"השכנים טובים בעיני" • בביתו של גל גבריאלי מ"גלס בייקרי" בחיפה – מיד מרגישים בבית

גם אני חי פה ○ גל גבריאלי

בליבו הפועם של מרכז הכרמל, חי לו זוג מלא אהבה, אשר מביא גאווה אמיתית לעיר חיפה

"גם אני חי פה"

מדור חדש בחי פה, דרכו נכיר דמויות חיפאיות ומקום מגוריהן. אלו אשר חיים פה, שכשמו כן הוא – "גם אני חי פה".

ההיכרות תיעשה במעונם של החיים פה, אך לא דווקא דרך מטראז' הדירה, הערכה נד"לנית או תיאור עיצובי בלבד – כי אם דרך הסיפורים, המטען הרגשי וזווית הראייה הייחודית של האנשים שמרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו האהובה.

חודש הגאווה

המדור החדש שזהו טורו הראשון, מתחיל בחודש מיוחד – חודש הגאווה! לכבודו החלטנו בחי פה לתת את הבמה הראשונה לאדם מיוחד במינו, חיפאי המוכר לכל מקומי וגם לרבים מהאורחים המגיעים מחוץ לעיר, אדם בעל מוניטין ברמה הארצית ומוביל בתחומו – הקונדיטור גל גבריאלי, האיש מאחורי הקונדיטוריה החיפאית הידועה "גלס בייקרי", השוכנת במרכז הכרמל.

ביתם של גל ובן זוגו ב-8 השנים האחרונות, אהרון גניש, מעצב אופנה מצליח בזכות עצמו, שוכן לא רחוק מהקונדיטוריה.

מיד עם הכניסה לביתם של גל ואהרון זוכם בגל של מאור פנים ואורח רוח, ובן רגע כבר כבר מרגישים "כמו בבית". גבריאלי וגניש שופעים חום ודאגה אחד לשני וכך גם כלפי אורחיהם. תוך דקות ברור מדוע בחר גבריאלי דווקא בתחום האירוח, גם בחייו המקצועיים.

אך נתחיל מההתחלה….

חקלאות ושירה

גל נולד לזוג הורים חקלאיים ממושב כפר ויתקין. הוא גדל בנוף של פרחים ומשתלות, פרדס ומטעים שונים וגם לול. ילדות של פשטות וחיבור לאדמה, בה שזר הילד גל שירה בהרכבים קוליים שונים. לגל אחות מורה ואח מהנדס מכונות.

לאחר השחרור מצה"ל, בו שירת בחיל הים באילת, ובד בבד עם סיום לימודיו בכפר רופין (כלכלה ומנהל עסקים) החל לטוות את דרכו בכיוון העסקי בתחום שהוא "אהבת חייו": האפייה והקונדיטוריה.

את תחילת דרכו עשה גבריאלי אצל חברו, בקונדיטוריית "בן עמי" בכפר ויתקין. משם עבר לעבוד במפעל "גדרון" שבחולון והתמחה בעיצוב עוגות. מאותה עת ואילך החל לסלול את דרכו אל מפעל חייו העסקי והעצמאי.

דווקא בחיפה

גבריאלי החליט לפתוח את הקונדיטוריה הנושאת את שמו דווקא בעיר חיפה, אותה זיהה כאיכותית, נעימה ובעלת פוטנציאל להתפתחות – כך נולדה הקונדיטוריה שלו. גל מספר כי הקהל החיפאי אהוב עליו מאוד ומתאר אותו כקהל חיובי ונינוח. אם יש פרסומת לפטריוטיות חיפאית – הרי שהיא טמונה בנפשו של גבריאלי. חיפה עבורו היא הגשמת חלום: שילוב של נוף ההר, הירוק מסביב, הים והאנשים.

20 שנים הוא חי כאן ומכיר את העיר ממש מכל זווית אפשרית, ואף על פי כן, הוא מספר כי בכל יום ויום הוא מגלה בה איזו פינה חדשה, נישה ייחודית, או מראה אנושי רגיש ומרתק.

יחד עם שיר ההלל לעיר ולאנשיה, ברור לגל שניתן לשפר ולקדם דברים רבים כאן, אך לו אישית הוא מספר – אין כל גחמה פוליטית.

