מרחוק," היא אומרת, "כך הבת שלי תוכל ללמוד בבית, במקום מוגן ולידי, ולא בבית הספר שבו מפקירים את חייה וחיי שאר התלמידים."
למידה מתוך ביטחון: תנאי הכרחי להצלחה
לדבריה, היכולת של ילדים להתרכז בלמידה תלויה בתחושת הביטחון שלהם. "כשבתי נמצאת בבית, היא יכולה ללמוד בלי לחשוב 'מה יקרה אם תהיה אזעקה ואין כאן ממ"ד'. בשבוע שעבר, שלחתי אותה יום אחד לבית הספר, ובזמן האזעקה היא רצה למקלט על דעת עצמה, כי במקלט לא היה מספיק מקום לכולם. היא סיפרה לי: 'אמא, היום חשבתי כל הזמן מה אעשה אם תהיה אזעקה. הייתי בכוננות לצאת ראשונה מהכיתה.' זו לא סביבה ללמידה."
המציאות בגנים: מצוקה כפולה להורים
בנוסף, האמא מתארת את המצב בגני הילדים בקריית אליעזר, שם לומדים ילדיה הקטנים. "בגנים אין מרחב מוגן, והילדים יושבים על הרצפה ליד חלונות, קרוב לקיר חיצוני. איך אפשר לקרוא לזה מוגן? זה פשוט מסוכן."
פערים לימודיים: האחריות של מערכת החינוך
היא מוסיפה כי רבים מההורים בעיר לא שולחים את ילדיהם לבתי הספר מאז שהלחימה בצפון החריפה. "בתי הספר חייבים לקחת אחריות על התלמידים שלא מגיעים, ולספק להם מענה ללמידה מרחוק. לא ייתכן שייפתחו פערים בין הילדים שבבית לאלה שמגיעים מדי יום. אנחנו לא יודעים מתי המצב יירגע, אבל אסור שזה יבוא על חשבון החינוך של הילדים שלנו."
קריאה ברורה להנהגה החינוכית
הורים רבים מביעים תחושת דאגה וחוסר אונים לנוכח המצב. "החיים של הילדים שלנו חשובים יותר מכל דבר אחר," מסכמת האם, "וצריך להעניק להם פתרון לימודי שלא יעמיד אותם בסכנה, גם אם המשמעות היא למידה מרחוק לזמן ממושך."
יו"ר הנהגת ההורים הישובית בחיפה ליאור גולדברג: אנחנו סומכים על הנחיות פיקוד העורף
יו"ר הנהגת ההורים הישובית בחיפה ליאור גולדברג: "אנחנו מאמינים בהנחיות פק"ער וסומכים על ההחלטות שהוא מקבל תוך ניהול סיכונים עקבי".
כל כך קרוב הטיל שייט על חיפה טייל השאיר אימה פחד אנחנו במדרגות הטיל גארד הגיע מים לאט לאט טייל על גג הבית של כולנו שגרים באזור הים הרגשתי כמו מטוס ענק שהולך לנחות על השכנים ועלינו אחר כך באה השריקה הארוכה בום טרח נפלא על בית הכנסת הכי יפה בעיר הרס רב ברחוב קלר מסוכן מאוד מה שקרה בטח ההורים יהיו מודאגים לגבי הילדים קשישים
הורים בכיינים מגעילים. מתנהלת פה מלחמה דה לוקס, עושים הכל לאט כדי למנוע נפגעים. כל אלפים השיגורים מלבנון גרמו לפחות הרוגים מאלה שנהרגו בתאונות, מאלה שנרצחו בתוך הקהילה הערבית. אז פה ושם נפגעו בתים. הבא לא נדבר על בתים שנפגעו בעזה או בלבנו או בדחיה. אז גם על זה מתבכיינים? לבכיינים הללו אי אפשר להשתיל מוח. הגוף ידחה אותו.
פשוט לא יאמן. הדבר הכי גרוע זה לנתק את הילדים שוב מבית הספר. הדאגה לשלום הילדים מובנת אבל בידוד גרוע לא פחות.
צודקים ב200 אחוז .
הכל עיניין של כסף
רק היום ראיתי תחנת אוטובוס ליד הראלי בשדרות מוריה מלאה בתלמידים. לפחות 30. לאן כולם יתפנו בזמן אזעקה… לא רוצה לתאר לעצמי. בעיני הבעיה העיקרית היא ההגעה למוסדות החינוך.
בישראל לומדים רק לאחר מעשה. חבל.
לצערנו אל תצפו שלמדינה ובעיקר לביבי יהיה אכפת מעוד כמה הרוגים. כולנו כמו נמלים בשבילו … אם היה רוצה לגמור את המלחמה היה מוריד בלבנון את תשתיות החשמל המים והמזון ..תוך שבועיים הערבים היו מתחילים להרוג אחד את השני במקום אותנו.כנ"ל בעזה.
