הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה, אישרה לאחרונה את התוכנית להקמת מבנה חדש לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, סמוך למבנה הוותיק שנבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. עם זאת, מעורר המהלך מחלוקת: מתנגדי הפרויקט טוענים כי יש להתנות את הקמת המבנה החדש בשיקום המבנה ההיסטורי, זאת מתוך חשש לעתידו.
חלקים מהמבנה שקעו
נזכיר כי בשנת 2021 חלקים מהמבנה הישן שקעו עקב יסודותיו החלשים, דבר שהוביל להיווצרותם של סדקים חמורים במבנה. מקרה דומה התרחש גם בשנות ה-80, אז שופץ המבנה בעוד הפעילות בו נמשכה כסדרה. כיום המבנה הוותיק אינו משופץ, אגפים פגועים בו ננעלו, ופעילות מתקיימת בחלקיו התקינים בלבד.
התומכים בשיקום המבנה מעלים שאלות לגבי עתידו: האם יישאר בשימוש לאחר הקמת המבנה החדש? ואם כן, לאיזו מטרה ישמש? לדעתם, יש לוודא שהמבנה ההיסטורי יטופל וישומר כחלק מהמורשת האקדמית והאדריכלית של הפקולטה.
קודם לשקם את המבנה ההיסטורי
האדריכלית אורליה קירמאיר הציגה הסתייגות במליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בה הדגישה את חשיבותו ההיסטורית והאדריכלית. לדבריה, המבנה נחשב לאחד משלושת המבנים המרכזיים והמשמעותיים בקמפוס, ולכן יש להתנות את אישור הבנייה של המבנה החדש בביצוע שיקום קונסטרוקטיבי של אגף המשרדים בבניין הוותיק והשבתו לפעילות תקינה.
במצגת שהציגה קירמאיר בפני חברי הוועדה, צוין כי שתי הקומות התת-קרקעיות של המבנה החדש מתוכננות להיבנות במרחק של כ-2 מטרים בלבד מהאגפים הסגורים בבניין ההיסטורי. קירמאיר אף הדגישה כי יש להבטיח את שיקום המבנה לשימור לפני תחילת העבודות על הבניין החדש, מחשש לפגיעה נוספת במבנה ההיסטורי.
בסיום התייחסה קירמאיר גם לעלויות הצפויות: לדבריה, עלות הקמת המבנה החדש עומדת על כ-100 מיליון ש"ח, בעוד ששיקום הבניין ההיסטורי מוערך בעלות נמוכה באופן משמעותי – בין 5 ל-10 מיליון ש"ח בלבד. לדברי קירמאיר, השקעה בשיקום המבנה לשימור היא לא רק חיונית לשימור המורשת, אלא גם כדאית כלכלית.
מבנה בעל חשיבות מיוחדת
מבנה הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, שתוכנן על ידי האדריכל פרופ' יוחנן רטנר, מהווה אבן דרך אדריכלית והיסטורית בקמפוס. רטנר, שהיה דיקן הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים ואחד האדריכלים הבולטים בישראל, עיצב את המבנה הייחודי שהוקם בראשית שנות ה-50.
המבנה נחשב לבעל חשיבות מיוחדת, לא רק משום שהוא הראשון שנבנה בקמפוס הטכניון, אלא גם בזכות ערכיו האדריכליים יוצאי הדופן, המשלבים חזון תכנוני ואסתטיקה ייחודית. מדובר בסמל היסטורי ואדריכלי המייצג את התפתחות הקמפוס והאקדמיה הישראלית בשנותיה הראשונות.
"מונומנט היסטורי בעל ערך לאומי"
קבוצת בוגרי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פנו במכתב לנשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, בקריאה לשמר את הבניין ההיסטורי של הפקולטה. במכתבם, התייחסו הבוגרים לפנייתם הקודמת בספטמבר 2022 וציינו: "פנייתנו נובעת מחשיבותו של הבניין כמונומנט היסטורי בעל ערך לאומי, מהצורך בכיבוד המורשת הבנויה כבסיס תרבותי להתקדמות, ומההכרה בתפקידו של הטכניון – ובפרט של הפקולטה לארכיטקטורה – כמוביל דרך בתרבות האדריכלית והאורבנית בישראל". לדבריהם, שמירה על המבנה אינה רק עניין אדריכלי אלא גם ערכי וסמלי, החיוני לשימור מורשת הטכניון והאקדמיה בישראל.
האדריכלים מברכים על ביטול התוכנית להריסת הבניין ההיסטורי של הפקולטה לאווירונאוטיקה, אך מדגישים את הצורך הדחוף בשיפוצו. "שמחנו לשמוע שתכנון הבניין החדש של הפקולטה מתקדם, ושהוא ישתלב עם רחבת הכניסה והחצר של המבנה ההיסטורי," ציינו.
