"גם בבז"ן יודעים שהעולם בתהליך גמילה ממזהמים" • ח"כ אלון טל במפרץ חיפה

לקראת ההצבעה בממשלה על פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, סייר ח"כ אלון טל בבז"ן • וגם: עתידו של נחל סעדיה

ח"כ אלון טל מסיעת כחול לבן, וראש משותף לשדולה להבראת מפרץ חיפה, סייר אתמול (ראשון 27/2/22) בבז"ן, לקראת הצבעת הממשלה על מתווה לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה שתתקיים בתחילת השבוע הבא.

מטרתו של הסיור היא להשפיע ככל שניתן על ההחלטה בממשלה ולקדם משק חדשני שאינו מבוסס על דלקים מזהמים.

ח"כ טל: "גם ראשי בז"ן ערים לכך שהעולם משתנה ונמצא בתהליך גמילה מדלקים פוסיליים"

בראיון לחי פה מספר ח"כ אלון על מהות הסיור: "בקרוב (א' 6/3/22) תצביע ממשלת ישראל על מתווה לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. חשוב היה לי לשמוע מן ההנהגה הבכירה של בתי הזיקוק כיצד הם רואים את הסוגיה של סביבה ובריאות במפרץ ולאן פניה של החברה. במסגרת מעורבותי כראש משותף לשדולה להבראת מפרץ חיפה, אני מנסה להשפיע ככל יכולתי על החלטת הממשלה המתקרבת, כך שתוביל לקידום משק חדשני שאינו מבוסס על דלקים מזהמים".

כיצד אתה מסכם את הסיור?
"הסיור, ובעיקר השיחות שקדמו לו, התנהלו באווירה עניינית וישירה. הגעתי לשמוע וללמוד כיצד ראשי בז"ן רואים את הדברים. לעתים אתה משוחח עם אנשי התעשייה ואתה חש שהם 'מורחים אותך'. ברור שהם ערים לזה שהעולם משתנה לאור משבר האקלים ושהעולם כולו בתהליך גמילה מדלקים פוסיליים. גם הם מבינים שבז״ן חייבת לחשוב לטווח ארוך על שינוי אסטרטגיה כחברה".

"חייבים להתייחס לא רק לתרומה הכלכלית של התעשייה, אלא גם לעלויות של הפגיעה בבריאות, בסביבה ובאקלים"

מה צפוי בוועדה שאמורה להתקיים בשבוע הבא?
"ביום ד׳ אקיים דיון בוועדת הבריאות, סביבה ואקלים שאני עומד בראשה. יהיה זה דיון המשך בנושא הבראת המפרץ. המטרה הפעם היא בעיקר לשמוע ממשרד האוצר איך הם רואים את התחלואה העודפת בחיפה ואת המשמעות הכלכלית של התחלואה ושל התוכנית להבראת המפרץ.

לצערי, בדיון הקודם לא קיבלתי תשובות מספקות בנושא הזה. התרשמתי שאנשי המקצוע במשרד מעולם לא ערכו מה שנקרא -"כימות העלויות החיצוניות" של התחלואה. אם אנחנו רוצים להגיע למדיניות ציבורית חכמה ורציונלית, חייבים להתייחס לא רק לתרומה הכלכלית של התעשייה, אלא גם לעלויות של הפגיעה בבריאות, בסביבה ובאקלים".

"נחל סעדיה – פנינה אקולוגית בלב העיר"

כמומחה וחוקר בתחום איכות הסביבה, אילו צעדים אתה מתכוון לנקוט על מנת למנוע הרס נחל סעדיה?
"נחל סעדיה הוא פנינה אקולוגית – ממש בלב השטח המטרופוליני של חיפה. בדרך נס, מתוך העיר הסואנת, אפשר לקבל הצצה של נחל ארץ-ישראלי לא מוכר, אך יפהפה. בעקבות לחץ מצד התושבים, הפעילים הנחושים וארגוני הסביבה, התקבלה בהחלטת הממשלה שתעלה ביום ראשון, התייחסות לפארק הקישון ולהגנה על נחל סעדיה. הלוואי שנוכל לנקות את הנחל מן השמנים שמגיעים מאזור המוסכים ולדאוג לשיקומו והנגשתו לציבור החיפאי ובכלל. ביקרתי בנחל פעמיים בחודשים האחרונים ופניתי בנושא לראשת העיר. אני מקווה שהחלטת הממשלה תביא סוף סוף להגנה ולשיקום הנחל".

"אין שום סיבה להרוס אוצרות טבע"

מה אתה חושב על פארק ההייטק המיועד להיבנות בשטח של הנחל?
"אם את מדברת על התוכנית שאושרה לפני כעשור ומבקשת להביא להסטת תוואי הנחל, מדובר על תוכנית גרועה ביותר לדעתי. צריך לדעת לשמור על פינות הטבע היקרות שנותרו לנו ובטח על נחלים מלאי חיים כמו נחל סעדיה. אזורי היי טק אפשר לבנות בכל מקום, למשל במתחם בתי זיקוק לאחר פינוים. אין שום סיבה להרוס נחלים ואוצרות טבע".

האם ישנה תוכנית חלופית?
"אינני מכיר את פרטי התוכנית, אך בשורה התחתונה, אפשר וצריך לשקם את הנחל ולהנגיש אותו לציבור. זה לא מסובך. ולגבי תוכנית חלופית לפארק – כאמור, אפשר למצוא עבורו שטחים חלופיים, בטח ובטח כאשר אנו מדברים על פינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ".

לבחור אסטרטגיה

האם יצא לך לדבר על הנושא עם ראשת העיר?
"קיימתי סיור עם ראשת העיר בנחל סעדיה. התרשמתי שהיא מכירה בייחודיות של המקום, אך טרם בחרה אסטרטגיה. אני פועל כדי להביא לסיור והתייעצות שני מומחים מובילים בישראל בתחום שיקום נחלים – המתכנן מוטי קפלן והפרופ׳ והאקולוג אביטל גזית. אך בגלל אילוצים שונים, הדבר עדיין לא יצא לפועל".

מה אתה חושב שיקרה באם הפארק יקום?
"איני מכיר מספיק לעומק את הפרטים של התוכנית, אך על פניו זה נשמע רעיון רע מאוד. כבר היום הפיתוח מסביב לנחל סעדיה מנתק אותו מן הציבור והמטרה בכל פיתוח צריכה להיות דווקא הנגשת פינת החן החיפאית הזו, וכמובן שימורו כמערכת אקולוגית ומפלט מן העיר עבור הציבור".