עבר, הווה ועתיד טוב יותר למקומות חשובים בחיפה • חיבורים בעיר

נביאים עולים ויורדים – ומביאים עמם את סיפור העיר חיפה.

מאת: אדריכל יוסי קורי, טל קיזמן ונגה כרמי, בעזרתו האדיבה של יגאל גרייבר, העמותה לתולדות חיפה.

חיפה היא אחת הערים המרתקות והמורכבות ביותר בישראל בזכות ההיסטוריה, התרבות והארכיטקטורה שבה. לאורך השנים עברה העיר טלטלות ושינויים רבים, אלה לעיתים הפכו אותה למרכז אורבני בעל חשיבות אזורית ועולמית, ולעיתים לעיר פריפריאלית.
הכתבות מחולקות לעבר-הווה-עתיד.

סדרת הכתבות "חיבורים של חיפה" תציג בפניכם את החיבורים הייחודיים שמרכיבים את פסיפס העיר – מהעבר הרחוק, דרך הקיים בהווה ועד לתכניות לעתיד. בכל כתבה נתמקד באזור מסוים בעיר ונבחן את האופנים בהם ניתן לשמר, לשפר ולחבר אותו לסביבתו, במטרה ליצור אורבניות שתשקף את ההיסטוריה המיוחדת של אותו המקום, כחלק מהמורשת העשירה של חיפה.
הפעם הכתבה עוסקת בחיבור שבין העיר התחתית להדר.

עבר – מהנמל אל ההר

בשנת 1761, דאהר אל עומר, שליט הגליל, הקים את "חיפה החדשה" (כיום העיר התחתית) –  עיר מבוצרת מוקפת חומה (שאין לה כמעט שרידים כיום), שנבנתה מאבני הריסות חיפה אל עתיקה. מיקומה האסטרטגי בין הים להר נועד להבטיח שליטה על הנמל מצפון ןשליטה על כל מי שעובר לאורך החוף מצפון לדרום. הכניסה הראשית לעיר עברה דרך שער יפו, שמוקם למה שכיום נקרא כיכר פאריז. אזור זה שימש כמרכז מסחרי שוקק חיים, בו התקיימו מפגשים בין סוחרים מקומיים וזרים, מה שהפך את המקום ללב הפועם של העיר.

מצפון להיכן ששכנה החומה על הים החלו הבריטים בשנות השלושים של המאה הקודמת בייבוש הים ויצרו את רחוב המלכים (העצמאות היום). שער פלמר שהיווה שער הכניסה לנמל העמוק החדש וכל עורף הנמל הלוגיסטי הפכו את נמל חיפה לנמל העיקרי בארץ ישראל שהוא בעל חשיבות אזורית ובינלאומית מאז.

מבנה הכנסייה מהמאה ה-19 של אליהו הנביא היווה עוגן בדופן הצפונית של הציר בסמוך לכיכר פאריז. לא רחוק ממנה כלפי ההר יש גם את הכנסייה המארונית שבקירבתה מתחיל השביל המתפתל של הנביאים.

ממערב להיכן ששכנה החומה התפתח בסוף שנות העשרים מה שנקרא בטעות השוק הטורקי והיה למעשה המרכז המסחרי החדש.

מדרום להיכן ששכנה החומה ככל שעולים מהמישור אל מעלה ההר התפתח החל מהמאה ה-19 שביל חמורים שהוביל בצורה המהירה והמתונה ביותר אנשים וציוד מהעיר המישורית אל ההתיישבות שהחלה לגלוש גם כלפי ההר ולא רק כלפי מזרח ומערב במישור.

כיכר החמארה – מכיכר גמלים למרכז תחבורה

בשער המערבי של העיר מוקפת החומה, שער יפו (כיוון שמשם יצאו השיירות מהעיר לכיוון יפו), שכנה כיכר החמארה שלימים הפכה לכיכר פאריז. החומה המערבית השתרעה מן הים (היכן שהיום רחוב העצמאות וכנסיית אליהו הנביא) ועד לפינת סמטת חטיב ורחוב שיבת ציון (בעבר – סטנטון).