עם זאת, הם מביעים דאגה עמוקה מכך שהתוכניות הנוכחיות אינן כוללות התחייבות לשימור הבניין הוותיק או התייחסות לייעודו העתידי כחלק מהרחבת הפקולטה. לדבריהם, התעלמות זו עלולה לפגוע במורשת ההיסטורית והאדריכלית של הטכניון ובמעמדו כמוביל תרבותי בתחומי האדריכלות וההנדסה.
"יביא להחמרה במצבו של הבניין ההיסטורי"
המועצה לשימור אתרים הביעה דאגה עמוקה מהתוכנית של הטכניון להקים מבנה חדש לפקולטה לאווירונאוטיקה בסמוך למבנה ההיסטורי, וטוענת כי הדבר עלול להחמיר את מצבו הפיזי של הבניין הוותיק.
"בימים אלה מציינים 100 שנים לפתיחת הלימודים בטכניון, וזהו הרגע שבו אחד ממוסדות ההשכלה המובילים בעולם צריך לעשות כל שביכולתו כדי לשמר את עברו המפואר ואת יסודותיו ההיסטוריים," אומרים במועצה. "בניין הפקולטה לאווירונאוטיקה, שהינו הראשון שנבנה בקמפוס הנוכחי של הטכניון, מהווה סמל חשוב של המוסד ובעל ערך היסטורי ואדריכלי משמעותי. למרות זאת, מצבו הפיזי הידרדר משמעותית בשנים האחרונות, והנהלת הטכניון בחרה בתחילה להרוס את המבנה ולשחזרו – החלטה שנוגדת עקרונות בסיסיים בעולם השימור".
בעקבות התנגדות רחבה מצד הציבור, גופי שימור מובילים כמו המועצה לשימור אתרים ואיקומוס ישראל, וכן בוגרי הפקולטה לאדריכלות בטכניון, נסוגה ההנהלה מתוכנית ההריסה. עם זאת, לא קודם שיקום מקיף של הבניין ההיסטורי, אלא שחלט לקדם הקמת מבנה חדש בסמוך אליו. המועצה לשימור אתרים מזהירה כי עבודות הבנייה האינטנסיביות הצפויות בסמוך למבנה ההיסטורי עלולות לפגוע בו עוד יותר, וזועקת על כך שהתוכנית שאושרה בוועדה המקומית אינה כוללת צעדים לשימור או לייצוב המבנה החשוב הזה.
"לא על חשבון המורשת ההיסטורית המפוארת"
עוד אומרים במועצה לשימור אתרים, כי התפתחותה והתרחבותה של הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, היא מבורכת, אך אינה יכולה לבוא על חשבון המורשת ההיסטורית המפוארת של הקמפוס בכלל והפקולטה בפרט.
"המועצה דורשת מהנהלת הטכניון ומעיריית חיפה לשקם ולהחיות את בניין האווירונאוטיקה ההיסטורי, על ידי הכנת פרוגרמה מתאימה ותוכנית אדריכלית והנדסית, שתהווה חלק מכל הליך לבנייה חדשה במתחם הפקולטה, וכן לערוך התאמות בתכנון המבנה החדש כך שלא יפגע במבנה ההיסטורי אלא ישלים אותו באופן ראוי ומכבד מבחינה עיצובית ואדריכלית.
על הטכניון ועל עיריית חיפה לפעול לאלתר ובאופן בלתי מתפשר לעגן בתב"ע את שימור המבנים ההיסטוריים בקמפוס, במסגרת תכנית המתאר המתגבשת לטכניון ועל בסיס הסקר המקורי שנערך כבר לפני כעשור לקמפוס על ידי אדריכלי השימור", מסכמים במועצה לשימור".
"הפקולטה זקוקה לבניין חדש שיתאים לצרכי המאה ה-21"
מהטכניון נמסר בתגובה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה אישרה את התוכנית להקמת מבנה חדש לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. הבניין החדש, ע"ש סטיבן וננסי גרנד, מידידיו הגדולים של הטכניון, נועד למלא את צורכי הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ע"ש סטיבן קליין, היחידה בתחומה בישראל, הנמצאת בצמיחה מתמדת. הפקולטה מכשירה את רוב המהנדסים והמהנדסות המאיישים את תעשיות האווירונאוטיקה והחלל בישראל ובוגריה ממלאים תפקידים בכירים בתחום. בינואר 2024 נכנסה בוגרת הפקולטה פרופ' דניאלה רווה לתפקיד דיקנית הפקולטה והיא מובילה אותה בתהליכי צמיחה ופיתוח מתקדמים.
