בסוף השבוע האחרון התפרסם(בידיעות חיפה) שהעיריה מקדמת תוכנית ל"השבחת הבניה ליד הים".
קריאה מדוקדקת של הידיעה ובעיקר מה שלא מופיע בה, מעלה חשש לכך שלעיריה יש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח להתעלמות מהתושבים הותיקים של השכונות שנבנו עבור עולי שנות החמישים ולדחיקתם.
בכתבה מוזכרת רק הבניה החדשה אך לא מוזכר הטיפול בבניה הישנה הקיימת. האם הבניה החדשה תאופיין בתכנון המזמין אינטגרציה ושיפור תשתיות לכל האוכלוסייה או בבידול והסתגרות העשירים במתחמים דוגמת "רמת הנשיא"?
האם הצהרת הכוונות של מהנדס העיר היא הצעד הראשון בדרך לטיפול בבניה הישנה או שזהו הצעד הראשון בדרך לקירוב עד כדי חיכוך בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם? האם העיריה יוזמת תוכנית לחידוד פערים חברתיים קיימים וליצירת מתחים חברתיים חדשים?
החשש מתעצם לנוכח המנעותה של העיריה להכריז על הכנסת אלמנטים קריטיים לטיפול בהיבטים החברתיים בתוכניותיה לחידוש אותן שכונות.
האלמנטים החסרים הם אותם אלמנטים שציינתי בעבר:
- האצת התכנון והשלמתו במהירות האפשרית.
- הגדלת השקיפות של הצוותים המקצועיים העוסקים בתכנון התב"עות להתחדשות שכונות החוף ושכונות קרית אליעזר וקרית אליהו.
- מתן אפשרות לציבור המעוניין בכך, להיות מעורב ככל יכולתו וככל רצונו.
- בבוא העת, כאשר התב"עות יקבלו תוקף ויגיע שלב מימושן, שליחת מארגנים קהילתיים מטעם העיריה לאותן שכונות שיארגנו את בעלי הדירות. ללא סיועם של אלה, עלולות התב"עות להשאר אות מתה.
- רתימת "שקמונה", החברה הכלכלית של חיפה, "עמידר", "עמיגור" וגורמים ציבוריים נוספים להשתתפות בתהליכי ההתחדשות ולהצבת אלטרנטיבה סולידית למגזר הפרטי החמדן.
אם בכוונת העיריה לשלב רכיב כלשהו מהנזכרים לעיל בתוכניותיה, מוטב שתכריז על כך בהקדם ובאופן ברור. כך תפזר את הערפל המיותר היוצר רק מרירות ודאגה בקרב תושבי השכונות ובעלי הדירות.
ויפה שעה אחת קודם.