כיכר חמארה כאמור הפכה לכיכר פאריז בשנות השישים, אבל במאות ה-18 וה-19 חנו שם גמלים, אחר כך כרכרות עם סוסים שהופעלו על ידי הטמפלרים, לאחר מכן מכוניות שרד בזמן הבריטים ולבסוף הוקמה הכרמלית. את הכרמלית תרם ראש עיריית פריז בשנת 1959 ולכן נמצא בכיכר מזרקה וספסלים ברוח המקום מעבר לים. בכיכר נמצאת התחנה הראשונה של הכרמלית שמסלולה מגיע עד לראש ההר למרכז הכרמל.

סמטת חטיב שמתחילה לעלות מכיכר פאריז דרומה היתה שטח לא מטופל של חניון פתוח ופקוק עד לפני כמה שנים, רוב המבנים הצפופים שממזרח לה נהרסו והוקמה שם קריית הממשלה עם מבני משרדים ובית המשפט המחוזי.

רחוב שיבת ציון (סטנטון בעבר) שהופך למעלה השיחרור וחוצה בין סמטת חטיב למדרגות הנביאים לא היה קיים  במקטע שנמצא במעלה השחרור ונחצב רק במאה ה-20, אבל דרך העפר הלכה והתגבשה ויצרה חיבור עירוני שלאורכו צצו עסקים קטנים.

משני צידי דרך העפר שנקראה אנאפורטה נבנו מבנים קטנים וצפופים שעוד ניתן לראות במפות ישנות מהמאה ה-19. האם השם אנאפורטה פירושו "לצד המבצר"? אולי כי זו היתה הדרך שעלתה לצד מבצר הבורג' ששכן היכן שכיום נמצא גן הזיכרון? (ראו כתבה קודמת בסדרת כתבות זו).

מהנמל למעלה ההר – שביל חמורים שהפך לציר עירוני

במאה ה-19 החלו תושבים לצאת מחומות העיר לשלושה כיוונים – לכיוון מזרח (ואדי סאליב, ארד אל יהוד), לכיוון מערב (ואדי ניסנס) ולכיוון דרום במעלה ההר (אנאפורטה).

בשל הצורך בחיבור בין העיר התחתית שעל קו החוף לבין ההר שמעליה שהחל להתמלא במבנים עבור היוצאים מהחומות והעיר שגדלה, נוצר "שביל החמורים" — ציר מרכזי ששימש דרך נוחה מהעיר התחתית להדר של היום. עם הזמן, הפך השביל לדרך חשובה שנקראה "אנאפורטה" (Anaforta)  וזו נחלקה לשלושה מקטעים מרכזיים בשמות כפי שהם מוכרים כיום:

1. מדרגות הנביאים–קטע מדרגות מרחוב שיבת ציון ועד למעלות הנביאים.
2. מעלות הנביאים–  רחוב בשיפוע מתון ממדרגות הנביאים ועד לרחוב הנביאים.
3. רחוב הנביאים– רחוב ראשי מישורי שהפך ללב ליבה של שכונת הדר המתרחבת.

מערך המדרגות הזה, הכולל כיום כ-170 מדרגות, מהווה חיבור אורבני חשוב בין חלקים שונים של העיר, מהעיר התחתית ועד לשכונת הדר באופן המהיר והמתון ביותר.

מדרגות הנביאים הן חלק מהציר הטבעי שמחבר בין העיר התחתית השטוחה לבין השכונות הגבוהות של חיפה. החיבור הזה התאפשר תודות למאפיינים הגיאולוגיים הייחודיים של האזור. השיפוע נובע מההתרוממות הטקטונית של רכס הכרמל, כאשר הצד הדרומי (אזור הדר) גבוה משמעותית מהצד הצפוני (העיר התחתית).

ציר מדרגות הנביאים שימש מאז המאה ה-19 כגשר פיזי, כלכלי ותרבותי בין העיר התחתית להדר. מה שהיה תחילה שביל חמורים הפך לציר מרכזי שבו חיו יהודים, ערבים, טמפלרים ובריטים יחד, תוך מגע יום-יומי בין תרבויות שונות. לאורך הציר הוקמו חאן, בית כנסת, וילות פאר, בתי קולנוע ואזורי מסחר, כולם שיקפו את התמורות שחוותה חיפה לאורך ההיסטוריה.

