(חי פה) – בחודש דצמבר האחרון, הוכרז, כזכור, יום שהוגדר כ"היסטורי", כאשר בממשלה נקבע תאריך לפינוי המפעלים ממפרץ חיפה. מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע (שלישי 19/3/24) מתברר כי עוד מוקדם מאוד לחגוג.
עפ"י דו"ח המבקר, ספק רב אם אכן תצא לפועל עצירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ב-2029 כפי שנקבע. עוד עולה מהדו"ח כי כ-60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ חיפה, כלל לא דווחו בשנים 2022-2021. וזה לא הכל…
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם השבוע, שלישי 19/3/24, דו"ח ביקורת מעקב על פעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה, שנועדה לבחון את מצב הטיפול הממשלתי בשני מישורים עיקריים: כלל הפעולות הממשלתיות לקידום מענה יסודי ארוך טווח לבעיית הזיהום באזור, והפעולות הממשלתיות לצמצום הזיהום הקיים ממפעלים ומכלי שיט ומנמלים בתקופת הביניים – עד למתן מענה יסודי וארוך טווח.
זאת כאשר ביולי 2019 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת מיוחד שעסק בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה. הדו"ח המיוחד הצביע על היעדר ראייה ממשלתית מתכללת ואסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח מפרץ חיפה אגב התחשבות בצורך לצמצם את זיהום האוויר השורר בו.
ביקורת המעקב העלתה כי בוצעה התקדמות של ממש במספר היבטים, ובהם אישור החלטת הממשלה 1231, שבה הוכרז על קידום אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור, בין השאר באמצעות הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ, הקמת ועדת היגוי בין-משרדית ומינהלת ייעודית, התקנת התקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט – ואישור תוכנית המתאר הארצית "שער המפרץ" לשינוי אזור מפרץ חיפה.
הליקויים שצוינו בדו"ח הקודם לא תוקנו או שתוקנו במידה מועטה
נמצא כי חלק מהליקויים שצוינו בדו"ח הקודם הנוגעים לדיווח לממשלה על מידת יישום תוכניות לאומיות לצמצום זיהום אוויר בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט, בנוגע לפיקוח על פליטות מזהמים לאוויר ממפעלים ולדיגומים תקופתיים בארובות, לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה. כמו כן הועלו פערים בטיפול בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת בנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט ונמלים ובנוגע למידע שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים.
מועד הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה לא עוגן בהחלטת ממשלה
מבקר המדינה מצא כי המועד להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בשנת 2029, שנקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, לא עוגן בהחלטת ממשלה, ולפיכך מידת המחויבות לעמוד בו פחותה. הסיכונים העיקריים שעלולים להקשות את מימוש ההחלטה הם: אי-ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום, קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן, קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם, וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגייה.
המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך 3 שנים כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר
המשרד להגנת הסביבה לא מסר לממשלה במשך כשלוש שנים (2021-2019) מידע ותובנות בנוגע למידה שבה יושמו התוכניות הלאומיות לצמצום זיהום האוויר במדינה בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט. בכך נפגעה יכולתה של הממשלה לבחון בשנים אלה (2021-2019) את האופן שבו היא מילאה את התחייבויותיה לציבור כפי שאושרו בתוכניות הלאומיות ולשקול לנקוט פעולות לצמצום פערים במידת הצורך, כן נפגעה זכות הציבור לקבל מידע סביבתי משמעותי.
עוד נמצא בדו"ח כי בשנת 2022 שיעור בדיקות הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות מתקני הפליטה היה גדול פי למעלה מארבעה משיעור הבדיקות התקופתיות שביצעו המפעלים ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות: יותר מפי מחמישה משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה (ב-8.3% מבדיקות הפתע לעומת 1.6% מהבדיקות התקופתיות), ופי שניים משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה חמורה (ב-1.2% מבדיקות הפתע לעומת 0.6% מהבדיקות התקופתיות).
פערים דומים נמצאו גם בשנת 2021. הליקוי מתחדד בפרט, שמתשובת המשרד להגנת הסביבה עולה כי הוא מודע לכך שבדיקות תקופתיות שמבצעים המפעלים נעשות לאחר פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה ומשכך הן לא משקפות את הפליטות השגרתיות במפעל.
במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לא פורסמו הנתונים לידיעת הציבור במאגר המידע
בביקורת המעקב נמצא כי מתוך 1,412 ממצאי בדיקות שפרסם המשרד להגנת הסביבה בנוגע ל-18 המפעלים שבהם נמצאה חריגה בשנים 2021 עד 2022, לגבי יותר ממחצית מממצאי הדיגומים (783 מתוך 1,412, כ-55%) לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת אם הייתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים. כמו כן נמצא כי במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לאוויר ממפעלים במפרץ חיפה בשנים 2021 עד 2022 (18 מקרים מתוך 30, 60%), המשרד להגנת הסביבה לא פרסם את הנתונים האלה לידיעת הציבור במאגר המידע.
דו"חות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות מפעלים כללו נתונים שאינם נכונים ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות, כך שהלכה למעשה לא היה למשרד דו"ח מרוכז ומעודכן בנושא.
מאז הדו"ח הקודם בוצעו במימון המשרד להגנת הסביבה שבעה מחקרים אודות זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה שהחלו בשנים 2017 עד 2019: ארבעה מהם פורסמו, אולם שלושה נוספים טרם פורסמו. אחד מהמחקרים שפורסמו מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי בדרגה הגבוהה ביותר בין השנים 1967 ל-2012 לבין מחלות סרטן ספציפיות וחיזק את ההשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן.
ביוני 2023 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי לאחר סיום ביצוע כל המחקרים הוא יוכל לסכם את עמדתו לגבי כלל תוצאותיהם ולגבי הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה במפרץ חיפה.
טרם אושרו תקנות לאסדרה ולצמצום של פליטות עשן שחור מכלי שיט
רק בשנת 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות שנועדה להביא לאסדרה ולצמצום של פליטות עשן שחור מכלי שיט. תקנות אלו טרם אושרו, זאת אף שפליטות אלה כוללות מזהמי אוויר הידועים כבעלי השפעה ישירה על הסביבה ועל בריאות האדם, ופליטתן הוסדרה במדינות אחרות זה מכבר.
המבקר אנגלמן ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימה בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך. על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה.
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים הנכנס, קורא לקדם את החלטה 1231 לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה.
"דו"ח מבקר המדינה חמור בכל קנה מידה. הדו"ח מציג את הכשלים של הרגולטורים השונים- הן משרד הגנת הסביבה, והן את חוסר השיניים של איגוד ערים להגנת הסביבה.
הדו"ח מציג מציאות שערורייתית במפרץ, ריבוי של חריגות ופליטותש זיהום האוויר מהמפעלים במפרץ. ברור שכשלים אלה מביאים לעודף תחלואה ומוות לתושבי חיפה.
החמור מכל שמשרד הגנת הסביבה הסיר את ידיו משמירה על הסביבה ועל בריאות תושבי חיפה, נכנס לתרדמת בשנים האחרונות, ולא מייצר אכיפה עוצמתית מול המפעלים והתוצאה שהמפעלים המזהמים. המפעלים המזהמים עושים כל שעולה על דעתם וממקסמים את הרווחים שלהם על חשבון בריאות התושבים".
עוד אמר האן:
"אני והירוקים של חיפה טענו בכל מקום, וכך גם טענתי בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, כי צריך לתקצב את יישום החלטה 1231 לפינוי מפרץ חיפה. עד כה, יש התעלמות מוחלטת של משרדי הממשלה, שהורידו את תקצוב ההחלטה מסדר היום.
לא מפתיע אותי שיו"ר בז"ן חוזר לנקודת המוצא שאין לפנות את בז"ן כאילו החלטת הממשלה לא קיימת והרצון של תושבי חיפה לפינו בז"ן לא קיימת.
כיו"ר איגוד ערים הנכנס ומחזיק תיק איכות הסביבה בחיפה אפעל בשיתוף פעולה עם ראש העיר יונה יהב לשנות מציאות זו.
אשנה את איגוד ערים, ואהפוך אותו לאיגוד אגרסיבי, שפועל לאכיפה עצמתית כנגד חריגות בפליטות המפעלים. המפעלים יילמדו כי לא משתלם להם לזהם את האוויר בחיפה. האיגוד תחתיי יפעל נגד ניסיונות ההאטה בפינוי המפעלים".
יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, שרית גולן, מסרה בתגובה לדו"ח מבקר המדינה:
"משמעות כישלון המשרד להגנת הסביבה לפעול באופן יעיל ונחוש מול המפעלים, הינה יותר זיהום ופחות ביטחון לתושבי מפרץ חיפה. אנו מודעים לאתגרים ולקשיים, אך הפער המטריד בין תוצאות בדיקות המפעלים לאלו של בדיקות המשרד, הינו עדות נוספת לזלזול המפעלים בהנחיות ולהכרח שבקיומו של פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה והצורך בהגדלת הסמכויות המוקנות לאיגוד. אל מול מפעלים שפעמים רבות מנסים בניגוד לחובתם ולהוראות החוק, למנוע פיזית גישה למתקנים שלהם, אנו פועלים כל העת בכדי לבצע בדיקות פתע, מטמיעים מערכות ניטור חדשניות ומנגישים לציבור בזמן אמת את מלוא המידע בדבר נתוני פליטה הנמדדים בארובות המפעלים ומצב איכות האוויר לפי תחנות הניטור של האיגוד.
