החלוצה, החלוץ והשימוש הציני והמבזה בסיפור בית החלוצות בחיפה

הסיפורים האישיים וההיסטוריים של העיר הם נשמתה וחשובים לעתידה

קריאת שמות רחוב ומרחבי העיר אמורה להיות חלק מהנראטיב המקומי, החברתי וגם הלאומי. הרחובות שנחנכו לאורך ההיסטוריה החיפאית מייצגים, בין היתר, את מגוון האוכלוסייה הייחודי בחיפה, חלוקת כבוד בהקשר החיפאי והמשמעויות של הסיפור המקומי.

על חוכמה ורגישות

מדי שנה נערכים ברחבי העולם וגם בחיפה ״הליכות ג׳יין״ ע״ש ג׳יין ג׳ייקובס, עיתונאית קנדית אשר הפכה את הזיכרונות והסיפורים המקומיים והפרטיים, לנכס אורבני של העיר. הליכות ג׳יין הפכו לייצוג נשמת העיר בזכות רב-גוניותם והנימה האישית השזורה בהיסטוריה המקומית. את אלו אפשר וצריך למנף, אבל כמו כל דבר, יש לעשות זאת בחוכמה וברגישות, כמו שיש לעשות בעיר מורכבת ומגוונת כמו חיפה.

כל ההנצחות וההוקרות

קריאת רחובות וההנצחה בחיפה כפלטפורמה לפופוליזם פוליטי

לאחרונה, קריאת רחובות וכיכרות בחיפה, הפכה ביטוי לגחמות תמוהות בסביבת לשכת ראש העירייה. הסיפור החיפאי הפך לספרות זולה שאין בה שום הבנה היסטורית או אפילו מראית עין של ניסיון לחקור אותה. גורמים עלומים בוחשים בסצנת ההנצחות וההוקרות העירונית העכשווית, מרוממים דמויות שוליות ומציגים אותן כגאווה חיפאית, או שמתחנפים לאומנים שחלקם בעצמם אינם מבינים מה הקשר שלהם לחיפה. כך, בין היתר, זוכה יהורם גאון בחייו לרחוב על שמו. אולי בגלל אשתו לשעבר, אשר גדלה בחיפה? קארין גורן ואילנית לוי נבחרו לפאר את מרכז הכרמל כבר חודשים רבים, בזכות היותן ילידות חיפה (אשר עזבו אותה בבגרותן). התחושה היא כי חיפה הופכת לשלוחה פרובינציאלית של התוכנית ״ערב טוב עם גיא פינס״.

גאווה חיפאית?

מחיפה יצאו כוחות מרשימים, מהמובילות והמובילים בחדשנות במציאות הישראלית והבינלאומית, בתחומים שונים ומגוונים. בהנהגה הנוכחית, בחסות לשכת ראש העירייה, נראה שאין כל צורך בכל כך הרבה כדי להיבחר כסמל לגאווה חיפאית המוצגת בראש חוצות. די בהשתתפות בתוכניות טלוויזיה פופוליסטיות או רכילותיות ובעיקר בדיבורי סרק, פרסומות, מומחיות בעוגות או השתתפות בתוכנית ריאליטי.

רחובות בשכונת זמר החדשה נקראים על שם זמרים וזמרות בחייהם, שמעולם לא היה להם קשר לחיפה. גם להם עצמם לא ברור כיצד זכו להוקרה הזו וכיצד דווקא בחיפה החליטו לקרוא רחוב על שמם. לעומת זאת, אומניות ואמנים אחרים, שחיו בחיפה או שהעיר היא חלק בלתי נפרד מיצירתם – לא זכו לכך. ההחלטות מונחתות מלמעלה והסיבות שמורות עם מי שהחליט לפעול כך.

בורות בהיסטוריה החיפאית מובילה להחלטות מגוחכות

במסגרת מבצעי הפופוליזם העירוני, פורסמה לאחרונה החלטה מאותו בית יוצר בלשכת ראש העירייה: לשנות חלק מרחוב החלוץ כך שייקרא "רחוב החלוצה", בתירוץ של תיקון פמיניסטי לדמות החלוצה. הבעיה בכל הסיפור היא שרחוב החלוץ נקרא על שם תנועת ״החלוץ״ ולא בגלל חלוץ מסוים, וכך נראה כי ההחלטה התקבלה על בסיס בורות וחוסר ידע של היסטוריית התנועה הציונית, לכן גם התקבלה בגיחוך ובכעס בציבור הרחב ובקרב מומחים לנושא. 

לידיעת הסמכות המחליטה: תנועת ״החלוץ״ היתה תנועה ציונית עולמית של צעירות וצעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה. חברי החלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היו לחוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה, ובכלל זה בגטאות שבהם רוכזו היהודים במלחמת העולם השנייה. 