גל ואהרון כמעט שאינם מארחים בביתם, כי אם בחצר הקונדיטוריה, הנמצאת, כאמור, ממש בסמוך לו. כשמתאפשר להם, אוהבים השניים לצאת לבלות יום או יומיים בתל אביב. הם אוהבים לצפות בהצגות, לבקר בתערוכות, לרוב כאלה העוסקות בתחומי העניין שלהם. הם נהנים מהופעות חיות מגוונות, אם זה קונצרט של הפילהרמונית מחד, או עברי לידר, מאידך.

עד לפני תחילת שהחלה תקופת הקורונה, נהגו בני הזוג לבלות פעמיים או שלוש בשנה בחו"ל, אך כידוע, דברים השתנו, ולאחר תקופה שנמנעו מכך, לאחרונה בילו זמן מה בלונדון, שם הציג גניש מעבודותיו בתערוכת אופנה בינלאומית.

בשעות הקטנות של הלילה

בעתות שגרה, בשעות הלילה הקטנות ביותר (היש חמצן בשעה שתיים בלילה?) יוצא גל אל עבר המאפייה והתנור – ועם שובו מיום העבודה בשעות אחר הצהריים, מתקבל במאור פנים ומטעמים לרוב, אותם מכין אהרון. גל מעיד שהוא מאד אוהב את המטבח, אך בביתם הוא דווקא הממלכה של אהרון. גבריאלי "סוגד" למעבד המזון האדום של אהרון ולמנות המשובחות היוצאות תחתיו, כך הוא מספר.

לא טוב היות האדם לבדו

פינת הטלוויזיה אהובה על השניים ושמשמשת מקום לשיחות זוגיות ורוגע משותף. ככלל, גל מקדש את הזוגיות. הוא סבור ש"לא טוב היות האדם לבדו". ברגישות יתרה הוא מספר על יכולתו הרבה בזיהוי אנשים ההולכים לא רק לבדם, אלא גם בבדידותם הזועקת. הוא משתף ביכולתו להבין את נפש רעהו ועל כך שלא פעם הוא מוצא עצמו "מטפל לעת מצוא" בלקוחות מזדמנים השרויים בבדידותם.

פינה מיוחדת בבית הינה פינת המדף המוקדשת למזכרות האישיות של גל ואהרון אשר נמצאת בסמוך למיקום הטלוויזיה. בצידה האחד ספרי אופנה ואמנות השייכים לאהרון- ובהם אוהב גל להביט  באהבה רבה ולעיתים אף לעלעל בם. בפינה בצדו האחר של המדף, נמצא צילום ייחודי של גל בלוויית חברה אישית קרובה ביותר. חברה עמה בעבר הרחוק היו לו מחשבות אודות הורות משותפת. מחשבות שאמנם לא מומשו, אולם החברות נשארה חזקה, אמיצה וקרובה.

האירוע המשמעותי והרגשי החשוב ביותר לשניהם היה  בעת אירוח חנוכת ביתם. אזי הם הכינו סעודה רבת משתתפים ומפגש של שתי משפחותיהם על כל קשת גווני בניהם, בנותיהם טפם וייחודם.

תקתוק המזלגות והסכינים

"הקונדיטוריה של גל" היא "מוסד חיפאי" הקיים במרכז הכרמל מזה 20 שנה. אם נדייק, הרי שגל "גר" בקונדיטוריה שעות רבות יותר מאשר במעונו המחבק. הדבר שהוא הכי הכי אוהב זה את "תקתוק המזלגות והסכינים". לטענתו זהו צליל ערב לאוזן מאין כמוהו. גבריאלי מוסיף כי לדידו זוהי זכות עוצמתית וגדולה להאכיל אנשים.

עיקרי ההצלחה

ההיגיון והניסיון המקצועי הביאוהו לגיבוש תזה ברורה וחדה באשר להצלחת מאפייה, כל מאפייה באשר הינה, ואלו עיקריה:

• שימוש בפרודוקטים טובים בלבד.
• מיומנות ביצירה ובאיכות אשר יניבו טעם משובח וכן יכולת שווק המוצרים.
• אמביציה מהולה במוטיבציה + אורח רוח, סבלנות והתמדה.