העיקר הילדים שלו בטוחים מכל הבחינות
בית ספר הוא המצאה של קצת יותר מ100 שנה,אין טעם לסכן תלמידים בשביל שום דבר.
מה שחשוב היא האוניברסיטה או מכללה שאפשר להוציא תואר ישים מועיל לחברה ולפרט.
מי שרוצה להשאיר את הילד בבית, שישאיר ויעשה איתם חינוך ביתי.
ילדים צריכים ללמוד בבית ספר.
יש הוראות של פיקוד העורף. תנשמו.
צודק ונכון.
הבעיה היא הדרך לבית הספר והדרך מבית הספר, לא בבית הספר.
אני מציעה להעביר את הלימודים לנקוסיה. גם ביטחון וגם נהיה בלי ההורים ההיסטריים.
עוד מחדל!!!!
פיקוד העורף מונחה מלמעלה להשאיר את המשק עובד
עיריית חיפה משתפת פעולה
הממשלה רוצה מלחמה וגם שגרה. זה לא עובד ביחד!
הם צריכים לבחור – מלחמה או שגרה!
ומה איתכם ההורים? אתם אלו שיכולים להשפיע! אל תשלחו את הילדים לבית הספר!!!!
חברים, לפרסם את התמונות זה לפרסם את המיקום.
שלא יבלבלו את השכל.
אנחנו בקריות מבקשים כבר 3 שבועות עידכון הנחיות ושמים עלינו פס ! אבל מעניין אם זה היה בתל אביב .. מהמרים על החיים של הילדים שלנו !
אל תחכו לעירייה או לפיקוד העורף הגיע הזמן שתיקחו את המושכות לידיים ואתם תחליטו ולא אף אחד אחר
דיי לתמימות !
השאלה מתי המזל יגמר
אכן טירוץ להרשות לתלמידים לסכן עצמם בשם האשליה של שגרה.סכנת חיים ממש.הורים רבים נאלצים לשלוח תלמידים בגלל לחץ ביס ולחץ שילדיהם יפגעו לימודית.שערוריה!!!!!חזרה ללימוד מרחוק עכשיו!!!!!
העיקר את עיריית חיפה השביתו כדי לבנות מרחב מוגן לעובדים לפני שבוע הייתי בארנונה וזה היה סגור כי משפצים מפני שאין מרחב מרחב מוגן אבל הילדים שלנו זה הפקר . צריך לחזור לזום לפני שיהיה אסון. פשוט בושה לעיריית חיפה לא אכפת להם מחיי הילדים.
בחרתם בזקן הכושל עכשיו תאכלו
מה את מבלבלת את המוח
אין מרחב מוגן והם עברו לעבוד ממלון ציון בקומה מינוס 1.
משפצים במקום את השירותים ולא בונים שום ממד. העיקר לדבר
למידה מרחוק זה גם אסון. רע לנפש כי הילדים לבד כל הזמן. המגע האנושי החברתי חשוב מאוד. וגם הלמידה לא אפקטיבית . מי שממש דואג שישאר בבית, אל תשביתו את כולם.
ולשבת בכיתה לא ממוגנת ולדעת שיש סכנה ממש בריא לנפש, נכון?
למידה מרחוק היא למידה.
המדינה והעומד בראשה מפקירים אותנו. ראש העיר מפקיר אותנו בדיוק כמו שעשה ב2006. מסכנים פה את כולנו כדי שלא נעלה למדינה כסף, אלא שנצא לעבוד ונשלם מיסים כמו נתינים טובים.
עכשו מילחמה מה לא ברור יושבים בבתי קפה טסים חיים כאילו ממשיכים לפגין עוד לא הפנמתם עכשו התעוררתם תפסיקו ךהפגין צאו לתרום לחילים תסרגו כובעים גרבים תאפוא עוגות תעשו דברים למען חילי צהל הגבורים כשהילדים שלכם מפגינים שורפים את הכבישים תתעוררו
אני מוסיפה לכתבה אמא מבית הספר נירים שבנווה דוד הילדים נשארים במדרגות מכופפים על הרצפה עם ידיים על הראש בית הספר בן 73 מתפורר עוד מרעידת האדמה שהיתה בטורקיה סגרו בניין אחד כי הוא בסכנת התמוטטות בקיצור מר יונה יהב לך אין ילדים שצריכים להתמודדת עם הסכנות לכח אתה לארג' על חשבון חיי ילדינו
משחקים משחקי מזל עם חיי הילדים.נכון, הסיכוי לא גבוה, אבל האם זה שווה אסון??
