(חי פה) – ועדת ההיגוי והמינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, פרסמו את דוח סיכום פעילותן לשנת 2025, לצד תכנית העבודה לשנת 2026. מהדוח עולה כי הפרויקט הלאומי לשינוי פני מפרץ חיפה נכנס לשלביו המעשיים, עם מעבר מהליכי רגולציה ותכנון, אל שלבי היתרים, הקמה וביצוע. לצד ההתקדמות, הדוח מצביע על עיכובים בתשתיות אנרגיה קריטיות, המחייבים פתרונות ביניים כדי לעמוד ביעד הממשלתי: הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ עד שנת 2029.
"הפגיעות בבז"ן חידדו את הדחיפות": קריאה להאצת ההיערכות
פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי, מדגיש כי אירועי מלחמת "עם כלביא" והפגיעה בבז"ן המחישו את הסיכון שבהמשך פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ: "קיומו של בז"ן לא רק פוגע בפיתוח מטרופולין חיפה, אלא מסכן את הרציפות האנרגטית של ישראל. יש לזרז את הקמת המתקנים החלופיים כדי לעמוד ביעד של 2029."
לדבריו, המתקנים החדשים נדרשים לא רק לצורך פינוי בז"ן, אלא גם לשיפור עמידות משק האנרגיה.
עיכובים בתשתיות האנרגיה: חלק מהמתקנים יפעלו רק ב־2031
יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, מציין כי בדומה למגה־פרויקטים אחרים, גם כאן נרשמו עיכובים בלוחות הזמנים. שני מתקנים מרכזיים: מתקן לאחסון וניפוק 550,000 תזקיקים בצפון ומתקן לאחסון וניפוק 20,000 טון גפ"מ באתר "יבור" כולל מקשר ימי, צפויים להתחיל לפעול רק ב־2031.
עם זאת, אדמון מדגיש כי היעד הממשלתי לא משתנה: "נייצר פתרונות ביניים שיאפשרו מוכנות מלאה ל־2029, תוך שימוש בתשתיות קיימות שהוכיחו את עצמן במהלך המלחמה."
מפרץ חדש: מגורים, תעסוקה ופארק מטרופוליני
בהתאם להחלטת הממשלה 1231 (מרץ 2022), התכנית האסטרטגית כוללת:
- בניית מעל 100,000 יחידות דיור
- הקמת 12 מיליון מ"ר של תעשייה מתקדמת, משרדים, מסחר ותיירות
- פיתוח פתרונות תחבורה מתקדמים
- הקמת פארק מטרופוליני של 6,000 דונם לאורך נחל הקישון
הדוח הנוכחי הוא השלישי במספר, כחלק ממדיניות שקיפות שנתית.
2026: שנת הכרעה – מהיערכות לביצוע
פעילות המנהלת בשנה הקרובה תתמקד ב־3 צירים מרכזיים:
- השלמת תהליכים סטטוטוריים ובירוקרטיים – רובם כבר הושלמו, אך נדרשת סגירה מלאה של כלל האישורים.
- זירוז הקמת תשתיות האנרגיה – בדגש על השנים 2027–2029.
- גיבוש פתרונות ביניים – כדי לאפשר רציפות אנרגטית עד להשלמת המתקנים המאוחרים.
השפעת מלחמת "עם כלביא": הפגיעה בבז"ן והלקחים למשק הדלק
מלחמת "עם כלביא" (יוני 2025) הביאה לפגיעה משמעותית בבז"ן חיפה, שהשביתה את פעילותו לשבועיים. למרות זאת, לא נוצר מחסור בתזקיקים או בגפ"מ, הודות למלאים קיימים ולתשתיות חלופיות.
פרופ' שמחון מציין כי האירוע המחיש את הצורך בשינוי תפיסתי: "במקום להסתמך על ייבוא נפט גולמי וזיקוקו בישראל, יש להחזיק מלאים גדולים של מוצרי קצה, תזקיקים וגפ"מ, באופן מבוזר ומוגן."
מבט קדימה: יעד 2029 נשמר
למרות האתגרים, ועדת ההיגוי והמינהלת מדגישות כי היעד הממשלתי, הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה עד 2029, נשאר בעינו.
הדוח מסכם כי שנת 2026 תהיה שנת מעבר קריטית, שבה יתחיל הפרויקט לנוע מהתכנון אל השטח, תוך יצירת פתרונות שיבטיחו את עמידת משק האנרגיה ביעדים הלאומיים.
כל הכתבה זה קישקוש בלבוש כלום מזה לא יתקיים בשנים הקרובות ובטח לא 100000 יחידות דיור על קרקע מזוהמת ומורעלת, אנחנו כבר מורגלים לכתבןת שקר כאלה ולמודי ניסיון כדי להבין
כתבה הזוייה חסרת אחריות מפזרים חלומות שלא יועדו להתגשם מלחתחילה רק לחשוב על חוסר דלקים דסל ופלסטיק שהעולם עכשיו מתחנן אליו,ולהסתמך על מלאים שיתרוקנו בעת מלחמה ובהמשך אמברגו.ומה אז… נעשה ובטח אחרכך נעשה ועדת חקירה אבל אז זה יהיה מאוחר
בידיוק הפוך!!
התיפקוד המדהים של החברה תחת מלחמה
הטיפול המהיר והמקצועי במיקרה קיצון כמו פגיעה מטילים בליסטים
והחופש האנרגטי שבז"ן נתנו לצה"ל ולישראל
נותנים הוכחה לכך שכל ההפחדות של מר שימחון וממשלת המושחתים לא עומדים במציאות
יש לי תחושה שזו כתבה מעולם הדמיון … בז"ן בתנופת פיתוח ולא נראה שזה מתכוון ליציאה להיפך להתפתחות ובנייה של כל מיני מיתקנים
את מפעלי הדלק מזמן מזמן היו צריכים לפנות..אני לא מבינה איפה מי שמטפל ב"איכות הסביבה" בעיריית חיפה.
איפה ראש העיר בעניין???
הכל מסתכם בהחלטות של שקרניהו. מחריב את המדינה לטובת שרידותו ואפילו שמו.. נסמך על תמיכת אין ספור הזויים אשר באוכלוסייה
בז"ן…אנחנו על המפה ואנחנו נשארים על המפה…האיראנים לא יזיזו אותנו! גם לא ממשלת ישראל…
לצערנו הרב, עד שלא קורה אסון לאומי, לא מפיקים לקחים מיידיים. זו הנורמה של ממשלות ישראל. אח"כ ידרשו ועדת חקירה, כשהאמת הערומה נצבת מולנו וזועקה לעומת אוזניים ערלות.