המבקר אף מצלצל בכל פעמוני האזהרה בדבר ההיערכות הלקויה של משרדי הממשלה השונים ליישום מהיר של החלטת הממשלה לפינוי התעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה וראוי שהביקורת הזו תופנם ותיושם במהירות. בשעה שבז"ן עושה כל שביכולתה כדי למשוך את הזמן ולקבוע עובדות בשטח, על המדינה לעצור כל תוכנית חדשה במתחם ולהבהיר לבז"ן שבמקום לנסות ולהביא לשינוי ההחלטה או לדחייתה, עליהם להתחיל ולהיערך להקמתן של התשתיות החלופיות, בהתאם להמלצת מבקר המדינה".
יונה יהב עוד לא התחיל את כהונתו ניתן לו 100 ימים. ונראה אם הוא דובר אמת או שקרן.
כפי שהגבתי מספר פעמים בעבר, יצמחו לי שערות על כף היד לפני שהמפרץ יפונה מהמפעלים-הכל דיבורים.
לסגור ומייד את בז״ן ושאר המפעלים הפטרו כימיים במפרץ‼️‼️‼️
מה עם העובדים במפעלים? אף אחד לא דואג להם
השינוי הזה ייצור מקומות עבודה חדשים ולא מזהמים, כך שהעובדים במפעלים יוכלו להתםרנס מעבודה שלא מרעילה את הילדים שלהם כל יום.
העובדים במפעלים נושמים את הסרטן שהם מייצרים בזיהום החריג הבלתי פוסק. שאלה טובה מה איתם – הם החליטו במודע לקצר את חייהם? להשאיר משפחות שבורות? פעמים רבות אנחנו תוהים איך מישהו מסכים לעבוד שם בידיעה שהוא פוגע בעצמו ומשפחתו.
דו"ח מבקר המדינה חשוב מאוד
כזכור, לפיד חתם על היתר השליטה של פטרוכימיים בבזן
אישור היתר השליטה מקדם את פטרוכימיים לרכישת השליטה בחברת בזן ■ החברה נערכת לגייס סכום של 485 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב כדי לרכוש את גרעין השליטה בבזן, שמוגדר בהיתר המתוקן כ-24% ממניותיה. עשו יד אחת נגד הצפוניים.
והנה הגיע ה",מושיע" – יונה יהב , שתרם רבות למצב שיש כל כך הרבה זיהום בחיפה , כזכור לא רק שלא מנע התפתחות התעשייה המזהמת אלא טען בתוקף ובאגרסיביות ש"אין בכלל זיהום אוויר בחיפה "…
ורק לידיעה : ממשלת ישראל מתכננת נמל דלקים גדול נוסף במפרץ חיפה .
קליש הייתה היחידה שניסתה להילחם בהחלטה הזו .
נראה כעת מה יעשה הראש הישן חדש.
ובהצלחה לכולנו
מה אכפת ליונה כזב. בא לקדנציית השחתת העירייה. מסדר ג'ובים לכל אלו שהריצו אותו כמו בובת כף יד כמו מרגלית כמנכ"ל.
בין המממנים והפעילים של קמפיין הבחירות של יונה כזב היו ועדי המפעלים הפטרוכימיים. כולנו לא תמימים – הוא בכיסם. אביהו ושרית עכשיו בכיס של יונה כזב והוא בכיסי בז"ן.
דו"ח המבקר חושף מה שכולנו יודעים שקורה פה עשרות שנים: המפעלים האלו מסרטנים כמה שבא להם ומשקרים כמה שבא להם ועושים קמפיינים בתקשורת מלאים בהונאה וסילוף.
הממשלה לא מתקצבת. יש להם תירוץ נוח כלכלת מלחמה. התירוץ יימשך עוד ועוד. הפינוי של המפעלים ייקבר ובבחירות המקומיות הבאות שוב כולם יגידו שהם יילחמו והם יבלמו..
די ככה מוליכים את העיר שלנו בכחש בכל הנושאים. מחישמול כל קו החוף בגלל הרכבת ועד סרטן בכל מפרץ חיפה נשר טבעון קריות בגלל הפטרוכימיה.