גל מפליג במעשיה מעברו הרחוק, ומספר שטרם הקדים לעבודתו בשעות הזעירות של הלילה, זכור לו מפגש בשעת בוקר מוקדמת, אז הגיעה לקוחה, צרפתייה נאה ומבוגרת מאד לבית הקפה, טרם היות מאפה "הקוואסון שלה" מוכן. והנה… "אוללה, שוד ושבר"… הלקוחה הכמהה לקרואסון של בוקר, הטיפה ואף לימדה אותו שיעור ברור: אין לפתוח את המאפיה ללקוחות טרם היות המאפים הטריים מוכנים, ממש לפני בוא לקוחות השחר. מאז החל משכים קום אף יותר מאשר עשה קודם לכן. כיום, אל קפה הבוקר ב"קונדיטוריה של גל" תמיד תמיד יצטרפו מוכניםף מאפים טריים אשר הוכנו מבעוד מועד, בשעות הקטנות של הלילה.

גבריאלי מקווה להמשיך ולעבוד כאן עוד שנים רבות, וימשיך ליצור טעמים שונים ולחדש את הגישות הקיימות בתחום האפייה.

החששות שהיו ונמוגו

כאמור, חודש הגאווה עתה. גל מספר שרשמית יצא מהארון בגיל 35, גיל מבוגר יחסית. הוא משתף בכנות כי חשש מאוד שיציאתו מהארון וחשיפת העדפתו יפגעו בעסקיו. אולם לשמחתו התבדה, ובדיעבד הבין כי טעה עד מאוד בחששותיו.

את מירב הזכויות על כך הוא מייחס לעזרתו ולתמיכתו רבת המשמעות של ראש העירייה הקודם, מר יונה יהב. גבריאלי מספר שיהב תרם תרומה משמעותית לקהילה הלהט"בית בחיפה ולמעשה הנכונות והכנות שלו הם אלו שגרמו לעיר להיראות כפי שהיא היום עבור הקהילה הלט"בית: עיר מכילה וסובלנית, שנותנת מקום לשונות, תומכת בבני נוער המתלבטים בקשר לשאלות מגדר ומאפשרת מרקם אנושי מגוון ורחב.

עיר מכילה ואוהדת

גל כלל אינו מפחית מערכה של ראש העירייה הנוכחית הגב' עינת קליש, שלדבריו ממשיכה בדרכו של יהב ותומכת אף היא בקהילה הגאה בעיר. גבריאלי מעיד שבתקופה האחרונה חיפה משמשת כ"עיר מקלט" להרבה להט"בים אשר מחוז ילדותם בצפון הארץ, והיא מדורגת במקום הרביעי כעיר נוחה לחיי הקהילה הגאה. לדבריו יש כאן מקום מכיל לכולם. אם כי עדיין פה ושם עלול להישמע ההיגד המפלה ש"בבניין שלנו לא ראוי שיגורו…" וגו'. אולם בבניין מגוריו "השכנים מאד נאים בעיניו". במיוחד הוא מציין זוג רופאים אשר איתם אהרון וגל נמצאים בקשר תומך, מכיל ואוהד.

פונים לתמיכה ולעצה

כיום, מקבל גל כמות רבה של מכתבים הממוענים לבית המאפה, מילדים ונוער המבקשים הדרכה ומביעים התעניינות בנושא, או לאחרונה אף היו אלה כמה גברות שנכנסו לקונדיטוריה, אשר הציגו את עצמן כסבתות לנכדים שיצאו מהארון ויקשו לשוחח עמו ולקבל תמיכה ועצה.

עם זאת, גבריאלי וגניש מספרים כי אינם לוקחים חלק פעיל בפעילות ארגוני הקהילה הגאה בחיפה, שכן הם עסוקים מאד בעבודותיהם המגוונות ובחיי היומיום שלהם עצמם. ובכלל – קשת חבריהם איננה מוגדרת על פי נטיות מיניות או מגדריות אלא על פי אופיים ורוחם של החברות והחברים.

משפחה

כמישהו שכבר מצא אהבה זוגיות ומשפחה, מעיד על עצמו גבריאלי שהוא יודע להעריך את הדברים הללו, ואף באופן עמוק יותר מאשר כסף, רכוש ונכסים. כיום, נושאים גבריאלי וגניש את מבטם קדימה, אל עבר הרחבת המשפחה.