קנס בסך 1.2 מיליון ש"ח לבז"ן והרשעת שלושה ממנהליה

קנס בסך 1.2 מיליון ש"ח לבז"ן בגין שריפת הענק שפרצה ב-2016 והרשעת שלושה ממנהליה

בית משפט השלום בחיפה הרשיע, במסגרת הסדר טיעון, את חברת בתי הזיקוק לנפט בע"מ (בז"ן), בכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום, ובהן עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, ועבירות סביבתיות של זיהום אוויר והפרות היתרים. על החברה הוטל קנס כספי בסך של 1.2 מיליון שקל.
שלושה ממנהלי החברה, בהם סמנכ"ל הקבוצה – הודו והורשעו באחריות נושאי משרה לעבירות סביבתיות, וכן הוטלו עליהם קנסות בסך של בין 30 ל- 50 אלף שקלים. הנאשמים – יריב גרץ, צחי שפירא ורון עובדיה – הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון שנערך לאחר הליך גישור.

השרפה במיכל הדלק בבתי הזיקוק

כזכור, המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד עדי דמתי שגיא, הגישה בשם המשרד להגנת הסביבה, כתב אישום נגד חברת בז"ן ומנהלי, בגין שריפת ענק, שפרצה בסוף דצמבר 2016 במכל שהכיל חומר מסוכן בבתי הזיקוק במפרץ חיפה. השריפה גרמה לענן שחור שעלה לגובה רב במשך שעות ארוכות ויצרה זיהום אוויר משמעותי בעל קנה מידה חריג.

החקירה נוהלה על-ידי צוות מיוחד של המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, בשיתוף מפלג הונאה חוף של משטרת ישראל, וכן בליווי מומחים, אנשי מקצוע ואנשי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

השריפה פרצה ביום ה – 25 בדצמבר 2016, במכל אחסון דלקים שנמצא ב"חוות המכלים" של בז"ן במפרץ חיפה. במכל אוחסנה תערובת נוזלית של איזומראט ו-C-9, חומר המהווה מרכיב בבלילת בנזין. חומרים אלו נחשבים לדליקים, מסרטנים ומסוכנים כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים. בעקבות השריפה, היתמר עשן שחור במשך שעות רבות מעל לאזור, שגרם לזיהום אוויר בלתי סביר.

כעולה מכתב האישום המתוקן, בו הודו הנאשמים והורשעו, במסגרת בדיקה שגרתית ביום שקדם שריפה, התגלה כי הגג הצף של המכל שקע בתוך איזומראט (התערובת הנוזלית). כתוצאה מכך נחשפה כמות איזומראט של כ-200-300 מ"ק לאטמוספרה, וגרמה לפליטת פחמימנים וכן ליצירת אווירה נפיצה אשר עלולה לגרום לשריפה. צוותי כיבוי וחירום של בז"ן החלו בביצוע פעולות תפעוליות לחשיפת הגג השקוע ואולם בבוקר יום השריפה, תוך כדי התזת מים מגובה של כ-10 מטרים לתוך המכל, פרצה שריפת ענק אשר הציתה את הדלקים, והאירוע יצא מכלל שליטה. כוחות כיבוי והצלה שהוזעקו למקום, פעלו שעות רבות לכיבוי השריפה.

ההשפעה הבריאותית של חשיפה ישירה או עקיפה למזהמים שנפלטו לאוויר כתוצאה מהשריפה, עלולה לגרום לתחלואה מסוגים שונים, ובהם מחלת הסרטן, תחלואה לבבית, נשימתית, פגיעה במערכת העצבים והשפעות בריאותיות נוספות, שמידתן תלויה ברמת החשיפה ומשכה.

הנאשמים הודו באחריותם לאירוע, מאחר שלא קיימו את נהלי החברה ולא הטמיעו אותם בקרב עובדיה. ההוראות לא התבצעו עפ"י ההיתרים המחייבים אותם, מכוחם של הדינים הסביבתיים.

שופטת בית משפט השלום בחיפה, אורית קנטור, קיבלה את הסדר הטיעון, שנערך לאחר הליך גישור, והרשיעה, כאמור, את חברת בז"ן בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, וכן בעבירות סביבתיות של זיהום אוויר והפרות היתרים. גובה הקנס שנקבע, כאמור, הוא 1.2 מיליון שקלים. נושאי משרה הורשעו בעבירות סביבתיות והוטלו עליהם קנסות בין 30 ל- 50 אלף שקלים.
נאשם שלישי, עודי יעקב, נמחק מכתב האישום במסגרת ההסדר.

