הדמוקרטיה החיפאית על האש – פארק המנגלים בנווה דוד כנקודת מפנה • פרשנות • ד"ר יריב שגיא

למי שייכת שכונת נווה דוד?

האם שכונת נווה דוד שייכת לתושבים שלה? לעירייה? לכל תושבי חיפה?
אם לשפוט לפי התנהלות עיריית חיפה לאורך עשרות השנים האחרונות הרי שהתשובה די ברורה. שכונת נווה דוד שייכת לכל העיר חיפה, ובעיקר לא לתושבים החיים בה.

האשמים בכך הם קודם כל קובעי המדיניות, שישבו לאורך השנים ברחוב חסן שוקרי 14. אותם מנהיגים לא הצליחו להביא ישועה משמעותית לשכונה הזאת בפרט ולכל שכונות מערב העיר בכלל. פועל יוצא לכך הוא שהמדינית היחידה שתביא לשיטתם מזור לאזור היא ביצוע "פינוי בינוי" מסיבי. בינתיים, יכולים התושבים לעשות על האש. 

מועצת העיר – כבר לא הבמה של כ-ו-ל-ם

דיונים במועצת העיר אינם מהווים תחליף לשיתוף ציבור.
לצערנו, רבים אף יטענו שהבמה המכונה מועצת העיר איבדה בכלל מהזוהר שלה, כבר לפני שנים רבות. כל שנותר ממנה הוא מחזה מבויים, שבו רב הנסתר על הגלוי. המצב הזה אינו נסבל מבחינה דמוקרטית. בדמוקרטיה מתוקנת, דיוני הפרלמנט המקומי לא רק צריכים להיות מהותיים הרבה יותר, אלא יש צורך שהחלטותיהם לא ייסתרו במחי יד וללא שיח ציבורי משמעותי. כך קרה שבמהלך תקופת הקורונה הוצבו שלטים המסדירים את החניה בחוף הים. לפי שלטים אלה, מותר לחנות שעתיים בחינם ורק חריגה מכך מסכנת בקנס. ההחלטה הזו היא הפוכה לחלוטין מהחלטת מועצת העיר שהתקבלה רק ביוני האחרון. לפי החלטה זו לא ישונו הסדרי החניה בחוף הים ללא שיתוף ציבור הולם. אז אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו תושבי נווה דוד?

הדמוקרטיה שבין מערכות הבחירות

שתי מגמות חשובות מתרחשות בעיר לקראת התקרבותנו אל אמצע הקדנציה של מועצת העיר המכהנת:
קיבוע תהליכי שיתוף הציבור כשלב אפשרי (אך לא הכרחי) בתהליכי קבלת ההחלטות, לצד העמקת ערוצי היח"צ של העירייה עצמה. כבר רבות נכתב ונאמר על תהליכי שיתוף הציבור בחיפה בקדנציה זו. הקשר עם השכונות אינו מצליח להשתקם מ"שיתוק הציבור" שנעשה נגד הוועדים בשכונות. אבל זה גם לא מפריע לעיר לפעול מול נציגויות אקראיות על פי הצורך. למשל, במקרה של סוחרי שוק תלפיות או נציגי ארגונים המקדמים את רווחתם של בעלי החיים. יתר תהליכי שיתוף הציבור נכנסו לפורמט מכאני לחלוטין באתר תובנות של העירייה. התהליכים שם מתאפיינים  בהיעדר דיון ציבורי בכלל ושיח עמוק בפרט. לצד אלה מתרבות הודעותיה הופעותיה המוקלטות של ראש העיר בעיקר כצרופה לאירועים ממלכתיים כמו יום הזיכרון ויום השואה.

בנוסף, יש שמועה שגם ערוץ טלוויזיה עירוני חדש יעלה לאוויר בקרוב –  Haifa on air. החד צדדיות הזו סותרת את הרעיון הדמוקרטי לפיו הדמוקרטיה, והשיח הציבורי שבליבה, אינם נגמרים במערכת הבחירות. מערכת הבחירות היא המועד להענשה ותגמול של פוליטיקאים, ביתר השנה פשוט מצופה שהם לא ישכחו את זה.

פארק המנגלים בנווה דוד – רוצים ביס?

ההחלטה על הקמת פארק המנגלים בנווה דוד היא החלטה לא-טובה, בלשון המעטה. תהליך קבלת ההחלטה בנושא היה לא-משהו בכלל.
נעדרו מהתהליך הזה מאפיינים של דמוקרטיה עירונית חיה ובועטת. לעומת זאת התרבו בו מאוד הסימנים של דעיכתה של אותה דמוקרטיה. השלט הגדול שנפרס בתוך השכונה הדגיש את שני אלה בצורה דרמטית. המנגל המעשן המבשר על פתיחת הפארק לא יכול להיות מנוגד יותר ללוגו המציין את חשיבות הפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים בפארק העתידי.

ואיפה התושבים?
הם מסביב לפארק. רובם ככולם לא יודעו על התהליך ואני די בטוח שרק מעטים יתפשו את המגורים ליד פארק מנגלים כמתת-אל.

האם ההתנהלות הזו היא סימן לבאות?
אני מאוד מקווה שלא. עוד יש מספיק זמן להנהגת העיר לעצור את בליל ההחלטות החד-צדדיות ולנסות להיזכר איך זה הרגיש כשהם היו באופוזיציה.