האם השינוי המיוחל במפרץ חיפה יגיע סוף סוף? | סיור ועדת המנכ"לים • סיקור מהשטח צפו

ועדת המנכ"לים הבין-משרדית לנושא פיתוח וקידום מפרץ חיפה ועתיד התעשייה הכבדה במפרץ, שאת הקמתה אישרה הממשלה פה אחד בחודש אוקטובר האחרון, הגיעה הבוקר, ב' 30/11/20, לסיור במפרץ חיפה

ארגוני הסביבה ותושבים באזור, יצאו הלילה בפעולות ציבוריות ליליות והכינו לחברי הוועדה קבלת פנים בנקודות בהן יעבור הסיור כשלחברי הוועדה המתינו מייצגים, שלטים ומכתבים מילדי חיפה, שנכתבו במיוחד עבורם.

דורשים לסגור את התעשיות הפטרוכימיות עד 2025, בהתאם להמלצות דו"ח מקינזי

תושבי מפרץ חיפה וארגוני הסביבה קוראים לוועדת המנכ"לים לסגור את התעשיות המזהמות כצעד ראשון בתהליך הבראת ושיקום מפרץ חיפה. סגירת התעשיות המזהמות תאפשר את הפיתוח הכלכלי והדמוגרפי. סגירת התעשיות המזהמות תחסוך מעל חצי מיליארד שקלים בעלויות חיצוניות של זיהום אוויר שמושתות על הציבור בתחלואה וסעד. אנו קוראים לסגור את התעשיות הפטרוכימיות בהקדם, עד 2025, בהתאם להמלצות דו"ח מקינזי.

מתחילים בנווה שאנן

הסיור של ועדת המנכ"לים התחיל בנווה שאנן, המשיך לבז"ן, לאחר מכן בית ספר דגניה בקריית חיים וצפוי להסתיים בפארק הקישון.

דיווח מהשטח – עליזה ברקן | סיור ועדת המנכ"לים במפרץ חיפה 30/11/20 • צפו

משה קפלינסקי, הביע חשש כבד מפני השלכות של קבלת החלטות פופוליסטיות שיתקבלו בלי לקחת בחשבון את המשמעויות הכלכליות והאסטרטגיות למדינת ישראל.

מנכ"ל קבוצת בז"ן, משה קפלינסקי, פתח את דבריו בוועדת המנכ"לים שהגיעה לבז"ן בהבעת חשש כבד מפני השלכות של קבלת החלטות פופוליסטיות שיתקבלו בלי לקחת בחשבון את המשמעויות הכלכליות והאסטרטגיות למדינת ישראל.

קפלינסקי:

אני שמח על ביקור הוועדה במתחם בתי הזיקוק. המדינה צריכה לקבל החלטה אחרי שנותנים פתרונות לכל ההיבטים האסטרטגיים החשובים – הביטחוניים, הכלכליים והתעסוקתיים. נכון לעשות זאת בהידברות איתנו ולבוא בידיים נקיות – לא דרך התקשורת, ולא בסיור כזה, ועל כך, אינני מברך. אתם הולכים לראות מפעל שנבנה לפני 80 שנה ומאז נמצא בחזית הטכנולוגיה הבינלאומית. כולל בנושאי איכות הסביבה. מפעל שכדי לקיימו צריך להשקיע לפחות 120 מיליון דולר בשנה, ללא דברים חדשים ומפעל שמעסיק 1,300 עובדים וב-11 השנים האחרונות השקיעה מאות מיליוני דולרים כדי למנוע פגיעה בסביבה.

אני שמח על הביקור, ומצפה שתשאלו את השאלות הנכונות: האם הסיפור הוא איכות סביבה או פינוי בינוי והאם הדוח עליו אתם מסתמכים הוא אכן רציני ומעמיק וכיצד אמור המשק להתגבר על סגירת בזן מבחינת איבוד תרומה לתוצר, תעסוקה וההשלכות על מאות מפעלי ההמשך בישראל".

בהתייחס לקביעת תאריך סגירה לבתי הזיקוק אני קורא לוועדה לבחון היטב את התהליך המלא שנדרש על מנת להיערך כראוי למהלך ולמצוא מראש פתרונות לכל הבעיות המורכבות. עלות תוכנית ההערכות לבדה וערכת במיליארדי שקלים: עלות תוכנית ההערכות לקליטת ואחזקת מלאים וקליטה מוגברת של תזקיקים בנמלים בעבודה נכונה תעלה לבדה 7-8 מיליארד ₪ ותיקח לפחות 15 שנים.

בנושא הבטחוני קרא משה קפלינסקי לחברי הוועדה לבחון היטב את המשמעויות הביטחוניות של מהלך של סגירת בזן והזהיר את חברי הוועדה מפני קבלת החלטה חפוזה לאור הזרקורים:

אני מאוד מקווה שקולו של משרד הביטחון ישמע בכל ההיבטים הביטחוניים. הכי מפחיד אותי שתקבלו החלטה פופוליסטית בלי להבין את המשמעויות האסטרטגיות המלאות. סגירה של בתי הזיקוק נשמעת החלטה טובה, אבל בלי התערבות מתאימה והערכות היא החלטה הרת אסון.