מבנים היסטוריים לאורך הציר

מבנה החאן בראש מדרגות הנביאים

בתחילת מדרגות הנביאים בחלק התחתון ניצב מבנה ישן שנראה כחאן עתיק עם מבני קמרונות סביב חצר מרכזית. סביר להניח שזה היה מקום לינה לעוברי אורח שהמתינו לשעות פתיחת שער העיר שלרוב היה סגור בלילה. המבנה הנטוש מעבר לגדר האיסכורית עומד עד היום ומהווה עדות לעיר הסוחרים שהייתה כאן. באופן כללי, חאנים (אכסניות) בערים היסטוריות שימשו כאזורי מסחר, מקומות לינה ואזורי מנוחה עבור סוחרים ועוברי אורח. לעיתים קרובות חאנים נבנו בנקודות מפתח בערים מרכזיות והיוו מוקד כלכלי-חברתי חשוב. כיום המבנה נטוש ומתפורר ויש חשש שאולי ייהרס וייעלם אם לא ישופץ וישוחזר ובכך תיעלם עוד פיסת היסטוריה חשובה של העיר.

גלריית סטפ-אין

החלל הקטן של הגלרייה היה חלק ממערך מבנים צפוף מהמאה ה-19 ואולי אף חלק מהקומה השנייה של החאן שבמורד המדרגות. במאה ה-20 התווספו שתי קומות מגורים מעל. חלל הגלריה עם קמרונות האבן שימש בעבר סנדלר מקומי ומקום איחסון ולפני שנה המקום הוסב לגלריית אמנות. על דלת הגלרייה עבודת גרפיטי של ראש העיר המיתולוגי חסן שוקרי שצייר אמן מקומי בשם בן משיח. המקום שבבעלות הכותב בטור זה (יוסי קורי) משמש חלל לתצוגות אמנות המחברות לרוב בין חיפה לאמנים מקומיים כפי שיוסבר בהמשך.

בית הכנסת "הדרת קודש"

בית הכנסת "הדרת קודש" הוא מבנה היסטורי בעל חשיבות דתית, קהילתית ותרבותית. בית הכנסת במיקומו במדרגות הנביאים הוקם בשנת 1936. בית הכנסת הנוכחי נבנה בתחילת המאה ה-20 על ידי ועד שכונת הדר, ושימש כמרכז רוחני וחברתי חשוב ליהודי חיפה. במהלך מלחמת העצמאות בית הכנסת היה יעד להתקפות, ומאוחר יותר השתמשו כוחות ההגנה במבנה כבסיס לפעולות צבאיות.

לאורך השנים ירדה כמות המתפללים בבית הכנסת, ובשנות ה-80 של המאה ה-20 המבנה ננטש כליל. ניסיונות לשקם את המבנה ולהחזירו לפעילות לא צלחו, וכיום הוא עומד שומם ומוזנח​. בימים אלו ממש החלו עבודות שיפוץ של בית הכנסת במטרה למנוע את קריסת התקרות ולחזק את הקורות התומכות.

במהלך מלחמת העצמאות (1948) הפך ציר מדרגות ומעלות הנביאים לשדה קרב משמעותי. הקרב התמקד סביב אזור קריית הממשלה של היום, סמוך לכיכר פאריז. לאורך הציר ניתן למצוא היום שלטים המסמנים נקודות קרב היסטוריות, ובמיוחד באזור העליון של מדרגות הנביאים, שם היו עימותים קשים בין כוחות ההגנה לבין הכוחות הערביים המקומיים. השלטים מספרים את סיפורם של הקרבות ומאפשרים לצועדים בציר להתחבר להיסטוריה המורכבת של המקום.

וילת ח'ורי – מה"ארמון" אל מגדל הזכוכית

במעלה המדרגות ובמקביל לרחוב מעלות הנביאים שכנה לה וילת ח'ורי שהייתה אחד המבנים הבולטים והידועים בחיפה בתקופת המנדט הבריטי. הבית היה שייך למשפחת ח'ורי, משפחה נוצרית מרונית אמידה ובעלת נכסים רבים בחיפה ובאזור הצפון. הבית ניצב ברחוב ח'ורי 2, על גבול שכונת הדר הכרמל וואדי ניסנאס, והיה מוקד חשוב בפעילות הכלכלית והחברתית של המשפחה. זה היה מבנה מפואר שהוקף בבוסתן גדול והיה ניתן לראותו כמעט מכל מקום ברחבי העיר דאז.

