שנים ארוכות נעשים ניסיונות לבנות מחדש את הבניין ברחוב שדרות יצחק 5 במרכז הכרמל. מול הניסיונות להוציא את הפרויקט לפועל, תושבים וחברי מועצה עושים כל שביכולתם על מנת שהבניין יישאר ללא שינוי, בשל ערכו ההיסטורי – הבניין נבנה בשנות ה-40 של המאה הקודמת על ידי האדריכל הנודע שמואל רוזוב. עד כה, על אף כל ניסיונותיו של היזם להרוס את הבניין ולבנות בניין חדש תחתיו, המבנה עדיין עומד.
הדיון בוועדת הערר בבקשת ההיתר של היזם צפוי לתחילת חודש יולי.
ההחלטה מתהפכת שוב ושוב
הוויכוח סביב המבנה בשדרות יצחק 5 החל כבר בשנת 2011. מאז, הוא נידון כמעט בכל ערכאה אפשרית, כשכל בית משפט או מוסד תכנוני הופכים את ההחלטה האחרונה שהתקבלה לגביו. בשנת 2018 בית המשפט העליון הפך את ההחלטה הקודמת וקבע שניתן להרוס את המבנה, אבל בעוד שבית המשפט קובע שאפשר להרוס, התברר שהבניין נכנס לרשימת השימור ולכן ניתן להחזיר את הדיון בעניינו לוועדה המקומית ולהפוך את ההחלטה שוב. ואכן כך היה, והוחלט לא להרוס את הבניין. ובכל זאת, העניין בבניין לא דעך, ועכשיו שוב מתנהל ניסיון להוציא את הפרויקט מהכוח אל הפועל.
הלוחם למען הבניינים ברשימות השימור – אביהו האן
מי שפועל ללא ליאות לטובת בניינים ברשימת השימור בחיפה הוא יו"ר סיעת הירוקים, אביהו האן. במשך שנים הוא נאבק על מנת למנוע מיזמים וקבלנים לבצע התחדשות עירונית בבניינים בעלי ערך היסטורי וארכיטקטוני. בין הבניינים שעבורם נאבק האן ניתן למנות את בית חמאווי (רציף מרגולין 39) בבת גלים, את נגה 8 בכרמליה וגם את שדרות יצחק 5 במרכז הכרמל. גם כעת מי שהגיש את הערר נגד התכנית הוא האן, והנושא עתיד לעלות לדיון בחודש יולי בעוד חודשיים.
הבית ברחוב נגה
הבית ברחוב נגה 8 בכרמליה נבנה בשנת 1938 והוא נחשב לבית הראשון בשכונת כרמליה. על אף שלבניין יש ערך היסטורי ואף שנבנה על ידי אדריכל ידוע, הוחלט לאפשר ליזם לבנותו מחדש. מליאת הוועדה המקומית קבעה כי למרות שהבית נמצא ברשימת השימור, היזם יוכל לבצע בו שינויים דרמטיים. האן אמר אז כי מדובר בהחלטה ביזיונית, שאינה מכבדת את ייחודו של הבניין. אחד השיקולים שהשפיעו על המליאה, היה שכשהקבלן קנה את הבניין, הוא עדיין לא היה ברשימת השימור כך שלמעשה הקבלן עשה את כל מה שהוא אמור לעשות בתחילת פרויקט, מבלי שידע שהפרויקט לא עתיד לצאת אל הפועל. לגבי בית חמאווי, מדובר באחד המבנים הראשונים שנבנו בבת גלים, בשנת 1923 (רק לשם השוואה הקזינו בבת גלים נבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, 10 שנים אחרי בית חמאווי).