למה-בגלל שצריך להפגין שגרה? כי יקר מדי להגיע למתווה חלקי שמשאיר את הילדים בבית חלק מהזמן?
אפשר למצוא פתרונות ביניים-לחזור ללמידה פרונטלית חלקית בשכבות, שמספקת גם יותר בטחון, לפחות לכל הילדים יהיה מקום תקני להתגונן בו בבס, וגם קצת שפיות.
מה שבוודאי אפשרי זה להכריח בתי ספר לפתוח זומים, כדי שמי מהילדים שמגיע מרחוק או לא מרגיש בטוח יוכל להתחבר.
אבל לא, הכי קל ללכת על "יהיה בסדר" ו"הכי מוגן שיש", לא צריך להשבית משק, לא צריך ללחוץ על הפסקת המלחמה- הכל בסדר, יש שגרה.
העיקר שבקורונה עשו סגר.
הסיכון האמיתי הוא עכשיו !!!
למה לא ירטו את השיגור ? גם זה לא מתפקד כשמדובר בחיפה, גם ההזעקות מפיקוד העורף
לא פעם מפגששות ולא עובדות בזמן,מה קורה פה?
אתה מומחה צבאי?
כנראה שאי אפשר ליירט כל שיגור
הסכנה הפסיכולוגית לילדים שנשארים בבית גדולה הרבה יותר. דכאונות, אובדנות וכו'
צריכים לקדם בניית מרחבים מוגנים אבל בשום פנים לא להפסיק לימודים פרונטליים.
פיהוק העורף לא מעדכן את ההנחיות בחיפה כי לא רוצים להשבית את המשק בעיר גדולה עם אזור תעשייה גדול זה השיקול הציני היחיד.
רק אחרי אסון רציני שאיזה אוטובוס ייפגע יעדכנו את ההנחיות כי ככה זה עובד פה.
אי אפשר לסמוך עליהם השיקולים ציניים קרים וכלכליים לא להשבית עיר גדולה אז להכריז כאילו יש שיגרה ולא לשנות הנחיות לחיפה קרית חיים קרית שמואל כי יצטרכו לתת פיצויים לעסקים.
בבית ספר בלי מיגון פשוט לא להביא את הילדים יש גבול לציניות שלהם.
אחרכך בועדת חקירה הם הרי לא יקחו שום אחריות ויגידו שלא ידוע מי קיבל את ההחלטות..
זה שערוריית כסף..
הכל כסף..
לא אכפת להם מכלום הרשעים האלה
אתם הצבעתם לראש העיר שבמשך 15 שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה לא בנה אפילו מקלט ציבורי אחד. ששפך מליון שקל לאיזה חמ"ל מטופש לעצמו כדי להשוויץ לאורחים במקום שכל כספי שיפוצי הלשכה ובניית החמ"ל המהודר ילכו לתוספת מקלטים ציבוריים.
למחדליסט הזה הצבעתם עוד פעם אז זה מה שתאכלו.
ראשי הערים בקריות השיגו פיצויים. בקרית חיים וקרית שמואל לא, כי זאת חיפה שאתמול היו בה נפילות עם פגיעה במבנים, לא הקריות.. הם לא רוצים לתת פיצויים בחיפה לכן לא מעדכנים את ההנחיות. הם מבינים שיש פה ראש עיר חלש.
הם מהמרים על חיי הילדים ועל חיי העובדים שבנוסף גם באים מאזורים מרוחקים כגון נהריה וקריות לעבוד בחיפה ללא שום אמצעי מיגון בדרך.
מה ההבדל בין מסגרות החינוך לבתים באזור, מרכז הכרמל עד אחוזה?!
בתים ישנים בני 60 שנה לפחות, שהעירייה העמידה כל קושי אפשרי, כדי לא לאשר את התמ"א. בנוסף כלי רכב רבים נוסעים על הכביש, אוטובוסים מלאים, וכשיש אזעקה, הנוסעים נשארים באוטובוס, ברכבת שיכולים להוות מלכודת מוות. בקיצור להתפלל.
צודקות האימהות.חיי ילדינו במקום הראשון.
לא מהמרים על החיים!
אני רואה ילדים בעיר צפונית יותר , נמקים בבית , ללא חברים, נשארים לבד ללא ההורים שחייבים להגיע למקומות העבודה , שמתקשים ללמוד בזום.. מחליפים פיג'מה בפיג'מה.. גם זה לא טוב..
הסיכוי לנפילת טיל בכרמל או בשכונות ההר בכלל קטן מאד ונדמה שזו נפילה ראשונה מאז המלחמה ב2006!
הקריות המפרץ ושכונות החוף הן בסיכון העיקרי
אה כן ביררת עם האויב לאן הם מתכוונים לירות בעתיד?