מדרגות הנביאים ובית כנסת "הדרת קודש" – הפיקה וצילמה רותי מיוחס ◄ צפו

רותי מיוחס:

רציתי לעשות סרט על מה שמייחד את חיפה. על העיר כעיר של מדרגות, ותוך כדי עשייה, גיליתי במדרגות הנביאים את ביהכ״נ ״הדרת קודש״ וכך הוא הפך להיות מוקד הסרט. בזמנו, לפני עשור, עדיין תלו תמונות של תורמים לבית הכנסת על קירותיו. צילומים של אנשים שחיו וכיבדו את המקום. קם דור שלא מכיר אותם. הם היו חשובים אז. היום כמעט ואין ציון שלהם: קארל יונג מדבר על מקורותינו מהעבר- אל לנו למחוק אותו.

במהלך מלחמת העצמאות, בית ח'ורי היה לאחד היעדים המרכזיים במבצע לכיבוש חיפה, בשל מיקומו האסטרטגי. הבניין, ששימש את משרדי הנהלת הרכבת, הותקף על ידי גדוד 22 של חטיבת כרמלי. הלוחמים היהודים נתקלו בהתנגדות עזה מצד לוחמים ערבים שהתבצרו במבנה וירו לעברם באש צלפים ממספר נקודות בבניין. הקרב היה קשה במיוחד, ובמהלכו נהרגו חמישה לוחמים יהודים, בהם בצלאל פרחודניק, שזינק על רימון חי כדי להציל את חבריו. לאחר קרב ממושך, הושלך בקבוק תבערה לבניין, מה שהוביל לשריפה שהביאה לסיום הקרב ולחיסול הצלפים שהתבצרו בפנים​.

הרס המבנה ובניית מגדל הנביאים

בעקבות הקרב ניזוק הבניין בצורה קשה, ולאחר מכן הוא נהרס לחלוטין. על חורבותיו נבנה מגדל הנביאים – בניין מודרני רב-קומות שהיה מהראשונים בארץ שכל חזיתותיו היו מחופות זכוכית. "מגדל הנביאים" – שנבנה על חורבות "ארמון ח'ורי" מהווה סמל לאורבניזציה של האזור שניצב בלב השדרה המרכזית של חיפה​ וכן את המעבר מעיר קולוניאלית לעיר מודרנית.

מורשת וזיכרון

כיום, האתר נחשב לאחד מאתרי המורשת של מלחמת העצמאות בחיפה, והקרב על בית ח'ורי מונצח באנדרטאות ובספרי ההיסטוריה העוסקים בכיבוש חיפה באפריל 1948. המקום נחשב גם לאתר זיכרון לנופלים שנפלו בקרב זה​.

בתי קולנוע לאורך רחוב הנביאים

לאורך רחוב הנביאים ובצידיו פעלו בעבר שלושה בתי קולנוע מרכזיים:

• קולנוע עצמון
• קולנוע ארמון
• קולנוע אוריון

בתי הקולנוע היו מרכזי תרבות ובילוי לתושבי חיפה בתקופת המנדט הבריטי ולאחר קום המדינה. עם השנים, בתי הקולנוע נסגרו, אך חלקם הפכו לחללי תרבות ואמנות אלטרנטיביים.

הווה – אזור במעבר

מדרגות הנביאים – מסלול היסטורי-תיירותי

כיום, חלק מהמבנים המקוריים נשארו כעדות שקטה לתקופות הקדומות, ואחרים הוחלפו במגדלים מודרניים כגון מגדל הנביאים ומגדל ארמון, אך הסיפור נותר חקוק בין האבנים. מדרגות הנביאים היוו ועודן מהוות סמל להתחדשות, לחיבור ולמעבר שבין העבר, ההווה והעתיד.

מסלול מדרגות הנביאים הפך אט אט ליעד תיירותי במסלולי המסיירים המושך אליו מטיילים ותיירים. ישנם שלטי הסבר לאורך המסלול, והם מספרים כאמור את סיפורו של ציר זה במלחמת העצמאות.