הפייסבוק של ״החלוצה״

לרגע נראה היה כי ההחלטה המשונה הוקפאה וירדה מהפרק, אולם לפני כמה ימים הוזמנתי להצטרף לדף פייסבוק של מתחם הקרוי ״מתחם החלוצה״. מסתבר שגורם כלשהו ששמו לא ידוע, החליט לתחום כמה רחובות (הנושאים שמות של גברים) בתחילת רחוב החלוץ בואכה רחוב הנביאים ולהפוך אותו ל״מתחם החלוצה״. בתמונת השלט שפורסם כתוב: "לכבוד בית החלוצות הראשון שפעל בהדר הכרמל בשנות השלושים ולכבוד דורות של חלוצות שפעלו למען בניית העיר".

הוקרה לחלוצה ולבית החלוצות יכולה היתה להיות חשובה ונכונה, רק שגם כאן הדברים מבוצעים ברשלנות, בחוסר ידע וחוסר למידה וב"שליפות" למטרות פופוליזם ויח״צ המבטלות מינהל תקין, בתפירת מין שאינו ממינו תוך התנכרות לעובדות האמיתיות ויצירת עוול ועיוותים היסטוריים הפוגעים במורשת ובסיפור של חיפה. במקרה המתואר לא ברור גם מי בכלל יזם זאת ובאיזו סמכות?

"מתחם החלוצה"

העובדות ההיסטוריות אודות המתחם בית החלוצות וכיצד הופכים את הסיפור החשוב לבדיחה רעה

קצת אודות ההיסטוריה של המקום המקודם על ידי גורמים כלשהם תחת השם ״מתחם החלוצה״: המתחם מקיף ריבוע המורכב מכמה רחובות, בין רחוב הרצל, יואל, שמריהו לוין והחלוץ. בשנים טרום קום המדינה במאה הקודמת וגם אל תוך שנות ה-50, השכונה שגבולותיה תוחמו בין הרחובות יונה, שמריהו לוין, החלוץ והנביאים נקראה חארת א(ל) שוואפנה (שכונת שוואפנה). רחוב הנביאים נקרא אז אנפורטה. בתיעוד הארכיון הלאומי מופיעים מסמכים משנות החמישים המשתמשים בשמות אלו. פרופ' מחמוד יזבק מהחוג ללימודי מזרח תיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה, מסביר כי מקור שמה הוא במשתכנים במקום – מהגרים מהרי אל-שוף בלבנון.

אנטיתזה מוחלטת

בית החלוצות ההיסטורי, המשמש כתירוץ להנצחת זיכרון ״החלוצה״, שוכן בכלל בקצה השני של הרחוב, ברחוב יל״ג 5, ליד בניין עמותת לב ח״ש. עד לפני כמה שנים הוא נקרא גם על שם הארגון שתרם לבנייתו – בית לנ״י (ליגת נשים למען ישראל). חזיתות המבנה היפה של בית החלוצות הוזנחו והושחתו בשיפוץ חסר רגישות אדריכלית, נצבעו באופן מכוער והוקפו בגדרות גבוהות כדי להסתיר את השוכנים בו. המקום משמש מזה מספר שנים כבית ספר לבנים בכיתות א׳-ח׳ של חסידות בעלז. חלק מהבניין מושכר למעון לאוכלוסייה החרדית. אין שום זכר בסביבת המבנה לסיפור ההיסטורי של הבניין או לנשים החלוצות והמשמעות של המקום. האוכלוסייה המאכלסת אותו כיום היא אנטיתזה מוחלטת לסיפור העוצמה הנשי, ההיסטורי והציוני. 

סיפורו של בית החלוצות הראשון בפלשתינה – ארץ ישראל

בית החלוצות בחיפה היה הראשון שהוקם בפלשתינה – ארץ ישראל, במטרה להיות מקום מגורים ראשוני לנשים עולות. הבית הוקם ביוזמתן של קבוצת נשים ציוניות שפרשו מההסתדרות הציונית הדסה וביקשו להקים מיזם משלהן בארץ ישראל.

״ליגת נשים למען לישראל" נוסדה בשנת 1925 כדי לסייע למפעל ההתיישבות בארץ. בהמלצתה של רחל ינאית בן-צבי, שספרה להן על הקושי של נשים למצוא דיור במחיר סביר. נשות הארגון החליטו להקים בית חלוצות ביוזמה משותפת של "ליגת הנשים למען ארץ ישראל באמריקה" וההסתדרות. הן החלו באיסוף כספים בשנת 1926 ואספו 25,000 דולר לצורך הבנייה.