ביתו של הרב חמאווי
הבית היה ביתו של הרב משה חמאווי, אחד מבוני שכונת בת גלים ומשפחתו ונחשב לאתר מורשת חיפאי בזכות עיצובו. המאבק סביב בית חמאווי היה מורכב מאוד. רחוב רציף מרגולין נחשב בשנים האחרונות אטרקטיבי מאוד ליזמים בשל קרבתו הרבה לים. המאבק והערר שהוגש לגבי בית חמאווי נשא פרי, והבניין נותר כפי שהוא. יחד עם זאת, מי שהולך לאורך רציף מרגולין יכול לראות שלצד הבניינים הישנים, צצים פרויקטים חדשים ואטרקטיביים. היום מי שקונה דירה חדשה בפרויקט קרוב לשפת הים בבת גלים, ישלם לא פחות ממחיר של דירה חדשה בכרמליה או במרכז הכרמל. בשנים האחרונות אנשים התחילו להבין את הפוטנציאל העצום של שכונת בת גלים וכמה זה יוצא דופן לגור במרחק 30 מ' משפת הים ולהתעורר לצלילי הגלים הנשברים אל החוף.
"הגשנו ערר נגד הריסת המבנה בשדרות יצחק 5
האן התייחס היום לפרויקט: "היזם בשדרות יצחק 5 הגיש בקשת היתר לצאת לבנייה. אני פעלתי כדי שהמבנה יכנס לרשימת השימור, אבל בגלל טעויות טכניות זה לא קרה והריסת המבנה אושרה. הגשנו ערר שוב נגד הפרויקט והדיון יהיה עוד חודשיים. היזם מתעקש להרוס את המבנה והעירייה די מאפשרת לו. אנחנו נאבק בזה בכל הכוח".
בחיפה קיימת רשימת שימור ובה שורה ארוכה של מבנים שרשמית לא ניתן לשנותם או לבנות בשטחם מחדש. לבתים הללו ערך היסטורי או אדריכלי שעל פיהם נקבע שיש לשמרם. אך מה קורה כשיזם קונה נכס שבשלב הקניה עדיין לא היה מצוי ברשימת השימור והוא מעוניין להרוויח על ידי פרויקט של התחדשות עירונית, ולאחר מכן נכנס הבניין לרשימת השימור? ברגע שהבניין ברשימת השימור, אין שום אפשרות להרסו ולבנות תחתיו בניין חדש שייצר רווח. ישנם מקרים שבהם היזמים מקבלים את רוע הגזירה ומתקפלים. במקרים אחרים היזמים מנסים לטעון כי אין סיבה ממשית שבניין מסוים יהיה ברשימת השימור ומנסים שוב ושוב להביא תכניות לוועדות התכנון, בתקווה שההחלטה תתהפך והפרויקט שתכננו יוכל לצאת לדרך.
האם כל בניין שנבנה על ידי אדריכל ידוע צריך לשמר?
ישנם חלוקי דעות גם בנושא הזה. ישנם אדריכלים ידועים שהבתים שלהם אוטומטית נכנסים לרשימת השימור. יש גם בתים ששל ערכם ההיסטורי נכנסים לרשימה (למשל, הבית הראשון שנבנה באחת השכונות בעיר). יש תושבים שטוענים שלא כל בית שנבנה על ידי אדריכל ידוע צריך להיכנס לרשימת השימור. לדוגמה, הבית בשדרות יצחק 5. מי שמגיע למקום רואה בניין ישן מאוד ומוזנח מאוד ולא יוצא דופן במיוחד. השאלה היא האם צריך לא לאפשר לבצע בו התחדשות עירונית רק בגלל שתוכנן על ידי האדריכל שמואל רוזוב.
יש שסבורים שלבניין יש יופי מיוחד, שבא לידי ביטוי במרפסות שלו למשל, אך השאלה היא האם לא ניתן לבנותו מחדש תוך שמירה על המוטיבים המרכזיים שלו. האם צריך להחזיק בניין ישן, שאולי אף עלול להתמוטט, רק בגלל האם שתכנן אותו, או שאפשר לבנות את הבניין מחדש ולאפשר לתושבים ליהנות מדירות חדשות במיקום מצוין בעיר, תוך כדי שמירה על ייחודו.
רשימת השימור – האם היא באמת מבטיחה שימור של הבניין?
לכאורה, נראה שברגע שוועדת השימור מחליטה להכניס בניין לרשימת השימור, זהו סוף הדרך ואי אפשר יותר לעשות שינויים או להפיל את הבניין לטובת הקמת בניין חדש. במציאות הדברים לא תמיד מתנהלים כך. יש יזמים שמבקשים מהוועדה המקומית אישור לפרויקט גם בבניינים שנמצאים ברשימת השימור. אם חברי מועצה ותושבים שגרים ליד אותו בניין לא מבחינים בדברים בזמן ומגישים ערר, התוכנית עלולה לצאת לפועל.
