אחרי הפיצוץ בבז"ן, אין ספק שיש להאיץ את פינוי התעשיות מהמפרץ

(חי פה) – חודש לאחר אישור תוכנית תמ"א 75 לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה אומרת ד"ר ליהי שחר ברמן: "הפיצוץ בבז"ן שארע ביום ראשון 14.1.24 היווה תזכורת לחשיבות שבקידום התוכניות לפינוי התעשיות מהמפרץ והמלחמה חידדה את ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות בדבר החשיבות שבקידום מהיר של התוכניות".

כזכור בחודש ספטמבר האחרון המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה פה אחד את תוכנית המתאר למפרץ חיפה תמ"א 75 שבמסגרתה תפונה התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. התוכנית עברה בדצמבר 2023 גם את אישור הממשלה. ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים אמרה בראיון לחי פה כי ללא ספק מדובר בבשורה יותר ממשמחת עבור תושבי האזור שכן זהו חלומו של כל מי שמתגורר במטרופולין חיפה. היעד לפינוי הוא 2029.

בראיון לחי פה ליהי מתייחסת לחשיבות קידום התוכנית גם בגלל המלחמה וגם בגלל התקלות החוזרות ונשנות במפעלים והפיצוצים כדוגמת הפיצוץ שאירע בתחילת השבוע במתחם בז"ן: "הפיצוץ העז שהרעיד ביום ראשון השבוע את אזור מפרץ חיפה והפיח שהתפזר כתוצאה ממנו לכל עבר, היוו תזכורת לחשיבות שבקידום מהיר של התוכניות לפינוי התעשיות הפטרוכימיות מאזור המפרץ.

אין זו הפעם הראשונה שפיצוץ שכזה מתרחש במפעל בז"ן, אירועים דומים התרחשו באוקטובר 2023 ובאוגוסט 2021, ולמרבה הצער ימשיכו להתרחש, כל עוד לא תסגרנה התעשיות הפטרוכימיות, כפי שנקבע בתוכנית העבודה האסטרטגית של הממשלה ובתמ"א 75 לפיתוח מפרץ חיפה.״

סכנה גדולה ומוחשית בחירום

כך היא ממשיכה: ״הנוכחות של המפעלים במפרץ חיפה לא רק מסכנת את התושבים בשגרה, אלא מהווה סכנה גדולה ומוחשית בחירום. גם במלחמת המפרץ ב-1991 וגם במלחמת לבנון השנייה ב-2006 היווה אזור המפרץ מטרה לטילי האויב ולא במקרה. מאגרי החומרים המסוכנים באזור המפרץ הינם סכנה ברורה ומוחשית שמחייבת מענה מיידי.

המלחמה הצליחה כנראה לחדד את ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות בדבר החשיבות שבקידום מהיר של התוכניות לפינוי מפרץ חיפה. לאחר שנים של גרירת רגליים, בכנס שנערך לאחרונה הציגו נציגי משרדי האנרגיה והאוצר את שנת 2024 כשנת תחילת ההיערכות לפינוי מפרץ חיפה.

האתגר של האיגוד ושל כל שוחרי טובתו של האזור הוא לעשות כל שביכולתנו כדי להפחית מפגעים סביבתיים כבר עכשיו ובמקביל, לפעול לכך שהפעילות לפינוי המפעלים תתחיל בהקדם, זה נחוץ לפיתוח האזור, זה הכרחי כדי לשמור על ביטחון תושבות ותושבי מטרופולין חיפה".