חברי הועדה יפגשו עם ראשי ערים מהסביבה במסגרת הסיור

ראש עיריית קריית ים דוד אבן צור, שמשתתף בוועדה:

כחלק מהמאבק למען איכות החיים של תושבי קריית ים ומפרץ חיפה כולו, אני מתגייס להובלת המהלך לפינוי המפעלים. כי רק בשיתוף פעולה עם שאר הרשויות ועם משרדי הממשלה נוכל לקדם תהליך מורכב זה.

יש רק עתיד אחד למפרץ חיפה – פינוי התעשיות המזהמות במתווה מקינזי 2025

ד"ר רויטל גולדשמיד, מנהלת המרכז למחקר סביבתי בחיפה בסיור ועדת המנכ"לים במפרץ חיפה:
יש רק עתיד אחד למפרץ חיפה, פינוי התעשיות המזהמות במתווה מקינזי 2025 והבראה כלכלית, דימוגרפית, סביבתית ובריאותית למטרופולין חיפה.

סיור ועדת המנכ"לים בבי"ס דגניה וחוות המכלים – דיווח מהשטח: עליזה ברקן

אלברט עזימי: "הסרטן יורה לכל הכיוונים – מה שקורה כאן זאת שואה בחסות החוק"

אלברט עזימי, תושב קריית חיים במסר קורע לב לחברי וועדת המנכ"לים בסיור במפרץ חיפה:

יש לנו היום 30/11/20 שתי הלוויות של חולי סרטן (ילד בן 12 ואישה צעירה בת 38) זה מה שאנחנו עוברים כל השנה. הסרטן משתולל כאן והממשלה רגועה. המוות מחסל אותנו והילדים שלנו סובלים, העצב הורג אותנו. אנחנו חיים בצניעות, אנשים תמימים, בניינים הרוסים, מיכלים, זיהום אוויר, מוות הזנחה מה עוד אפשר לקבל ממשלת ישראל ומעיריית חיפה מה? עוד מוות, מוות, מוות והסרטן משתולל בכל הכיוונים לכל הגילאים ללא הבדלים. הסרטן הוא כמו אדם שיורה לכל הכיוונים. ממשלת ישראל אנחנו מתחננים, אנחנו איבדנו אח, אחות, בן עד מתי? אתם מחכים פה לשואה – מה שקורה כאן זאת שואה בחסות החוק.

אני מקווה שיחליטו לטובתנו

עליזה ברקן פעילה סביבתית, עלתה לאוטובוס חברי הוועדה והעבירה להם מסר מה חושבים תושבי קריית חיים, ןמה הולך בקרייה. "אני מקווה שיחליטו לטובתנו" היא מסכמת.

ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם:

"אין מנוס מפינוי התעשייה הפטרוכימית וסגירת בתי הזיקוק".

ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, הציגה בפני ועדת המנכ"לים את עמדתה וציינה כי העיריה עומדת על כך כי אין מנוס מפינוי התעשייה הפטרוכימית וביקשה מהוועדה ומממשלת ישראל לקבל החלטה על סגירת בתי הזיקוק.

בעמדה שהעבירה קליש, נאמר כי תושבי חיפה והסביבה, משלמים מדי יום מחיר כבד, בשל מדיניות ממשלתית, שלא שמה עד כה את תושבי העיר והמטרופולין לנגד עיניה, אלא צרכים לאומיים וכלכליים אלו ואחרים. במשך שנים רבות מפרץ חיפה תיפקד כ"חצר האחורית" של מדינת ישראל ועד היום ממשיכות להתבסס בו תשתיות לאומיות מזהמות. המונח "חצר אחורית" הינו כה שגור, שסביר שקוראי מסמך זה אפילו לא יתעכבו לרגע לתהות ולדמיין כיצד מרגיש אדם היודע כי ליד ביתו ממוקמים מפגעים מסכני חיים, עשרות שנים, כי זה נוח, "כי זה כבר שם", וכי לאף גורם בממשל לא באמת אכפת.

החלטות ממשלה שונות, תוכניות לאומיות ודוחות מבקר המדינה לא הובילו לשינוי המיוחל להבראת המפרץ.

גם גורמי הפיקוח והאכיפה לא הצליחו לרסן ולמתן את מפגעי זיהום האוויר בצורה משמעותית דיה, ואפילו גרוע מכך – דיבורים על הרחבת התעשיות, הגדלתן והנצחתן נמצאים כל הזמן באויר. לא זאת בלבד, אפילו בימים אלה ממש, אנחנו ממשיכים לגלות תכניות חדשות להוספת נמלי דלקים ורציפים של כימיקלים, שמעלים תהיות רבות על עתיד המפרץ ועל משמעותה של ועדה זו. רק החלטה על סגירה יעילה ומסודרת של התעשייה הכבדה והמזהמת במפרץ חיפה תוכל לייצר את השינוי.

התשתיות והמבנים במפרץ, הן של התעשיות שחלקן נבנו בשנות ה-30 של המאה הקודמת והן של מבני המגורים זקוקים בדחיפות לתהליכי התחדשות. בפני הועדה עומדת השאלה הבסיסית, כמה שנים עוד אפשר להמשיך במדיניות "טלאי על טלאי" ומתי יגיע הרגע שבו תתקבל החלטה האם פנינו מועדות לשינוי ולהתחדשות או לחלופין להדרדרות ולהזנחה ללא אפשרות חזור. החשש המוצדק של כלל הגורמים הוא שהדרדרות במצב התחזוקה של התעשייה המסוכנת, עלול לעלות בחיי אדם ובמחיר סביבתי עצום. דבר אחד בטוח – אי אפשר שלא לקבל החלטה.