זה פשוט לא נתפס שתושב העיר שלא מעוניין שבבניין הסמוך לו יהיה פרויקט שיהפוך בניין בן 3 קומות לבניין בו 5 קומות, לדוגמה, צריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק, לקחת שירותי עורך דין, להיות בקשר עם חברי מועצה, להגיש התנגדויות וכו'. מי שמתמהמה עלול למצוא את עצמו ברחוב שבעבר היה שקט וללא תנועת רכבים ותושבים, כשלפתע נתנהלת בו תנועה ערה ופעילות בנייה המעיקים על התשתיות הקיימות.
הבית בשדרות יצחק יפיפה. לא להרוס אותו! יש לו ערך היסטורי אדריכלי.
רוזוב היה אדריכל ידוע בקנה מידה מקומי בלבד. בנה כ-600 מבנים בעיקר מבני מגורים. שדרות יצחק 5 לא מהבולטים בהם ועל כן אין לו חשיבות היסטורית. ודאי שלא ריאלי לשמר את כולם. בצילום המאמר נראית חזיתו הסתמית עם 4 חלונות הפונים לרחוב. בחזית הצדדית מרפסות ארוכות וצרות מעוגלות בצידיהן. מעניין אך עדין לא מצדיק שימור
אולי לא כל בנין. אבל כאשר אף בנין כמעט לא מענין זה עצוב. הבנין הראשון בכרמליה… באיזו מדינה נורמלית הורסים דבר כזה? זה פשע. לא צריך היסטוריה יאללה רק כסף ולהחליף לטובת רווחי המשקיעים והקבלן כמובן. והעיריה.. גם את הבנין שרוזוב גר בו הרסו. בשדרות הנדיב. אין ערך לכלום, תכל'ס.
בחו'ל אנשים מתחזקים וגרים באותו בית גם 500 שנה ושומרים עליו מקורי. פה הורסים כל מה שיפה, מחליפים, פוערים פתחים, מורידים צינורות. פאבלות של ברזיל. בשדרות הנשיא 60 הורסים עכשיו שניים מתוך קבוצה של חמישה בניינים יפים מאד עם הרבה אלמנטים מיוחדים שנבנו ב1960. התכנון שלהם ייחודי, יש בקירות החיצוניים עבודות אבן שאיש לא יודע או רוצה בכלל לעשות היום, והרבה אלמנטים טרומיים שיוצרו במיוחד. השילוב שלהם בסביבה ובין עצמם גאוני ואין להם גם שום בעיה קונסטרוקטיבית. עכשיו תקום שם מפלצת סתמית בלי אופי. בשביל מה? כזה דבר משפצים, לא הורסים!. לא בכל מקום צריך תמ'א. אין מצוקת דיור בכרמל. זה רק מכשיר לעשית כסף. שלא לדבר על הטבע שנחרב. עצים עתיקים נכרתים. והצפיפות שנוספת בשכונות ישנות.שלא יכולות להכיל אותה.
בניה צריכה להיות.אחראית ומותאמת סביבה ואדם. פה היא מותאמת כיסים ואינטרסים. לא כל בנין צריך לשמר, אבל החרבת אופי וצוויון שכונות וותיקות בכאלה כמויות פשוט לא מובן. עצוב לי להסתובב פה כבר בין כל מפלצות הבטון האלה. זו לא חיפה שאני מכיר ואוהב. לפחות על משהו תשמרו. אבל אני מדבר לקירות ישנים.
בחו"ל הבניינים העתיקים יש יופי יחודי!, פה או במקרה של הכתבה בניין בלי טעם, והגיע הזמן להרוס אותו ולבנות משהו חדש, את הבית של אברהים חליל , שנמצא בתחילת וואדי סאליב שבנוי בסגנון מיוחד לא משפצים, ודווקא את הכיעור הזה כן!
הגיע הזמן להרוס את הבניין ברחוב שדרות יצחק 5 בחיפה.