מה השטויות האלו !?
רק השבוע טילים פגעו בגן ילדים בנשר.
היו נזקים לגני ילדים בקרית שפרינצק.
היו עשרות נפילות בחיפה
על מה אתם מקשקשים מי ב"סיכון העיקרי"?!
ובקריות אין בתי ספר?
איך שאני כותב יש בחוץ רעש יירוטים כנראה מכיוון הקריות
על אפצ׳י העבירו את הילדים ללמידה מרחוק
אז כל שכן על סיכון ממשי לחיי הילדים ממש סכנת נפשות וכל מילה נוספת מיותרת !
אנחנו גרים ברמז, אין ממ״ד אין מקלט ונאלצים לרדת לחדר מדרגות , איך זה שלא מפזרים מיגוניות ברחובות וליד בניינים כמו שלנו ?
גם בליאו באק חטיבה לא משהו אנחנו בתוך מסדרון ואיפה שאנחנו יושבים יש חלונות זכוכית מסוכן וגם מול בסיס
רוב הדיירים לא יצליחו להגיע תוך דקה, ובקו הזמן מהבית למיגונית, יהיו יותר חשופים מאשר המיגון בחדר מדריגות….
ראיתי רוכבי אופניים היום מה יעשו רוכבי אופניים או אנשים שמטיילים עם הכלבים שלהם?
להשאיר ילדים והורים לזמן בלתי מוגבל בבית, כמו יכול לגרום נזק נפשי וחברתי.
ברור שיש פחד ורצון לא לקחת סיכון, אבל כיפת ברזל כן מאפשרת לשמור על שגרה לטובת כולם.
ויחד עם זאת, הפתרון יכול להיות קפסולות, כך באמת אפשר יהיה לנהל סיכונים, בגוף ובנפש כאחד.
זה לא חייב להיות או פרונטלי או זומים!
אני בטוחה שאף אחד לא מחכה לאסון, אבל לצערנו כיפת ברזל איננה מיירטת את כל היירוטים, וחלקי יירוט או חלקי טילים הינם מסוכנים לא פחות, וכשזה כתב"מ – שלא נדע…
השהות בבית והלמידה בזום גורמת לנזק ב100 אחוז מהילדים.
ולזכור שמדובר בילדים שאיבדו כבר שנתיים מהילדות שלהם בקורונה.
חייבים להמשיך את הלימודים. קיים סיכון, אבל זו מציאות חיינו.
ילדים לא צריכים להיות עכשיו כלואים בבתים שבועות/חודשים.
יפה מאד גדי. כל מילה אמת .
מסכנים את הילדים במיוחד בדרך כשאין איפה להתמגן, העיקר שגרה, מבלי לחשוב על כל הסיכונים. צריך להוציא בקשה לתושבים דיירי הביניינים לנטרל אינטרקום להשאיר דלת שיוכלו להיכנס ל חדרי מדרגות זמינים לעוברי אורח שנקלעים לאזעקות, , צריך לפרוס מיגוניות בכבישים, מה זה ככה מסכנים חיי אדם, אומרים להם תישכבו על הרצפה, מה זה הבדיחה הזאת??
היום נסעתי בכביש וחשבתי אם תהיה אזעקה לא אוכל להכנס לאף בנין כי הם נעולים , למזלי לא היתה אזעקה בדרך , אבל חשבתי על זה שאיך זה שלא התקבלה הוראה להשאיר בניינים פתוחים ?
אני אבא לילדה בכיתה א בבית ספר אילנות. כיתות א שם יוצאים מהכיתה יושבים במסדרון של קומה שניה עם ידיים על הראש מתחת לחלונות פלסטיק.
אם חלון כזה נופל על ילד בן 6 לא צריך פגיעה ישירה.
אז איך, מר ליאור גולדברג, אני צריך לסמוך על פקע"ר????
צריך לחזור לזומים
אכן ישנם קולות של הורים שקוראים לחזור ללמידה מקוונת מהבית, אבל אלה לא קולות של כלל ההורים. הכתבה מציגה כאילו זו דעת הכלל כאשר בפועל בכלל לא ככה.
למה להשבית לכולם? מה זו הכפייה הזו? מי יטפל בעסק אם אני צריך לתפעל זומים כל היום?
הילדים שלי ממש לא הצליחו ללמוד ככה.
איפה שאין מרחב מוגן ואין מענה להנחיות פיקוד העורף – רק שם שיסגרו.
מי שמפחד או חושב שמבין טוב יותר מפקה"ע שישאיר בבית. אל תאיימו בשם כולם.
רעיון לא טוב. לא כולם בנויים ללמידה בזום וגם ככה לא למדו שנתיים.