בניין בית החלוצות הראשון בארץ ישראל נפתח בחיפה בשנת 1932 ברחוב יל"ג 5, עיר הנמל שאליה הגיעו מרבית מהעולות החדשות (החלוצות). המבנה תוכנן על ידי בנימין צ'ייקון ונכללו בו 21 חדרים בשלוש קומות, שני אולמות: חדר אוכל וספרייה, שלושה חדרי מלאכה ומכבסה על גג המבנה. לצד מגורים במבנה התקיימו בו גם יוזמות קואופרטיביות שכללו מסעדה, מכבסה, בית אריגה ומתפרה. בשנים 1936-1937 התנהלה בבית החלוצות פעילות של האצ״ל. במשך שנים רבות פעלה במקום תחנה של השירות הציבורי לטיפול במשפחה, וטיפול רגשי ביחידים ובמשפחה. המקום נסגר בשלב כלשהו אחרי כניסת המאה ה-21.

פופוליזם זול ומביך

המרחב העירוני מנוהל באסטרטגיה של פופוליזם זול ומביך והופך לפסטיש

זריקת שמות ומושגים הנקשרים באופן חסר קשר וערך בנכסים חברתיים חשובים, הם ביטוי לבורות ופופוליזם זול ומביך הפושה במהירות מבהילה במציאות הנוכחית בחיפה. 

אין כל זיקה בין מי שלומדים כיום בבית החלוצות ההיסטורי לבין דמות החלוצה שהיא האנטיתזה המוחלטת של תפיסת העולם החינוכית והחברתית שלהם. גם לציונות ולערכים החברתיים בשמם הוקם אותו בית אין שום קשר לאוכלוסייה זו. כך גם אין שום קשר בין ״רחוב החלוצה״ או ״מתחם החלוצה״ למקום בו הוכרז המתחם. אין זה מפריע להוגי רעיון המתחם לחבר מין שאינו במינו, לקחת מכלול רחובות עם היסטוריה מאוד מסוימת, לקשט בכמה ציורי גרפיטי ועוד לטעון שזוהי מחווה לבית החלוצות. עד עתה גם לא ברור לי מי אחראי לכך ואת התגובות אביא בסוף הכתבה.

כשיש קשר…

רק להמחשה, כיצד קושרים סיפור מקומי היסטורי להווה ולקהילה החיה במקום: במועצה האזורית עמק חפר, יזמה ראשת המועצה ד״ר גלית שאול, הקמת בית ראשונות במתחם בית הראשונים ההיסטורי הנמצא בבית אהרון. הבית המחודש המוקדש לחלוצות העמק הוא מיזם חברת-כלכלי, מרחב עסקי לנשים יזמיות, עצמאיות ובעלות עסקים.

בשכונת מוסררה בירושלים, מונצחים במרחב הציבורי הפנתרים השחורים שגרו ופעלו ממנה. רחוב הפנתרים השחורים וסמטת הלא נחמדים. יש קשר, יש חיבור ויש חומר למחשבה ולמידה.

ניהול התוכן האורבני בחיפה כיום מתאפיין בשליטה וניהול של גורמים חסרי אחריות המובילים מציאות של פסטיש – הצמדה מלאכותית של דברים שאינם שייכים אחד לשני, בחוסר מחשבה, חוסר טעם וחוסר רגישות הגורמים לביזוי הסיפור האישי של הקבוצות שהן הנשמה של חיפה ובסיס קיומה: הסיפור הערבי בחיפה, ההתיישבויות היהודיות הראשונות, החלוצות, האדריכלים ההיסטוריים שעיצבו את פניה של הדר והעיר ההיסטורית, ארגונים יהודיים שתרמו לקידום הציונות וערכים חברתיים עכשוויים. מערבבים את הכול ויוצרים "מיש-מש" חסר טעם ותוכן המעיד על יוצריו יותר מכל.

מחיקה ורמיסה של מורשת החלוצות ומה שייצגו 

צילמתי כמה תמונות של בית הספר השוכן בבית החלוצות ושנמצא בכלל ברחוב יל״ג. לשם יל״ג אין כל התייחסות בסיפור הזה. הרחוב קרוי על שמו של המשורר יהודה לייב גורדון. יל״ג נולד וחי במאה ה-19, הטיף לשינוי יסודי בדפוסי המחשבה ובאורחות החיים ברחוב היהודי. הוא היה משורר-לוחם, שתקף בצורה חריפה ועוקצנית את הממסד הרבני ואת ההווי החסידי. על כך שילם מחיר כבד. פואמה מפורסמת, ארוכה ונוקבת שלו, קרויה ״קוצו של יוד״ והיא מתחילה במילים האלו:

אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ
יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.
הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת
לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה.
אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת,
מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה;
תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.