בראיון שערכנו עם ד"ר ברמן בעת קבלת אישור על התוכנית, היא הסבירה מה הצעדים, מה התהליכים להשגת היעד, מתי מתחילים ומה המכשולים הצפויים בדרך

״מדובר בצעד מבורך ומשמעותי עבור תושבי חיפה וממלא בתקווה. ההחלטה של המועצה הארצית המורכבת מנציגים מהאקדמיה, מהממשלה, מהשלטון המקומי, מהציבור ומארגוני הסביבה וכן הצבעתם פה אחד לאישור התוכנית להגשה לממשלה שאישרה אותה, היא אמירה דרמטית לכל תושבי האזור וכן לכל תושב במדינה ישראל.״

הראיון עם ד"ר ליהי שחר ברמן שנערך עם אישור התוכנית במועצה הארצית ◄ צפו 

״הדרך לראות מפרץ חדש ונקי עוד ארוכה״

ד"ר שחר ברמן מבהירה: ״לצד המשמעות והאמירה הדרמטית חשוב לזכור כי יש עוד דרך ארוכה כדי שנראה מפרץ חדש ונקי. תחילה צריך להכין את משק האנרגיה לקראת המהלך. ההכנה כוללת הקמת נמל דלקים חדש, ייבוא תזקיקים אותם צורך מחוז צפון, ייבוא חומר ביטומין, ייצור אתרי אחסון גם לדלקים וגם לגז בישול וגם גפ"מ (גז פחמימני מעובה). יש לעשות צעדים אלה לפני סגירת בתי הזיקוק שעל פי לוחות הזמנים מדובר בשנת 2029.

עבור הכנת משק האנרגיה לסגירת בז"ן הועברו תקציבים בסך מאות מיליוני שקלים להוצאות מכרזים. אנחנו, איגוד ערים והרשויות המקומיות נלחץ על כך שבכל תקציב בממשלות הבאות יהיו סעיפים שיתקצבו את התוכנית הזאת.

צריך להבין שקופת המדינה תרוויח מאוד מלבנות כאן מעל 100 אלף יחידות דיור, אבל הממון יגיע רק אחרי שיושקעו השקעות אדירות מהמדינה. בין היתר, ההשקעות כוללות פיצוי הבעלים של בתי הזיקוק וניקוי הקרקעות – סוגיה שנותנים עליה את הדעת במשרד להגנת הסביבה ומתקצבים אותה לפי הדרישות של הזיהום, בנוסף לסוגיות של אחסון משק האנרגיה.״

״האזור יפותח מבחינת דיור אך ורק כשתיסגר התעשייה הפטרוכימית, לא רגע לפני״

ליהי שחר ברמן ממשיכה לספר: ״האזור יפותח מבחינת דיור אך ורק כשהתעשייה הפטרוכימית תיסגר, לא רגע לפני. מנגד יהיה אפשר לראות שמשק האנרגיה נערך, שניתנים פתרונות לנגר בשביל למנוע הצפות ונתחיל לראות שטחים המשווקים ללוגיסטיקה או תעסוקה נקייה.״

״ייקח הרבה זמן להגיע ל 100 % אנרגיות מתחדשות״

כך היא ממשיכה לספר: "אמנם במרחב שלנו יבנו אתר של תזקיקים לדלקים פוסילים 'מתאבנים' ופנינו לאנרגיות מתחדשות אבל ייקח הרבה זמן להגיע ל- 100 % אנרגיות מתחדשות. מדובר באתר תת קרקעי ללא מיכלים שמונחים על הקרקע ומזהמים אותה, אלא עם צינורות שמנים שתלויים באוויר ללא פליטות.

אני לא חוששת שביתי וילדיי נהיה מעל אתר תזקיקים כזה. באתר הדלקים החדש יאוכסנו 550 אלף טון של דלקים לעומת מעל מיליון טון שנמצאים כיום בבז"ן. המשמעות הקטנה של פי 3 מהדלקים שנמצאים כיום במפרץ חיפה.