חיים תוססים בהווה:

בצד אחד של ציר הנביאים כלפי הים מצפון קיים חיבור אל העוגן של העיר התחתית שכולל את האטרקציות הבאות:

• באזור המיובש של רחוב הנמל יש מסעדות מצויינות, גלריות וחנויות.
• באזור השוק הטורקי מבלים הרבה צעירים וצעירים ברוחם.
• בסמטת חטיב שהפכה למדרחוב ישנן מסעדות וברים, בסמטת אל מרין וברחוב שיבת ציון שמעליה אפשר למצוא יוצרים שונים כמו קרמיקאים, מסגרות אומן, נגרים ובעלי מלאכות שונים שפותחים את הסטודיו שלהם לקורסים שונים ולמכירת אומנות. גם פלמנקו אפשר ללמוד באחד מהם.
• לצערנו לא כל המסעדות שרדו במלחמה וחלקן נסגרו, כמו "הבולגרי". חשוב לתמוך בעסקים קטנים אלה כדי שיצליחו לחזור לאיתנם ויחזקו את האיתנות של העיר ותושביה.
• במדרגות הנביאים גלריית סטפ-אין מציגה לרוב אומנים מקומיים ותכנים הקשורים לחיפה ומושכת קהל של אלפי מבקרים במצטבר.

הרעיון של הגלריה נועד לחדש את ההליכתיות בציר ההיסטורי ולמשוך קהל מבקרים שיגלו (או יגלו מחדש) חלק מעניין זה שבתוך העיר. כל תערוכת פופ-אפ, שנמשכת כשלושה ימים, מביאה מאות מבקרים שנעים בין העיר התחתית להדר בזכות האירועים שמתקיימים.

התערוכה לדוגמא שתוצג בתאריכים 26-28.12.2025 היא של אמן מקומי בשם ישראל משה.

יש תכנון של תושבי השכונה בשיתוף עם מתנ"ס הדר לפעילות שגולשת אל מחוץ למבנים כגון הקרנת סרט חוץ במדרגות הרחבות לרווחת השכונה והתיירים, תאורות חוץ סולאריות סביב העצים, אדניות נוי במקום ההזנחה של צידי הדרך ועוד. לקראת הקרנת סרט החוצות העתידי במדרגות הנביאים, תושבי השכונה התאגדו וכבר תפרו כריות ישיבה מעודפי שקי יוטה של בתי הקפה מהאזור, שמולאו בעלי הפיקוסים שלצידי המדרגות. אחד הסרטים שאולי יוקרנו יעסוק מטבע הדברים בחיפה ובמדרגות – הסרט  ״היורד למעלה״ שכתב וביים לפני עשור אלעד קיידן. זו יכולה להיות סנונית ראשונה לסדרת הקרנות חוץ במדרגות חיפה המגוונות.

בחלק העליון של ציר הנביאים כלפי דרום באזור המישורי של הדר יש אטרקציות מעניינות גם כן:

• בתי קפה ומסעדות, חנויות ומוזיאון האמנות ברחוב שבתאי לוי שמתפצל מרחוב הנביאים.
• עד לפני כמה שנים היה מרוץ המדרגות שעבר במסלול זה ובשאיפה כדאי להחזירו.
• מגדל ארמון חזר לחיים ושופץ מבפנים ומכיל תערוכות מדי פעם, כגון תערוכה על בתי הקולנוע של חיפה.

עתיד – חזון להתחדשות עירונית

החזון לעתיד הציר כולל חיזוק הקשר בין העיר התחתית לשכונת הדר. העוגן מצפון שמתחבר לעיר התחתית יכול בקלות להיפתח גם לים ולהזרים אלפי מבקרים שיגיעו באוניות תיירים ובמקום לעלות על אוטובוסים ולהתפזר ברחבי הארץ הם יוכלו ללכת ברגל במסלול נעים ומוצל לאורך ציר הנביאים ולחזור בערב לאונייה דבר שישפר את הכלכלה המקומית.

החיבור אל חזית הים כבר מתוכנן היכן ששער פלמר נמצא כיום. המוני תיירים שיעגנו בנמל יוכלו לא רק לשהות בעיר התחתית המישורית אלא גם ללכת רגלית במעלה ההר בהליכה מתונה ונעימה ולהנות משלל מסעדות, בתי קפה וגלריות בצידי המדרגות והשבילים.

כבר מכנסיית אליהו הנביא ועד לקצה סימטת חטיב ניתן יהיה לשים שילוט ותמונות הדמייה שימחישו את מיקומה של החומה המערבית ההיסטורית כדי שלא תיעלם מהזיכרון הקולקטיבי. החיבור בין העיר התחתית להדר הוא חלק מהתחדשות עירונית חשובה. תשתיות חדשות, שבילי הליכה מסומנים ומדרגות מוצלות יקלו על תנועת הולכי הרגל ואף מעודדים אותה.