הנשים אשר התגוררו בבית החלוצות היו אלו שיצאו כנגד התפיסה המתוארת על ידי יל״ג: הן הפנו עורף לתפיסה החרדית, השמרנית והמגבילה, המסלילה נשים לחיים של תפקוד ביולוגי ועזר כנגדו תוך הקטנה ומחיקת עצמן, הקדשת כל ייעודן לטובת ילודה מוגברת, פרנסת המשפחה ומסירות מוחלטת לטובת הבעל הלומד. הקהילה הלומדת כיום בבית החלוצות ההיסטורי ברחוב יל״ג, היא קהילה הפוכה לחלוטין לחלוצות, מתנגדת לציונות, להשכלה כללית ולבטח לעוצמה נשית ולתפיסת עולם חופשית ומשוחררת מכבלי הדת כמו שתפסו אותה החלוצות.

מה זה אומר עלינו?

מה זה אומר עלינו כשאנו מפקירים ומפנים עורף לסיפור החיפאי האותנטי?

מזה כמה שנים הנהגת העיר הנוכחית מנסה להרחיב את אזור בית החלוצות לטובת בית ספר לבנות חרדיות על חשבון המבנה של עמותת החסד לב ח״ש שהיה פעם בית ספר יל״ג. כמה מוזר שאת הציר המגלם בתוכו את התקומה הישראלית: הרצל, חלוץ יל״ג ואת הסיפור ההסטורי החיפאי, רומסת במו ידיה עיריית חיפה הנוכחית ומנסה לבלבל את דעת הציבור בהצמדה רשלנית וחובבנית של ערכים לאומיים לשמות לא רלבנטים. במצב הנוכחי, השטחיות והריקנות עובדות שעות נוספות בשירות הנהגת העירייה ומבזות את הסיפור החיפאי של כולנו. 

למחוק את שהיה

כשמוחקים ומעוותים בלי שום בעיה את ההיסטוריה, אז בקלות אפשר להמשיך: לפגוע בריכוז מרהיב של אדריכלות מקומית והיסטורית שהיתה צריכה לעבור שימור עבור סגירת מרפסות ובניית מרפסות סוכה. לפגוע בוואדיות, בשטחים ירוקים, לזלזל בפעילים חברתיים, ביזמים, להפוך מוזיאונים לבתי קפה, וכך הלאה. זה כנראה מאפשר לגורמים מטעם עצמם להכריז על שטחים כמתחם ולקדם אותם כאילו היו החלטה עירונית. לא ברור היכן עובר הגבול וחוסר המנהיגות מאפשר מציאות של כל דאלים גבר.

הנהגת העיר העוסקת בהעלמת התקופה שקדמה לה מאז עלייתה לשלטון, התמכרה כנראה לקלות בה ניתן לדעתה למחוק את מה שקרה לפניה. לא מפעילה שום מחשבה על המשמעויות החברתיות והקשות העולות מתוך ביטול ההיסטוריה המגוונת והעמוקה של חיפה.

בתהליך מסוכן זה, נמחק הסיפור החיפאי על כלל שכבותיו ההיסטוריות והחברתיות, עבור אינטרסים פופוליסטיים והישרדות פוליטית, פוגע בנשמה של חיפה, בתדמיתה ובעתידה.  

תגובות:

אלירן טל דובר עיריית חיפה, מסר לחי פה:
"הנושא עבר החלטה של ועדת השמות וקיבל אישור של מועצת העיר.

עו״ד שרית גולן שטיינברג, חברת מועצת העיר ויו״ר ועדת השמות והוועדה לשילוט היסטורי ויקירי העיר חיפה:
"אמש (א' 13/2/22) בוטלה ההחלטה רשמית מאחר שלא הייתה חוקית כשהתקבלה. הדרך בה ניהלו את הוועדה היתה מופקרת, תוך הדרת אנשי המקצוע מארכיון העיר. חילקו רחובות כאילו זו תוכנית ריאליטי וכאילו ישנו מאגר רחובות בלתי נגמר וכאילו לא מדובר בנכס ציבורי מוגבל, שיש לחלקו במשורה, בחוכמה וברגישות כוללת. עוד בעת הוצאת ידיעת היח״צ על שינוי שם חלק מרחוב החלוץ, אמרתי שאני, כיו״ר הוועדה, מבטלת את ההחלטה ודורשת שתוגש בקשה מסודרת לשם חדש ולא הליך שינוי שם. בעקבות ביטולי את ההחלטה קיבלנו חוות דעת משפטית הקובעת שהליך שינוי שם מצריך פרסום מוקדם ואישור שני-שליש במועצה, שני דברים שלא התקיימו במקרה הזה".