(חי פה) – טיילת לואי היא אחת מפינות החמד היפות והמתוירות ביותר בחיפה, אך פעם אחר פעם זוכים המבקרים בה לקבלת פנים מדכדכת במיוחד הכוללת הררים של לכלוך ואשפה, המעיבים על השהייה במקום ומכערים את יופיו. כוסות, קרטונים, בדלי סיגריות ושקיות "מקשטים" את שבילי הטיילת לכל אורכם.
הטיילת היפיפיה נפרשת לאורך רחוב יפה נוף ומשקיפה על נמל חיפה, מפרץ חיפה, ולעיתים אף ניתן לראות ממנה את הר החרמון, בימים בהם הראות טובה. מתחת לטיילת נפרשים הגנים הבהאיים המרהיבים, המשלימים את המראה עוצר הנשימה במקום.
טיילת לואי נחנכה בשנת 1992 מכספי תרומות של משפחת גולדשמיט, לזכר בנם שנהרג בתאונת דרכים, ומאז משמשת את תושבי חיפה למגוון פעילויות: הליכות בוקר וערב, טיולים עם הילדים והנכדים או ישיבה רגועה עם ספר או כוס קפה מול הנוף המדהים. אך היופי הזה, כאמור, מתעמעם נוכח הלכלוך הרב המפוזר כמעט לכל אורכה.
מה כ"כ קשה לזרוק לפח?
“לא ברור לי למה אנשים לא זורקים את הפסולת שלהם לפח,” אומרת תושבת העיר, גם היא מגיעה לעיתים קרובות לטיילת. “לאורך כל הטיילת יש פחי אשפה. מה כל כך קשה לקחת את הכוס או השקית ולזרוק אותה לפח? בדלי סיגריות שמפוזרים על הרצפה זה בכלל דבר שפשוט לא מתאים לסוף שנת 2024. זה שאנשים לא שומרים על המרחב הציבורי, לדעתי זה מעיד עלינו כחברה".
הגברת תדירות הנקיון ומסר ברור
משיחות עם תושבים נוספים, עולה שוב ושוב הציפייה כי העירייה תגביר את תדירות הניקיון בטיילת, ולצד זאת גם הדרישה להעביר לציבור מסר חינוכי ברור: שמירה על הניקיון אינה רק עניין אסתטי, אלא ערך משותף שמכבד את המרחב הציבורי ואת תושבי העיר. טיילת לואי, על נופיה המרהיבים ותפקידה כנקודת מפגש וחיבור עבור התושבים, צריכה להיות סמל ליופי ולטיפוח ולא להזנחה ולחוסר אכפתיות כפי שהדברים נראים כיום. האחריות היא של כולנו – העירייה, התושבים והמבקרים – לשמור על המקום הזה כפי שראוי לו, כך שיוכל למלא את יעודו כפנינת טבע קסומה בלב העיר.
מעיריית חיפה טרם נמסרה תגובה.
להתקיין מייד מצלמות אבטחה באיזור ולקנוס בקננסות גבוהים את בית הקםה שהעיריייה הקימה , אין להכניס מזון ושתייה לטייילת לואי בכלל , כולל הגברת פיקוח ומשטרה שירשמו דוחות גבוהים למי שלא משליך אשפה לפח כשרואה אותה
שנים שהכעס על הלכלוך הנ"ל הוציאו ממני תלונות לעיריה .טרך זמן והיו שולחים מנקים והמקום נשאר נקי כמה ימים עד שהאורחים המלכלכים דוב הגיעו לשם עם פחיות ובקבוקי השתיה וכל הפסולת שלפני היותה פסולת,עינגה את קיבתם.
בית הקפה רק הוסיף ללכלוך המצטבר.קונים, יושבים על מרפסת לנוף אוכלים שותים מעשנים ומשאירים
לאחרים לנקות את כל הלכלוך.
היה מנקה מבוגר בשם מרדכי שניקה במסירות ,עשרות פעמים ביום ואחרי ששיבחתי אותו במחלקת הנקיון על מסירותו,לקחו אותו מהטיילת וכל מי שבא אחריו "ניקה" ללא כל איכפתיות ממשית וכך זה נראה גם היום.
זה לא חדש העירייה הפסיקה לנקות את רחוב יפה נוף מהטיילת עד הפינה לרחוב החורשה ומנהל מחלקת דרכים מסרב לשים שילוט רחוב יפה נוף כנ"ל ברחוב החורשה
עיר שמבחוץ היא יפה אך מבפנים היא תקועה.
כילדה שגדלה בחיפה של אבא חושי ז"ל, אני זוכרת שחינכו אותנו על הסיסמה "חיפה נקייה". אפילו כרטיס אוטובוס לא זרקנו על הריצפה. שמרנו אותו ביד עד לפח הזבל הקרוב (או הרחוק). הכל שאלה של חינוך. והעיר באמת הייתה ידועה בניקיונה אפילו בסמטאות ואדי סאליב והסביבה. הכל שאלה של חינוך.
אמת.הרבה השתנה מאז. אבל נותרו רק מעטים שזוכרים זאת.כולל ראש העיר שתמיד רצה להיות אבא חושי השני.
אם יהיו פחיי אשפה במתחם הטיילת האשפה לא תזרק לרחוב
מצלמות. וכל פעם שהמצלמה מגלה מישהו שזורק – יישמע רמקול : ״נא לזרוק לפח״.
בעברית ובערבית.
צריך יותר פחים לדעתי.
אין פחים בכלל לאורך השביל למטה מהמרפסת לכיוון שער הבהאים, וליד הגדר של המפרסת.
זה שבנאדם צריך ללכת 20-50-100 מטר לזרוק משהו לא מעודד אותו לשמור על נקיון.
בסופ"ש הפחים שיש מתמלאים לגמרי.
אפשר גם לשים פח מיחזור כדי שאנשים לא ישימו פחיות מעל הפח שאחרכך עפות ברוח.
זה שאנשים לא שומרים על נקיון לא פותר את העירייה מתחזוקה בסיסית.
אם מקום הכי מתוייר נראה ככה…
יש פח אשפה אחד בחסן שוקרי
חיפה מדהימה ביופייה, הבעיה היא התושבים שמלכלכים, מתלוננים על הכל וממורמרים.
האשם אינו רק במלכלכים, הגם שבלעדיהם לא היתה בעיה כלל. גם בעירייה – שאינה מקצה כח אדם כבעבר לניקוי ידני או ממונע של מדרכות.