בשנים האחרונות גדלה הפקולטה הן מבחינת מספר חברי הסגל והיקפי המחקר והן מבחינת מספר הסטודנטים, ולכן נחוץ לה בניין חדש שיתאים לצורכי המאה ה-21. הבניין החדש יוקם בסמוך למבנה ההיסטורי, וישלב אלמנטים של חדשנות ושל שימור. יהיו בו שמונה קומות, שטחו הכולל ישתרע על פני 7200 מ"ר, ויפעלו בו מעבדות מתקדמות ותשתיות מחקר ופיתוח. הבנייה תיעשה תוך הקפדה על עמידה באמות מידה סביבתיות ושילוב אדריכלי עם הנוף והמבנים ההיסטוריים והמודרניים הסמוכים. מתחם הכניסה לבניין החדש ישתלב עם אזור ההוראה המשופץ של הבניין הישן.הבניין החדש יאפשר לפקולטה לקלוט חוקרים חדשים, ליזום תחומים חדשים במחקר ובהוראה, להרחיב את פעילותה במחקר ובפיתוח ולשמר את מעמדה הבין-לאומי במחקר ובחינוך הנדסי. הבניין החדש יאפשר להגדיל משמעותית את מספר הסטודנטים בכל התארים ולשפר את תשתיות ההוראה והמחקר".
בניין הוא כלי שימושי. כאשר כלי מפסיק להיות שימושי, ובמקרה זה אף הופך להיות מסוכן למשתמש, ומיושן למילוי ולא תקף יעודו, נוטים להחליפו.
עם השנים כירכרות הוחלפו במכוניות, מכונות כתיבה במקלדות ומטוסי פייפר חד מנועיים בכלים סילוניים. גם בניין מיושן, לא מותאם לדור, ומסוכן ליושביו יש להחליף.
אני סבור שיופי הוא בעיני המתבונן וגם היום ניתן ליצר כלי יפה (בעיני המתבונן). ארכיטקטים מוכשרים עם חושים אסטטיים נעלים נמצאים בינינו גם בעת הזו.
לעניות דעתי השארת כלי בלוי רק בגלל לובי סקטוריאלי או משפחתי הנתמך בתא צדקני מצומצם אך רעשני מעורר סלידה. הקלדה נימרצת של סיסמאות , עצות והערכות פיננסיות מנותקות מהמציאות הכלכלית, כמו גם הפרחת ציוויים מתנשאים היא מעשה נמהר המתעלם מצרכי המשתמשים ותרומתם למדע ולמדינה.
עם צריך לשמר לא רק תרבות רוחנית דתית אמנותית גם תרבות עירונית. הבניינים והערים הם היצירה הכי גדולה של האנושות. אנחנו צריכים לא רק להרוס ישן מפני חדש אלא לדעת להוציא תקציבים לשמר בניינים מעניינים והיסטוריים. השאלה אם הבניין הזה מעניין היסטורי ויש לו תרומה אמיתית למורשת אדריכלית בישראל והתשובה לצערם של התומכים בשימורו היא לא.
אין לו תרומה של ממש. יש שתי אופציות:
א. לבנות אותו בדיוק 1:1 מחדש אבל בהתאמה לצרכים ותקנים של היום.
ב. לבנות משהו אחר חדש לחלוטין.
אני בעד האופציה הראשונה לא למחוק לחלוטין את הבניין הוא מספר סיפור מסויים על איך נראו בתחילת קום המדינה מבני פקולטה ואני חושב שהפתרון להקים אותו מחדש 1:1
יש מספיק שטח אחר ליד לבנות בניינים נוספים לפקולטה.
כן צריך לדאוג לשמר בנייה משנות ה-50-70 לא רק בנייני אבן ובאוהאוס
בכל הפירסומים בנושא נשכחו מספר פרטים היסטוריים חשובים.
על המיקום לקריית הטכניון כשהקמפוס בהדר נעשה צפוף החליטו במשותף פרופ' יוחנן רטנר ובן גוריון.
רטנר בגאונותו ביר במיקום של הפקולטה ובנה מבנה מרשים ייחודי שמדמה צורת מטוס המשקיף למפרץ חיפה וזאת שוכחים לציין בכל הפירסומים.
פרט חשוב נוסף- במרכז המבנה בקוקפיט שכן שנים רבות מרכז המבקרים של הטכניון, שבו אירחו את כל האורחים החשובים של הטכניון עד שהוקם מרכז קולר.
בהדר הכרמל מול בית איתין וליד חניון הטכניון, יש מבנה אבן ישן, עם שפיצים במקום מעקה גג ועם יסודות רעועים. באם יהרס ניתן יהיה להרחיב את החניה ויהנה הציבור. למה לא עושים כך?
זהו בניין היסטורי.בוקר טוב ומבורך לכולם.
חייבים לשמר היסטוריה לצד ההתחדשות.