דיור מוגן – רחב

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל:

חשוב למשרד להגנת הסביבה לאכוף את הנהלים, גם נגד תאגידים גדולים וחזקים, המסכנים את הציבור ופוגעים בזכותו לאוויר נקי וסביבה נאותה. נמשיך לפעול בנחישות מול ארגונים, כדי להטמיע את הכלל שהמזהם – משלם ולוקח אחריות על התנהלות רשלנית.

עו"ד עדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה, שייצגה את המדינה בהליך, מסרה לאחר גזר הדין:

הפרקליטות רואה חשיבות רבה בלקיחת האחריות של החברה על התנהלותה הרשלנית, ועל נשיאתם של מנהלים בה, בהם בכירים, באחריות לאירוע סביבתי ובטיחותי רחב היקף זה. הסדר הטיעון מביא לידי ביטוי את האינטרס של הציבור באכיפה משמעותית גם כלפי תאגידים, גם כלפי מי שמקבל בהם החלטות שטומנות בחובן סיכונים סביבתיים ואחרים.

מבז"ן נמסר לחי פה בתגובה:

החברה ומנהליה לקחו אחריות על האירוע, שהטיפול בו נוהל באופן מקצועי והסתיים ללא כל נפגע. בז"ן הפיקה לקחים והיא ממשיכה לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר בתחום.
השריפה בבז"ן בדצמבר 2016. צילום: אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה
3 תגובות
  1. נ. אמר/ה

    מה לא ברור 1.2 מיליון קנס לבז"ן זה כסף קטן לעומת השבתת מיתקן לצורכי תיקון. התוצרת המיוצרת במתקנים ביום אחד שווה יותר מהקנס. ישלמו הקנס וימשיכו לזהם !!! ואנחנו נמות מ-copd , סרטן ריאות , מחלות לב ועוד כל מיני "מתנות טובות"

  2. רפי+חסון+ומשפחתו. אמר/ה

    טוב מאוד.בז"ן צריכים לשפר את המצב מאוד חשוב מה שהמשרד לאיכות הסביבה בראשות השרה גילה גמליאל פועל בכיוון הזה.

  3. אייל אמר/ה

    מביך. משפט שנמשך 3 שנים – מדוע? מה היה כל כך הרבה לחקור? קנסות – מגוחך. עבור המפעל זה פסיק קטן בדו"חות. כאילו היו נותנים לאדם שמלכלך מדרכה קנס של 50 שקל. מבחינתם עדיף לשלם ולהמשיך להתעלם ולזהם.
    קנסות אישיים של 30 אלף שקל – כמה זה, משכורת שלהם של חודש או חודשיים? זה ירתיע את המנהלים הנוכחיים של המפעלים? ממש לא. וגם את הקנסות ואת הוצאות המשפט הרי תשלם להם משפחת עופר. הם לא ירגישו בכיסם שקל.
    משפחת עופר תמשיך לזהם באין מפריע והיא דורשת פצחן ועוד מאות מיכלים בקרקעות צפון ובשטחי הלוגיסטיקה של הנמל הסיני. הם הורסים את חיפה מוצצים את לשדה ומסרטנים את התושבים ומסכנים אותם, שלא לצורך, מדי דקה מדי שעה מדי יום. ואחרכך, בהסדרי טיעון, משלמים קנסות מזעריים בהסדרי טיעון. למה המדינה צריכה בכלל הסדר טיעון כשהפשע הסביבתי כל כך חמור? מי צריך שהם יודו? שירשיעו אותם בלי הסדר טיעון. שישלמו קנסות של מליוני שקלים על רשלנות, באופן אישי כל אחד מהם. שהמפעל ישלם קנס למדינה של 10-20 מליון שקל לטובת אגף אכיפה על המפעלים במפרץ. ככה מענישים. בזיון למדינה ולמערכת המשפט הקלוקלת שלה.
    העובדה שהשרה החדשה גמליאל לא מתנצלת ומתביישת על גזר הדין המקל, ועוד משבחת אותו, חטא על פשע.

לא ניתן להגיב