מרחב ציבורי חדש

ציר הנביאים עתיד לשמש ציר הליכה ירוק ומזמין להולכי רגל / לתיירים. מסלולי ההליכה והטיילת הצירית יתחברו לכיכר פאריז ולמרכז התחבורתי שמסביבה שיזרימו קהל מקומי ומבחוץ בתחבורה ציבורית של הרכבת, האוטובסים, אוניות התיירים וגם משדה התעופה הסמוך.

חלק מהמבנים בעלי החשיבות האדריכלית נותרו נטושים או מוזנחים ובשאיפה יהיה כלכלי לשקמם בזכות התנועה המתגברת של אנשים ברחובות, לרבות חידוש מלא למבנה בית הכנסת "הדרת קודש" והפיכתו למרכז תרבות (יש יוזמה מקומית של אחד השכנים שמגבש קהילה לטובת הנושא), ובדומה גם לשקם את מבנה החאן שאולי יהפוך לחלל תרבות/ קולינריה/ בית קפה.

בצידי המדרגות שעולות מהעיר התחתית ניתן לייצר ריהוט חוץ בדמות פינות ישיבה, שולחנות לאספרסו מהיר של בוקר או ערב, מיטות שיזוף/מנוחה/צפייה בסרטי חוצות ועוד. גם שילוב פסלים ויצירות אומנות חוץ יוכלו להיות עוד תחנה בחזון רובע המדרגות שכבר קיים בחלקו העליון של ההר ושמתחיל במרכז הכרמל אך נעצר באזור רחוב גולומב ולא ממשיך עד לעיר התחתית. דמיינו יום כיף לתייר שלוקח כרמלית לראש ההר ומתחיל מסלול רגלי נוח שמשובץ באומנות ומקומות לאכול לאורך המסלול עד שמגיעים בחזרה לתחתית ההר, והכל תוך כדי הליכה זורמת לאורך סימוני דרך פשוטים.

קשר בין העיר התחתית להדר

הרבה טוענים שלעיר אין מרכז כיוון שהיא מפוזרת בגלל הטופוגרפיה שמחלקת אותה לאזורים שונים ומנותקים ולכן פיתוח הקשר בין העיר התחתית להדר הוא אתגר שקל לייצר שיחזק את החיבוריות והמרקם העירוני. ציר מדרגות הנביאים מהווה חוליה מקשרת בין ההיסטוריה של חיפה לבין עתידה כעיר משולבת בין מסחר, תיירות ותרבות.

הדרך להנגיש זאת לציבור מאד פשוטה ולא עולה הרבה, מספיק בשלב הראשון לסמן בצבע על המדרכות פסים דקים של מסלולים שמחברים בין העיר התחתית להדר עם שילוט נקודות יציאה לסיורים ולנקודות עניין. כל מסלול עם צבע מיתוגי מותאם ומפות דיגיטליות שמסבירות מה רואים ושלטים בעצירות החשובות לאורך המסלול.

סיכום

ציר הנביאים (מדרגות הנביאים, מעלות הנביאים ורחוב הנביאים) מהווה עדות חיה להיסטוריה הדינמית של חיפה. מהעבר הרחוק שנודע כציר "אנאפורטה" הוא יכול לחזור ולהיות אחד הצירים החשובים של העיר שמעודדים הליכתיות ותנועה בלתי פוסקת של תושבי העיר ותיירים מבחוץ. מבנים כמו חאן הנביאים, וילת ח'ורי, בתי הקולנוע ובית הכנסת "הדרת קודש" משקפים את רבדיה התרבותיים של העיר. כאשר לא היתה תנועתיות של הולכי רגל הציר החל להיעלם מהתודעה הציבורית ועבר הזנחה וונדליזם. עם התחדשות עירונית מתוכננת שהיא רגישה למרקם הקיים ולהיסטוריה ובשילוב הפעילויות שכבר קורות, הציר צפוי להפוך למסלול תיירותי ותרבותי שמחבר את העבר המפואר עם עתיד חשוב לא פחות.

הצטרפו אלינו למסע מלהיב ומפתיע ברחובותיה של העיר, גלו את הסיפורים המרתקים, המקומות האייקוניים ואת החזון לעתיד עירוני טוב יותר. יחד נגלה כיצד בכוחם של חיבורים קטנים ליצור שינויים גדולים, כך שחיפה תהפוך לעיר שכולנו מתגאים בה.

נשמח שתשתפו אותנו במחשבותיכם ובחלומותיכם עבור עירנו חיפה.