מבחינת הפעילות הנמלית המצב ישתפר. נכון להיום אנחנו מייבאים נפט גולמי ומייצאים מחצית מהתזקיק שמזקקים בבית הזיקוק. לאחר הסגירה אנחנו מדברים על ייבוא תזקיקים רק לכמות הצריכה של ישראל בלבד. בזאת אנחנו ננקה את כל קו החוף מצינורות ופותרים בעיות לא בחיפה אלה גם בדרום ובכל קו החוף. אנחנו פותרים בעיה אמיתית ומביאים בשורה לא רק לאזור חיפה אלא למדינה ישראל.״

״מחיקת הסעיף שמגן על הציבור מבניית מתקנים חדשים במתחם בז"ן מדירה שינה מעיניי״

ד״ר ליהי שחר ברמן ממשיכה: ״בדיון במועצה הארצית פנה נציג ממשרד האנרגיה וביקש למחוק סעיפים מסוימים שהיו אמורים להגן על הציבור מבניית מתקנים חדשים במתחם בז"ן. לפי אחד הסעיפים שנמחק היה חשש שבז"ן ינצלו את הסטטוריקה הקיימת לקידום מתקני ייצור חדשים, ביניהם תחנת כוח ומיכל אתילן שהבקשות לקידומם כבר הוגשו לוועדות התכנון. אני מקווה שהלחץ שלנו ושל הציבור ישפיע. מתקנים כאלה יכולים לעכב את התוכנית כי לא יכול להיות שבאותו זמן יבנו מתקנים וייערכו לסגירת המתחם.

חשוב לציין כי גם הכל עניין של כסף – אם בז"ן ידרשו סכומי פיצוי לא הגיוניים התוכנית לא תצא לפועל. ההחלטה מרגשת וחשובה מצד אחד אבל מצד שני יש עוד דרך ארוכה בשביל להגיע לוועדות התכנון.

״הטראומה של חיפה כימיקלים לא תתרחש שוב״

״אחת הסוגיות שהתעמקנו בהן בתפקידי הקודם ברשות מקרקעי הישראל היא העובדים. עשינו מיפוי של העובדים בבז"ן. כיום יש כ 1300 עובדים ויש מעגל שני ושלישי של תעשיות נלוות העובדים במתחם. חלק מהעובדים יוכלו להסתדר ולהשתלב בתוכנית החדשה. מהנדסים צעירים (מהנדסי חשמל, כימיה ועוד) בדרך כלל עוברים כל 3-4 שנים מקומות עבודה. ייעדנו תקציב לתוכנית הסבות מקצועיות ולאלה שיתקשו לשוב למצוא מקומות עבודה. הטראומה של חיפה כימיקלים לא תתרחש שוב. באמצעות החלטה ממשלתית ותוכנית מתוקצבת אנשים יקבלו מענה.״

״כבר היום ניתן להתחיל לפנות ולנקות את חוות המיכלים״

״כבר מחר בבוקר ניתן להתחיל לפנות ולנקות את חוות המיכלים״, אומרת ד"ר שחר ברמן ומוסיפה: ״שני שליש מהמיכלים בחווה לא פעילים ואין מניעה להתחיל לפרק ולנקות. ביום שיורידו את השלטר בבתי הזיקוק ניתן יהיה לפנות את כל חוות המיכלים. לדעתי הפינוי של בזן והפינוי של חוות המיכלים יקרו במקביל כי התפקיד של החווה לספק נפט גולמי לבז"ן ולכן אי אפשר לבטל אותה לחלוטין״.

כמה מילות סיכום:

״האזור יהיה פנינה אמיתית וכל אחד ירצה לגור בסמוך לנחל. צריך לזכור שהמים עוד לא נקיים. אנחנו נמצא את האיזון בין תעסוקה, שטחים פתוחים ודיור. הפארק המטרופוליני יחד עם פארק הקישון ייצור ריאה ירוקה ופנינה יפיפייה לתושבים. בדיונים של ועדת המנכלים אנחנו מתקצבים את ניקוי הנחל עד לרמה של שחיה. לכל הסקפטים אני רוצה להגיג שאין ספק שזה יקרה, ולכל האופטימיים חסרי התקנה , אומר שצריך לעבוד קשה בשביל שזה יקרה.״