הכנסייה האורתודוקסית הרוסית ברחוב התשבי בחיפה
צליינים רוסים הגיעו לארץ הקודש החל מהמאה ה-11. אולם הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית החלה את פעילותה בארץ הקודש המאה ה-19. בשנת 1820 פתחה ממשלת רוסיה הצארית קונסוליה עבור סיוע לצליינים בעיר הנמל יפו.
לאחר המהפכה הרוסית התפצלה הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית.
הכנסייה האורתודוכסית-רוסית בחיפה | צפו
עלייה במספר המאמינים
בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המאמינים של הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית ובמספר הנזירים והנזירות המשרתים בה. גם תנועת הצליינות לארץ הקודש מתחדשת ומתרחבת. במהלך העלייה הגדולה מרוסיה לישראל, בעשור האחרון של המאה ה-20, הגיעו גם רוסים-אורתודוקסים רבים שנספחו לבני משפחה יהודים.
הנוכחות בכנסייה רוסית הפרובוסלבית בחיפה – הרוסים וחיפה
כאמור, עיקר ההתעניינות הרוסית בא"י במאה ה-19 התרכזה בירושלים עיר הקודש, וביפו נמל הגישה אולם, היא הייתה בחיפה ובמפרץ חיפה, כבר במאה ה-18.
הרס ובנייה
במשך השנים, בנוסף על מבנה הכנסייה והמבנה הראשון, נבנו עוד מבנים, ובשנת 1,930 היו במתחם: כנסיה, שלושה מבנים קטנים, ביתן שומר ליד השער, שני בורות לאגירת מים בתוך החלקה ובור אחד מחוץ לחלקה. בחצר מדרום לכנסייה שני קברים. אחד עם כיתוב ברוסית ושני עם כיתוב בערבית.
בשנת 1960 חלק מהחלקה הופקע לטובת הרחבת רחוב החורשה והארכת רחוב התשבי. במשך השנים נהרסו מבנים והוקם גם מבנה חדש.
ריק
למעשה, לאחר השלמת בניית הכנסייה בשנת 1913, עמד המתחם ריק זמן רב: במהלך מלחמת העולם הראשונה הוקפאה פעילות הרוסים בחיפה. ב-1919 חודשה הפעילות תחת חסות הקונסול הספרדי, בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה בזמן המהפכה ולאחר מכן במשך בתקופת השלטון האתאיסטי של ברית המועצות עד נפילתו.
שוממת
במשך שנים אלה פסק זרם הצליינים, והכנסייה עמדה שוממת ללא קהילה או כומר. בשנת 1930 שוקמו הבתים ברחוב החורשה.
בראשית שנות התשעים, כאשר זרם הצליינים שב לתפקד לאט לאט, נשלח האב מירוסלב ייטיב, חבר המשלחת הדתית רוסית, אל כנסיית אליהו הנביא להיות נאמן המשלחת.
מאז התמלאה הכנסייה על ידי קהילה חדשה, ביניהם ערבים חיפאים ומהגרים מרוסיה.
במשך השנים…
בהמשך הזמן נעשו בכנסיה שיפוצים, שונה קצה הצריח והוחלף הצלב בקצה האגף המזרחי. בתחילת שנות ה-2000, המבנה בפינה הצפונית מזרחית של המתחם המשמש למגורי כהן הדת ומשפחתו וגם מספר נזירות שופץ והורחב.
רוסית וערבית
כיום הכנסייה הזו פעילה בשבתות ובימי ראשון. מתפללים בה בעיקר נוצרים שהגיעו לארץ מרוסיה וגם ערבים מחיפה בשתי שפות רוסית והערבית, והכמרים משמשים לסירוגין.
צלב
מבנה הכנסייה בצורת צלב – אולם מרכזי הממוקם בכוון ממערב למזרח, ובקצהו המזרחי אגף קטן. מן האולם המרכזי יוצאים אגף קטן דרומה, ואגף קטן צפונה. ראו באזור המערבי של המבנה צריח עם פעמון. קירות הכנסייה והתקרה מכוסים כולם בציורי קיר.
הכותבת, רחלי אורבך, "עולה חדשה" ממדינת "גוש דן" לחיפה, בזמן סגר "מלחמת הקורונה ה-1" -מרץ 2020.
בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה (מדע המדינה+מזרחנות), תואר שני מאוניברסיטת ירושלים (הוראה משקמת, חינוך מיוחד), מילאה תפקידים שונים במערכת החינוך כולל משרת פיקוח והדרכה במשרד החינוך ב"אגף לשילוב מורשת יהדות המזרח בתוכניות הלימוד".
רחלי התנדבה רבות כרכזת ומנהלת מועדון החרשים ב"נווה ארזים" בחולון, עסקה בלווי והדרכה של קבוצות מטיילים לחו"ל (כולל קבוצות של לקויי שמיעה וחרשים), ובשנתיים האחרונות פעילה ברוטרי נשר, והשנה משמשת מזכירת המועדון, תוך שימת דגש מיוחד בקשר שבין ארגון רוטרי לבין אח"א (אגודת החרשים) חיפה.
מתגאה בשני ילדים ובחמישה נכדים.
היה נחמד לפגוש אותך ביום שישי, רחלי, ולשמוע ממך על "הכנסיה השכונתית" שלנו ולספר לך את ספורי רחוב לאונרדו דה וינצי.
הכנסייה האורתורדקסית – הרוסית בחיפה מרשימה.כל הכבוד לך רחלי אורבך על הכתבה גברת רחלי אורבך,אשת חינוך ,אשר מילתה תפקידים שונים במערכת החינוך ובוגרת אוניברסיטת חיפה תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטת ירושלים. שבוע טוב.יופי של כתבה רחלי.
יופי של כתבה.
רחלי כתבת יפה.. אבל מדוע הכתבה הזאת
למען לעודד את היהודים או נוצרים ואו יהודים למחצה שיבקרו שם. גם ככה היהודים החילונים שהדת רחוקה מהם. מחפשים מקומות כאלה.
כתבה מרשימה, בזכותך גיליתי עוד פינת חמד בחיפה