(חי פה במפרץ) – צעד נוסף ומשמעותי להגשמת חזון 'שער המפרץ' – פיתוח המטרופולין הצפוני • ועדת העורכים למפרץ חיפה אישרה את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה שהוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל. חשיבותה של התכנית היא בכך שמדובר בתכנית סטטוטורית המציגה אלטרנטיבה אמיתית למפרץ. גם אם תתמהמה, היא בסופו של דבר תגיע, כך מצפים בחיפה ובערי הקריות.
ממינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל נמסר לחי פה:
ועדת העורכים למפרץ חיפה הכריעה לגבי החלופה המפרטת מה יכלול המפרץ ביום שאחרי פינוי המפעלים.
ועדת העורכים לפיתוח מפרץ חיפה, בראשות סמנכ"לית מינהל התכנון, ליאת פלד, אישרה היום (חמישי, 8.9.22) את החלופה לתוכנית המתאר לקידום ופיתוח אזור מפרץ חיפה (תמ"א 75), שגובשה והוכנה על ידי רשות מקרקעי ישראל. מדובר בצעד משמעותי בקידום תוכנית מפרץ חיפה.
מגורים, תעסוקה, מסחר ושטחים פתוחים
במסגרת דיוני הוועדה, הוצגו על ידי צוות התכנון של רשות מקרקעי ישראל מספר חלופות ונבחנו ייעודי הקרקע העתידיים למתחמים המבונים בתוך שטח המפעלים וסביבתם. כמו כן נבחנה פריסת שטחי המגורים, התעסוקה והתעשייה והיקפם וכן פריסתם של שטח הפארק המטרופוליני ושטחים פתוחים נוספים באזור.
התוכניות המפורטות שיוקדמו בהתאם לתוכנית המתאר יוכלו לכלול היקפים מוערכים של: 130,000 יחידות דיור, 5,500,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה, 4,400,000 עבור מבני ציבור, 3,000,000 עבור שטחי מסחר, 14,000 מ"ר עבור מלונאות ופארק מטרופוליני על שטח של 5,300 דונם.
שינוי עתיד מפרץ חיפה
החלופה שנבחרה מתווה את שינוי פני העתיד במפרץ חיפה תוך יצירת חיבור אורבני רציף בין הקריות לעיר חיפה וקישורים למוקדי תעסוקה במרחב, זאת במטרה לחזק את מטרופולין חיפה ולאזן בין שטחי מגורים, תעסוקה ותעשייה, תוך הפחתת השימוש ברכב הפרטי ונגישות של תושבי האזור לשטחים הפתוחים. בנוסף, מציעה החלופה את ייעודי הקרקע העתידיים למגורים ותעסוקה בשטח המפעלים ומבטיחה את קיומו של פארק מטרופוליני איכותי, בהיקף של 5,300 דונם, שיישען על נחל הקישון ובהמשכו יתחבר לפארק מורד הקישון.
שער המפרץ
תוכנית "שער המפרץ" (תמ"א 75) הינה תוכנית מתארית לפיתוח האזור המהווה מסד לתכנון המפורט ועיקרה קביעת מערך ייעודי קרקע, בכלל זה מגורים (בהיקף של 100,000-140,000 יחידות דיור), תעסוקה, מסחר, תעשייה, לוגיסטיקה, שטחים פתוחים ותשתיות וקביעת הוראות והנחיות להכנת תכניות מפורטות.
איכות חיים לתושבי המפרץ
התוכנית מתמקדת בשיפור איכות החיים של תושבי המפרץ, באמצעות מנופים כלכליים, תכנוניים וסביבתיים שישנו את המגמות הדמוגרפיות והכלכליות-חברתיות הקיימות כיום במפרץ, שאמורה להוביל לפיתוח אורבני משמעותי, אשר יש בו כדי לשנות את אופי האזור כולו, מאזור שעיקרו תעשייה כבדה לאזור המשלב מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים ירוקים.
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט:
"אני רואה הישג משמעותי וחשיבות רבה בהחלטת ועדת העורכים, שכן מדובר בצעד שלאחריו ייערכו ויוגשו מסמכי התכנית לדיון במוסדות התכנון הארציים וזאת במטרה להניח את היסוד לשינוי ארוך הטווח של פני המפרץ ולהביא לשיפור איכות הסביבה והחיים של תושבי המרחב והמטרופולין כולו".
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח:
"אישור החלופה היום מהווה צעד משמעותי להגשמת חזון שער המפרץ בהתאם להחלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית מלב מפרץ חיפה, שיביא לשיפור איכות חיי תושבי מטרופולין חיפה בכלל והעיר חיפה בפרט. החלופה שנבחרה עושה את האיזון הראוי בין פיתוח מגורים, תעסוקה ושטחים פתוחים ובכלל זה הרחבה משמעותית של הפארק המטרופוליני".
ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל בעמותת "צלול" מציג הסתייגויות לתכנון שהוצג על ידי רמ"י:
חלופה שדוחקת את מרבית הפארק המטרפוליני לפינה הדרום מזרחית היא שגויה.
100 אלף משפחות שיתגוררו במרחב שיפותח למגורים יזדקקו למרחב הפתוח לצד השכונות החדשות במרחק הליכה ולא ליד מחלף יגור.
כמו כן, התוכנית נפגעה בשל השתלטות חנ"י על המרחב במורד הקישון. יש לבטל או לצמצם את המתחם הלוגיסטי של חנ"י במורד הקישון, להרחיב שם את הפארק את חנ"י אם חיבים אפשר לפצות במיקום פחות רגיש
די מוזר שאין כל שקף המסביר את מרכזיות אזור המפרץ ביחס לעיר חיפה ולמטרופולין
כמו כן על מנת להמחיש את מרכזיות המפרץ חסר שקף המסביר מערכת התחבורה הציבורית מרכזית המפרץ כביש 75 קשר לכביש 6 מנהרות וכיו"ב
לדעתי מאוד ברור שבראש הצוות לא עומד אדריכל !
יש לי תשובה ירון והיא טמונה בסיפור קטן. ב-2003 שר התחבורה אפרים סנה הגדיר את שדה התעופה בחיפה פרויקט לאומי חיוני ודוד בוצר סגן נשיא הטכניון מונה לעמוד בראש הפרויקט שהיה אמור להאריך מסלולים לתוך הים, 2400 מ'. אפילו היו החלטות ורצו שגורם בינלאומי יקים וינהל את נמל התעופה השני של ישראל.
זה היה לפני 20 שנה, את הסוף של זה כולנו יודעים. באמצע היה טוויסט שמופז ביטל את השדה בחיפה והסכים להקים את נמל התעופה במנחת מגידו, שרק ייקרא שדה התעופה הבינלאומי חיפה עם רכבת בין העיר לשדה. גם איך זה נגמר כולנו יודעים.
באותן שנים כסטודנט אופטימי אמר אז פרופסור בטכניון (שלא אגיד את שמו אך הוא משפיע עד היום ואל העתיד על התכנון המדינה) שאין שום סיכוי שהחלטה על שדה תעופה תממוש, וכל מה שאושר היה כדי שהלחץ יירד מהשרים ומטעמים של תעמולה תקשורתית ללא יישום. ועוד הוא הוסיף: אותה שיטה יישמו על התעשייה המזהמת במפרץ חיפה. יהיו החלטות, ייבחנו חלופות, יזיזו חלופה כזו לשם, חלופה אחרת לפה. כותרות אופטימיות, הנה הנה התעשייה המזהמת מתחלפת בעיר חדשה. הוא ממש חזה את הקרקס התקשורתי הנוכחי. ואז הוא אמר: ואתם תשימו לב, בין כל ההצהרות וממש כמו נמל תעופה, שתמיד לא מדברים על היישום. איפה זה יעבור. איך ינקו את הקרקע. מי יישא בעלויות. באיזה מיקום חלופי תעבור התעשייה. איך נמל התעופה ישפיע על תוכנית פיתוח ייבוש הים של נמל חיפה (זה היה לפני נמל המפרץ כשהכל עוד היה בשרטוטים אצל חנ"י).
וכמה שהוא צדק. וכמה שזה עצוב שהסיפור הזה איך למסמס את הפרויקט הלאומי של שדה תעופה בצפון המדינה חוזר כמעט בקווים מדויקים בועדות האלו שדנות בתוכניות ומתווים למפרץ חיפה מבלי לתת לוחות זמנים ברורים, אתרים חלופיים, קביעת האחריות לניקוי הקרקע, קביעת מועדים ברורים ואבני דרך ליישום. הוא פשוט קרא נכון את התעלול הזה גם בנושא התעופה וגם בנושא המזהמים במפרץ. עובדים עלינו בעיניים, הצגה שהיא כולה תעמולת בחירות זמנית ולא מעבר.
יביאו עוד כמה שנים, כמו עם שדה התעופה בחיפה ויבטלו את ההחלטות (יימצאו כבר איזה תירוץ).
האדישות של תושבי חיפה והקריות היא הבסיס של הצלחת מצגות ההונאה האלו, שוב ושוב.
אנא תאפשרו להוריד את המצגת למחשב. כרגע לא ניתן בכלל לעיין במצגת?!
מדוע בכתבה הזו אף אחד לא שואל לא במינהל התכנון, לא ברמ"י ולא בעתונות, מי ינקה את הקרקעות של המפעלים הפטרו-כימיים והזיקוק??? זו קרקע שזוהמה עשרות שנים באופן אנוש….האם גם כאן יעשו לטייקונים "תספורת" ויפטרו אותם מהחובה להחזיר את המתחם עם קרקע נקייה שמאפשרת חיים ומגורים??
אני שואל: מאיפה יבוא התקציב לניקוי השטח? שבת שלום ומבורך.
הפוליטרוקים יעבירו את זה בקומבינה לחברים שלהם כדי שיגזרו עוד קופון ??♂️
קודם שיעשו תוכנית חוקית לפינוי או יוציאו צו פינוי וניקוי.
חלומות באספמיה.
דיבורים כמו חול. . .
בואו נהייה אופטימית.. אולי הנכדים שלנו יהנו
ומאיפה יגיע הכסף לניקוי השטח? רק לשם השוואה – קרקעות יקרות בהרבה – ארסוף, אולי הקרקע היקרה במדינה, עומדות שוממות כבר שלושים שנה כי אין כסף לנקות את שאריות מפעל תע"ש שהתפוצץ שם. אז כל עוד אין השקעה של המדינה, סדר גודל עשרה מליארד ש"ח, בניקוי הזיהום, לא יקרה דבר במתחם בז"ן. חבל שזה כך.
130,000 דירות זה עיר בגודל תל אביב של חצי מליון תושבים.
רק שתבינו את הנזק העקיף שנגרם מהתעשיה המזהמת.